Bolivia

לה פאס

לה פאס, שנוסדה ב-1548, ממלאת קניון עמוק בגובה של כשלושת אלפים ושש מאות מטר, מושב השלטון הגבוה בעולם. מ-1938 עד 1941 בוליביה קלטה כעשרים אלף פליטים יהודים מאירופה, בעזרת איל הבדיל מאוריסיו הוכשילד; קהילה יהודית קטנה עדיין חיה בעיר. בוליביה ניתקה את היחסים עם ישראל ב-2023; לבדוק את כללי הוויזה לדרכון ישראלי. חצי יום ברגל; לנוח קודם, הגובה רציני.

חדר לזוג בלה פאס — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

מושב השלטון הגבוה בעולם

פלסה מוריו — כיכר השלטון, שבה ב-1946 המון גרר את הנשיא גואלברטו ויאירואל מהארמון ותלה אותו על עמוד תאורה. על בית המחוקקים השעון רץ לאחור מאז 2014, מחווה של הממשלה של אז לדרום.
פלסיו קמאדו — ארמון הנשיאות עדיין נקרא הארמון השרוף, אחרי שמורדים הציתו אותו בהתקוממות ב-1875; בבוליביה היו יותר הפיכות וניסיונות הפיכה כמעט מכל מדינה.
מוזיאון האתנוגרפיה והפולקלור — אחוזה קולוניאלית שמחזיקה מסכות של הריקודים האנדיים — שדים, קונדורים, דובים — וחדר של טקסטיל שמראה את האריגה של עשרות עמים לאורך אלפיים שנה.
קאיה חאן — רחוב קולוניאלי מרוצף של בתים צבועים ומוזיאונים קטנים, שנשמר כמעט כמו שהיה, ואומרים שרוח של אישה מסתובבת בו ומתעה גברים.
סן פרנסיסקו — כנסייה משנות החמישים-שמונים של המאה השמונה עשרה שחזית האבן שלה מגולפת בבארוק המסטיסו עם פנים אנדיות, ציפורים ופירות; גרם מדרגות מוביל לגג שלה לנוף מעל העיר.
שוק המכשפות — דוכנים של צמחי מרפא, קמעות ושיקויים, ועוברי לאמה מיובשים, שקוברים מתחת ליסודות של בניינים חדשים כמנחה לפצ׳אמאמה, אמא אדמה, בשביל המזל והביטחון של הבית.

למעלה לאל אלטו

לה פאס מחוברת לאל אלטו, העיר האיימרית על הרמה מעליה, במי טלפריקו, רשת של רכבלים שנפתחה מ-2014 והיא מערכת הרכבלים העירונית הגדולה בעולם. חצי יום; אל אלטו הכי טובה ביום חמישי או ראשון.

בית הקברות הכללי — עיר של קברים שנערמים בקירות בני כמה קומות, היום צבועים בציורי קיר גדולים. ביום הניאטיטס בנובמבר, משפחות מביאות גולגולות מקושטות של אבותיהן כדי שיתברכו.
הרכבל, הקו האדום — הקו הראשון, שמטפס כארבע מאות מטר בתוך כעשר דקות מתחנת הרכבת הישנה לאל אלטו, ומחליף נסיעה של שעה באוטובוס בפקקים.
אל אלטו — עיר של כמיליון איש, רובם איימרים, בגובה של יותר מארבעת אלפים מטר, הבית של שוק החמישי והראשון של 16 ביולי, של הצ׳ולטים — אחוזות ניאו-אנדיות צבעוניות שתכנן האדריכל פרדי ממאני — ושל ההיאבקות של הצ׳וליטס, נשים לוחמות בחצאיות פויירה.
מירדור קיליקילי — נקודת תצפית על גבעה בעיר שבה כל הקערה של לה פאס נפרשת למטה, בתי הלבנים האדומות מטפסים על קירות הקניון עד אל אלטו, עם פסגת השלג של אילימני מאחור.
מוזיאון הקוקה — מוזיאון קטן של עלה הקוקה, שלועסים באנדים אלפי שנים נגד קור, רעב וגובה ושעדיין חוקי בבוליביה, ושל איך הוא הפך לקוקאין.
קאיה סגרנגה — הרחוב התלול של סוודרי אלפקה, פונצ׳ו ותיקים שמטפס מעל סן פרנסיסקו, והבסיס של סוכנויות הטיולים לאויוני ולדרך המוות.

ירח, קרחון ודרך המוות

סביב לה פאס הנוף צונח מפסגות שלג לג׳ונגל. כל עצירה היא יום או חצי יום נפרד; לדרך המוות, לבחור מפעיל אופניים אמין.

