Greece

קפלוניה

בקצה ארגוסטולי נכנס הים אל חורים בסלע ונעלם. במשך מאה שנה איש לא ידע לומר לאן הוא הולך — בנו טחנות על הזרימה והמים פשוט נעלמו. ב-1963 שפכו גאולוגים אוסטרים צבע אל תוך החורים וחיכו, ושבועיים אחר כך עלה הצבע בצד השני של האי, שישה-עשר קילומטרים משם. הטיול הזה הוא הקצה הקרוב של הסיפור, ועוד העיר שרעידת האדמה בנתה מחדש. שעתיים, מישורי.

סיורים רגליים

המים שחוצים את האי מתחת לאדמה

בקצה ארגוסטולי נכנס הים אל חורים בסלע ונעלם. במשך מאה שנה איש לא ידע לומר לאן הוא הולך — בנו טחנות על הזרימה והמים פשוט נעלמו. ב-1963 שפכו גאולוגים אוסטרים צבע אל תוך החורים וחיכו, ושבועיים אחר כך עלה הצבע בצד השני של האי, שישה-עשר קילומטרים משם. הטיול הזה הוא הקצה הקרוב של הסיפור, ועוד העיר שרעידת האדמה בנתה מחדש. שעתיים, מישורי.

1. קטאוותרס — מי ים נשפכים כאן אל סדקים בסלע ואינם חוזרים. במאה התשע עשרה בנו טחנות על הזרם והן טחנו תבואה במי ים שנכנסים אל האדמה. ניסוי הצבע של 1963 הוכיח שהמים חוצים מתחת לכל האי ויוצאים בקאראוומילוס — ורעידת האדמה של 1953 שינתה את הזרימה, ולכן הטחנות כבר אינן מסתובבות.
2. מגדלור פנארי — מגדלור עגול מוקף בעשרים עמודים דוריים, שנבנה ב-1829 תחת השלטון הבריטי בידי צ׳ארלס נייפייר, שמשל באי וחיבב אותו דיו כדי לרצות להיקבר בו. רעידת האדמה הפילה אותו והוא נבנה מחדש לפי השרטוטים המקוריים.
3. גשר דה בוסה — נבנה ב-1813 בידי שארל פיליפ דה בוסה, קצין שווייצרי בשירות בריטי שהיה באי כמה חודשים. תחילה נבנה מעץ והושלם באבן, אורכו כשבע מאות מטר, והוא גשר האבן הארוך בעולם שעומד מעל מי ים.
4. לגונת קוטאבוס — לפני הגשר הלגונה הזאת הייתה ביצת מלריה והעיר שמרה ממנה מרחק. הגשר אפשר למים לנוע, הביצה הפכה ללגונה, והיום זאת שמורת בית גידול לח — וצבי ים גדולי ראש נכנסים אליה ואל הנמל שלידה.
5. ליתוסטרוטו — הרחוב הראשי של עיר שנמחקה באוגוסט 1953 — כתשעים אחוז מהמבנים באי הזה קרסו באותה רעידה. מה שעומד כאן היום נבנה נמוך, רחב ומחוזק, ומגדל הפעמונים שברחוב הוא העתק של זה שנפל.
6. מוזיאון קורגיאלניוס — המוזיאון החשוב כאן הוא חדר של תצלומים: האי לפני אוגוסט 1953 ואותם רחובות אחריו. אין בו חפץ שמסביר את המקום טוב יותר משני תצלומים של אותה פינה.

איפה המים יוצאים

החוף המזרחי הוא הקצה הרחוק של הנהר התת-קרקעי, והוא גם החצי הגירני של האי: אגם מערה בלי גג, אולם נטיפים שמשמש לקונצרטים, ומעיין בחוף שבו המים מארגוסטולי מופיעים סוף סוף מחדש. חצי יום עם רכב, ואת מליסאני כדאי לתזמן — האור עושה את מה שהוא עושה רק סביב הצהריים.

