Germany
גנגנבך
במשך יותר מארבע מאות שנים גנגנבך לא הייתה כפופה לשום דוכס או בישוף, רק לקיסר: היא הייתה עיר קיסרית חופשית מ-1360 עד 1803. רוב מה שרואים היום נבנה מחדש אחרי שחיילים צרפתים שרפו את העיר ב-1689, ולכן העיר העתיקה נראית כל כך אחידה, מלאה בבתים מהמאה ה-18. הכול בתוך החומות וקרוב. ללכת בה בבוקר, ואחר כך לעלות לקפלה שבכרמים.
חדר לזוג בגנגנבך — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
העיר הקיסרית הקטנה
במשך יותר מארבע מאות שנים גנגנבך לא הייתה כפופה לשום דוכס או בישוף, רק לקיסר: היא הייתה עיר קיסרית חופשית מ-1360 עד 1803. רוב מה שרואים היום נבנה מחדש אחרי שחיילים צרפתים שרפו את העיר ב-1689, ולכן העיר העתיקה נראית כל כך אחידה, מלאה בבתים מהמאה ה-18. הכול בתוך החומות וקרוב. ללכת בה בבוקר, ואחר כך לעלות לקפלה שבכרמים.
- Town Hall — בית העירייה הקלאסי הושלם בשנות ה-80 של המאה ה-18 בידי האדריכל המקומי ויקטור קרץ. מאז שנות ה-90 24 החלונות שלו הפכו ל"בית לוח האדוונט הגדול בעולם": בכל ערב בדצמבר נדלק עוד חלון עם תמונה של מאייר ידוע.
- Niggel Tower — המגדל היה חלק מחומות העיר ושימש אחר כך כבית סוהר וכמגדל תצפית. היום הקומות שלו מאכלסות מוזיאון של הקרנבל השוואבי-אלמני, הפזנט, עם מסכות העץ המגולפות והתלבושות שליצני העיר עדיין לובשים בכל פברואר.
- Kinzig Gate — גנגנבך שמרה על מגדלי השער שלה גם אחרי שהחומות איבדו את תפקידן, והשערים הגבוהים עדיין מסמנים את קצות הרחוב הראשי. דרכם עברה הדרך לאורך עמק הקינציג, נתיב המסחר הישן ממישור הריין מעל היער השחור.
- Benedictine Abbey and St. Mary's — העיר צמחה סביב מנזר בנדיקטיני שנוסד במאה ה-8, מהעתיקים באזור. המנזר פורק ב-1807, ובבניינים שלו נמצא היום קמפוס של האוניברסיטה למדעים שימושיים של אופנבורג.
- Rafting and Transport Museum — במשך מאות שנים קשרו את עצי האשוח של היער השחור לרפסודות ענקיות והשיטו אותן בקינציג ובריין עד הולנד. הגזעים הגבוהים והישרים היו מבוקשים שם לתורנים של ספינות ולכלונסאות שמחזיקים את בתי אמסטרדם.
- St. Jacob's Chapel — קפלת העלייה לרגל עומדת על הברגלה, גבעת הכרמים שממש מאחורי העיר העתיקה. הגפנים סביבה מגדלות את הריזלינג והפינו של האורטנאו, והשביל למעלה עובר בין מדרגות כרם עם נוף על עמק הקינציג.
מלאכות עמק הקינציג
במעלה עמק הקינציג היער השחור הופך לזה שבגלויות: בתי חווה ענקיים תחת גגות משופעים, שעונים, זכוכית וקרמיקה. הכביש עוקב אחרי הנהר לדרום-מזרח, וכל עיירה לאורכו שמרה על מלאכה. המסלול הוא יום שלם, עם המוזיאון הפתוח כעצירה הארוכה. לצאת מוקדם בקיץ; חניון המוזיאון מתמלא עד אחת עשרה.
- Zeller Keramik, Zell am Harmersbach — בית היוצר של צל מייצר כלי שולחן כבר יותר ממאתיים שנה. הדוגמה המפורסמת שלו, התרנגול והתרנגולת, מצוירת על ספלים וצלחות מאז סוף המאה ה-19 ונמצאת במטבחים בכל גרמניה.
- Haslach — הסלאך הייתה עיר הולדתו של היינריך הנסיאקוב, כומר קתולי וסופר שסיפר את סיפוריהם של האיכרים, משיטי הרפסודות ובעלי המלאכה של עמק הקינציג. בית הפרישה שלו, הפרייהוף, הוא היום מוזיאון עליו.
- Black Forest Open-Air Museum — בית החווה פוגטסבאוארנהוף נבנה ב-1612 ועדיין עומד במקום שבו נבנה. מאז שהמוזיאון נפתח ב-1964, בתי חווה ישנים אחרים מכל היער השחור פורקו ונבנו מחדש סביבו, כל אחד עם החדרים, הטחנה או המנסרה שלו.
