Germany

המבורג

המבורג היא נמל שבמקרה מחוברת אליו עיר, ושני פרויקטי בנייה מסבירים אותה. ב-1888 הצטרפה המבורג לאיחוד המכס הגרמני ואיבדה את מעמד הנמל החופשי, ולכן נבנה רובע מחסנים ערבים על כלונסאות אלון בתוך הנמל — השפייכרשטאדט, הגדול בעולם, ועשרים אלף איש פונו מהאיים כדי לפנות לו מקום. שלושים שנה אחר כך בנו חברות הספנות לעצמן בלוקים של משרדי לבנים מאחוריו. שניהם אונסק״ו היום. שעתיים וחצי, והדמדומים הם הזמן שבו כדאי לראות את הלבנים.

סיורים רגליים

עיר המחסנים והלבנים

המבורג היא נמל שבמקרה מחוברת אליו עיר, ושני פרויקטי בנייה מסבירים אותה. ב-1888 הצטרפה המבורג לאיחוד המכס הגרמני ואיבדה את מעמד הנמל החופשי, ולכן נבנה רובע מחסנים ערבים על כלונסאות אלון בתוך הנמל — השפייכרשטאדט, הגדול בעולם, ועשרים אלף איש פונו מהאיים כדי לפנות לו מקום. שלושים שנה אחר כך בנו חברות הספנות לעצמן בלוקים של משרדי לבנים מאחוריו. שניהם אונסק״ו היום. שעתיים וחצי, והדמדומים הם הזמן שבו כדאי לראות את הלבנים.

1. כיכר העירייה — בבניין העירייה שש מאות ארבעים ושבעה חדרים, שישה יותר מארמון בקינגהאם, והוא עומד על ארבעת אלפים כלונסאות אלון שננעצו בביצה — וכל העיר התחתונה בנויה כך. להמבורג לא היה מלך מעולם: היא הייתה עיר קיסרית חופשית ואחר כך מדינת עיר, והבניין אומר את זה — בפסלי החזית יש סוחרים ואין מונרכים.
2. אנדרטת סנט ניקולאי — המגדל היה הבניין הגבוה בעולם בין 1874 ל-1876, ושאר הכנסייה נהרסה בהפצצות של יולי 1943 — מבצע גומורה, שיצר סופת אש שהרגה כשלושים וארבעה אלף איש בשבוע ושרפה עשרים קילומטרים רבועים. העיר הצביעה לא לבנות אותה מחדש והשאירה את החורבה עומדת כאנדרטה.
3. צ׳ילהאוס — נבנה ב-1924 להנרי סלומן, שעשה את הונו בהובלת מלחת (נתרן) מצ׳ילה — ומכאן השם. האדריכל פריץ הוגר השתמש בארבעה וחצי מיליון לבנים כהות ועיצב את הפינה המזרחית כחרטום אונייה, והסיבה שכל הרובע לבנים היא שחברות הספנות רצו חומר מקומי, זול אחרי ההיפר-אינפלציה, וצפוני באופן חד-משמעי.
4. שפייכרשטאדט — שמונה קומות של מחסן על כלונסאות אלון, ובתכנון המקורי בלי מעליות — סחורה עלתה וירדה בכננות חיצוניות, שעדיין נמצאות על כל גמלון. מה שאוחסן כאן לא היה מטען כללי אלא סחורות יקרות שהיו צריכות לשבת בערבות מכס: קפה, תה, תבלינים, טבק, ומעל הכול שטיחים. מחסן השטיחים הגדול בעולם עדיין באחד הבלוקים האלה.
5. ואסרשלוס — הבניין הקטן מלבנים שעומד לבדו במפגש שלוש תעלות נראה כמו גחמה אדריכלית ולא היה כזה: הוא איכסן את מפעילי הכננות ואת שומרי הלילה שתחזקו את המערכת ההידראולית של כל הרובע. היום זאת חנות תה, וסחר התה שהיא מוכרת לתוכו הוא זה שמילא את המחסנים סביבה.
6. אלבפילהרמוניה — בסיס הלבנים הוא מחסן קקאו משנת 1963, וגל הזכוכית יושב ישר עליו. הוא נפתח בעשר שנות איחור ובשמונה מאות שישים ושישה מיליון יורו מול אומדן ראשוני של שבעים ושבעה, והעיר כמעט ביטלה אותו פעמיים. האולם מצופה בעשרת אלפים לוחות גבס שכל אחד מהם נגרר בנפרד בצורה שונה, בחישוב שמפזר את הקול באחידות.

