Germany
פיסן
לודוויג השני הפך למלך בוואריה בגיל 18, והקדיש את חייו, וחלק גדול מכספי המדינה שלו, לבניית ארמונות חלום. הוא גדל בטירה אחת בהוהנשוונגאו ובנה את השנייה על הסלע שממול, בטווח ראייה מחלונות הילדות שלו. המסלול מחבר בין השתיים דרך האגם והערוץ, עם המוזיאון שמספר את הסיפור באמצע. לפחות חצי יום; העלייה לנוישוונשטיין לוקחת כ-40 דקות, ויש אוטובוסים ועגלות סוסים לחלק מהדרך.
חדר לזוג בפיסן — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
המלך מהאגדה
לודוויג השני הפך למלך בוואריה בגיל 18, והקדיש את חייו, וחלק גדול מכספי המדינה שלו, לבניית ארמונות חלום. הוא גדל בטירה אחת בהוהנשוונגאו ובנה את השנייה על הסלע שממול, בטווח ראייה מחלונות הילדות שלו. המסלול מחבר בין השתיים דרך האגם והערוץ, עם המוזיאון שמספר את הסיפור באמצע. לפחות חצי יום; העלייה לנוישוונשטיין לוקחת כ-40 דקות, ויש אוטובוסים ועגלות סוסים לחלק מהדרך.
- Hohenschwangau Ticket Centre — הכניסה לשתי הטירות היא רק בסיור מודרך בשעה קבועה שמודפסת על הכרטיס, והסיורים בנוישוונשטיין מתקיימים בשפות רבות. לטירה מגיעים הרבה יותר ממיליון מבקרים בשנה, ולכן הכרטיסים נגמרים כל כך מוקדם.
- Hohenschwangau Castle — אביו של לודוויג, יורש העצר מקסימיליאן, בנה מחדש את הטירה הזאת מחורבה בשנות השלושים של המאה ה-19. לודוויג הילד בילה כאן את הקיצים שלו, ומאוחר יותר, כמלך, יכול היה לעקוב בטלסקופ אחרי בניית נוישוונשטיין מעבר לעמק.
- Museum of the Bavarian Kings — המוזיאון ממלא מלון יוקרה לשעבר על האלפזה ומספר את סיפור משפחת ויטלסבך, ששלטה בבוואריה יותר מ-700 שנה. בין האוצרות שלו בגדים וחפצים אישיים של לודוויג השני עצמו.
- Alpsee — אגם ההרים שמתחת להוהנשוונגאו הוא מהנקיים בבוואריה, ושביל מקיף אותו בכשעה וחצי. הטירה עומדת על גבעה בין האגם הזה לבין השוואנזה הקטן.
- Marienbrücke — הגשר נמתח מעל ערוץ הפלט בגובה כ-90 מטר מעל המפל, ונקרא על שם אמו של לודוויג, המלכה מארי. לודוויג החליף ב-1866 את גשר העץ הראשון בגשר ברזל.
- Neuschwanstein Castle — אבן הפינה הונחה ב-1869, אבל הטירה מעולם לא הושלמה, ולודוויג גר בה כ-170 ימים בלבד. הוא מת ביוני 1886, ושבעה שבועות אחר כך נפתחה הטירה למבקרים משלמים.
פיסן העתיקה והנהר
הרבה לפני הטירות, פיסן הייתה עיירה על ויה קלאודיה, הדרך הרומית מעל האלפים, ובימי הביניים תחנת מסחר על נהר הלך. היא הייתה גם, באופן מפתיע, ערש בניית הלאוטות באירופה. ההליכה עולה לטירת הבישופים ולמנזר, יורדת אל ערוץ הנהר ועולה על גבעת הגולגולתא בשביל הנוף. שעתיים-שלוש ברגל; רובן מישוריות חוץ מהעלייה האחרונה.
- Reichenstraße — הרחוב הראשי הישן עובר בקו של ויה קלאודיה אוגוסטה הרומית, שהובילה מהים האדריאטי מעל האלפים אל הדנובה, ופיסן צמחה במקום שבו הדרך חצתה את הלך.
- Hohes Schloss — הטירה הייתה מושב הקיץ של הנסיכים-הבישופים של אוגסבורג. בסביבות 1500 צוירו על קירות החצר שלה חלונות, מרפסות ואבני פינה מדומים, אשליה כל כך טובה שרוב המבקרים חושבים שהם אמיתיים.
- Füssen Museum (St Mang Abbey) — ב-1562 התארגנו בוני הלאוטות של פיסן במה שנחשב לרוב לגילדת בוני הלאוטות הראשונה באירופה, ובעלי מלאכה מפיסן התפזרו אחר כך לסדנאות מוונציה ועד ליון. מוזיאון המנזר מציג את הכלים שלהם, ובקפלת אנה הקדושה שלו תלוי ריקוד מוות שצויר ב-1602.
