Germany
גרמיש-פרטנקירכן
הצוגשפיצה היא הגג של גרמניה, והגבול עם אוסטריה עובר ממש על הפסגה שלה. יש שתי דרכים למעלה: רכבת שיניים איטית מהעיר, או רכבל מאגם אייבזה שעושה את זה בעשר דקות. תוכנית טובה היא לעלות בדרך אחת ולרדת בשנייה, ואחר הצהריים לבלות באגמים שלמרגלות ההר. הבקרים הצלולים הם הטובים ביותר — עננים נבנים לעתים קרובות אחרי הצהריים.
חדר לזוג בגרמיש-פרטנקירכן — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
אל הצוגשפיצה
הצוגשפיצה היא הגג של גרמניה, והגבול עם אוסטריה עובר ממש על הפסגה שלה. יש שתי דרכים למעלה: רכבת שיניים איטית מהעיר, או רכבל מאגם אייבזה שעושה את זה בעשר דקות. תוכנית טובה היא לעלות בדרך אחת ולרדת בשנייה, ואחר הצהריים לבלות באגמים שלמרגלות ההר. הבקרים הצלולים הם הטובים ביותר — עננים נבנים לעתים קרובות אחרי הצהריים.
- Zugspitze Railway — רכבת הצוגשפיצה הבווארית נפתחה ב-1930 והיא רכבת שיניים: מסילה משוננת בין הפסים מאפשרת לה לטפס בשיפועים שרכבת רגילה לא הייתה מסוגלת להם. הקטע האחרון עובר בתוך מנהרה בלב ההר.
- Zugspitze summit — בגובה 2,962 מטר הצוגשפיצה היא הנקודה הגבוהה בגרמניה. צלב מוזהב עומד בקצה העליון, וביום צלול רואים פסגות בארבע מדינות: גרמניה, אוסטריה, שווייץ ואיטליה.
- Zugspitze Cable Car — הרכבל שנפתח ב-2017 מחזיק בשיאי עולם: עמוד פלדה יחיד בגובה 127 מטר והפרש גובה של כמעט 2,000 מטר בקטע אחד של הנסיעה. כל קרון נושא עד 120 איש.
- Eibsee — האגם נוצר ממפולת סלעים ענקית שהתנתקה מהצוגשפיצה לפני כ-3,700 שנה; הסלעים עדיין שוכבים ביער מסביב. זו הסיבה שהחוף שלו כל כך משונן, עם איים קטנים ומפרצונים.
- Badersee — אגם זעיר של מים צלולים וקרים מאוד בגרייני. בקרקעית שלו שוכב פסל של נימפת מים, וביום שקט רואים אותה מהחוף.
- Höllental Gorge — השביל בערוץ נחצב בסלע ונפתח להולכים ב-1905, עם מנהרות וגשרים ממש מעל השצף. הוא נמצא על מסלול הטיפוס הקלאסי לצוגשפיצה מצד ההלנטל.
שתי עיירות, אולימפיאדה אחת
גרמיש ופרטנקירכן היו שתי עיירות שוק נפרדות משני צדי נחל הפרטנאך עד 1935, אז אוחדו בצו לקראת אולימפיאדת החורף של 1936. המקומיים עדיין אומרים מאיזה חצי הם. זה יום של הליכה: כנסיות וסיפור שטראוס בצד של גרמיש, בתים מצוירים בצד של פרטנקירכן, והאצטדיון והערוץ בסוף. מחנים פעם אחת והולכים.
- Parish Church of St. Martin — כנסיית הקהילה החדשה נבנתה בשנות ה-30 של המאה ה-18 בידי האמן יוזף שמוצר מווסוברון, כשהכנסייה הגותית הישנה מעבר לנחל נעשתה קטנה מדי. התקרה שלה היא פרסקו בארוק בהיר.
- Old Church of St. Martin — זו הייתה הכנסייה של גרמיש במשך מאות שנים לפני שנבנתה כנסיית הבארוק. בפנים יש ציורי קיר גותיים של קדושים ושל סצנות מסיפור הייסורים.
- Richard Strauss Institute — ריכרד שטראוס בנה וילה בגרמיש ב-1908 מהכסף של האופרה שלו "סלומה", וחי בה עד מותו ב-1949. המכון שבפארק שומר את הסיפור והארכיון שלו; הווילה עצמה פרטית.
- Ludwigstraße — פרטנקירכן צמחה על הדרך הרומית שחצתה את האלפים, שם החזיקו הרומאים תחנה בשם פרטנום. בתי הרחוב מעוטרים ב"לופטלמלרי", האמנות הבווארית של ציור סצנות וארכיטקטורה מדומה ישר על הטיח הרטוב.
