sleepntrip

India

קוצ׳ין

יהודים חיים בחוף מלבר של הודו יותר מאלף שנה, וסחרו בפלפל עם מלכי קרלה, והקהילה שלהם בקוצ׳ין הפכה למוכרת בהודו. משנות החמישים כמעט כולם עלו לישראל. שעתיים; בית הכנסת סגור בשישי, בשבת ובחגים יהודיים, והמבקרים מכסים כתפיים וברכיים.

חדר לזוג בקוצ׳ין — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

ג׳ו טאון

יהודים חיים בחוף מלבר של הודו יותר מאלף שנה, וסחרו בפלפל עם מלכי קרלה, והקהילה שלהם בקוצ׳ין הפכה למוכרת בהודו. משנות החמישים כמעט כולם עלו לישראל. שעתיים; בית הכנסת סגור בשישי, בשבת ובחגים יהודיים, והמבקרים מכסים כתפיים וברכיים.

  1. בית הכנסת פרדסי — נבנה ב-1568, והוא בית הכנסת הפעיל העתיק בחבר העמים הבריטי. הרצפה שלו מרוצפת בכאלף ומאה אריחי חרסינה כחולים-לבנים מסין, שצוירו ביד וכל אחד שונה, שהביא במאה השמונה עשרה הסוחר יחזקאל רחבי; מגדל השעון נוסף ב-1760.
  2. לוחות הנחושת — בית הכנסת שומר לוחות נחושת מסביבות שנת אלף, שעליהם מלך צ׳רה של קרלה העניק למנהיג יהודי, יוסף רבן, את הזכויות של נסיך ואת ההכנסות של עיר מסחר — מהמסמכים העתיקים של חיים יהודיים בהודו. פרדסי פירושו זרים: המייסדים היו יהודים שהגיעו מספרד, מפורטוגל, מהולנד ומחלב.
  3. ארמון מטנצ׳רי — נבנה בידי הפורטוגזים ב-1555 כמתנה לראג׳ה של קוצ׳ין ונבנה מחדש בידי ההולנדים, ולכן הוא נקרא הארמון ההולנדי. יש לו קיר משותף עם בית הכנסת: ב-1567 הראג׳ה נתן ליהודים אדמה ליד הארמון שלו, תחת החסות שלו. בפנים ציורי קיר של הרמאיאנה.
  4. ג׳ו טאון — הרחוב של הרובע היהודי, שהבתים הישנים שלו הם היום חנויות עתיקות ותבלינים. חלקם עדיין נושאים שמות עבריים וסימנים של מזוזות על המשקופים. רק קומץ יהודים נשאר; רוב המשפחות של הקהילה חיות בישראל, במושבים כמו נבטים בנגב.
  5. בית הקברות היהודי — בית הקברות הישן של הקהילה, עם מצבות בעברית בין העצים, שנשמר נעול; את המפתחות מחזיקים ליד בית הכנסת.
  6. רחוב הבזאר — הרחוב של מחסני התבלינים, שבו פלפל, ג׳ינג׳ר והל עדיין נסחרים בכמויות. במשך אלפיים שנה ספינות הגיעו לחוף הזה בשביל פלפל שחור — הזהב השחור — ואיתן רומאים, ערבים, יהודים, סינים, פורטוגזים והולנדים.

פורט קוצ׳י

בקצה חצי האי הפורטוגזים בנו ב-1503 את המבצר האירופי הראשון בהודו, ואחריהם ההולנדים ואז הבריטים. את הרחובות שלו, של בתים קולוניאליים, כנסיות ורשתות הדיג המפורסמות, הכי טוב ללכת אחר הצהריים המאוחר. שעתיים.

