Germany

פרנקפורט

לפרנקפורט הייתה העיר העתיקה הגדולה בגרמניה של בתי עץ ולבנים, והיא איבדה את כולה בשני לילות במרץ 1944 — כאלף מבנים. מה שעומד ברמרברג היום הוא שחזור: שישה בתים שנבנו מחדש בשנות השמונים, ועוד שלושים וחמישה שהושלמו ב-2018 על קווי הרחובות המדויקים מימי הביניים — חמישה עשר מהם הועתקו משרטוטי מדידה והשאר בניינים חדשים שנדרשו לקנה המידה הישן. אם זה כנה — זה ויכוח חי כאן. שעתיים, שטוח.

סיורים רגליים

העיר העתיקה שנבנתה פעמיים

לפרנקפורט הייתה העיר העתיקה הגדולה בגרמניה של בתי עץ ולבנים, והיא איבדה את כולה בשני לילות במרץ 1944 — כאלף מבנים. מה שעומד ברמרברג היום הוא שחזור: שישה בתים שנבנו מחדש בשנות השמונים, ועוד שלושים וחמישה שהושלמו ב-2018 על קווי הרחובות המדויקים מימי הביניים — חמישה עשר מהם הועתקו משרטוטי מדידה והשאר בניינים חדשים שנדרשו לקנה המידה הישן. אם זה כנה — זה ויכוח חי כאן. שעתיים, שטוח.

1. רמרברג — ששת בתי הגמלון המדורג בצד המזרחי נקראים האוסטצייל, והם נבנו מחדש בין 1981 ל-1983 אחרי משאל — העיר תכננה שם בניין מודרני והציבור הפיל אותו. המקוריים נשרפו ב-1944, והשחזור השתמש בתצלומים ובקירות המרתף ששרדו.
2. הרמר — העיר קנתה את שלושת בתי הסוחרים האלה ב-1405 ומשתמשת בהם כבניין עירייה מאז — וזה אחד מבנייני העירייה הוותיקים בשירות באירופה. באולם הקיסרים שלמעלה תלויים דיוקנאות של כל חמישים ושניים הקיסרים הרומיים הקדושים, שצוירו במאה התשע עשרה, ותשעת האחרונים הוכתרו בעיר הזאת.
3. הקתדרלה — קוראים לה קתדרלה והיא מעולם לא הייתה כזאת — שום בישוף לא ישב בה. זאת כנסיית קהילה שקיבלה את התואר מפני שמ-1356 קבע "השור הזהב" שכאן נבחר הקיסר, ומ-1562 שכאן גם הוכתר. עשר הכתרות התרחשו בבניין שרשמית נמוך בדרגתו מתריסר אחרים באזור.
4. כנסיית פאולוס — הפרלמנט הגרמני הנבחר הראשון התכנס בכנסייה העגולה הזאת ב-1848 ובילה שנה בניסוח חוקה עם מגילת זכויות. זה נכשל — מלך פרוסיה סירב לכתר שהוצע לו — אבל הנוסח שימש שוב ב-1919 וב-1949, והבניין נבנה מחדש ב-1948 כאולם בלי שום תפקיד דתי.
5. העיר העתיקה החדשה — שלושים וחמישה בתים בין הקתדרלה לרמר, שהושלמו ב-2018 בעלות של כמאתיים מיליון יורו, על תוואי הסמטאות מימי הביניים. בניין מנהלה מבטון משנות השבעים נהרס כדי לפנות מקום. חמישה עשר הם שחזורים מדויקים משרטוטי מדידה ועשרים הם תכנונים חדשים שנדרשו לרוחב המגרשים הישן.
6. מוזיאון רחוב היהודים — הרובע היהודי כאן הוקף חומה מ-1462, והשערים ננעלו בלילה וכל יום ראשון — כשלושת אלפים איש בסמטה אחת ברוחב כמה מטרים, וזה הפך אותו למקום הצפוף באירופה. בית רוטשילד התחיל כאן. יסודות חמישה בתים ושני מקוואות שנחפרו נמצאים מתחת לבניין עירוני שנבנה ב-1987.

הכסף והמגדלים

פרנקפורט היא העיר הגרמנית היחידה עם קו רקיע, והסיבה היא החלטה: כשהמדינה חולקה אחרי המלחמה הוצב כאן הבנק הפדרלי ולא בברלין, הבנקים המסחריים הלכו אחריו, והעיר ייעדה מסדרון לבנייה לגובה בזמן שכל מקום אחר הגביל גבהים. הבנק המרכזי האירופי הגיע ב-1998. הכינויים כאן חיבה, והמקומיים קוראים לה מיינהטן. שעתיים.

