sleepntrip

China

האנגג׳ואו

האנגג׳ואו הייתה מ-1138 הבירה של שושלת סונג הדרומית ואולי העיר הגדולה בעולם; מרקו פולו קרא לה העיר היפה עלי אדמות. פתגם סיני שם אותה לצד סוג׳ואו: למעלה השמיים, למטה סוג׳ואו והאנגג׳ואו. האגם המערבי שלה, שעיצבו מאות שנים של משוררים ומושלים, הפך לאתר מורשת עולמית ב-2011. סין דורשת ויזה; לבדוק את הכללים לדרכון ישראלי. חצי יום ברגל או באופניים שכורים.

חדר לזוג בהאנגג׳ואו — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

האגם המערבי: החוף הצפוני

האנגג׳ואו הייתה מ-1138 הבירה של שושלת סונג הדרומית ואולי העיר הגדולה בעולם; מרקו פולו קרא לה העיר היפה עלי אדמות. פתגם סיני שם אותה לצד סוג׳ואו: למעלה השמיים, למטה סוג׳ואו והאנגג׳ואו. האגם המערבי שלה, שעיצבו מאות שנים של משוררים ומושלים, הפך לאתר מורשת עולמית ב-2011. סין דורשת ויזה; לבדוק את הכללים לדרכון ישראלי. חצי יום ברגל או באופניים שכורים.

  1. פגודת באוצ׳ו — פגודה דקה על הגבעה מעל החוף הצפוני, שנבנתה לראשונה במאה העשירית ונבנתה מחדש ב-1933, והצריח הדק שלה הוא בן הזוג של פגודת ליפנג המגושמת מעבר למים — את שתיהן השוו ליפהפייה ולנזיר זקן.
  2. סוללת באי — סוללה של ערבות ועצי אפרסק שנקראת על שם המשורר באי ג׳ויי, מושל האנגג׳ואו בשנות העשרים של המאה התשיעית. בקצה המזרחי שלה, הגשר השבור הוא המקום שבו, באגדת הנחש הלבן, רוח הנחש בדמות אדם פוגשת את הצעיר שאיתו תתחתן.
  3. המוזיאון של מחוז ג׳ג׳יאנג — על הגבעה הבודדה, ליד ביתן וונלאן, אחת משבע ספריות שנבנו במאה השמונה עשרה כדי לשכן את הספרייה השלמה של ארבעת האוצרות, אוסף קיסרי של כשלושים ושישה אלף כרכים.
  4. לואוואילואו — מסעדה שנפתחה על חוף האגם ב-1848, מפורסמת בדג החומץ של האגם המערבי, קרפיון עשב מבושל במים ומכוסה בזיגוג חמוץ-מתוק, ובחזיר דונגפו, בטן חזיר מבושלת לאט שנקראת על שם המשורר-המושל סו דונגפו.
  5. מקדש יואה פיי — הקבר של יואה פיי, הגנרל שנלחם בג׳ורצ׳ן הפולשים והוצא להורג ב-1142 באשמות שווא בידי הקנצלר צ׳ין חואי. מול הקבר כורעים פסלי ברזל של צ׳ין חואי ואשתו, שמבקרים נהגו במשך מאות שנים לירוק עליהם.
  6. סוללת סו — כמעט שלושה קילומטרים אורכה עם שישה גשרים מקושתים, שבנה בסביבות 1090 המשורר סו דונגפו, אז מושל, מהבוץ שגרף מהאגם שהלך והתמלא. שחר האביב על סוללת סו הוא הראשון בעשרת הנופים הקלאסיים של האגם המערבי.

מקדשים ותה

מערבית לאגם, גבעות מיוערות מסתירות את אחד המקדשים הבודהיסטיים הגדולים של סין ואת הטרסות של לונגג׳ינג, התה הירוק המפורסם בסין. חצי יום באוטובוס או במונית; ללכת מוקדם כדי להקדים את ההמונים בלינגיין.

