Türkiye
איסטנבול
כל מה שהיה בירת שתי אימפריות יושב על חצי קילומטר רבוע אחד. איה סופיה הייתה הבניין הגדול בעולם אלף שנה, ולאורך ההיסטוריה שלה שימשה כנסייה, מסגד, מוזיאון ושוב מסגד. מולה המסגד הכחול, ומתחת לרגליים בור מים ביזנטי עם שלוש מאות שלושים ושישה עמודים. לכו מוקדם, ובשעות התפילה המסגדים סגורים למבקרים.
חדר לזוג באיסטנבול — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
סולטאנאחמט
כל מה שהיה בירת שתי אימפריות יושב על חצי קילומטר רבוע אחד. איה סופיה הייתה הבניין הגדול בעולם אלף שנה, ולאורך ההיסטוריה שלה שימשה כנסייה, מסגד, מוזיאון ושוב מסגד. מולה המסגד הכחול, ומתחת לרגליים בור מים ביזנטי עם שלוש מאות שלושים ושישה עמודים. לכו מוקדם, ובשעות התפילה המסגדים סגורים למבקרים.
- איה סופיה — נבנתה בחמש שנים, ב-537, והכיפה הייתה כה רחבה שאיש לא הצליח לבנות גדולה ממנה אלף שנה. ברצפת השיש עדיין נראים השקעים ששחקו משמרות הקיסרים.
- המסגד הכחול — עשרים אלף אריחי איזניק, כל אחד מצויר ביד, ושישה צריחים — מה שעורר שערורייה, כי למכה היו שישה ואסור היה להשתוות לה. הסולטן מימן בניית צריח שביעי שם.
- הבור הבזיליקלי — שמונים אלף מטר מעוקב של מים מתחת לעיר, נתמכים בעמודים שנלקחו מחורבות ישנות יותר. שניים מהם עומדים על ראשי מדוזה מגולפים — אחד הפוך, אחד על צדו, ואיש אינו יודע מדוע.
- ארמון טופקאפי — ארבע מאות שנות סולטנים, בנוי כסדרה של חצרות שהולכות ונעשות שקטות ככל שנכנסים. ההרמון בכרטיס נפרד והוא החצי ששווה לשלם עליו.
- המוזיאון הארכיאולוגי — בתוך חומות הארמון וכמעט תמיד ריק. סרקופג אלכסנדר נמצא כאן — מגולף ב-320 לפני הספירה ועדיין נושא עקבות של הצבע המקורי.
- הבזאר הגדול — ארבעת אלפים חנויות תחת שישים ואחד רחובות מקורים, סוחרות מאז 1461. יש לו מסגדים משלו, תחנת משטרה משלו ודואר משלו. סגור בימי ראשון.
גלאטה וביאולו
הצד השני של הקרן הזהובה היה עיר נפרדת — מושבה גנואית עם חומה משלה, ואחר כך הרובע האירופי של האימפריה. כאן גרו היוונים, הארמנים והיהודים, וכאן נבנו השגרירויות. עולים מהמים אל מגדל גלאטה ומשם בשדרת איסטיקלאל, שלושה קילומטר של רחוב להולכי רגל עם חשמלית אדומה שעוברת באמצע.
- קרקוי — הטונל כאן הוא הרכבת התחתית השנייה בעתיקותה בעולם, נפתחה ב-1875 — תחנה אחת שנבנתה כי הגבעה הייתה תלולה מכדי ללכת בה.
- איסטנבול מודרן — רנצו פיאנו בנה אותו על הרציף שבו עוגנות ספינות הנוסעים, עם תחתית מראה כך שהבוספורוס נראה עובר דרך הבניין.
- מגדל גלאטה — נבנה בידי הגנואים ב-1348 כנקודה הגבוהה בחומתם. ב-1632 קשר אדם כנפיים לזרועותיו, קפץ ממנו, וגלש מעל הבוספורוס אל הצד האסייתי — הסולטן תגמל אותו ואז הגלה אותו על שהיה חכם מדי.