- Olympic Ski Stadium — האצטדיון נבנה לאולימפיאדת החורף של 1936, ובכל אחד בינואר מתקיימת בו הקפיצה השנייה של טורניר ארבע הגבעות. הקפיצה הגדולה הנוכחית, שנפתחה ב-2007, החליפה את הישנה שכבר לא עמדה בתקנות.
- Partnach Gorge — הערוץ ארוך כ-700 מטר, עם קירות בגובה עד 80 מטר, והשביל עובר במנהרות שנחצבו בסלע. הוא הוכרז כאתר טבע מוגן ב-1912; בחורף הוא מתמלא בנטיפי קרח.
מלכים, נזירים וציירים
צפונית לגרמיש הכביש מטפס לעמק האמר, הארץ של הפנטזיות של המלך לודוויג השני ושל הבארוק הבווארי בשיאו. ביום אחד אפשר לראות מנזר, את הארמון הקטן של המלך, את כפר מחזה הפסיון ואחת הכנסיות היפות באירופה, ולחזור דרך מורנאו, שם האמנות המודרנית עשתה תפנית. המרחקים קצרים אבל העצירות ארוכות; להתחיל בלינדרהוף מוקדם, לפני שהאוטובוסים מגיעים.
- Ettal Abbey — הקיסר לודוויג הבווארי ייסד את המנזר ב-1330. נזירים בנדיקטינים עדיין חיים כאן, והם מפעילים מבשלת בירה ומייצרים את ליקר הצמחים הירוק והצהוב של אטאל.
- Linderhof Palace — לינדרהוף הוא הקטן בארמונות של לודוויג השני והיחיד שראה גמור. בפארק הוא בנה מערה מלאכותית עם אגם, תאורה חשמלית צבעונית וסירה בצורת צדף, כדי להעלות סצנות מוואגנר.
- Passion Play Theatre — ב-1633, בזמן מגפה, נדרו תושבי הכפר להעלות את ייסוריו ומותו של ישו כל עשר שנים אם יינצלו. הם מקיימים את הנדר מאז 1634, עם כמעט 2,000 מקומיים על הבמה; העונה הבאה ב-2030.
- Pilatushaus — הבית המצויר המפורסם באוברמרגאו, שעוטר ב-1784 בידי פרנץ סרף צווינק, מגדולי אמני הלופטלמלרי. העמודים והמרפסות המצוירים נראים תלת-ממדיים מהרחוב.
- Wieskirche — כנסיית העלייה לרגל באחו נבנתה בידי דומיניקוס צימרמן בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-18, אחרי שפסל עץ של ישו המוכה נאמר שהזיל דמעות ב-1738. היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
- Münter House — גבריאלה מינטר ווסילי קנדינסקי גרו בבית הזה במורנאו מ-1909, וקבוצת הציירים "הפרש הכחול" נפגשה בו לעתים קרובות. מינטר הסתירה את הציורים שלהם בבית לאורך שנות הנאצים, ואחר כך תרמה אותם ללנבאכהאוס במינכן.
מה יש בגרמיש-פרטנקירכן
איך מגיעים ומתניידים
- תחנת הרכבת גרמיש-פרטנקירכן — רכבות ממינכן בכשעה ועשרים; רכבת השיניים לצוגשפיצה יוצאת מצמוד אליה
- רכבל הצוגשפיצה באייבזה — עשר דקות מהעמק לפסגה; חניון גדול, אבל בקיץ הוא מתמלא עד אמצע הבוקר
- רכבל הוואנק — ההר הביתי השמשי בצד של פרטנקירכן; הליכות קלות ובקתה למעלה
תרבות והיסטוריה
- רחוב לודוויג — הרחוב הראשי הישן של פרטנקירכן, עם חזיתות בתים מצוירות — ללכת בו לאט
- הכנסייה הישנה של סנט מרטין — הכנסייה הגותית הקטנה של גרמיש, עם ציורי קיר עתיקים בפנים; שעות הפתיחה קצרות
- כנסיית הקהילה סנט מרטין — בארוק לבן וזהב, כמה צעדים מכיכר מריינפלאץ
- כנסיית העלייה לרגל סנט אנטון — שביל קצר מעל פרטנקירכן; הנוף על העמק הוא הפרס
- מוזיאון ורדנפלס — חיים מקומיים, מסכות קרנבל ורהיטים מצוירים בבית ישן ברחוב לודוויג
- מכון ריכרד שטראוס — תערוכה קטנה על המלחין, שחי בעיר ארבעה עשורים
- מנזר אטאל — כנסייה ענקית עם כיפה, רבע שעה צפונה; הנזירים עדיין מייצרים בירה וליקר צמחים
- ארמון לינדרהוף — הארמון הקטן של המלך לודוויג השני; קונים כרטיס לשעה מסוימת ומטיילים בגנים בזמן ההמתנה
