United States

כפר הגרנד קניון

דרך הרמיט נמשכת 11 ק"מ מערבה מהכפר להרמיטס רסט, עם תצפית כמעט כל קילומטר. ממרץ עד נובמבר היא סגורה לרכב פרטי, והשאטל האדום החינמי עוצר בכל נקודה, כך שאפשר לנסוע ולהלוך קטעים של שביל השפה בין התחנות. בשאר החודשים אפשר לנהוג בה בעצמכם. זה הצד של השקיעה: הנקודות בולטות לתוך הקניון ופונות לאור האחרון.

סיורים רגליים

דרך הרמיט, השפה המערבית

דרך הרמיט נמשכת 11 ק"מ מערבה מהכפר להרמיטס רסט, עם תצפית כמעט כל קילומטר. ממרץ עד נובמבר היא סגורה לרכב פרטי, והשאטל האדום החינמי עוצר בכל נקודה, כך שאפשר לנסוע ולהלוך קטעים של שביל השפה בין התחנות. בשאר החודשים אפשר לנהוג בה בעצמכם. זה הצד של השקיעה: הנקודות בולטות לתוך הקניון ופונות לאור האחרון.

1. Trailview Overlook — מכאן מסתכלים ישר למטה על הפיתולים של שביל ברייט אנג׳ל ועל הכתם הירוק הרחק למטה, נווה המדבר שנקרא זמן רב אינדיאן גארדן. ב-2022 שמו שונה להוואסופאי גארדנס, לבקשת בני ההוואסופאי שעיבדו שם אדמה עד שגורשו.
2. Maricopa Point — מתחת לנקודה עומדים שרידי מכרה האורפן, שנתבע כמכרה נחושת בשנות ה-90 של המאה ה-19. התברר שיש בו עפרת אורניום עשירה, ואורניום נכרה כאן, בתוך הפארק הלאומי, מ-1956 עד 1969.
3. Powell Point — האנדרטה מאבן כאן מוקדשת לג׳ון וסלי פאואל, יוצא מלחמת האזרחים בעל היד האחת, שהוביל ב-1869 את המשלחת הידועה הראשונה במורד הקולורדו לכל אורך הקניון, בסירות עץ.
4. Mohave Point — אחד המקומות הבודדים בדרך שבהם נהר הקולורדו עצמו נראה, וביום שקט אפשר לשמוע את השאון של אשד הרמיט עולה מהרחק למטה.
5. Pima Point — הרחק למטה נמצא המקום של הרמיט קמפ, מחנה תיירים שמסילת סנטה פה הפעילה מ-1912 עד 1930. האורחים ירדו על פרדות בשביל הרמיט, והאספקה נשלחה למטה בכבל אווירי מהשפה הסמוכה.
6. Hermits Rest — מרי קולטר תכננה את בית המנוחה ב-1914 כך שייראה כאילו נזיר בודד ערם אותו בעצמו, סביב אח ענקית. הנזיר היה לואי בושה, מחפש מחצבים קנדי שחי לבד מתחת לשפה כעשרים שנה.

דרך דזרט ויו, השפה המזרחית

דרך דזרט ויו עוקבת אחרי השפה 40 ק"מ מזרחה מהכפר עד המגדל, והיא פתוחה לרכב כל השנה. התצפיות כאן גבוהות ומפוזרות יותר, והקניון נפתח לרוחב ככל שמתקדמים, עד שהקולורדו נכנס לתמונה בעיקולים ארוכים. בדרך יש חורבה של כפר עתיק ובסוף חנות כללית. לצאת מהפארק בדרך הזאת, דרך קמרון, זה גם הכביש הלאה לפייג׳ ולמוניומנט ואלי.

1. Yaki Point — שביל קאיבאב הדרומי שמתחת נבנה בידי שירות הפארקים ב-1924-25 כדי לעקוף את ראלף קמרון, ששלט בשביל ברייט אנג׳ל וגבה מהמטיילים אגרה. רכב פרטי לא יכול להגיע לנקודה; השאטל הכתום כן.
2. Grandview Point — בשנות ה-90 של המאה ה-19 בנה פיט ברי את השביל שמתחת כדי להגיע למכרה הנחושת שלו על הורסשו מסה, ואחר כך פתח כאן למעלה את מלון גרנדוויו ב-1897. לפני שהרכבת הגיעה לכפר, לכאן באו התיירים לראות את הקניון.
3. Moran Point — הנקודה נקראת על שם הצייר תומס מורן, שאת הקנבס הענק שלו "תהום הקולורדו" קנה הקונגרס ב-1874 ותלה בקפיטול. הציורים שלו עשו הרבה כדי להפוך את הקניון למפורסם הרבה לפני שהיה פארק לאומי.
4. Tusayan Ruin — כפר קטן של בני הפואבלו הקדומים, שנבנה סביב 1185 ושימש בית לכמה משפחות רק כדור אחד בערך. בין קירות האבן הנמוכים עדיין רואים את הקיווה העגולה, חדר הטקסים.
5. Lipan Point — מכאן הקולורדו עושה עיקול ארוך סביב דלתת אונקר, משטח של חול נהר שבו גידלו בני הפואבלו הקדומים תירס לפני כאלף שנה. השכבות המוטות מעבר לנהר הן מהסלעים העתיקים ביותר שאפשר לראות בקניון.
6. Desert View Watchtower — מרי קולטר בנתה את המגדל בגובה 21 מטר ב-1932, בהשראת מגדלי האבן של בני הפואבלו הקדומים. ציורי הקיר בחדר העגול שבבסיסו צוירו בידי האמן ההופי פרד קבוטי.

