Montenegro

קוטור

קוטור יושבת בפינה הפנימית ביותר של מפרץ שמתפתל שלושים קילומטרים לתוך ההרים — לא פיורד אלא קניון נהר שהים הציף. העיר המוקפת חומה שלה הייתה ונציאנית כמעט ארבע מאות שנה, והחומות מטפסות על המצוק שמאחוריה בזיגזג עד מבצר. שעה בתוך העיר, ואז הטיפוס. ספינות שיט מציפות אותה באמצע היום.

חדר לזוג בקוטור — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

העיר בתוך החומות

שער הים — השער הראשי, שנבנה ב-1555 תחת ונציה. מעליו התאריך של שחרור העיר במלחמת העולם השנייה, העשרים ואחד בנובמבר 1944, ומשפט של טיטו: את של אחרים אנחנו לא רוצים, ואת שלנו לא ניתן.
מגדל השעון — מגדל השעון מ-1602 נוטה מעט מאז רעידת אדמה. פירמידת האבן שמולו הייתה עמוד הקלון, שבו קשרו עבריינים והשאירו אותם לעיני כל העיר.
קתדרלת טריפון הקדוש — הקתדרלה נחנכה ב-1166 לכבוד טריפון הקדוש, שלפי המסופר המלחים של קוטור קנו את השרידים שלו מסוחרים ונציאנים ב-809. שני המגדלים שלה נפלו ברעידת האדמה של 1667 ונבנו מחדש בסגנון בארוק, והיא נפגעה שוב ברעידת האדמה של 1979.
כנסיית לוקס הקדוש — כנסייה רומנסקית זעירה מ-1195 שבמשך כמאתיים שנה היו בה גם מזבח קתולי וגם מזבח אורתודוקסי, ושתי הקהילות השתמשו בה זו לצד זו. היום היא אורתודוקסית, והרצפה שלה מרוצפת במצבות של משפחות ותיקות של קוטור.
מוזיאון החתולים — החתולים הם הסמל של קוטור; מלחים החזיקו אותם בספינות נגד עכברושים והביאו אותם הביתה מכל העולם, ומאות חיים בסמטאות, והתושבים מאכילים אותם. המוזיאון הקטן מציג אותם בגלויות, הדפסים ובולים ישנים.
מבצר יוחנן הקדוש — החומות עוברות כארבעה וחצי קילומטרים סביב העיר ומעליה, ושביל של כאלף שלוש מאות וחמישים מדרגות מטפס עליהן עד המבצר, בגובה של כמאתיים ושישים מטר. באמצע הדרך נמצאת הקפלה של גבירתנו של הריפוי, שנבנתה כתודה על ההישרדות במגפה במאה השש עשרה.

מפרץ המלחים

הכפרים סביב המפרץ הפנימי היו בתים של קפטני ים, שבנו ארמונות אבן על המים בכסף של הסחר הוונציאני. פרסט, היפה מכולם, פונה לשני איים קטנים, אחד טבעי ואחד שנבנה בידיים. חצי יום ברכב או בסירה; פרסט הכי יפה בבוקר.

דוברוטה — חוף ארוך של ארמונות בארוק שבנו משפחות הקפטנים במאה השמונה עשרה, לכל אחד נמל קטן משלו. בשיא שלו למפרץ קוטור היו מאות ספינות בים.
פרצ׳ן — כפר של מלחים עם כנסייה גדולה מדי בשבילו, כנסיית הולדת מריה, שבנייתה לקחה יותר ממאה שנה. הכפר מתגאה באיבו ויסין, שהקיף את העולם בשנות החמישים של המאה התשע עשרה.
פרסט — ב-1698 פטר הגדול שלח אצילים רוסים ללמוד ניווט כאן, בבית הספר של קפטן מפרסט, מרקו מרטינוביץ׳, לפני שלרוסיה היה צי משלה. לכפר של שישה עשר ארמונות ושבע עשרה כנסיות יש רק רחוב אחד.
גבירתנו של הסלעים — האגדה אומרת שב-1452 דייגים מצאו על שונית כאן איקונין של הבתולה, ומאז כל מלח שחזר ממסע הפיל עליה אבן; הם גם הטביעו ספינות ישנות מלאות סלעים, עד שצמח אי. כל שנה בעשרים ושניים ביולי אנשי פרסט חותרים החוצה בשקיעה וזורקים אבנים לים כדי שהאי ימשיך לגדול. בתוך הכנסייה יש רקמה שאישה מקומית עשתה במשך עשרים וחמש שנה, עם השיער שלה עצמה.
הפסיפסים של ריסן — ריסן היא העיר העתיקה במפרץ, הבירה של המלכה האילירית טאוטה, שנלחמה ברומא במאה השלישית לפנה״ס. וילה רומית כאן שומרת פסיפסי רצפה מהמאה השנייה, וביניהם דמות נדירה של היפנוס, אל השינה.
וריגה — הנקודה הצרה של המפרץ, ברוחב של כשלוש מאות מטר, שבה המפרץ הפנימי נפתח אל החיצוני. השם שלה אומר שרשראות: בזמן מלחמה האנשים מתחו שרשראות לרוחב המצר כדי לעצור ספינות אויב.