- Dorotheenhütte glassworks, Wolfach — ביער השחור נופחים זכוכית כבר מאות שנים, ומסיקים את הכבשנים בעצים של היער. בדורותיאנהיטה נפחי זכוכית עדיין מעצבים זכוכית בנשיפה מול המבקרים, ויש מוזיאון של ייצור הזכוכית.
- Triberg Waterfalls — הגוטאך נופל כאן 163 מטר בשבע מדרגות גדולות, מה שהופך אותו לאחד המפלים הגבוהים בגרמניה. הסנאים האדומים לאורך השביל כל כך רגילים למבקרים שהם באים לקחת אגוזים מהיד.
- Hohengeroldseck castle ruin — החורבה על ראש הגבעה הייתה מושב האדונים של גרולדזק, ששלטו פעם בחלק גדול מהאזור הזה של היער השחור. היא נהרסה בידי חיילים צרפתים ב-1689, באותה מלחמה ששרפה את גנגנבך.
יין, דמוקרטיה והרכס הגבוה
מערבית לגנגנבך גבעות האורטנאו מכוסות כרמים, והעיר אופנבורג מחזיקה פרק בהיסטוריה הגרמנית שמעט מבקרים מכירים. משם הכביש מטפס לכביש הרכס של היער השחור, דרך מנזר חרב והמפלים שלו, עד אגם הררי. היום עובר מריזלינג ליער אשוחים בכשעה של נסיעה. להשאיר את טעימות היין לסוף, או לנוסע.
- Ortenberg Castle — הטירה מימי הביניים נהרסה ב-1678 ונבנתה מחדש בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-19 כטירה ניאו-גותית רומנטית בידי האדריכל פרידריך אייזנלור. היום זו אכסניית נוער, אז כל אחד יכול להיכנס לחצר.
- Salmen, Offenburg — ב-12 בספטמבר 1847 התכנסו דמוקרטים באולם של פונדק הזלמן והכריזו על "דרישות העם" — חופש העיתונות, משפט בפני חבר מושבעים, מסים הוגנים — תוכנית ראשונה של מהפכת 1848. מ-1875 האולם שימש כבית הכנסת של העיר, עד שהוחרב בנובמבר 1938; היום זה אתר הנצחה לשני הסיפורים.
- Ritterhaus Museum, Offenburg — מוזיאון העיר שוכן בבית אצולה בארוקי בעיר העתיקה. האוספים שלו מכסים את אופנבורג מהרומאים ועד מהפכת 1848.
- Staufenberg Castle, Durbach — הטירה מעל דורבאך שייכת למרקיזים של באדן והיא אחוזת יין. הכרם קלינגלברג שלה נתן את שמו לקלינגלברגר, השם המקומי לריזלינג באורטנאו.
- Allerheiligen Abbey ruins and falls — מנזר נוסד בעמק הבודד הזה בסוף המאה ה-12. הוא נסגר ב-1803 ונשרף אחרי פגיעת ברק זמן קצר אחר כך, והכנסייה הגותית בלי הגג עדיין עומדת. מתחתיה הנחל צונח דרך ערוץ בשרשרת מפלים.
- Mummelsee — האגם שוכן בגובה של כ-1,000 מטר מתחת להורניסגרינדה, הפסגה הגבוהה בצפון היער השחור. שמו בא מהמומלן, נימפות מים שלפי האגדה המקומית עולות מהאגם בלילה.