הכפר ברגל

שביל השפה הסלול מחבר את מרכז המבקרים לכפר ההיסטורי בכ-5 ק"מ של הליכה כמעט שטוחה, כל הזמן על הקצה. הקטע מיבאפאי פוינט מערבה הוא שביל הזמן, שבו כל מטר בשביל מייצג מיליון שנה של הסלעים שמתחתיכם. הכפר עצמו הוא אוסף של בניינים מתחילת המאה ה-20, רבים מהם של האדריכלית מרי קולטר. ללכת לכיוון אחד ולחזור בשאטל הכחול.

1. Mather Point — הנקודה נקראת על שם סטיבן מאת׳ר, מיליונר מבורקס שהפך ב-1917 לראש הראשון של שירות הפארקים הלאומיים. שנתיים אחר כך הוכרז הגרנד קניון כפארק לאומי.
2. Yavapai Geology Museum — תחנת התצפית מאבן נפתחה ב-1928, בנויה ממש על הקצה עם קירות זכוכית. החלונות מוקמו כך שהנוף מתיישר עם התצוגות על האופן שבו הקניון נוצר.
3. Verkamp's — ג׳ון ורקמפ פתח את חנות המזכרות שלו ליד בית הופי ב-1906, והמשפחה שלו ניהלה אותה יותר ממאה שנה, עד 2008. שירות הפארקים הפך אותה למרכז מבקרים שמספר את סיפור הכפר.
4. Hopi House — מרי קולטר תכננה אותו ב-1905, ובונים הופים הקימו אותו כהעתק של הבתים באוראיבי העתיקה, כפר הופי שאנשים חיים בו כבר קרוב לאלף שנה. פעם גרו ועבדו בו אמנים הופים.
5. El Tovar — המלון נקרא על שם פדרו דה טובר, קצין במשלחת של קורונדו ב-1540. טובר עצמו מעולם לא ראה את הקניון: הוא שמע עליו מההופי, וקצין אחר, גרסיה לופס דה קרדנס, נשלח למצוא אותו.
6. Kolb Studio — האחים אמרי ואלסוורת׳ קולב צילמו את רוכבי הפרדות כשיצאו לשביל, ואז רצו למטה אל המים באינדיאן גארדן כדי לפתח את התמונות, וחזרו למעלה למכור אותן כשהרוכבים חזרו.

מה יש בכפר הגרנד קניון

איך מגיעים ומתניידים

• תחנת הרכבת של הגרנד קניון — רכבת הגרנד קניון מוויליאמס מסיימת כאן, ממש מתחת לאל טובר, בתחנת עץ מ-1910
• השאטלים של מרכז המבקרים — להשאיר כאן את הרכב; השאטלים החינמיים נוסעים לאורך השפה, ודרך הרמיט פתוחה רק לשאטלים ממרץ עד נובמבר
• נמל התעופה של הגרנד קניון — בטוסיאן, 12 ק"מ דרומה; טיסות נוף וסיורי מסוקים מעל הקניון יוצאים מכאן

תרבות והיסטוריה

• מלון אל טובר — המלון הוותיק והמפואר על השפה, שמסילת סנטה פה פתחה ב-1905; להיכנס גם אם לא ישנים בו
• בית הופי — אומנות אינדיאנית שנמכרת בבניין שנבנה כמו כפר הופי; הגלריה בקומה העליונה שווה את המדרגות
• הסטודיו של קולב — הבית והסטודיו של הצלמים, תלוי על השפה בראש שביל ברייט אנג׳ל; תערוכות חינם בפנים
• לוקאאוט סטודיו — תצפית אבן שנבנתה לתוך שפת הצוק ב-1914; המרפסות מתחתיה הן התצפית המהירה הכי טובה בכפר
• מרכז המבקרים ורקמפס — חנות מזכרות משפחתית במשך מאה שנה, היום מוזיאון קטן וחינמי על החיים בכפר
• המוזיאון הגיאולוגי יבאפאי — חלונות גדולים מעל הקניון ודגם תבליט שלו; עשר דקות כאן והשכבות מתחילות להיות מובנות
• חורבת טוסיאן והמוזיאון — הקירות הנמוכים של כפר פואבלו בן 800 שנה, 25 ק"מ מזרחה על דרך דזרט ויו; לולאה קצרה ושטוחה
• מגדל התצפית של דזרט ויו — מגדל האבן בקצה המזרחי של השפה; לטפס פנימה בשביל הקירות המצוירים והנוף אל הנהר