1. קאראוומילוס — כאן יצא הצבע ב-1963, שבועיים אחרי שנשפך אל הסלע בארגוסטולי. המים שעולים כאן מליחים — חלקם ים וחלקם מתוקים — והם זורמים מאגם קטן ישר אל המפרץ במרחק מטרים ספורים. המעבר מתחת לאי לוקח כשבועיים.
2. מליסאני — מערה עם אגם תת-קרקעי שגגה קרס בשלב כלשהו בעבר והותיר חור פתוח אל השמיים. סביב הצהריים השמש נכנסת דרכו בזווית הנכונה והמים הופכים לכחול שנראה מלאכותי. המוצאים מהמערה הם מנחות לפאן ולנימפות, והאגם הוא חלק מאותה מערכת תת-קרקעית של מי ארגוסטולי.
3. דרוגארטי — אולם נטיפים שהתגלה כשרעידת אדמה פתחה את גגו לפני כשלוש מאות שנה, והוא גדול ומהדהד דיו כדי לשמש אולם קונצרטים — מריה קאלאס שרה בו. הטמפרטורה בפנים נשארת סביב שמונה-עשרה מעלות כל השנה.
4. סאמי — נמל המעבורות לאיתקה וליבשת, ובעת העתיקה אחת מארבע ערי המדינה של האי — חומותיה עדיין על הגבעה מעל העיירה. העיירה שרואים נבנתה אחרי 1953, וחלק גדול מהסרט המנדולינה של קפטן קורלי צולם בה.
5. אנטיסאמוס — מפרץ חלוקים בקערה של גבעות ירוקות, וזה חריג באי גירני — המדרון כאן מחזיק אדמה. זה החוף שהסרט השתמש בו, והתפאורה שנבנתה עליו פורקה אחר כך, ולכן אין מה לראות מלבד המפרץ.
6. אגיה אפימיה — נמל עובד ולא אתר נופש, והיאכטות שעוברות בין האיים היוניים עוצרות כאן ולא בסאמי מפני שהמזח מוגן והמים עמוקים. הכפר נשאר קטן מפני שאין בו חוף ראוי לשמו.

ההר, האשוח, והכפר שנשאר עומד

לקפלוניה יש את ההר הגבוה באיים היוניים ועץ שאינו גדל בטבע בשום מקום אחר בעולם, ויש לה כפר אחד שרעידת האדמה של 1953 השאירה עומד בזמן שמחקה את כל השאר. חברו את שלושת הדברים ותקבלו את הצפון: פארק לאומי שיש בו סוסים פראיים, מבצר ונציאני על צוואר יבשה, ונמל שעדיין נראה כפי שהאי נראה פעם. יום שלם ורכב.

1. הר אינוס — אלף שש מאות עשרים ושמונה מטרים, הנקודה הגבוהה באיים היוניים, והעצים הכהים עליו הם אשוח קפלוני — מין שגדל בטבע על ההר הזה וכמעט בשום מקום אחר. הוונציאנים כרתו אותו לתרני ספינות שלוש מאות שנה, והיער שנשאר הוא מה שהפארק נוסד ב-1962 כדי להגן עליו.
2. פארק אינוס — הפארק הלאומי השני שהוכרז ביוון, ועל ההר שבתוכו חי עדר של סוסים חצי-פראיים. הם צאצאים של בהמות עבודה ששוחררו, הם שם דורות, ואף אחד לא מאכיל אותם.
3. ואלסמטה — הכפר בעמק אומאלה, קרקע מישורית בין ההרים, ולידו עומד מנזר אגיוס גראסימוס — פטרון האי, שגופתו שמורה בו. בעמק הזה גם גדל ענב הרובולה, על קארסט חשוף בגובה שש מאות מטר, בידי קואופרטיב של כשלוש מאות מגדלים קטנים.
4. מירטוס — החלוקים כאן לבנים מפני שהם אבן גיר, שנשברה מהמצוק והתעגלה בים, והמים נראים כפי שהם נראים מפני שהרצפה הלבנה מחזירה את האור מעלה במקום לבלוע אותו. החוף הוא גם הסיבה להיזהר: הוא יורד בתלילות ויש בו זרם.
5. אסוס — כפר על רצועת יבשה שמחברת צוק לאי, ומאחוריו מבצר ונציאני מ-1593 — שני קילומטרים של חומה סביב גבעה שכמעט לא נשאר בתוכה דבר. אחרי רעידת האדמה של 1953 נבנה הכפר מחדש בכסף שגויס בצרפת, ובכיכר יש לוח שאומר זאת.
6. פיסקרדו — זה הכפר האחד בקפלוניה שרעידת האדמה של 1953 לא הפילה, ולכן הוא המקום היחיד באי שעדיין נראה ונציאני — כל השאר שראיתם היום נבנה אחר כך. הוא נקרא על שם רוברט גיסקאר, הנורמני שכבש את דרכו מזרחה ומת כאן מקדחת ב-1085.