מה יש בגנגנבך
איך מגיעים ומתניידים
- תחנת הרכבת גנגנבך — על קו רכבת היער השחור; אופנבורג במרחק עשר דקות, העיר העתיקה חמש דקות הליכה
- תחנת הרכבת אופנבורג — תחנת הרכבות המהירות הקרובה, על הקו הראשי בין פרנקפורט לבזל
- נמל התעופה של שטרסבורג — מעבר לריין בצרפת, כ-40 דקות ברכב
תרבות והיסטוריה
- בית העירייה — בדצמבר 24 החלונות שלו נפתחים אחד ביום כלוח אדוונט ענק
- מגדל הניגל — מוזיאון קרנבל בקומות שלו ונוף על הגגות מלמעלה
- השער העליון — אחד משערי העיר הישנים; ללכת בסמטאות שבינו לבין שער הקינציג
- כנסיית מרים הקדושה — כנסיית המנזר הישנה, רומנסקית בבסיסה; שקטה וקרירה ביום חם
- סמטת המלאכים — הסמטה היפה ביותר של בתי עץ-וטיח, עם פרחים על כל אדן
- קפלת יעקב הקדוש — קפלה בין הכרמים על הברגלה; 20 דקות עלייה בשביל הנוף על העיר
- מוזיאון בית לוונברג — תערוכות אמנות בבית עירוני בארוקי ברחוב הראשי
- מוזיאון הרפסודות והתחבורה — איך היער השחור השיט את העצים שלו עד הריין
- מוזיאון היער השחור הפתוח — בתי חווה שלמים להסתובב בהם, 35 דקות במעלה עמק הקינציג; לתכנן חצי יום
- הזלמן, אופנבורג — פונדק ובית כנסת לשעבר, היום אתר הנצחה; לבדוק את ימי הפתיחה
- טירת אורטנברג — טירה מאגדות מעל הכרמים, עשר דקות מכאן; היום אכסניית נוער
מה לראות
- מפלי טריברג — מהמפלים הגבוהים בגרמניה; שעה נסיעה, אז לשלב עם המוזיאון הפתוח
- ברנדקקופף — מגדל תצפית על ראש גבעה בין גנגנבך לאופנבורג
- מפלי אלרהייליגן — שביל מטפס לצד המפלים אל חורבת המנזר שמעליהם
- אגם מומלזה — אגם קטן וכהה גבוה על כביש הרכס של היער השחור; עמוס בסופי שבוע
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
האורטנאו אוכל כמו השכן שלו מעבר לריין: פלאמקוכן — בצק דק עם שמנת, בצל ובייקון — נפוץ כאן כמו באלזס. מוסיפים נקניק יער שחור, מעושן ומיובש באוויר, על לחם חווה, וכוס ריזלינג מקומי, ויש לכם את הנשנוש הקלאסי. עוגה אחר הצהריים זה עניין רציני. מאפיות רבות נסגרות בשבת בצהריים וכל יום ראשון.
- קינציג גריל-האוס — קבב וגריל ברחוב הראשי; דונר כ-7-8 אירו
- ניקולאיס שוורצוולדבאן-שטיבלה — מזנון בתחנה; נקניקייה וצ׳יפס כ-6-9 אירו
- בית הקפה של דרהר — מאפייה-קפה; לחמנייה ממולאת וקפה כ-5-8 אירו
- קפה קניג — בית קפה של עוגות ברחוב הראשי; פרוסת עוגת יער שחור כ-4-5 אירו
- מאפיית תנור העצים פפאף — מאפייה בתנור עצים; כיכר כ-4-6 אירו, לחמניות פחות מאירו
- קלוסטרמילה — מאפייה ליד המנזר; בייגלה ולחמניות 1-3 אירו
מוזיאונים
- מוזיאון הקרנבל במגדל הניגל — מסכות ותלבושות בכמה קומות, עם הנוף למעלה
- מוזיאון הרפסודות והתחבורה — קטן, אבל מסביר היטב את סחר העצים של העמק
- מוזיאון בית לוונברג — תערוכות אמנות מתחלפות בבית עירוני מהודר
- מוזיאון היער השחור הפתוח — חצי יום; הדגמות מלאכה ברוב הימים בעונה
- אתר ההנצחה זלמן, אופנבורג — אולם 1847 וסיפור בית הכנסת; תערוכה קטנה
טבע
- קפלת יעקב והברגלה — הליכה בכרמים ישר מהעיר העתיקה
- ברנדקקופף — הליכה ביער למגדל תצפית, עם בקתה לצהריים
- מפלי אלרהייליגן — מדרגות עץ לצד המים; חלקלקות כשרטוב
- אגם מומלזה — שביל סביב האגם ב-20 דקות; ההורניסגרינדה מעליו להליכה ארוכה יותר
- מפלי טריברג — דמי כניסה; להביא אגוזים לסנאים
עם ילדים
- לוח האדוונט של בית העירייה — בדצמבר נפתח חלון בכל ערב בשש, עם מוזיקה
- פונדק היער פוניהוף — פונדק יער מעל העיר עם פוניים; סוף טוב להליכה
- מוזיאון היער השחור הפתוח — חיות משק, טחנה ומקום לרוץ
- מפלי טריברג — סנאים שאוכלים מהיד
- טירת אורטנברג — טירה אמיתית עם מגדלים לחקור מבחוץ
אוכל
- די רייכסשטאדט — מטבח עילי במלון בסמטת המלאכים; להזמין מראש
- וינצרשטיבלה — מסבאת יין: פלאמקוכן ויין מקומי
- מסעדת מלון זונה — בישול באדני ביתי ברחוב הראשי
- מרסישר הוף — מסעדה בבית חצר ישן בעיר העתיקה
- פריי שטיינקלרהאוס — אוכל כבד ליד מגדל הניגל