סנט פאולי והנמל

סנט פאולי הייתה מחוץ לחומות העיר, ולכן כל מה שהעיר לא רצתה הגיע לשם: קולעי חבלים, בתי מטבחיים, אולמות ריקודים, ובסוף הריפרבאן. הנמל הוא השני בגודלו באירופה והוא נמל עובד ולא נוף — תשעת אלפים אוניות בשנה. שעתיים, ושני הזמנים הטובים הם שש בבוקר ראשון לשוק הדגים ואחת עשרה בלילה לרחוב.

1. לאנדונגסברוקן — המזחים הצפים עולים ויורדים בהפרש גאות של כשלושה מטרים וחצי — הגאות של ים הצפון מגיעה מאה קילומטרים במעלה האלבה עד לכאן, וזאת גם הסיבה שהעיר הפנימית הזאת היא בכלל נמל ים. המעבורת שמסומנת שישים ושתיים היא אוטובוס ציבורי על מים: הכרטיס היומי מכסה אותה והיא יורדת לאורך הנמל בלי תוספת.
2. מנהרת האלבה הישנה — נפתחה ב-1911, באורך ארבע מאות עשרים ושישה מטרים ועשרים וארבעה מטרים מתחת לנהר, והסיבה לקיומה היא עבודת נמל: אלפי גברים היו צריכים לחצות למספנות בגדה הדרומית בכל בוקר והמעבורות לא יכלו לשאת אותם. ארבע מעליות גדולות דיין לעגלות ואחר כך למכוניות מורידות אתכם, והן המנגנון המקורי.
3. פארק פיקשן — השכונה תכננה את הפארק הזה בעצמה בשנות התשעים, כדי לעצור בניית משרדים בקרקע הפתוחה האחרונה עם נוף לנמל. התושבים ניהלו הליך תכנון בחנות ברחוב, הגישו את התוצאה וניצחו — עצי הדקל מלאכותיים ובכוונה, והפארק הוצג בדוקומנטה כיצירת אמנות על השאלה מי מחליט.
4. ריפרבאן — רייפר היה קולע חבלים, והרחוב ארוך וישר מפני שמסלולי קליעת חבלים היו חייבים להיות כאלה: כבל של אונייה נפרס במלוא אורכו כדי לשזור אותו. הביטלס ניגנו כאן שנתיים מ-1960, יותר משמונה מאות פעמים במועדונים ברחוב הזה ובגרוסה פרייהייט, והם תמיד אמרו שזה המקום שבו למדו לנגן.
5. גרוסה פרייהייט — השם פירושו "החופש הגדול" והוא מילולי: הרחוב הזה היה באלטונה, ששייכה לדנמרק, והחוק הדני העניק חופש מסחר וחופש דת — ולכן קתולים, מנוניטים ויהודים יכלו לעבוד כאן כשלא יכלו בהמבורג. הכנסייה הקתולית באמצע הרחוב היא הבניין העתיק בו.
6. שוק הדגים — פועל מאז 1703 והוא מתחיל בחמש בבוקר ראשון — השעה הזאת קיימת מפני שדייגים היו חייבים למכור את השלל לפני תחילת התפילה, והשוק נדרש תמיד להיסגר כשהפעמונים צלצלו. באולם המכירות שלידו יש להקה חיה ובירה משש, והקהל הוא חצי אנשים שקמו מוקדם וחצי אנשים שלא הלכו לישון.