- אוברמרגאו — הכפר של מחזה הפסיון ושל הבתים המצוירים, 20 דקות מכאן
מה לראות
- מריינפלאץ — מרכז הצד של גרמיש; בתי קפה, מרכז המבקרים ורחובות הקניות מתחילים כאן
- פארק מיכאל אנדה — פארק המרפא באמצע העיר, עם מזרקה וקונצרטים בקיץ
- הצוגשפיצה — ההר הגבוה בגרמניה; גם ביולי יכול להיות מתחת לאפס בפסגה — להביא מעיל
- אגם אייבזה — אגם ירוק מתחת לצוגשפיצה; השביל סביבו, 7 ק"מ, שטוח ולוקח שעתיים
- ערוץ הפרטנאך — שביל חצוב בסלע לצד מים גועשים; תירטבו — זה חלק מהכיף
- ערוץ הלנטל — פראי יותר מהפרטנאך ומגיעים אליו רק ברגל, כשעה וחצי עלייה מהאמרסבך
- אלפשפיקס — שני שבילי פלדה שבולטים מעל תהום, בתחנה העליונה של רכבל האלפשפיץ
- האצטדיון האולימפי לסקי — אפשר ללכת עד למרגלות קפיצת הסקי הגדולה; השביל לערוץ הפרטנאך מתחיל כאן
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
זו בוואריה העילית, אז הצהריים כבדים: לחמנייה עם לברקזה מהקצב, בייגלה עם חרדל מתוק ונקניק לבן בבוקר, או צלחת קייזרשמרן — פנקייק קרוע עם רוטב שזיפים — בבקתה בהרים. המאפיות נפתחות מוקדם ונסגרות עד שש בערב, ומקומות רבים סגורים יום אחד בשבוע. האוכל בבקתות בהרים עולה בערך כמו בעיר.
- הופפיסטריי — מאפייה אורגנית; לחמנייה ממולאת כ-4-6 אירו
- קרנר — בית קפה ועוגות גדול ליד הפארק; פרוסה וקפה כ-7-9 אירו
- נפיס דונר — דונר בלחם, ארוחת הצהריים החמה הזולה בעיר, כ-7-8 אירו
- סבסטיאנס שטובן גריל — דלפק גריל ברחוב לודוויג; נקניקייה או לחמנייה כ-4-8 אירו
- וילדקפה, בית קלייה — בית קלייה מקומי; קפה ועוגה כ-6-8 אירו
- תאי סטריט פוד — קופסאות נודלס וקארי ליד מריינפלאץ, כ-10-13 אירו
מוזיאונים
- מוזיאון ורדנפלס — היסטוריה מקומית בבית ישן ברחוב לודוויג; שעה מספיקה
- מוזיאון בניית הכינורות, מיטנוולד — הסיפור של הכינורות של מיטנוולד, עם סדנה שאפשר להציץ אליה
- מוזיאון אוברמרגאו — גילוף עץ ותצוגות מולד, המלאכה שהכפר התפרנס ממנה
- בית מינטר — הבית כמו שמינטר וקנדינסקי צבעו אותו, כולל הרהיטים; קטן, בקיץ להזמין מראש
- מכון ריכרד שטראוס — תערוכה קצרה עם הקלטות של המוזיקה של שטראוס, בפארק
טבע
- ערוץ הפרטנאך — עשרים דקות הליכה מהאצטדיון; דמי כניסה קטנים
- אגם אייבזה — להקיף אותו ברגל, או לשכור סירת משוטים בקיץ
- ערוץ הלנטל — פתוח רק מסוף מאי עד אוקטובר, אחרי שהשלג נמס
- אגם לאוטרזה — אגם שקט מעל מיטנוולד, הליכה קלה מהחניון
- בית המלך על השאכן — הליכה ארוכה, יום שלם — רק למי שבכושר
עם ילדים
- בריכת הגלים אלפשפיץ — בריכת גלים מקורה ומגלשות, ליום גשום
- מרכז ספורט הקרח האולימפי — החלקה לקהל בחלק גדול מהשנה; לבדוק שעות
- מסלול המזחלות קולבנזאטל — מסלול מזחלות קיצי על מסילה מעל אוברמרגאו
- אלפשפיקס — ילדים אוהבים את תחושת הרצפה מעל התהום; להחזיק חזק את הקטנים
- אגם באדרזה — לחפש את הנימפה בקרקעית מהסירות הקטנות
אוכל
- צום וילדשיץ — מסבאה בווארית עם מנות ציד בעונה
- יוזף נאוס שטובן — ארוחת ערב בווארית ליד התחנה
- גסטהוף פראונדורפר — פונדק ותיק ברחוב לודוויג; צלי חזיר וכופתאות, ומוזיקה עממית בחלק מהערבים
- פלסרשטובה — מסבאה חמימה במרכז גרמיש
- צור שראנה — קלאסיקות בוואריות כמה צעדים ממריינפלאץ
- אלטה דרוקריי — מסעדה בבית דפוס לשעבר ליד הפארק