סונה סור — הרובע הדרומי, כמה מאות מטרים נמוך וחם יותר מהמרכז, שבו גרים העשירים — בלה פאס, באופן לא שגרתי, העשירים גרים למטה והעניים למעלה.
עמק הירח — עמק קטן של חימר ואבן חול שנשחקו לצריחים וקניונים, שאומרים שקיבל את השם שלו מניל ארמסטרונג, שחשב שהוא נראה כמו הירח כשביקר.
צ׳קלטאיה — הר בגובה של כחמשת אלפים וארבע מאות מטר שהיה בו פעם מדרון הסקי הגבוה בעולם, על קרחון שנמס לגמרי עד 2009 — מהסימנים הברורים לשינוי האקלים באנדים.
טיוואנאקו — הבירה של ציוויליזציה ששגשגה ליד אגם טיטיקקה מבערך 500 עד 1000 לספירה, הרבה לפני האינקה, עם שער השמש שנחצב מגוש אבן אחד. אתר מורשת עולמית מאז 2000.
קורויקו — העיירה בתחתית כביש יונגאס הצפוני, שנקרא פעם הכביש המסוכן בעולם, שרוכבי אופניים יורדים בו מגובה של כארבעת אלפים ושבע מאות מטר לג׳ונגל. בסביבה חיות קהילות אפרו-בוליביאניות, צאצאים של עבדים שהובאו למכרות הכסף.
נמל התעופה אל אלטו — מנמלי התעופה הבינלאומיים הגבוהים בעולם, בגובה של כארבעת אלפים מטר; לנוסעים שמגיעים מציעים לעתים קרובות חמצן, ומטוסים צריכים מסלולים ארוכים במיוחד כדי להמריא.

מה יש בלה פאס

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה אל אלטו — בגובה של כ-4,000 מטר, מעל העיר
מסוף האוטובוסים — אוטובוסים לקופקבנה, אויוני וסוקרה
הרכבל, הקו האדום — רכבלים למעלה לאל אלטו

תרבות והיסטוריה

פלסה מוריו — כיכר השלטון והיונים
הקתדרלה של לה פאס — על הכיכר, ליד הארמון
פלסיו קמאדו — הארמון השרוף
מוזיאון האתנוגרפיה והפולקלור — מסכות וטקסטיל של האנדים
קאיה חאן — הרחוב הקולוניאלי השמור
סן פרנסיסקו — כנסיית בארוק מסטיסו מגולפת; סיורי גג
מוזיאון הקוקה — העלה הקדוש והסם
בית הקברות הכללי — קירות של קברים צבועים בציורי קיר
אל אלטו — צ׳ולטים והיאבקות של יום ראשון
טיוואנאקו — שער השמש

מה לראות

מירדור קיליקילי — כל הקערה של העיר
סונה סור — הרובע הדרומי, הנמוך והחם יותר
עמק הירח — צריחים של חימר שחוק
צ׳קלטאיה — מדרון הסקי האבוד ב-5,300 מטר
קורויקו — הסוף של דרך המוות

שווקים וקניות

שוק המכשפות — קמעות, צמחי מרפא ועוברי לאמה
קאיה סגרנגה — אלפקה וטקסטיל
שוק רודריגס — שוק האוכל של העיר

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

לה פאס אוכלת ברחוב: **סלטניאס**, מאפים אפויים ועסיסיים מלאים בתבשיל בשר מתוק-חריף, שאוכלים באמצע הבוקר ונגמרים עד הצהריים; **אפי**, משקה חם של תירס סגול, עם בוניואלוס עם שחר; **אנטיקוצ׳וס**, שיפודי לב בקר צלויים בלילה; ו**סנדוויץ׳ דה צ׳ולה**, חזיר צלוי עם חמוצים. סלטניה עולה כדולר.

שוק רודריגס — סלטניאס של בוקר
אל אלטו — אוכל שוק ב-16 ביולי
קאיה סגרנגה — תה קוקה ובתי קפה

מוזיאונים

המוזיאונים של לה פאס מספרים על ריקוד אנדי, קוקה וציוויליזציית הטיוואנאקו.

מוזיאון האתנוגרפיה והפולקלור — מסכות וטקסטיל
מוזיאון הקוקה — עלה הקוקה
טיוואנאקו — מוזיאוני האתר

טבע

פסגות שלג, עמק ירח והצניחה מהאנדים לג׳ונגל.

צ׳קלטאיה — הקרחון שנעלם
עמק הירח — צריחי חימר
קורויקו — היונגאס

עם ילדים

עם ילדים: נסיעה ברכבלים, נוף ירח והיאבקות צ׳וליטס.

הרכבל, הקו האדום — הרכבלים
עמק הירח — עמק הירח
אל אלטו — היאבקות צ׳וליטס

אמונה ומקומות קדושים

כנסיות קתוליות לצד אמונה אנדית חיה של מנחות לאמא אדמה.

סן פרנסיסקו — הכנסייה המגולפת
שוק המכשפות — מנחות לפצ׳אמאמה
בית הקברות הכללי — הגולגולות של הניאטיטס

חיי לילה

הלילות של לה פאס הם פניאס עם מוזיקה עממית, ברים סביב סופוקצ׳י והקערה המוארת של העיר כשרואים אותה מלמעלה.

מירדור קיליקילי — אורות העיר
קאיה חאן — פניאס בסביבה

לחיפוש חדר בלה פאס