האלסטר והעיר השקטה

האגם שבאמצע המבורג מלאכותי. טוחן סכר את נהר האלסטר בסביבות 1190 כדי להניע את טחנתו, התוצאה הציפה את העמק ונתנה לעיר אגם שהיא בונה סביבו מאז — והצד העשיר, כך יצא, מפני שהנמל והעשן היו במורד הרוח בדרום. המסלול הזה הוא ההמבורג האחרת: מים, פארקים, וילות והטוב שבמוזיאונים. שעתיים וחצי, או שבעה קילומטרים אם מקיפים את כל האגם החיצוני.

1. יונגפרנשטיג — השם פירושו "מסלול העלמות", והוא בא מהמנהג שמשפחות הצעידו בו את בנותיהן הלא-נשואות בימי ראשון. זה היה הרחוב הסלול הראשון בגרמניה, שרוצף באספלט ב-1838, ומעבורות האלסטר יוצאות מהמזח בקצהו מאז 1859.
2. ארקדות האלסטר — נבנו אחרי השרפה הגדולה של 1842, שכילתה רבע מהעיר בשלושה ימים והותירה עשרים אלף איש בלי בית. הבנייה מחדש היא שיצרה את המבורג המודרנית: האדריכל אלכסיס דה שאטונף תכנן את הארקדות הלבנות האלה בכוונה כמחווה איטלקית, והעיר ניצלה את השרפה כדי להרחיב רחובות ולהניח ביוב.
3. האלסטר החיצוני — מועדוני חתירה ושיט מקיפים אותו והמים עמוסים מאפריל, אבל הכלל שמעצב את כל הנוף הוא מגבלת גובה: שום דבר על הגדות לא רשאי לעלות מעל קו העצים — ולכן לעיר בגודל כזה יש אגם בלי מגדלים. ההיקף שבעה קילומטרים, ומקומיים רצים אותו כמרחק סטנדרטי.
4. קונסטהאלה — שלושה בניינים מחוברים, והציור המשוכפל ביותר באמנות הגרמנית נמצא כאן: "ההלך מעל ים הערפל" של קספר דויד פרידריך, מסביבות 1818. במוזיאון גם האוסף הגדול ביותר של עבודותיו מחוץ לדרזדן, וזה קרה מפני שמנהל מהמבורג קנה אותן בתחילת המאה העשרים, כשפרידריך היה מחוץ לאופנה לגמרי.
5. פלאנטן און בלומן — השם בגרמנית נמוכה פירושו "צמחים ופרחים", והפארק יושב על קו ביצורי העיר הישנים — ולכן הוא קשת ארוכה ולא ריבוע. ממאי עד אוגוסט יש קונצרט מים ואור בעשר בכל לילה: מזרקות שמכוריאוגרפות למוזיקה עם מנורות צבעוניות מתחת למים, פורמט שהומצא כאן ב-1953 ועוד פועל על הבריכה המקורית.
6. סנט מיכאליס — המיכל הוא הציון של המלחים — המגדל שלו הוא הדבר הראשון שנראה מהנהר, ואוניות כיוונו את עצמן לפיו. הוא נשרף פעמיים, פעם מברק ב-1750 ופעם ב-1906 כשמבער של שרברב הצית את הגג, והבניין הנוכחי הוא השלישי. לוח השעון שלו הוא הגדול בגרמניה, שמונה מטרים קוטר.

מה יש בהמבורג

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה המבורג — 10 ק״מ מהמרכז, ורכבת S1 מגיעה לתחנה המרכזית ב-25 דקות
• התחנה המרכזית — מהתחנות העמוסות באירופה, וכל המרכז בהליכה ממנה
• מסוף האוטובוסים — ליד התחנה המרכזית, וקווי פליקסבוס לברלין ולקופנהגן יוצאים מכאן
• לאנדונגסברוקן — מזחי הנמל; מעבורת 62 היא אוטובוס ציבורי על מים וכרטיס יומי מכסה אותה

