sleepntrip

United States

קי וסט

כביש US 1 חוצה 42 גשרים בין היבשה לקי וסט, ברובו על תוואי מסילת הרכבת של הנרי פלגלר, שהגיעה לקי וסט ב-1912. הוריקן הרס את הקו ב-1935, והמדינה הפכה את מה שנשאר לכביש. המסלול הזה מכסה את 60 הק"מ האחרונים בערך, מגשר שבעת המילים עד סימון המייל אפס בקי וסט, עם חופים, חיות בר ופאב מפורסם בדרך. לנסוע באור יום: הנוף הוא העיקר, ואיילי הקיז חוצים את הכביש בדמדומים.

חדר לזוג בקי וסט — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

הקטע האחרון של הכביש מעל הים

כביש US 1 חוצה 42 גשרים בין היבשה לקי וסט, ברובו על תוואי מסילת הרכבת של הנרי פלגלר, שהגיעה לקי וסט ב-1912. הוריקן הרס את הקו ב-1935, והמדינה הפכה את מה שנשאר לכביש. המסלול הזה מכסה את 60 הק"מ האחרונים בערך, מגשר שבעת המילים עד סימון המייל אפס בקי וסט, עם חופים, חיות בר ופאב מפורסם בדרך. לנסוע באור יום: הנוף הוא העיקר, ואיילי הקיז חוצים את הכביש בדמדומים.

  1. Seven Mile Bridge — הגשר שנוסעים עליו נפתח ב-1982. לצידו עובר הגשר הישן, שנבנה בשביל הרכבת של פלגלר והפך לכביש אחרי ההוריקן של 1935; הקטע ליד מרתון הוא היום שביל להולכי רגל ולרוכבים.
  2. Bahia Honda State Park — גשר באהיה הונדה הישן היה צר מדי לשני נתיבים בתוך מסבכי הפלדה שלו, ולכן הכביש הונח מעליהם. שני קטעים הוסרו מאוחר יותר, ואפשר לעלות לקטע שנשאר בשביל הנוף.
  3. Blue Hole — הבריכה היא מחצבה ישנה שנחפרה בשביל האבן של הרכבת והכביש, והיא גוף המים המתוקים הגדול בקיז. צבים, דגים ותנין חיים בה, וציפורי מים צדות לאורך הגדות שלה.
  4. National Key Deer Refuge — איילי הקיז, תת-מין של איילת לבנת הזנב בגודל של כלב גדול, חיים רק בקיז התחתונים. השמורה הוקמה ב-1957, כשציד ובנייה השאירו רק כמה עשרות מהם; היום יש כמה מאות, והמכוניות הן הסכנה העיקרית שלהם.
  5. No Name Pub — הפאב חבוי בדרך צדדית באי ביג פיין, והקירות והתקרה שלו מכוסים בעשרות אלפי שטרות דולר חתומים בידי מבקרים. הוא מוכר בזכות הפיצה לא פחות מאשר בזכות העיצוב.
  6. Mile Marker 0 — כביש US 1 מתחיל כאן ונמשך כ-3,800 ק"מ צפונה עד פורט קנט במיין, על הגבול עם קנדה. השלט בפינת הרחובות וייטהד ופלמינג נגנב כל כך הרבה פעמים שהעירייה החליפה אותו שוב ושוב.

המינגוויי, טרומן והעיר העתיקה

בשביל עיירה קטנה על אי, לקי וסט היו תושבים מפורסמים: סופר זוכה פרס נובל, נשיא שניהל את המדינה מכאן בחופשה, וחוקר הטבע אודובון, שבא לצייר ציפורים. הבתים שלהם כולם במרחק הליכה קצרה זה מזה בעיר העתיקה, בין בתי עץ שבנו רבי חובלים ומחלצי ספינות. ההליכה כ-3 ק"מ ברחובות שטוחים. להתחיל בבוקר, לפני החום ולפני ההמונים מספינות השייט.