  1. כנסיית פרנציסקוס הקדוש — נבנתה ב-1503, הכנסייה האירופית העתיקה בהודו. ואסקו דה גאמה, שפתח את נתיב הים מאירופה להודו, מת בקוצ׳ין ב-1524 ונקבר כאן; חמש עשרה שנה אחר כך השרידים שלו נלקחו הביתה לפורטוגל, אבל המצבה הראשונה שלו נשארה.
  2. בזיליקת סנטה קרוז — קתדרלה קתולית שהפורטוגזים בנו לראשונה ב-1505, שהבריטים הרסו, ושנבנתה מחדש ב-1905 בלבן עם פנים צבוע בפרסקאות. בקרלה יש אחת הקהילות הנוצריות העתיקות בעולם, שלפי המסורת ייסד השליח תומאס.
  3. המוזיאון ההודי-פורטוגזי — בבית הבישוף, מוזיאון של חלקי מזבח, כסף ואוצרות כנסייה מהתקופה הפורטוגזית, שמראה איך אומנים הודים עבדו בשביל הכנסייה האירופית.
  4. בית הקברות ההולנדי — בית קברות מוקף חומה מ-1724 על החוף, מבתי הקברות האירופיים העתיקים בהודו, עם הקברים של סוחרים ופקידים הולנדים של חברת הודו המזרחית.
  5. רחוב הנסיכה — מהרחובות הראשונים של פורט קוצ׳י, של בתים קולוניאליים עם מרפסות, היום בתי קפה וגלריות. כל שנתיים הביאנלה של קוצ׳י-מוזיריס, פסטיבל האמנות הגדול בהודו, ממלא את המחסנים הישנים של המבצר.
  6. רשתות הדיג הסיניות — רשתות ענק שתלויות ממסגרות עץ על החוף ומורדות למים בידי צוות של גברים בעזרת משקולות נגד מאבן. אומרים שהן הגיעו מסין עם סוחרים במאה הארבע עשרה; בשקיעה הן המראה המוכר של קוצ׳ין.

בתי הכנסת של מי האחור

מעבר לקוצ׳ין, בכפרים לאורך הנהרות והלגונות צפונית לעיר, עומדים בתי כנסת ישנים יותר של יהודי מלבר, ששוחזרו כמוזיאונים של הקהילה. חצי יום ברכב; להוסיף את החוף בצ׳ראי.

  1. בית הכנסת קדוומבגם — בית כנסת קטן של יהודי מלבר בשוק של ארנקולם, הקהילה הוותיקה של החוף. הפנים של בית כנסת אחר בקוצ׳ין באותו שם פורקו ונבנו מחדש במוזיאון ישראל בירושלים.
  2. בית הכנסת של פרבור — בית כנסת מ-1615 עם חצר ארוכה ובית שער, שמדינת קרלה שיחזרה כמוזיאון של ההיסטוריה של יהודי קרלה.
  3. בית הכנסת של צ׳נדמנגלם — בית כנסת מ-1614 בכפר שבו יהודים, הינדים, נוצרים ומוסלמים חיו זה לצד זה, ליד האתר של הנמל העתיק מוזיריס. הוא שומר את מה שנחשב למצבה היהודית העתיקה בהודו, מ-1269.
  4. חוף צ׳ראי — חוף ארוך על אי צר בין הים הערבי למי האחור, כך שאפשר לראות את השמש שוקעת מעל הים ואת סירות הדייגים חוזרות הביתה בצד של הלגונה.
  5. מרין דרייב — הטיילת של ארנקולם לאורך הלגונה, שממנה מעבורות חוצות לפורט קוצ׳י בתוך כעשרים דקות — הדרך הזולה והיפה בין שני החצאים של העיר.
  6. מרכז הקתאקלי של קרלה — בחזרה בפורט קוצ׳י לערב של קתאקלי, דרמת הריקוד של קרלה, שבה שחקנים בחצאיות ענקיות ופנים צבועות בירוק מספרים סיפורים מהאפוסים בעיניים ובידיים בלבד. לבוא מוקדם כדי לראות את האיפור שנמשך שעה.

מה יש בקוצ׳ין

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

קרלה מבשלת עם קוקוס: **אפם**, פנקייקים של אורז כמו תחרה, עם תבשיל עדין; **מין קארי**, דג ברוטב אדום וחמוץ של קוקום וצ׳ילי; **קרימין פוליצ׳טו**, דג פרל-ספוט ממי האחור שנאפה בעלה בננה; וה**סדיה**, משתה של שני תריסרי מנות על עלה בננה. דג שמטוגן טרי מהרשתות הסיניות הוא הארוחה הזולה.

מוזיאונים

המוזיאונים של קוצ׳ין מספרים על סחר התבלינים ועל העמים הרבים שהוא הביא: יהודים, פורטוגזים, הולנדים ובריטים.

טבע

קוצ׳ין יושבת בין מי האחור, מבוך של לגונות ותעלות מאחורי חוף הדקלים.

עם ילדים

עם ילדים: רשתות הדיג הענקיות, שיט במעבורת, והפנים הצבועות של הקתאקלי.

אמונה ומקומות קדושים

קוצ׳ין היא עיר של ארבע דתות שחיו זו לצד זו מאות שנים — הינדית, מוסלמית, נוצרית ויהודית — עם כמה מבתי הכנסת והכנסיות העתיקים באסיה.

חיי לילה

הערבים של קוצ׳ין הם קתאקלי, השקיעה ליד הרשתות ובתי קפה בבתים קולוניאליים ישנים.

לחיפוש חדר בקוצ׳ין