תרבות והיסטוריה

• שפייכרשטאדט — הליכה חינם, אונסק״ו מ-2015, והאור בדמדומים הוא הסיבה להגיע אז
• מוזיאון שפייכרשטאדט — 6 יורו, בקומת מחסן עובדת, והוא מסביר מה הרובע באמת עשה
• מיניאטור וונדרלנד — 20 יורו, מסילת הדגם הגדולה בעולם, ולהזמין משבצת או לחכות שעה
• המוזיאון הימי הבינלאומי — 15 יורו, תשע קומות במחסן בשפייכרשטאדט, וחצי יום אינו יותר מדי
• צ׳ילהאוס — חינם מבחוץ, אונסק״ו, והפינה המזרחית בצורת חרטום אונייה
• רובע בתי המשרדים — חינם, ארבעה בלוקים של אקספרסיוניזם לבנים משנות ה-20, והחצרות פתוחות
• סנט מיכאליס — 8 יורו למגדל, 106 מטר, והמעלית חוסכת 453 מדרגות
• אנדרטת סנט ניקולאי — 6 יורו למעלית המגדל, כנסייה מופצצת שנשמרה כחורבה, והקריפטה היא המוזיאון
• סנט פטרי — חינם, כנסיית הקהילה העתיקה בעיר, ו-544 מדרגות לפסגה
• סנט קתרינן — חינם, ליד השפייכרשטאדט, ובאך ניגן כאן בעוגב ב-1720
• סנט יאקובי — חינם, והעוגב של ארפ שניטגר מ-1693 הוא מהחשובים באירופה
• קונסטהאלה — 16 יורו, וה"הלך" של קספר דויד פרידריך נמצא כאן
• מוזיאון האמנות והמלאכה — 12 יורו, אמנות שימושית מהעת העתיקה ועד הבאוהאוס, ואף פעם לא עמוס
• דייכטורהאלן — 14 יורו, שני אולמות שוק לשעבר, ואגף הצילום הוא החזק
• בוצריוס קונסט פורום — 10 יורו, בכיכר העירייה, ומציג שלוש תערוכות בשנה ושום דבר קבוע
• מוזיאון המבורג — סגור לשיפוץ עד 2027, ודגם העיר של המאה ה-17 היה המוצג הטוב בו
• מוזיאון העבודה — 8 יורו, במפעל גומי לשעבר, ומכונות הדפוס הפועלות הן האטרקציה
• המוזיאון של אלטונה — 8.50 יורו, אורח חיים צפון-גרמני וראשי חרטום, ושעה שקטה
• באלינשטאדט — 15 יורו, אולמות ההגירה, וחמישה מיליון איש עזבו דרכם את אירופה
• ריקמר ריקמרס — 6 יורו, מפרשית מ-1896 במזחים, וחדר המכונות פתוח
• קאפ סן דייגו — 9 יורו, ספינת המוזיאון הימית הגדולה בעולם, והיא עוד מפליגה
• הצוללת U-434 — 9 יורו, צוללת סובייטית שעוברים בתוכה, וצפוף מאוד בפנים
• מנהרת האלבה הישנה — חינם ברגל, 426 מטר מתחת לנהר מ-1911, והמעליות לוקחות מכוניות