ההר שמעל המפרץ

מאחורי קוטור כביש מטפס על המצוק בעשרים וחמש פניות חדות עד ההר השחור שנתן למונטנגרו את שמה, וממשיך לבירה המלכותית הישנה. שם למעלה יש את כפר הנקניק, הקבר של הנסיך המשורר בפסגה והמנזר של צטיניה. חצי יום עד יום שלם; הכביש צר ותלול.

השוק של קוטור — השוק מחוץ לשער הים הוא המקום שבו כפרי ההרים מכרו לעיר במשך מאות שנים: נקניק מעושן וגבינה מניגושי, תאנים, זיתים, דבש וראקיה ביתית. לקנות כאן לפני הטיפוס או אחריו.
ניגושי — כפר ההרים שבו נולדה שושלת פטרוביץ׳-ניגוש, ששלטה במונטנגרו כנסיכים-בישופים ואחר כך כמלכים. הנקניק שלו מעושן על עץ אשור ומיובש באוויר המעורב של הים וההר, והטברנות מגישות אותו עם הגבינה של הכפר.
המאוזוליאום של ניגוש — פטר השני פטרוביץ׳-ניגוש, נסיך-בישוף והמשורר הגדול של השפה, ביקש להיקבר בראש הלובצ׳ן. ב-1974 יוגוסלביה החליפה את הקפלה שלו במאוזוליאום של הפסל איוון מסטרוביץ׳, שמגיעים אליו בארבע מאות שישים ואחת מדרגות דרך מנהרה; ביום בהיר הנוף מגיע עד אלבניה והים.
המנזר של צטיניה — צטיניה הייתה הבירה של מונטנגרו עד 1918, עיירה קטנה בעמק הרים שבה המעצמות הגדולות החזיקו שגרירויות. המנזר שלה שומר שריד שלפי המסופר הוא יד ימין של יוחנן המטביל.
העיר העתיקה של בודווה — על הים הפתוח מעבר להר, בודווה היא מהערים העתיקות בים האדריאטי, ולפי המסופר בת אלפיים וחמש מאות שנה. העיר העתיקה המוקפת חומה שלה נבנתה מחדש אחרי רעידת האדמה של 1979, וסביבה נמצא חוף הנופש העמוס של מונטנגרו.
סבטי סטפן — כפר דייגים מבוצר על איון שמחובר לחוף ברצועת חול. בשנות החמישים יוגוסלביה הוציאה את המשפחות האחרונות והפכה את כל הכפר למלון יוקרה, שבו התארחו כוכבי קולנוע ומדינאים. מהכביש שמעליו, זה הנוף המצולם ביותר במדינה.

מה יש בקוטור

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של טיבט — רבע שעה לקוטור; דוברובניק ופודגוריצה הם שדות התעופה האחרים

תרבות והיסטוריה

קתדרלת טריפון הקדוש — קתדרלה רומנסקית מ-1166 והאוצר שלה
כנסיית לוקס הקדוש — כנסייה זעירה ששירתה גם קתולים וגם אורתודוקסים
מוזיאון החתולים — החתולים של קוטור בגלויות ובהדפסים ישנים
גבירתנו של הריפוי — קפלה באמצע הדרך במעלה החומות, שנבנתה אחרי מגפה
גבירתנו של הסלעים — אי מעשה ידי אדם עם כנסייה; סירות מפרסט
הפסיפסים של ריסן — פסיפסי רצפה רומיים, כולל אל השינה
מנזר סבינה — מנזר אורתודוקסי בגן מעל הים
המאוזוליאום של ניגוש — בראש הלובצ׳ן; 461 מדרגות וכל המדינה מתחת
המנזר של צטיניה — הבירה המלכותית הישנה והמנזר שלה

מה לראות

שער הים — השער הראשי של העיר המוקפת חומה
כיכר הנשק — הכיכר הראשונה בפנים, עם מגדל השעון
מגדל השעון — מ-1602, נוטה מעט, עם עמוד הקלון מולו
מבצר יוחנן הקדוש — כ-1,350 מדרגות במעלה החומות; ללכת עם שחר או לפני השקיעה
דוברוטה — חוף של ארמונות קפטנים צפונית לעיר
פרצ׳ן — כפר מלחים עם כנסייה ענקית
פרסט — כפר בארוקי של ארמונות מול שני איים
האי של גאורגיוס הקדוש — אי מנזר בין ברושים, נראה מהחוף
וריגה — הנקודה הצרה של המפרץ; מעבורת קצרה חוצה בסמוך
פורטו מונטנגרו — מרינת יאכטות בבסיס חיל ים ישן בטיבט
פלאבי הוריזונטי — מפרצון חולי מתחת לאורנים בחצי האי לושטיצה
המערה הכחולה — מערת ים של מים כחולים זוהרים; בסירה
מאמולה — מבצר אי עגול בפתח המפרץ
קנלי קולה — מגדל הדם העות׳מאני של הרצג נובי, היום במה
העיר העתיקה של בודווה — עיר מוקפת חומה על הים הפתוח, חוף הנופש
סבטי סטפן — כפר דייגים על איון שהפך למלון

