sleepntrip

Taiwan

הואליין

הואליין, בחוף המזרחי הפראי של טאיוואן, היא השער לטארוקו, ערוץ של קירות שיש בגובה מאות מטרים שחצב נהר ליוו. ב-3 באפריל 2024 רעידת אדמה בעוצמה שבע נקודה ארבע פגעה ממש מול הואליין וגרמה למפולות סלעים בכל הערוץ; שבילים רבים נסגרו לזמן רב, אז לבדוק במרכז המבקרים מה פתוח ולחבוש קסדה איפה שנדרש. ישראלים יכולים להיכנס לטאיוואן בלי ויזה לביקורים קצרים. יום שלם ברכב או באוטובוס תיירים.

חדר לזוג בהואליין — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

ערוץ טארוקו

הואליין, בחוף המזרחי הפראי של טאיוואן, היא השער לטארוקו, ערוץ של קירות שיש בגובה מאות מטרים שחצב נהר ליוו. ב-3 באפריל 2024 רעידת אדמה בעוצמה שבע נקודה ארבע פגעה ממש מול הואליין וגרמה למפולות סלעים בכל הערוץ; שבילים רבים נסגרו לזמן רב, אז לבדוק במרכז המבקרים מה פתוח ולחבוש קסדה איפה שנדרש. ישראלים יכולים להיכנס לטאיוואן בלי ויזה לביקורים קצרים. יום שלם ברכב או באוטובוס תיירים.

  1. שער טארוקו — השער הצבוע בתחילת כביש החוצה-אי המרכזי, הכביש שעובר בערוץ מעל ההרים לחוף המערבי, שנחצב ברובו ביד בידי חיילים משוחררים שהגיעו מסין עם הלאומנים, בין 1956 ל-1960.
  2. שביל שקדנג — שביל שנחצב בצוק מעל נהר של מים בצבע טורקיז מפתיע מעל סלעי שיש לבנים, שמוביל לכפר של הטרוקו, העם הילידי שנתן לערוץ את השם שלו ונלחם כאן בצבא היפני ב-1914.
  3. מקדש האביב הנצחי — ביתן שנבנה מעל מפל לזכר יותר ממאתיים הפועלים שנהרגו בבניית הכביש דרך הערוץ. מפולות סלעים פגעו בו בכמה רעידות אדמה, והשביל אליו סגור לעתים קרובות.
  4. מערת הסנוניות — קטע שבו הקירות נסגרים ומחוררים בחורים שהמים שחקו, שבהם סנוניות מקננות באביב. מעבר לנהר, פרופיל בסלע שמכונה פני ראש השבט ההודי משקיף על הכביש.
  5. מנהרת תשעת הסיבובים — הנקודה הצרה בערוץ, שבה הכביש הישן מתפתל דרך מנהרות ושני קירות השיש כמעט נוגעים זה בזה מעל נהר הרחק למטה.
  6. טיינשיאנג — מדרגה בראש הערוץ עם מקדש בודהיסטי ופגודה בת שבע קומות שמגיעים אליה על גשר תלוי, הסוף הרגיל של יום בטארוקו.

העיר הואליין

הואליין הייתה עיירת ספר שגדלה תחת השלטון היפני מ-1895 עד 1945, והרבה מהמרכז הישן שלה הוא מאותה תקופה. חצי יום ברגל או באופניים, שמסתיים בשוק הלילה.