מה לראות

• כיכר העירייה — בבניין העירייה 647 חדרים, שישה יותר מארמון בקינגהאם, וסיורים כל שעה
• ארקדות האלסטר — הארקדה הלבנה לאורך התעלה, חינם, וזו המחווה הוונציאנית היחידה בעיר
• האלסטר הפנימי — האגם הפנימי, והמזרקה שבאמצע פועלת ממאי עד ספטמבר
• האלסטר החיצוני — האגם החיצוני; הקפה ברגל 7 ק״מ ושעתיים
• יונגפרנשטיג — טיילת האגם, ומעבורות האלסטר יוצאות מהמזח בקצה
• מנקברגשטראסה — רחוב הקניות הראשי, והארקדות שיוצאות ממנו הן המקום לחנויות האמיתיות
• ואסרשלוס — בית הלבנים הקטן באמצע התעלות, והיום זאת חנות תה
• גשר פוגנמילן — חינם, התצלום שכולם מצלמים את השפייכרשטאדט נעשה מהגשר הזה
• אלבפילהרמוניה — הפלאזה בגובה 37 מטר חינם עם כרטיס מהמכונה, והנוף הוא כל הנמל
• האפן סיטי — פרויקט הפיתוח העירוני הגדול באירופה, הליכה חינם, ועדיין נבנה
• מרפסות מגלן — חינם, מרפסות מדורגות אל אגן הסאנדטורהאפן הישן, ואנשים יושבים כאן כל הערב
• סאנדטורהאפן — אגן ספינות הקיטור הראשון בנמל, ובו עוגנות היום סירות היסטוריות
• ריפרבאן — השם פירושו "מסלול חבלי הספינות", והרחוב באורך 930 מטר
• גרוסה פרייהייט — רחוב הצד עם מועדוני הביטלס, ובאתר הסטאר-קלאב יש לוח
• שפילבודנפלאץ — הכיכר בריפרבאן, ודוכני שוק הדגים של שני נפרסים כאן
• שאנצנפירטל — הרובע האלטרנטיבי, ברים ואוכל רחוב, והרוטה פלורה היא הסקוואט בפינה
• קארולינפירטל — חנויות עצמאיות קטנות מאחורי המסה, ושקט יותר מהשאנצה
• הרובע הפורטוגזי — בין המיכל לנמל, והמסעדות פורטוגזיות וספרדיות
• פלאנטן און בלומן — חינם, וקונצרטי המים והאור כל לילה בעשר ממאי עד אוגוסט
• שטאדטפארק — חינם, 148 הקטאר, ובבמה הפתוחה הופעות כל הקיץ
• בית הקברות אולסדורף — חינם, בית הקברות הכפרי הגדול בעולם, ושני קווי אוטובוס נוסעים בתוכו
• גן החיות האגנבק — 25 יורו, ומתחם החיות בלי סורגים עם תעלת מים הומצא כאן ב-1907
• אובלגונה — חינם, החוף על האלבה עם בתי הנווטים מאחוריו, והאוניות עוברות קרוב
• בלאנקנזה — 13 ק״מ, כפר דייגים של מדרגות, ויש בו כ-5,000 מדרגות
• טויפלסברוק — תחנת המעבורת לטיול האלבה, והפארק מאחוריה חינם
• וילקום-הופט — 19 ק״מ בוודל, וכל אונייה מתקבלת בהמנון מדינתה
• דוקלנד — חינם, בניין משרדים בצורת טריז עם גג ציבורי, והמדרגות פתוחות לכולם
• פארק פיקשן — חינם, פארק שהשכונה תכננה בעצמה כדי לעצור בנייה, והנוף הוא הנמל
• הדום של המבורג — כניסה חינם, לונה פארק שלוש פעמים בשנה לחודש, ובשישי זיקוקים
• לובק — 58 ק״מ, 45 דקות ברכבת, והמרציפן ושער הולסטן הם הסיבות
• לינבורג — 43 ק״מ, עיירת מלח שבתיה נוטים מפני שהקרקע שקעה
• שטאדה — 35 ק״מ בקו S3, בתי עץ ולבנים וכמעט בלי מבקרים

שווקים וקניות

• שוק הדגים — בראשון מחמש בבוקר, חינם, ובאולם המכירות להקה חיה משש
• איזמארקט — בשלישי ובשישי מתחת לגשר הרכבת, והוא שוק הרחוב הארוך באירופה

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

המבורג אוכלת בעמידה ליד המים. הפישברֶטשן הוא כל תרבות הצהריים של העיר בעצם אחד: לחמנייה עם מאטיֶס חי — או הרינג בייסמרק כבוש, או דג מטוגן — עם בצל חי ופרוסת מלפפון חמוץ, שנאכלת בדוכן מול האלבה בארבעה או חמישה יורו. והפְרַנְצְבּרֶטשן אינו קיים בשום מקום אחר — מאפה קינמון שטוח עם קצוות מקורמלים, שהומצא כאן ועד היום כמעט אינו נמכר מחוץ לעיר. ארבעה עד שמונה יורו.