- שדרות איסטיקלאל — שלושה מיליון איש חוצים אותה בסוף שבוע. החשמלית האדומה פועלת מאז 1875, פורקה ב-1961 והוחזרה ב-1990 — והנהגים עדיין מצלצלים בפעמון ברגל.
- פסאז׳ הפרחים — פסאז׳ מ-1876 שנבנה כדירות וחנויות. אחרי המהפכה הרוסית מכרו בו פליטים אריסטוקרטים פרחים — ומכאן השם — והיום זו שורה של מסבאות.
- כיכר טקסים — השם פירושו "חלוקה" — כאן חילקה מערכת המים העות׳מאנית את האספקה לעיר. היום זה המקום שבו איסטנבול מתכנסת לכל דבר.
הצד האסייתי
חוצים ביבשת. המעבורת מאמינונו לקאדיקוי עולה כמו נסיעה באוטובוס, לוקחת עשרים דקות, ומוציאה אתכם בחלק של איסטנבול שבו כמעט אין תיירים — ושבו העיר באמת אוכלת. שוק דגים, רחוב מסבאות, וטיילת לאורך ים מרמרה עד שכונת מודה.
- רציף אמינונו — לקנות כרטיס תחבורה, להצמיד, ולעלות. לשבת בצד ימין בדרך החוצה בשביל הנוף של העיר העתיקה, ולקנות תה מהאיש עם המגש — הוא ימצא אתכם.
- מגדל הבתולה — על סלע בלב המיצר מאז 408 לפני הספירה. האגדה אומרת שסולטן הושיב שם את בתו כדי לחמוק מנבואה על נחש, והנחש הגיע בסל פירות.
- שוק קאדיקוי — דגים על קרח, ארבעים סוגי גבינה, חנויות חמוצים עם צנצנות עד התקרה. המחירים הם מה שאיסטנבול באמת משלמת, ואף אחד לא קורא אחריכם באנגלית.
- מודה — לשון יבשה של גני תה שמביטים חזרה אל העיר העתיקה מעבר למים. אנשים יושבים כאן שעות עם כוס תה אחת ואף אחד לא מתלונן.
- אורטאקוי — מסגד בארוקי קטן שעומד על שפת המים ממש מתחת לגשר שבין שתי יבשות — הצירוף המצולם ביותר בעיר.
- ביוקאדה — תשעים דקות במעבורת אל אי שאין בו מכוניות כלל — גם כרכרות נאסרו, ולכן אופניים ורגליים. טרוצקי חי כאן ארבע שנים אחרי שסטלין הגלה אותו.
מה יש באיסטנבול
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה איסטנבול — קו M11 מגיע לעיר ב-35 דקות
- סביחה גוקצ׳ן — השדה האסייתי — רחוק יותר, ושם נוחתות הטיסות הזולות
- תחנת סירקג׳י — כאן עצר האוריינט אקספרס, מ-1890
- מעבורות אמינונו — הסירה לאסיה עולה כמו אוטובוס
- קרקוי — הרכבת התחתית השנייה בעתיקותה בעולם, 1875
תרבות והיסטוריה
- איה סופיה — כנסייה 916 שנה, מסגד 481, ושוב מסגד
- המסגד הכחול — עשרים אלף אריחים מצוירים ביד, ושישה צריחים
- ארמון טופקאפי — ארבע מאות שנות סולטנים, וההרמון בכרטיס נפרד
- הבור הבזיליקלי — 336 עמודים מתחת לאדמה, ושני ראשי מדוזה
- סולימאניה — יצירת המופת של סינאן, וריקה מהמסגד הכחול
- כנסיית חורה — פסיפסי ביזנט היפים ביותר ששרדו בעולם
- ארמון דולמבהצ׳ה — ארבעה-עשר טון עלי זהב, ואתאטורק מת בו
- המוזיאון הארכיאולוגי — סרקופג אלכסנדר, ואף אחד אחר שם
- איסטנבול מודרן — רנצו פיאנו על המים בקרקוי
מה לראות
- מגדל גלאטה — גנואי, 1348, וכדאי להימנע מהתור בשקיעה