מה יש בקפלוניה

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה — 8 ק״מ דרומית לארגוסטולי, והעונה קובעת כמה טיסות נוחתות
• הנמל — המעבורת ללקסורי חוצה את המפרץ בעשרים דקות וחוסכת נסיעה של ארבעים

תרבות והיסטוריה

• המוזיאון הארכיאולוגי — שמורים בו המוצאים המיקניים, והאי היה כוח ממשי בתקופה ההיא
• מוזיאון קורגיאלניוס — תצלומים של האי לפני ואחרי 1953, וזאת כל התערוכה

מה לראות

• ארגוסטולי — הבירה, נבנתה מחדש אחרי 1953, וצבי ים נכנסים לנמל בשביל שאריות דגים
• ליתוסטרוטו — הרחוב הראשי, מרוצף אבן וסגור לרכב, וכל העיר הולכת בו בשמונה
• גשר דה בוסה — גשר אבן שחוצה את הלגונה, נבנה ב-1813, והארוך מסוגו מעל מי ים
• לגונת קוטאבוס — לגונה רדודה עם שביל סביבה, והיא הייתה ביצת מלריה עד שנבנה הגשר
• קטאוותרס — מי ים נכנסים לחורים בסלע כאן ויוצאים בצד השני של האי
• מגדלור פנארי — מגדלור עגול עם עמודים על הצוק, נבנה מחדש לפי תכנון 1829 אחרי רעידת האדמה
• לאסי — רצועת החופים הקרובה לבירה, והשקיעה פונה ישר אל הים
• מאקריס יאלוס — חול רך ומים רדודים עשר דקות מהעיר, ועמוס מאותה סיבה
• פלאטיס יאלוס — המפרץ הבא, קטן יותר ולרוב שקט יותר
• לקסורי — העיירה השנייה, מעבר למפרץ, והמעבורת היא הדרך ההגיונית אליה
• חוף קסי — חול חרסית אדום ומים רדודים, ואנשים מורחים את החרסית על עצמם
• פטאני — מפרץ עמוק מתחת למצוקים במערב חצי האי, והשקיעה היא הסיבה
• אתראס — מפרץ קטן בקצה הצפוני של חצי האי ומאחוריו כפר אחד
• ווטי — מפרץ שמגיעים אליו בדרך גרועה, ולכן הוא ריק
• מירטוס — חלוקים לבנים מול מצוק, וצבע המים הוא אבן הגיר שמתחתם
• דיווארטה — הכפר מעל מירטוס, ונקודת התצפית בפנייה היא המקום שבו מצולמת התמונה
• אסוס — כפר על צוואר יבשה ומאחוריו מבצר ונציאני על הצוק
• מבצר אסוס — נבנה ב-1593 והיקפו שני קילומטרים, וכמעט שום דבר בתוכו אינו עומד
• פיסקרדו — הכפר היחיד באי שרעידת האדמה של 1953 השאירה עומד
• אמבליסי — מפרץ חלוקים לבנים עשר דקות מפיסקרדו, והמים צלולים מאוד
• פוקי — מפרץ קטן מתחת לברושים, עם טברנה אחת ובלי חול
• דאפנודי — מגיעים אליו ברגל דרך חורש, ובקצה אחד שלו יש מערה
• קימיליה — שני מפרצים בחוף הצפוני עם דרך גרועה ובלי דבר עליהם
• אגיה אפימיה — נמל עובד בחוף המזרחי, והיאכטות עוצרות כאן ולא בסאמי
• סאמי — נמל המעבורות לאיתקה ולפטרס, והמערות חמש דקות ממנו
• קאראוומילוס — המים שנכנסו לאדמה בארגוסטולי יוצאים כאן בחזרה
• מליסאני — אגם מערה שגגו קרס, ובצהריים המים הופכים לכחולים
• דרוגארטי — מערת נטיפים עם אקוסטיקה טובה דיה שמקיימים בה קונצרטים
• אנטיסאמוס — מפרץ חלוקים בקערה ירוקה, וכאן צולם הסרט קפטן קורלי
• פורוס — עיירת נמל בפתח נקיק, ובה המעבורת ליבשת
• סקאלה — חוף חולי ארוך בדרום-מזרח, ומאחוריו וילה רומית עם פסיפסים
• לורדאס — חוף מתחת למדרון הדרומי של ההר, והכפר גבוה מעליו
• טראפזאקי — חוף דרומי שקט עם דרך יורדת אליו
• אגיוס ניקולאוס — מפרץ קטן בחוף הדרומי עם טברנה אחת על החול
• הר אינוס — ההר הגבוה באיים היוניים, וגדל עליו אשוח שאינו גדל בשום מקום אחר
• פארק אינוס — הפארק הלאומי השני ביוון, וחיים בו סוסים חצי-פראיים
• ואלסמטה — הכפר בעמק אומאלה, ולידו המנזר של פטרון האי
• פראטטה — מתחת למבצר הישן של אגיוס גאורגיוס, שהיה בירת האי עד 1757
• קורקומלטה — כפר שנבנה מאפס אחרי 1953 בידי משפחת ספנים אחת
• מטקסטה — ביירון גר בכפר הזה ב-1823 בזמן שחיכה להפליג למלחמה
• סבורונטה — כפר ליד שדה התעופה והחופים הדרום-מערביים מתחתיו
• ולאחטה — כפר גבעה על הכביש בין שני החופים
• איתקה — האי הסמוך, שעה במעבורת, והמסורת אומרת שאודיסאוס מלך בו
• ואתי — הבירה של איתקה, סביב אחד מנמלי הטבע העמוקים ביוון
• קיוני — נמל קטן באיתקה ובפתחו שלוש טחנות רוח הרוסות
• פריקס — הנמל הצפוני של איתקה, והסירה ללפקדה יוצאת ממנו