• ברוקה 10 — כ-6 יורו, בעמידה ליד המעקה, ופתוח מעשר
• שוק הדגים — חינם, בראשון מ-5 עד 9:30, ובחורף מ-7
• דניאל וישר — כ-12 יורו, דג מטוגן מאז 1924, ורוטב החרדל הוא ההזמנה
• הובנקוק — כ-20 יורו, ברובע האוברהאפן, וסגור בשני
• איזמארקט — חינם, בשלישי ובשישי בבוקר, והוא השוק המשובח בעיר
• גרוסנוימארקט — כיכר של ברים קטנים ושוק ברביעי ובשבת, וזו כיכר מקומית
• שאנצנשטראסה — אוכל רחוב מכל סוג מתחת ל-15 יורו, והעומס בחצות
• אלטס מדכן — כ-20 יורו, מבשלה בחצרות בית המטבחיים הישן, והחצר היא העיקר

מוזיאונים

המוזיאונים של המבורג עוסקים בשלושה דברים, מפני שהעיר עשתה רק שלושה דברים: ספנות, מסחר והגירה. חמישה מיליון איש עזבו את אירופה דרך הנמל הזה בין 1850 ל-1939, וחברת הספנות בנתה להם אולמות להמתין בהם — והם היום מוזיאון. אוסף האמנות הוא היוצא מן הכלל והוא רציני.

• קונסטהאלה — 16 יורו, שלושה בניינים מחוברים, ושלוש שעות הן ריאליות
• המוזיאון הימי הבינלאומי — 15 יורו, תשע קומות במחסן, ואוסף הדגמים ענקי
• באלינשטאדט — 15 יורו, באי ודל, ואפשר לחפש ברשימות הנוסעים
• מיניאטור וונדרלנד — 20 יורו, להזמין משבצת באינטרנט או לחכות שעה
• מוזיאון שפייכרשטאדט — 6 יורו, קומת מחסן אמיתית עם עגלות השקים ודגימות הקפה
• מוזיאון העבודה — 8 יורו, במפעל גומי, ובבית הדפוס מתקיימות הדגמות
• דייכטורהאלן — 14 יורו, שני אולמות שוק מ-1911, ואגף הצילום החזק יותר
• קאפ סן דייגו — 9 יורו, ואפשר להזמין תא ללילה

טבע

בהמבורג יש יותר גשרים מאשר בוונציה, באמסטרדם ובלונדון יחד — כאלפיים וחמש מאות — מפני שהעיר יושבת במקום שבו האלסטר והבילה פוגשים את האלבה על קרקע ביצה. הפרש הגאות כאן שלושה מטרים וחצי במרחק מאה קילומטרים מהים, וכל העיר התחתונה בנויה על כלונסאות שננעצו בבוץ. המים כאן אינם נוף; הם בעיית ההנדסה שהעיר נבנתה כדי לפתור אותה.

• האלסטר החיצוני — חינם, 7 ק״מ הקפה, וסירות מושכרות מאפריל
• פלאנטן און בלומן — חינם, וקונצרט המים והאור בעשר כל לילה ממאי עד אוגוסט
• שטאדטפארק — חינם, 148 הקטאר, והמדשאה הגדולה היא אזור שיזוף עירום מותר
• בית הקברות אולסדורף — חינם, שני קווי אוטובוס בפנים, וחצי יום כדי לראות משהו ממנו
• חוף האלבה באובלגונה — חינם, בלי שחייה, והאוניות עוברות קרוב מאוד
• בלאנקנזה — חינם, כ-5,000 מדרגות על המדרון, ואין בו כביש
• וילקום-הופט — חינם, 19 ק״מ בוודל, וקו S1 מגיע לשם
• גן החיות האגנבק — 25 יורו, ומתחם החיות בלי סורגים שמופרד בתעלת מים הומצא כאן