- שדרות איסטיקלאל — שלושה קילומטר של רחוב להולכי רגל וחשמלית אדומה
- מגדל הבתולה — על סלע במיצר, מגיעים בסירה משלו
- באלאט — בתים צבועים, יווניים ויהודיים, על גבעה תלולה
- קאדיקוי — הצד האסייתי, שבו איסטנבול באמת אוכלת
- אורטאקוי — מסגד על המים מתחת לגשר
- ביוקאדה — אי בלי מכוניות, 90 דקות במעבורת
שווקים וקניות
- הבזאר הגדול — ארבעת אלפים חנויות, סגור בראשון
- בזאר התבלינים — נבנה ב-1664 ממכס על סחורה מצרית
- שוק קאדיקוי — דגים, גבינות וחמוצים — ומחירים למקומיים
- פסאז׳ הפרחים — פסאז׳ מ-1876 של מסבאות ליד איסטיקלאל
- פארק גולהאנה — גני הארמון, היום ציבוריים ומלאי צבעונים
המדריך המעמיק
מוזיאונים
- כנסיית חורה — פסיפסי ביזנט היפים בעולם
- המוזיאון הארכיאולוגי — סרקופג אלכסנדר, וכמעט בלי תור
- איסטנבול מודרן — רנצו פיאנו על הרציף, והמיצר מתחת
- מוזיאון פרה — ציור אוריינטליסטי, ומאלף הצבים המפורסם
- מוזיאון סבנג׳י — וילה על הבוספורוס עם גן לשבת בו
- מוזיאון קוץ׳ — רכבות, מטוסים וצוללת שאפשר לעבור בה
פארקים
- גולהאנה — גני הארמון, חינם, וצבעונים באפריל
- אמירגאן — כאן מתקיים פסטיבל הצבעונים, על הבוספורוס
- יילדיז — מדרון מיוער עם שני ארמונות קטנים בתוכו
- יער בלגרד — אמות מים עות׳מאניות ביער, שעה צפונה
עם ילדים
- מיניאטורק — טורקיה בזעיר אנפין, על הקרן הזהובה
- מוזיאון קוץ׳ — צוללת אמיתית, והכול אפשר לגעת
- ביוקאדה — אי בלי מכוניות — אופניים כל היום
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם איסטנבול אוכלת בעמידה. בית בקלאווה שחותך אותו דבר מאז 1871, לאפה על פחמים בשתיים לפנות בוקר, כריך דגים שמוגש מתוך סירה, וארוחת בוקר ממזרח המדינה שמוגשת בעשרים צלחות קטנות.
- גולואולו — בקלאווה מאז 1871, בעמידה ליד הדלפק, 90 לירה
- דורומזאדה — לאפה על פחמים ליד איסטיקלאל, עד ארבע, 150 לירה
- ואן כהוואלטי — ארוחת בוקר מזרחית בעשרים צלחות קטנות, 250 לירה
- כריך הדגים — כריך דג צלוי שמוגש מתוך סירה, 100 לירה
- חמדי — קבב מאורפה, והגג מביט אל הקרן הזהובה
- חנויות החמוצים — לשתות את המי-מלח מכוס — זה כל העניין
- אסמלי ג׳אוויט — מייהאנה של שמונה שולחנות, ראקי וצלחות קטנות
- מרחץ צ׳מברליטאש — לא אוכל — מרחץ מ-1584 של סינאן, ושווה את השעה
אמונה ומקומות קדושים
- סולימאניה — המועדף של סינאן עצמו, וריק בהרבה
- ריסטם פאשה — קטן, מעל השוק, ומרוצף אריחים מהרצפה לתקרה
- בית הכנסת נווה שלום — בית הכנסת המרכזי של הקהילה היהודית, בתיאום מראש
- כנסיית סטפן הבולגרית — יצוקה כולה מברזל בווינה ונשלחה לכאן ב-1898
חיי לילה
- אסמלימסג׳יט — רחובות המייהאנה מתחת לאיסטיקלאל
- רחובות הברים בקאדיקוי — כאן שותים הסטודנטים, בצד האסייתי
- טיילת אורטאקוי — מתחת לגשר, פתוח עד מאוחר מאוד