שווקים וקניות

• יקב רובולה — קואופרטיב מגדלים, והענב גדל על קארסט חשוף בגובה שש מאות מטר

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

לקפלוניה יש פשטידת בשר ויש ענב שגדל על סלע חשוף, ושניהם שלה. **קרֵאטוֹפִּיטָה** היא הפשטידה — בשר, אורז, עשבים ומעט קינמון, נאפית שעות, וכל משפחה טוענת למתכון אחר. **רוֹבּוֹלָה** הוא היין, לבן וחד, שגדל בגובה שש מאות מטר על קארסט כמעט בלי אדמה. המחיר המקובל לסוּבלאקי הוא כמה יורו; צלחת קראטופיטה פי שניים-שלושה.

• הרחוב הראשי, ארגוסטולי — כמה יורו, בעמידה, והרחוב סגור לרכב
• קואופרטיב רובולה — טעימה ביקב; שלוש מאות מגדלים קטנים מאחוריו
• אגיה אפימיה — שולחנות נמל, והדג יורד מהסירות מולם
• פיסקרדו — המזח היקר באי; ללכת רחוב אחד אחורה
• פורוס — עיירת נמל שמאכילה את אנשיה לפני מבקריה
• ואלסמטה — טברנות כפר בעמק; בשר, והיין מקומי
• סקאלה — רצועת החוף בדרום-מזרח, והיא נסגרת מחוץ לעונה
• לקסורי — מעבר למפרץ, זול יותר, והמעבורת עשרים דקות

מוזיאונים

שני חדרים קטנים, ובשניהם שני הדברים שקרו לאי הזה: עבר מיקני רציני דיו כדי להתווכח עליו, ורעידת אדמה שמחקה כמעט כל מה שנבנה מאז. מוזיאון אחד הוא חפצים, והשני הוא תצלומים.

