sleepntrip

Hong Kong

הונג קונג

הונג קונג היא הר שיורד אל נמל, וכל מה שנבנה כאן נבנה על מדרון או על אדמה שנוצרה מהים. הבריטים לקחו את האי ב-1841 כנמל סחר ועזבו ב-1997. הסיור הזה עולה מהמים אל הפסגה: רחובות שוק מ-1840, כלא שהפך לגלריות, דרגנוע באורך שמונה מאות מטר, ורכבל שפועל מאז 1888.

חדר לזוג בהונג קונג — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

האי

הונג קונג היא הר שיורד אל נמל, וכל מה שנבנה כאן נבנה על מדרון או על אדמה שנוצרה מהים. הבריטים לקחו את האי ב-1841 כנמל סחר ועזבו ב-1997. הסיור הזה עולה מהמים אל הפסגה: רחובות שוק מ-1840, כלא שהפך לגלריות, דרגנוע באורך שמונה מאות מטר, ורכבל שפועל מאז 1888.

  1. שוק גרהם סטריט — שוק רחוב שסוחר על המדרון הזה מאז שנות הארבעים של המאה התשע-עשרה — העתיק ביותר שפועל ברציפות בהונג קונג. יזמים לקחו חצי ממנו; החצי שנשאר הוא עדיין המקום שבו סנטרל קונה ירקות.
  2. מקדש מאן מו — נבנה ב-1847 לאל הספרות ולאל המלחמה — צמד מוזר, אבל סטודנטים התפללו לאחד והטריאדות לשני. סלילי הקטורת שתלויים מהתקרה בוערים שלושה שבועות כל אחד.
  3. פי-אם-קיו — נבנה ב-1951 כדירות לשוטרים נשואים, הדיור הציבורי הראשון שנתן למשפחה סינית מטבח ושירותים משלה. היום יש בו מאה סטודיואים לעיצוב, והדירות נשמרו כחדרים.
  4. טאי קוון — תחנת המשטרה המרכזית, בית המשפט וכלא ויקטוריה, כולם במתחם אחד, בשימוש מ-1864 עד 2006. שוחזר ב-2018 — אפשר להיכנס לתאים, והחצר חינם.
  5. הדרגנוע — שמונה מאות מטר של דרגנוע מקורה שמטפס מאה שלושים וחמישה מטר במעלה המדרון — המערכת החיצונית הארוכה בעולם. הוא יורד עד עשר בבוקר ועולה כל שאר היום.
  6. פסגת ויקטוריה — עד 1947 אסר החוק על סינים לגור כאן למעלה. הרכבל מטפס מאז 1888, והקרון נוטה בעשרים ושבע מעלות — הבניינים מחוץ לחלון נראים כאילו הם נופלים.

קאולון

מעבר למים יושבת קאולון — השם פירושו "תשעה דרקונים", על שם שמונה הרים והקיסר שספר את עצמו תשיעי. זה הצד הצפוף, הרועש והזול יותר, וכאן גם הייתה העיר המוקפת: שני הקטר שבהם חיו שלושים ושלושה אלף איש, המקום הצפוף ביותר שהיה אי פעם על פני כדור הארץ.

  1. סטאר פרי — חוצה את הנמל מאז 1888 במחיר שעדיין נמוך מארבעה דולר הונג קונגי. זה הדבר הזול והטוב ביותר בעיר, והסיפון העליון עולה כמה אגורות יותר.
  2. הטיילת — קו הרקיע של האי מעבר למים, ומופע אורות בשמונה כל ערב שהמקומיים יגידו לכם בכנות שהוא לא משהו. הנוף עצמו הוא העיקר.
  3. מוזיאון ההיסטוריה — ארבע מאות מיליון שנה בשמונה אולמות, ובהם רחוב משוחזר בגודל מלא של חנויות מ-1881 שעוברים בתוכו. חינם בימי רביעי.
  4. שוק הלילה — נפתח בשש ונמשך עד חצות. בקצה הצפוני יושבים מגידי העתידות, חלקם קוראים פנים וחלקם קוראים ציפור שמקפצת החוצה ובוחרת קלף.
  5. פארק העיר המוקפת — שני הקטר שבהם חיו שלושים ושלושה אלף איש בבניינים שצמחו זה לתוך זה בלי אדריכל — המקום הצפוף בעולם. הוא נהרס ב-1994 והפך לגן; לשכת השופט ושני תותחים נשמרו.
  6. מקדש וונג טאי סין — אנשים באים לנער גליל במבוק עד שמקל ממוספר אחד נופל, ואז לוקחים את המספר למגיד עתידות בפסאז׳ שמאחור. יש שם מאה שישים מהם, והם מורשים.

מחוץ לעיר

שלושה רבעים משטחה של הונג קונג הם קרקע פתוחה, ורבע מכלל השטח הוא פארקים לאומיים. בעשרים דקות מהמרכז אפשר להיות על רכס הרים עם חוף ים בקצהו, ובשעה אפשר להיות באי בלי מכוניות. זה הצד שאף אחד לא מצלם ושכל מי שגר כאן מכיר.

  1. נגונג פינג 360 — עשרים וחמש דקות של רכבל מעל הים ומעל הר, עם תאים בעלי רצפת זכוכית למי שרוצה. הוא החליף נסיעת אוטובוס של שעה וחצי בכביש חד-נתיבי.
  2. בודהה טיאן טאן — שלושים וארבעה מטר של ברונזה שנוצקו במאתיים ושני חלקים בסין היבשתית והורכבו כאן ב-1993. מאתיים שישים ושמונה מדרגות מובילות למעלה, ויד ימין מורמת כדי לומר: אל תפחדו.
  3. גב הדרקון — טיול רכס של כשעתיים שנגמר בחוף ים, ומגיעים אליו באוטובוס מסנטרל. ביום בהיר רואים את ים סין הדרומי בצד אחד ואת הנמל בצד השני.
  4. צ׳ונג צ׳או — שעה במעבורת אל אי שאין בו מכוניות כלל — רק אופניים וכבאיות זעירות שנבנו במיוחד לרוחב הסמטאות. בכל מאי נערך בו פסטיבל עם מגדל של שישים אלף לחמניות שאנשים מטפסים עליו.
  5. אי לאמה — שלושים דקות במעבורת, והטיול בין שני כפריה אורך כתשעים דקות מעל גבעה. מסעדות פירות ים בקצה הרחוק, והמעבורת האחרונה חזרה היא מה שצריך לבדוק.
  6. מנזר צ׳י לין — נבנה מחדש ב-1998 בסגנון שושלת טאנג בקורות ברוש משולבות ובלי מסמר אחד — מתחם המבנים מעץ בעבודת יד הגדול בעולם. הגן שלצדו חינם.

מה יש בהונג קונג

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

מוזיאונים

פארקים

עם ילדים

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם הונג קונג אוכלת בשולחן משותף עם זרים. בית תה מ-1926 שבו הדים סאם עדיין מגיע בעגלה, חנות אטריות בגודל מסדרון, ובית קפה חלב שבו הצוות גס רוח בפירסום וכולם הולכים בכל זאת. ארבעים עד מאה ועשרים דולר.

אמונה ומקומות קדושים

לחיפוש חדר בהונג קונג