  1. פיילאי פנג — הפסגה שעפה לכאן: נזיר הודי, הואילי, אמר שגבעת הגיר הזאת נראית בדיוק כמו אחת בהודו ובטח עפה לסין. במערות ובצוקים שלה יש מאות גילופים בודהיסטיים מהמאה העשירית עד הארבע עשרה, וביניהם בודהה צוחק.
  2. מקדש לינגיין — מקדש מקלט הנשמה, שייסד הואילי ב-328 ונבנה מחדש פעמים רבות, מהגדולים בסין. במהפכת התרבות הוא ניצל מהמשמרות האדומים בפקודת ראש הממשלה ג׳ואו אנלאי.
  3. מוזיאון התה הלאומי — מוזיאון בין גני תה שמספר את ההיסטוריה של התה, משושלת טאנג, כשהמלומד לו יו כתב את הספר הראשון עליו, ועד הקדרות, הטקסים והזנים של היום.
  4. הכפר לונגג׳ינג — הכפר של תה באר הדרקון, עלים ירוקים ושטוחים שנלחצים ביד בווקים חמים. האגדה מספרת שהקיסר צ׳יאנלונג קטף כאן תה והפך שמונה עשר שיחים ליד מקדש לרכוש קיסרי; עדיין מראים אותם למבקרים.
  5. מייג׳יאוו — עמק של חוות תה שבו משפחות מגישות את התה החדש בכוסות זכוכית כדי שאפשר יהיה לראות את העלים נפתחים, במיוחד באביב, כשהקציר הראשון שלפני הגשמים, שנקטף לפני תחילת אפריל, מגיע למחיר הגבוה.
  6. פגודת שש ההרמוניות — פגודה שנבנתה לראשונה ב-970 מעל נהר צ׳יאנטאנג כדי להרגיע את גל הגאות שלו, גל שמסתער במעלה הנהר עם הגאות של הסתיו, בגובה של כמה מטרים, וקהל צופה בו בכל שנה.

החוף הדרומי והעיר הישנה

החוף הדרומי מחזיק את האיים והאגדות של האגם; מאחוריו, הרחובות הישנים של בירת סונג הדרומית. חצי יום; לסיים בליפנג בשקיעה.

  1. הו צ׳ינג יו טאנג — בית מרקחת סיני מסורתי שייסד ב-1874 הסוחר הו שואה-יאן, באולם עץ מגולף שעדיין מוכר צמחי מרפא. מעל הצד הפנימי של הדלת תלוי המוטו שלו, שפונה לעובדים ולא ללקוחות: לא לרמות.
  2. רחוב הפאנג — רחוב משוחזר של העיר הישנה עם חנויות של משי, מניפות ותה, ודוכני חטיפים של בירת סונג הדרומית, וביניהם ממתק זקן הדרקון שנמשך לאלפי חוטים.
  3. ביתן צ׳נגהואנג — מגדל על גבעת וו, הגבעה של אל העיר, שממנו האגם נפרש מצד אחד והמגדלים של העיר המודרנית — הבית של עליבאבא — מהצד השני.
  4. שלוש הבריכות שמשקפות את הירח — אי עם בריכות בתוכו, שמגיעים אליו בסירה, ולידו עומדות שלוש פגודות אבן קטנות במים, שהציב לראשונה סו דונגפו כדי לסמן איפה אסור לצמחי מים לגדול. בחג אמצע הסתיו מדליקים בתוכן נרות, והנוף מודפס על שטר היואן האחד.
  5. פארק הואגאנג — צפייה בדגים בנמל הפרחים, אחד מעשרת הנופים: גן של אדמוניות ובריכות של קרפיונים אדומים וזהובים שמצטופפים ליד הגשרים כשמבקרים מגיעים.
  6. פגודת ליפנג — באגדה הנחש הלבן נכלא מתחתיה. המגדל המקורי קרס ב-1924, מוחלש בין השאר בגלל אנשים שגנבו את הלבנים שלו, שהאמינו שהן מביאות ריפוי; הוא נבנה מחדש ב-2002 מעל ההריסות השמורות, שאפשר לראות דרך הרצפה.

מה יש בהאנגג׳ואו

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

הבישול של האנגג׳ואו עדין ומעט מתוק: **חזיר דונגפו**, בטן חזיר מבושלת; **דג החומץ של האגם המערבי**; **שרימפס לונגג׳ינג**, שרימפס נהר מוקפצים עם עלי תה; **עוף הקבצן** שנאפה בחימר; ו**פיין-ארצ׳ואן**, אטריות עם ירקות כבושים, נבטי במבוק וחזיר, האהובות של הבוקר. קערת אטריות עולה כשלושה-ארבעה דולר.

מוזיאונים

בהאנגג׳ואו יש מוזיאונים לאומיים חינמיים של משי ותה, והמוזיאון המחוזי על האגם.

טבע

אגם שמוקף גבעות מיוערות וטרסות תה.

עם ילדים

עם ילדים: סירה לאי, קרפיונים להאכיל, אופניים על הסוללות ומעלית בפגודה.

אמונה ומקומות קדושים

מקדשים בודהיסטיים בגבעות, ומקדש של גיבור.

חיי לילה

הערבים של האנגג׳ואו הם המזרקה המוזיקלית והסוללות המוארות על האגם, וברים סביב הובין.

לחיפוש חדר בהאנגג׳ואו