• המוזיאון הארכיאולוגי — קברים מיקניים, והאי היה כוח אז
• מוזיאון קורגיאלניוס — תצלומים של אותם רחובות לפני ואחרי אוגוסט 1953
• דרוגארטי — מערה שמשמשת אולם קונצרטים; שמונה-עשרה מעלות כל השנה
• מבצר אסוס — שני קילומטרים של חומה ונציאנית, ובתוכה היה פעם כפר
• מבצר אגיוס גאורגיוס — מעל הכפר; בירת האי עד 1757

טבע

שני דברים באי הזה אינם קיימים בשום מקום אחר: אשוח שגדל בטבע רק על הר אחד, ונהר שזורם מתחת לכל האי מחוף לחוף. ועוד אגם מערה בלי גג ופארק לאומי שיש בו סוסים פראיים — והפנים שווה יותר ימים מהחופים.

• קטאוותרס — חינם, פתוח, והטחנות כבר אינן מסתובבות
• מליסאני — ללכת בצהריים; הגג קרס והאור עושה את השאר
• הר אינוס — אלף שש מאות מטר; הכביש למעלה גרוע
• פארק אינוס — הפארק הלאומי השני ביוון, הוכרז ב-1962
• מירטוס — חלוקי אבן גיר לבנים; יורד בתלילות, להיזהר מהזרם
• לגונת קוטאבוס — שביל מוצל סביבה, וצבים נכנסים לנמל
• דאפנודי — ברגל דרך חורש, ובקצה יש מערה

עם ילדים

החופים ליד הבירה חוליים ורדודים ועשר דקות משם; המפורסמים הם חלוקים עם ירידה תלולה. המערות הן מה שילדים זוכרים, ובאחת מהן שטים בסירה על אגם תת-קרקעי.

• מאקריס יאלוס — חול רך, רדוד, ועשר דקות מהבירה
• פלאטיס יאלוס — המפרץ הקטן שלידו, בדרך כלל שקט יותר
• לורדאס — חוף דרומי ארוך עם צל מאחוריו
• סקאלה — חול, מים רדודים, ומאחוריו וילה רומית עם פסיפסים
• מליסאני — סירה על אגם תת-קרקעי; ההפלגה קצרה
• חוף קסי — חול חרסית אדום, רדוד למרחק, והחרסית היא המשחק

אמונה ומקומות קדושים

הכנסיות כאן נבנו כמעט כולן מחדש אחרי 1953, ולכן מה שעתיק באי הוא הקרקע שמתחתן. פטרון האי שוכב במנזר בעמק המישורי האחד, והכרם סביבו נקרא על שמו.

• אגיוס גראסימוס, אומאלה — בעמק ליד הכפר; לבוש צנוע
• מבצר אגיוס גאורגיוס — בירת האי עד 1757, וכנסייה בתוך החומות
• אסוס — כנסיית הכפר נבנתה מחדש בכסף שגויס בצרפת
• פיסקרדו — בזיליקה נורמנית ליד הנמל, בלי גג מאז רעידת אדמה
• מטקסטה — ביירון שהה כאן ב-1823; הבית קרס ב-1953
• קורקומלטה — נבנה מאפס בידי משפחת ספנים אחת אחרי 1953

חיי לילה

אין בקפלוניה רצועה במובן שיש בזקינתוס. הערב הוא הרחוב להולכי רגל בבירה, הנמל בפיסקרדו בשביל היאכטות, וסקאלה ולאסי לעונה. האי נרגע מוקדם ורובו נסגר בחורף.

• ליתוסטרוטו — כל העיר הולכת בו משמונה; רכב אסור
• חזית הנמל — שולחנות לאורך המים, והצבים מתחתיהם
• פיסקרדו — מזח היאכטות; יקר, והוא היפה ביותר
• לאסי — הברים ליד הבירה, וקודם השקיעה
• סקאלה — הרצועה הדרום-מזרחית, עמוסה בעונה בלבד
• אגיה אפימיה — שולחנות נמל שקטים, והמלחים הם הקהל