  1. Ernest Hemingway Home and Museum — המינגוויי גר כאן בשנות ה-30 וכתב חלק גדול מ"לאחוז ולא לאחוז" בסטודיו שליד הבית. כשאשתו פולין בנתה את הבריכה, היא עלתה כל כך הרבה שהוא לחץ מטבע של סנט לתוך הבטון הרטוב ואמר שהיא יכולה לקחת גם את הסנט האחרון שלו; המטבע עדיין שם.
  2. Key West Lighthouse — המגדל נבנה ב-1848, אחרי שהוריקן הרס את המגדלור הראשון והרג כמה מבני המשפחה של השומרת שמצאו בו מחסה. השומרת, ברברה מבריטי, הפעילה את המגדלור החדש עוד שנים רבות, אחת הנשים הראשונות בתפקיד בארץ.
  3. Audubon House — למרות השם, ג׳ון ג׳יימס אודובון מעולם לא גר כאן. הבית היה של קפטן ג׳ון גייגר, נווט נמל ומחלץ ספינות; אודובון ביקר בקי וסט ב-1832, ולפי המסופר צייר ציפורים בגן שלו.
  4. Mel Fisher Maritime Museum — מל פישר חיפש את הגליאון הספרדי נואסטרה סניורה דה אטוצ׳ה במשך 16 שנה, ופתח כל יום במילים "היום זה היום". ב-1985 הצוללנים שלו מצאו את עיקר האוצר שלה, שטבע ב-1622.
  5. Harry S. Truman Little White House — טרומן הגיע לכאן אחת-עשרה פעמים בזמן כהונתו ובילה בבית 175 ימים, כשהוא עובד במכנסיים קצרים ובחולצות צבעוניות. הוא נבנה ב-1890 כמגורי קצינים של הבסיס הימי.
  6. Key West Cemetery — בית הקברות הועבר לקרקע הגבוהה הזאת אחרי שהוריקן ב-1846 שטף ארונות מהבית הקברות הישן ליד החוף. על אחת המצבות, של ב. פ. רוברטס, כתוב "אמרתי לכם שאני חולה".

שולי הים של האי

קי וסט היא הקצה הדרומי של ארצות הברית היבשתית, קרובה יותר להוואנה מאשר למיאמי. ההיסטוריה שלה היא של הים: ספינות שנטרפו על השונית, מבצרים נגד פלישה וספינות שהביאו גם מסחר וגם טרגדיה. המסלול מקיף את חוף האי, מהמצוף המפורסם לאורך החופים הדרומיים אל המבצר הישן והנמל, ומסתיים במפגש השקיעה של כל ערב. לעשות אותו באופניים שוכרים בעיר; האי שטוח וקשה למצוא חניה.

  1. Southernmost Point — מצוף הבטון הצבוע הוצב בידי העירייה ב-1983 וכתוב עליו 90 מייל לקובה. זו לא בדיוק הנקודה הדרומית ביותר בארצות הברית היבשתית: נקודה בבסיס הצי הסמוך, שסגור לציבור, נמצאת קצת יותר דרומה.
  2. West Martello Tower — מבצר הלבנים נבנה בזמן מלחמת האזרחים ולא הושלם, והצבא השתמש בו אחר כך לאימוני ירי. היום מועדון הגינון של קי וסט מחזיק גנים טרופיים בתוך החומות ההרוסות, והכניסה חינם.
  3. African Cemetery at Higgs Beach — ב-1860 הצי האמריקאי לכד שלוש ספינות עבדים והביא כ-1,400 אפריקאים לקי וסט. כ-294 מהם מתו כאן ונקברו בחוף הזה; האנדרטה מסמנת את המקום, שנמצא מחדש רק ב-2002.
  4. Fort Zachary Taylor — פלורידה פרשה מהאיחוד, אבל המבצר הזה נשאר בידי האיחוד לאורך כל מלחמת האזרחים. מאוחר יותר חומותיו מולאו, ובשנות ה-60 מתנדבים חפרו מתוכן את האוסף הגדול בארץ של תותחים ממלחמת האזרחים.
  5. Historic Seaport — המעבורת מכאן מפליגה כ-110 ק"מ מערבה לדריי טורטוגס ולמבצר ג׳פרסון, מבצר הלבנים הגדול ביבשות אמריקה, שנבנה מכ-16 מיליון לבנים. ד״ר סמואל מאד, שהורשע אחרי רצח לינקולן, נכלא שם.
  6. Mallory Square — במאה ה-19 ספינות שנטרפו על השונית חולצו והמטען שלהן נמכר במכירות פומביות על המזחים האלה, והסחר הזה הפך את קי וסט לאחת הערים העשירות באמריקה ביחס לגודלה. מאז שנות ה-60 אנשים מתאספים כאן כל ערב לראות את השמש שוקעת.

מה יש בקי וסט

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

קי וסט אוכלת כמו הקריביים שהיא כמעט שייכת אליהם: קפה וכריכים קובניים, כדורי קונך מטוגנים, דג טרי ופאי ליים שעשוי מהליים המקומי, הקטן והחמוץ. קפה קון לצ׳ה וכריך קובני מחלון של דלפק הם ארוחת הבוקר הזולה הקלאסית. פירות הים הם הפינוק, והצריפים הפשוטים ליד המים מגישים אותם בפחות מהמסעדות ברחוב דובאל.

מוזיאונים

טבע

עם ילדים

אוכל

לחיפוש חדר בקי וסט