  1. גן האורנים — בניין צבאי יפני מ-1942 על גבעה של אורני ריוקיו ישנים. אומרים שטייסי קמיקזה קיבלו כאן כוס סאקה אחרונה לפני המשימות שלהם; היום זה גלריה עם נוף לנמל.
  2. מקדש הקדושים — מדרגות ופנסי אבן של מקדש שינטו יפני, שנבנה מחדש אחרי המלחמה כמקדש סיני לחללי הרפובליקה — מהמקומות הברורים לראות את שתי השכבות של העיר.
  3. פארק תרבות הרכבת — משרדי העץ של מסילת הרכבת הצרה הישנה שהיפנים בנו במורד העמק דרומה. הקו הוסב למסילה רגילה בשנות השמונים, והבניינים האלה הפכו למוזיאון.
  4. פארק התרבות והיצירה — מבשלת יין ממשלתית ישנה שנוסדה בתקופה היפנית, שהמחסנים שלה מחזיקים היום סטודיו, חנויות והופעות.
  5. שוק הלילה דונגדאמן — שוק הלילה הגדול בחוף המזרחי, עם סמטה של העמיס ועמים ילידיים אחרים שצולים חזיר בר ואורז בבמבוק, וסמטה של מנות מכל מחוז בסין, שמבשלים הצאצאים של החיילים שהגיעו ב-1949.
  6. צ׳יסינגטאן — סהר של חלוקים אפורים ושיש מול האוקיינוס השקט. השם, בריכות שבעת הכוכבים, היה שייך לבריכות במקום שבו עומד היום שדה התעופה; כשהכפריים הועברו לחוף, הם לקחו את השם איתם.

החוף ועמק השבר

צפונית לעיר ההרים צונחים ישר לים; דרומה עוברים שני כבישים, אחד לאורך החוף של העמיס ואחד במעלה עמק השבר בין שני רכסי הרים. יום ארוך ברכב.

  1. צוק צ׳ינגשוי — הרים של שיש וגנייס שצונחים יותר מאלף מטר כמעט ישר לאוקיינוס השקט, עם כביש סוחואה שנאחז בהם. המים למטה הופכים מטורקיז לכחול עמוק בתוך כמה מטרים מהחוף.
  2. אגם ליו — האגם היבשתי הגדול באזור, למרגלות הרכס המרכזי, שנקרא אגם הקרפיון על שם הצורה של הגבעה לידו, עם שביל אופניים סביב החוף שלו וסירות פדלים להשכרה.
  3. יער צ׳ינאן — אזור נופש ביער במקום של תחנת כריתת עצים, עם מכונות הכבלים הישנות שהורידו בולי ברוש ענקיים מההרים.
  4. לינטיינשאן — כפר כריתת עצים שנוסד ב-1918 בתקופה היפנית, של בתי עץ על מדרון, שהיו לו פעם בית ספר, קולנוע ומסילה צרה משלו להוריד את הברושים של ההרים.
  5. מפרץ ג׳יצ׳י — סהר של חול על כביש החוף מתחת להרים ירוקים, ליד כפר עמיס, מחופי השחייה הבטוחים המעטים על החוף הסלעי הזה.
  6. שיטיפינג — טרסות של סלע שיורדות לים כמו גרם מדרגות של אבן, מלאות בריכות גאות; העמיס, העם הילידי הגדול בטאיוואן, דגים בחוף הזה דורות.

מה יש בהואליין

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

הואליין מפורסמת ב**ביאנשי**, כיסונים דקי בצק במרק צלול; ב**מוצ׳י**, עוגות אורז דביקות במילוי בוטנים או שעועית אדומה, שנמכרות בקופסאות כמזכרת של העיר; ובכיסונים מאודים ולחמניות מחנויות שפתוחות מסביב לשעון. בשוק הלילה, העמיס צולים נקניק חזיר בר ומגישים אורז דביק שמבושל בתוך במבוק. קערת כיסונים עולה כשניים-שלושה דולר.

מוזיאונים

המוזיאונים של הואליין הם הבניינים של התקופה היפנית וכפרי כריתת העצים בהרים.

טבע

ערוצי שיש, צוקי ים, עמק שבר והאוקיינוס השקט הפתוח.

עם ילדים

עם ילדים: פארק ימי, סירות פדלים, חופי חלוקים וסירות לצפייה בלווייתנים מהנמל.

אמונה ומקומות קדושים

מקדשים בודהיסטיים וטאואיסטיים, מקדשים יפניים שנבנו מחדש, והאנדרטה לבוני הכביש.

חיי לילה

הלילות של הואליין הם שוק הלילה, ברי שירה של הילידים והופעות במבשלת היין הישנה.

לחיפוש חדר בהואליין