מה לראות

• מאת׳ר פוינט — התצפית הראשונה של רוב המבקרים, חמש דקות הליכה ממרכז המבקרים; עמוס, אבל מוצדק
• הופי פוינט — הנקודה בדרך הרמיט שבולטת הכי עמוק לתוך הקניון; מקום השקיעה הקלאסי, אז לבוא מוקדם
• ראש שביל ברייט אנג׳ל — השביל הראשי למטה, עם צל ונקודות מים; הירידה קלה, העלייה חזרה לוקחת פי שניים
• ראש שביל קאיבאב הדרומי — תלול יותר ובלי מים, אבל הנוף נפתח מיד; מגיעים רק בשאטל
• שושון פוינט — תצפית בלי שלט בסוף הליכה של 1.6 ק"מ ביער; הרבה פעמים ריקה כשמאת׳ר פוינט עמוס
• גרנדוויו פוינט — נקודה גבוהה בדרך המזרחית עם מבט עמוק ושביל כורים ישן ותלול שיורד למטה
• ליפן פוינט — המבט הרחב ביותר על נהר הקולורדו מהשפה הדרומית; בחירה טובה לזריחה
• קולנוע האיימקס של הגרנד קניון — בטוסיאן, סרט על מסך ענק על הקניון; טוב לאחר צהריים חם או גשום

שווקים וקניות

• המרקט והדלי של הכפר — המכולת המלאה היחידה בכפר, במרקט פלאזה; מים, אוכל לפיקניק וציוד קמפינג

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

בתוך הפארק כל האוכל מופעל בידי הזכיינים של הפארק, אז אין רשתות ואין מציאות: דלי, כמה קפטריות ושני חדרי אוכל של ממש. ארוחת הצהריים הטובה והזולה ביותר היא פיקניק מהמרקט, על השפה. בטוסיאן, 12 ק"מ דרומה בשער הפארק, יש יותר בחירה ושעות מאוחרות יותר. לקחת מים וחטיפים בכל פעם שיוצאים מהכפר.

• המרקט והדלי של הכפר — כריכים, סלטים ועוף מטוגן לקחת לשפה, כ-$9-15
• ברייט אנג׳ל פאונטן — גלידה ונקניקיות בראש השביל, כ-$5-9; רק בקיץ
• קפה הארווי האוס — ארוחת בוקר ומנות דיינר בברייט אנג׳ל לודג׳, כ-$14-22
• מתחם האוכל של מאסוויק — דלפקי שירות עצמי עם המבורגרים, פיצה וסלטים, כ-$12-20
• המסעדה של יבאפאי לודג׳ — ארוחות בסגנון קפטריה ליד מרקט פלאזה, כ-$12-20
• וי קוק פיצה — פיצות גדולות ובר סלטים בטוסיאן, פיצה שלמה כ-$25-35

מוזיאונים

• הסטודיו של קולב — תערוכות אמנות והיסטוריה חינם בבית של האחים על השפה
• המוזיאון הגיאולוגי יבאפאי — דגם התבליט ושכבות הסלע בהסבר; חינם
• מרכז המבקרים ורקמפס — ההיסטוריה של הכפר בחנות המזכרות הישנה; חינם
• מוזיאון טוסיאן — כלי חרס וכלים של העמים הילידים של הקניון ליד החורבה; חינם
• בית הופי — בובות קצ׳ינה, קרמיקה ותכשיטים; להסתכל לפני שקונים

טבע

• או-אה פוינט — כ-1.5 ק"מ במורד שביל קאיבאב הדרומי; לתת פי שניים זמן לעלייה
• שושון פוינט — הליכה שקטה ביער לנקודה בלי שלט; לחנות בחניית העפר
• פייפ קריק ויסטה — תצפית שקטה יותר על השפה בין הכפר ליאקי פוינט
• נאוואחו פוינט — ליד דזרט ויו, התצפית הגבוהה ביותר בשפה הדרומית
• ליפן פוינט — נוף רחב על הנהר; לבוא לזריחה

עם ילדים

• מרכז המבקרים של הגרנד קניון — לקחת את חוברת הסייר הצעיר החינמית; הילדים מקבלים תג
• שביל הזמן — סמני ברונזה בכל מטר, מיליון שנה כל אחד, עם סלעים אמיתיים לאורך הדרך
• קולנוע האיימקס — הקניון על מסך ענק בטוסיאן; טוב באחר צהריים חם
• תחנת הרכבת — לראות את הרכבת מוויליאמס נכנסת בסוף הבוקר
• ברייט אנג׳ל פאונטן — גלידה כפרס בסוף שביל השפה

אוכל

• חדר האוכל של אל טובר — חדר האוכל הוותיק והמפואר; להזמין מראש, עיקריות כ-$30-50
• אריזונה סטייקהאוס — סטייקים ומנות דרום-מערביות עם חלונות אל השפה, כ-$25-45
• ביג אי סטייקהאוס — סטייקים והמבורגרים בטוסיאן, כ-$20-40
• פלאזה בוניטה — מנות מקסיקניות בטוסיאן, כ-$15-25
• קפה הארווי האוס — ארוחת ערב פשוטה יותר בכפר בלי הזמנה