- Hospital Church — הכנסייה הקטנה של בית החולים הישן עומדת ליד הנהר, והחזית שלה מצוירת בקדושים, ובהם כריסטופורוס הקדוש, הפטרון של הנוסעים ושל הרפסודאים שהשיטו עצים במורד הלך.
- Lechfall — מתחת לסכר הלך נדחק דרך ערוץ סלע צר. שקע בסלע נקרא "צעד מאגנוס", טביעת הרגל שלפי האגדה השאיר מאגנוס הקדוש, המיסיונר של העיר, כשקפץ מעל הערוץ.
- Kalvarienberg — דרך הייסורים מטפסת לשלושה צלבים בפסגה, ומשם רואים בבת אחת את פיסן, את הפורגנזה, ומזרחה את המגדלים הלבנים של נוישוונשטיין.
הכנסיות שבאחו
צפונה ומזרחה לפיסן שוכן הפפנווינקל, "פינת הכמרים", שנקרא כך בגלל צפיפות המנזרים וכנסיות העלייה לרגל בו. היפות שבהן עומדות בשטחים חקלאיים פתוחים, עולם שלם מההמונים שבטירות. הנסיעה מחברת בין כנסיית הרוקוקו הגדולה של הוויס לבין המנזר שבנה אותה, ואז עוברת לאוברמרגאו ולארמון היחיד שלודוויג גר בו זמן רב. כ-120 ק"מ, יום שלם ברכב; זה יכול להיות גם היום האחרון בדרך למינכן.
- Forggensee — האגם הוא מאגר, שנוצר ב-1954 בסכירת הלך, והציף כפר וחוות. הוא מרוקן כל סתיו, ובסוף החורף אפשר ללכת על קרקעית האגם היבשה בין שרידי דרכים רומיות ומימי הביניים.
- Steingaden Abbey — הדוכס ולף השישי מבית ולף ייסד את המנזר הפרמונסטרטני הזה ב-1147, והכנסייה הרומנסקית שלו קיבלה אחר כך פנים בארוקיים. אבות המנזר של שטיינגאדן הם שבנו את כנסיית הוויס על אדמתם.
- Wieskirche — ב-1738 ראתה אשת איכר דמעות על פסל עץ של ישו המולקה, ועולי רגל התחילו להגיע. דומיניקוס צימרמן בנה עבורם את הכנסייה ב-1745-54, ומאז 1983 היא ברשימת אונסק״ו.
- Oberammergau — ב-1633, בזמן מגפה, נדרו תושבי הכפר להעלות את מחזה הפסיון של ישו כל עשר שנים אם יינצלו, והם שומרים על הנדר מאז 1634. הבתים מצוירים בלופטלמלרי, ציורי קיר של סצנות מהתנ״ך ומהאגדות.
- Ettal Abbey — הקיסר לודוויג הבווארי ייסד את המנזר ב-1330, ולכנסייה הבארוקית העגולה שלו יש כיפה מצוירת ענקית. הנזירים הבנדיקטינים עדיין מבשלים בירה ומזקקים ליקר צמחים שנמכר בשער.
- Linderhof Palace — לינדרהוף הוא הארמון היחיד מבין הארמונות של לודוויג שהוא ראה גמור וגר בו זמן רב. בפארק הוא בנה את מערת ונוס, מערה מלאכותית עם אגם, תאורה חשמלית צבעונית וסירה בצורת צדף, בהשראת "טנהויזר" של וגנר.