עם ילדים

• מיניאטור וונדרלנד — 20 יורו, מחזור היום-לילה כל רבע שעה, ולהזמין משבצת
• מעבורת 62 — כלולה בכרטיס היומי, 45 דקות לכיוון, והיא טובה מסירות הסיור
• מנהרת האלבה הישנה — חינם ברגל, 426 מטר מתחת לנהר, והמעליות הן החלק המשעשע
• הצוללת U-434 — 9 יורו, צוללת אמיתית שעוברים בתוכה, וצפוף שם באמת
• גן החיות — 25 יורו, בלי סורגים במתחמים, ובית טרופי לימים גשומים
• פלאנטן און בלומן — חינם, מגרשי משחקים גדולים ובריכת סירות, ומופע האור בעשר
• הדום — כניסה חינם, לונה פארק לחודש שלוש פעמים בשנה, וזיקוקים בשישי
• קאפ סן דייגו — 9 יורו, לטפס על ספינת מטען פועלת, והגשר פתוח

חיי לילה

הלילה מתחלק לשני רבעים שאינם מתערבבים. סנט פאולי והריפרבאן הם הרועש, שפועל מהמאה התשע עשרה והיום הוא תערובת של מועדונים, תיאטראות ותיירים. השאנצנפירטל בקילומטר צפונה הוא השני: ברים ברובע שמאלי שעבר ג׳נטריפיקציה, ובמרכזו הרוטה פלורה — סקוואט שנתפס ב-1989 ושעוד שנוי במחלוקת. בהמבורג אין שעת סגירה בחוק.

• ריפרבאן — הליכה חינם, העומס אחרי אחת עשרה, והרברטשטראסה סגורה לנשים
• גרוסה פרייהייט — רחוב הצד של המועדונים, ובמספר 39 עמד הסטאר-קלאב
• שפילבודנפלאץ — הכיכר עם התיאטראות, ושמידטס טיבולי מריץ בה וראייטה מאז 1988
• שמידטס טיבולי — כרטיסים מ-30 יורו, וראייטה ומחזות זמר בגרמנית, ואוזל
• שאנצנפירטל — ברים מ-4 יורו לבירה, ומתמלא מעשר
• שטרנשאנצה — כיכר התחנה והרחובות שיוצאים ממנה, וכאן הסטודנטים שותים
• קארולינפירטל — שקט מהשאנצה, ברים קטנים, ונסגר מוקדם יותר
• הרובע הפורטוגזי — כ-20 יורו, והסרדינים הם ההזמנה של הקיץ

אמונה ומקומות קדושים

בהמבורג חמש האופטקירכן — כנסיות לותרניות ראשיות — והמגדלים שלהן היו קו הרקיע של העיר ארבע מאות שנה, ולכן העיר עוד מגבילה גבהי בנייה בקרבתן. שתיים נהרסו ב-1943, וההחלטות מה לעשות בחורבות הן החלק המעניין: אחת נבנתה מחדש, ואחת הושארה שבורה בכוונה.

• סנט מיכאליס — 8 יורו למגדל, מעלית ו-453 מדרגות, והקריפטה בכרטיס נפרד
• אנדרטת סנט ניקולאי — 6 יורו למעלית, חורבה שלא שוחזרה בכוונה, ומוזיאון הקריפטה למטה
• סנט פטרי — חינם, כנסיית הקהילה העתיקה בהמבורג, ו-544 מדרגות בלי מעלית
• סנט יאקובי — חינם, ורסיטלי העוגב בימי חמישי בצהריים
• סנט קתרינן — חינם, ליד השפייכרשטאדט, והמגדל מצופה זהב שלפי המסורת הוא שלל פיראטים
• גנגפירטל — חינם, תערוכות ובר, ושעות הפתיחה לא סדירות
• לובק — 58 ק״מ, בירת ההנזה, ופעמוני המריינקירכה עוד מונחים מנופצים במקום שנפלו
• לינבורג — 43 ק״מ, ובתיה נוטים מפני שאלף שנות כריית מלח חפרו את הקרקע מתחתיהם