שווקים וקניות

השוק של קוטור — מחוץ לחומות: נקניק ניגושי, גבינה, תאנים וזיתים
ניגושי — כפר ההרים של הנקניק המעושן והגבינה

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

מונטנגרו אוכלת משני מטבחים: הים של המפרץ — מולים ושרימפס שמבשלים **בוזרה** ביין ושום, דג צלוי — וההר שמעליו, עם **נקניק ניגושי** מעושן, גבינה קשה, **קצ׳מק** (דייסה כבדה של קמח תירס, תפוחי אדמה וגבינה) וטלה שמתבשל מתחת לפעמון הברזל. היין הוא **ורנץ**, אדום כהה; הברנדי הוא ראקיה, שמציעים לעתים קרובות כשמגיעים. צלחת נקניק וגבינה עם כוס ורנץ עולה כמה יורו.

ניגושי — נקניק וגבינה בכפר שבו מכינים אותם
השוק של קוטור — נקניק, גבינה, תאנים וראקיה ביתית
פרסט — מולים בוזרה ליד המים
כיכר הנשק — בורק ויוגורט לארוחת בוקר בעיר העתיקה
דוברוטה — דג צלוי על החוף
המנזר של צטיניה — קצ׳מק בבירת ההרים

מוזיאונים

המוזיאונים של המפרץ מספרים את הסיפור של עם של מלחים — אוספים ימיים, ארמונות קפטנים — ומעליהם, בצטיניה, את ההיסטוריה של ממלכת הרים שהחזיקה מעמד מול העות׳מאנים מאות שנים.

כיכר הנשק — המוזיאון הימי בעיר העתיקה
קתדרלת טריפון הקדוש — אוצר הקתדרלה בקומה העליונה
פרסט — המוזיאון העירוני בארמון של קפטן
המנזר של צטיניה — המוזיאונים של הבירה המלכותית
מוזיאון החתולים — החתולים של העיר בהדפסים ובולים

טבע

מפרץ קוטור הוא הרים שמתרוממים יותר מאלף מטר ישר ממים שקטים, והחוף שמעבר הוא אורנים, מפרצונים ומערות. מעל הכול עומד הלובצ׳ן, ההר השחור שנתן למדינה את שמה.

מבצר יוחנן הקדוש — הטיפוס וכל המפרץ מתחת
המאוזוליאום של ניגוש — הפארק הלאומי לובצ׳ן
המערה הכחולה — לשחות באור הכחול
פלאבי הוריזונטי — מפרצון חולי מתחת לאורנים
וריגה — המצר בין ההרים
מאמולה — מבצר האי בפתח המפרץ

עם ילדים

עם ילדים המפרץ הוא סירות ומים: סירה לאי שנבנה בידיים, מערה של אור כחול, חתולים בכל סמטה, ומבצר לטפס אליו.

גבירתנו של הסלעים — סירה לאי שעשוי מאבנים
מוזיאון החתולים — והחתולים האמיתיים בסמטאות
המערה הכחולה — שיט לתוך הכחול
קנלי קולה — מגדל ישן לחקור
פלאבי הוריזונטי — חוף חולי
פורטו מונטנגרו — צוללת במוזיאון חיל הים

אמונה ומקומות קדושים

המפרץ הוא המקום שבו הנצרות הקתולית והאורתודוקסית נפגשות, לפעמים באותה כנסייה, וההר שמעליו מחזיק את הלב האורתודוקסי של מונטנגרו.

כנסיית לוקס הקדוש — הכנסייה של שני המזבחות
קתדרלת טריפון הקדוש — הקתדרלה הקתולית
גבירתנו של הסלעים — כנסיית האי של המלחים
מנזר סבינה — מנזר אורתודוקסי מעל הים
המנזר של צטיניה — היד של יוחנן המטביל

חיי לילה

הלילות של קוטור הם בכיכרות של העיר העתיקה אחרי שספינות השיט עוזבות; סצנת המסיבות הגדולה של הקיץ היא בבודווה, על הים הפתוח.

כיכר הנשק — ברים בכיכרות הישנות אחרי החשכה
מבצר יוחנן הקדוש — החומות מוארות בלילה, מלמטה
העיר העתיקה של בודווה — המועדונים של חוף הנופש
פורטו מונטנגרו — ברי המרינה בטיבט
קנלי קולה — קונצרטים של קיץ במגדל

לחיפוש חדר בקוטור