מה יש בפיסן
איך מגיעים ומתניידים
- תחנת הרכבת של פיסן — סוף הקו ממינכן, כשעתיים, בדרך כלל עם החלפה בבוכלו
- האוטובוס לטירות — קווים 73 ו-78 נוסעים מהתחנה להוהנשוונגאו בכעשר דקות
תרבות והיסטוריה
- טירת נוישוונשטיין — הכרטיסים לפי שעה ונגמרים; להזמין באינטרנט כמה ימים מראש ולהגיע שעה לפני
- טירת הוהנשוונגאו — הטירה הצהובה שבה לודוויג גדל; פחות עמוסה, ומרגישה כמו בית ולא כמו במה
- מוזיאון מלכי בוואריה — על חוף האלפזה; שעה כאן הופכת את שתי הטירות לברורות יותר
- הטירה הגבוהה — להסתכל מקרוב על קירות החצר: החלונות והמרפסות מצוירים
- המוזיאון של פיסן (מנזר סנט מאנג) — אולמות מנזר בארוקיים וחדר של לאוטות וכינורות ישנים; קטן וטוב
- כנסיית בית החולים — החזית המצוירת ליד הנהר היא המצולמת ביותר בעיר העתיקה
- הכנסייה שבאחו — 30 דקות צפונה בדרך הרומנטית; חוץ פשוט שמסתיר את הפנים
- ארמון לינדרהוף — כ-50 דקות מזרחה בדרך הגבול; הארמון הקטן של לודוויג וזה שבו גר הכי הרבה
מה לראות
- מרכז הכרטיסים בהוהנשוונגאו — לאסוף כאן כרטיסים שהוזמנו לפני העלייה; עד אמצע הבוקר התור ארוך
- גשר מריה — הנוף המפורסם של נוישוונשטיין; סגור בשלג ובקרח, לבדוק לפני שהולכים
- אלפזה — שביל שטוח סביב האגם, כשעה וחצי; סירות משוטים להשכרה בקיץ
- רכבל טגלברג — עד גובה כ-1,700 מטר; לראות את מצנחי הרחיפה ממריאים, ולהסתכל מלמעלה על הטירה
- מפל הלך — עשר דקות הליכה מהעיר העתיקה; לעמוד על גשר הולכי הרגל מעל הערוץ
- הר הגולגולתא — עלייה של 30 דקות לנוף על העיר, האגם ונוישוונשטיין יחד
- פורגנזה — שיט רק מיוני עד אמצע אוקטובר; בחורף האגם מרוקן
- אגמי פאולנבאך — שלושה אגמים קטנים ביער בקצה העיר, שקטים אפילו באוגוסט
- הופנזה — האגם החמים ביותר בסביבה לשחייה, עם טיילת לאורך החוף
שווקים וקניות
- רייכנשטראסה — הרחוב הראשי הישן; חנויות, בתי קפה, והדרך למעלה לטירה
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
פיסן יושבת על הקו בין שוואביה לבוואריה, והאוכל הוא בישול ההרים של האלגוי: קספצלה, אטריות ביצים רכות שנאפות עם גבינת הרים ובצל מטוגן, וצלי חזיר עם כופתאות. ליד הטירות הכל יקר מדי ועמוס, אז לאכול בפיסן עצמה. ארוחת בוקר במאפייה וצהריים טובים של קספצלה יעלו הרבה פחות מחטיף בהוהנשוונגאו.
- קונדיטוריית קורקפה — עוגה וקפה, כ-6-9 €
- גלידריית הטירה הגבוהה — גלידה מתחת לטירה, כ-2-5 €
- שטאדט קפה — בית קפה בעיר העתיקה; ארוחת בוקר או קפה ועוגה כ-5-12 €
- שטאדט אימביס — לברקזה או בראטוורסט בלחמנייה, כ-4-6 €
- צום הכטן — קספצלה או צלי, כ-13-19 €
- מבשלת הטירה של שוונגאו — בירה מקומית ושוק חזיר ליד הטירות, כ-14-20 €
מוזיאונים
- מוזיאון מלכי בוואריה — סיפור הוויטלסבך ליד האגם; שעה
- המוזיאון של פיסן — אולמות המנזר, לאוטות וריקוד המוות
- הגלריה בטירה הגבוהה — ציור גותי מאוחר בטירת הבישופים
- מרכז היער זיגלוויס — תצוגות יער ושביל צמרות על גבול אוסטריה
טבע
- אלפזה — לולאה של שעה וחצי סביב האגם מתחת לטירות
- ערוץ הפלט — רק בקיץ; מדרגות תלולות עד גשר מריה
- טגלברג — רכבל לרכס והליכות עם נוף אלפיני
- אלאטזה — אגם יער שקט עשר דקות מערבה
- הופנזה — אגם שחייה חמים עם נוף הרים
עם ילדים
- שביל הצמרות — הליכה בין צמרות העצים לאוסטריה
- מזחלת הקיץ של טגלברג — מסלול מזחלות קיץ ליד תחנת הרכבל
- קריסטל-תרמה שוונגאו — בריכות חמות ליום גשום, ליד הפורגנזה
- בריכת האוברזה — רחצה באגם לילדים קטנים בקיץ
- הסירות של האלפזה — סירות משוטים לשעה מתחת לטירה
אוכל
- צום הכטן — בישול אלגוי מתחת לטירה
- מלון הירש — חדר אוכל בווארי וגן בירה ליד העיר העתיקה
- ריטרשטובן — מסבאת האבירים בעיר העתיקה, ציד ומנות אלגוי
- אקווילה — איטלקי בעיר העתיקה כשצריך הפסקה מכופתאות
- מבשלת הטירה של שוונגאו — בירת הבית וצלחות בוואריות