1. מיין טאואר — מאתיים מטר, והמגדל הבנקאי היחיד בעיר עם מרפסת תצפית ציבורית — וזה היה תנאי תכנוני: העיר אישרה את הגובה בתמורה לגישה ציבורית. המעלית לוקחת ארבעים וחמש שניות, והמרפסת פתוחה ולא מזוגגת, ולכן היא נסגרת ברוח חזקה.
2. מגדל קומרצבנק — נורמן פוסטר השלים אותו ב-1997 בגובה מאתיים חמישים ותשעה מטרים, והוא היה גורד השחקים הראשון שתוכנן לאוורור טבעי: תשעה גני חורף בני ארבע קומות מתפתלים במעלה הבניין, לכל משרד יש חלון שנפתח, והאטריום המרכזי עובד כארובה. אז קראו לו גורד השחקים האקולוגי הראשון בעולם.
3. מגדל אשנהיים — שער עיר מ-1428 שעומד לבדו בין מגדלי הבנקים, והוא שרד בזכות נפוליאון: כשהביצורים נהרסו ב-1806 הורה המנהל הצרפתי להשאיר את המגדל האחד הזה. תשעת החורים בשבשבת, לפי הסיפור, הם של צייד שירה אותם שם כדי לזכות בחנינה.
4. הבנק המרכזי האירופי — המגדל בנוי סביב הגרוסמרקטהאלה, אולם שוק הסיטונות מ-1928, שהוא מבנה לשימור ואי אפשר היה להסירו — ולכן הוא שוחזר ומגדל הזכוכית עולה דרכו ומעליו. לאולם יש היסטוריה שנייה: בין 1941 ל-1945 רוכזו במרתפו כעשרת אלפים יהודים מפרנקפורט לפני הגירוש, ואנדרטה מציינת זאת.
5. האופרה הישנה — נפתחה ב-1880, נשרפה בהפצצה ב-1944, ועמדה כחורבה שלושים ושבע שנים בזמן שהעיר התווכחה. מערכה אזרחית גייסה חלק גדול מהכסף והיא נפתחה מחדש ב-1981 — כאולם קונצרטים, עם פנים מודרני לגמרי מאחורי החזית המשוחזרת. זה אינו בית אופרה ולא היה כזה מאז 1944.
6. הגשר הברזל — נבנה ב-1868 בידי אזרחים ששילמו עליו מכיסם מפני שהעיר סירבה — ובשנותיו הראשונות היה גשר אגרה. הכתובת היוונית לרוחב הקשת היא שורה מהאודיסאה: "שטים על הים כהה-היין אל אנשים זרי לשון." היא נוספה ב-1993 ואיש אינו בטוח מי בחר אותה.

זקסנהאוזן, יין תפוחים וגדת המוזיאונים

הגדה הדרומית היא עיר אחרת. יש בה את פונדקי יין התפוחים, שהם מוסד עם כללים משלו — המשקה מגיע בכוס מחורצת שנקראת גֶריפּטֶה, מכד אבן כחול-אפור שנקרא בֶּמבֶּל, והשולחנות משותפים. ויש בה שנים עשר מוזיאונים ברצף לאורך הנהר, אשכול שנוצר בכוונה בשנות השמונים בידי מתכנן עירוני אחד. שעתיים וחצי, והפונדקים נפתחים בחמש.

1. גדת המוזיאונים — שנים עשר מוזיאונים על קילומטר אחד של גדה, וזאת הייתה מדיניות אחת: ב-1980 יצא ראש אגף התרבות הילמר הופמן להציב מוזיאון בכל וילה מהמאה התשע עשרה ששרדה ברצועה הזאת, תחת הסיסמה "תרבות לכולם". שמונה מוזיאונים חדשים נפתחו בתשע שנים, כל אחד בתוך בית קיים או מאחוריו.
2. מוזיאון שטדל — נוסד ב-1815 בצוואתו של יוהאן פרידריך שטדל, בנקאי שהוריש את ביתו, את אוספו ואת הונו לקרן שבבעלות האזרחים ולא המדינה — והוא עדיין מוסד אזרחי פרטי. ההרחבה התת-קרקעית מ-2012 מוארת במאה תשעים וחמישה אשנבי תקרה עגולים ששקועים במדשאה שמעליה.
3. ליביגהאוס — וילה שבנה ב-1896 ברון טקסטיל בוהמי, ובה היום חמשת אלפים שנות פיסול. החלק ששווה לדעת הוא המחקר: המוזיאון ניהל פרויקט ששחזר את הצבע המקורי על פסלים יווניים ורומיים, והתוצאות — צבעוניות ומודפסות בדגמים, שונות לגמרי מהשיש הלבן שכולם מדמיינים — נדדו בעולם כתערוכה.
4. כנסיית מסדר האבירים — מסדר האבירים הטבטונים החזיק בגדה הזאת של הנהר מ-1221, ולכן זקסנהאוזן התפתחה בנפרד מהעיר שממול ושמרה על אופי משלה. המסדר היה מוסד צבאי-צלבני שנעשה כאן בעל קרקעות במשך שש מאות שנה; הכנסייה ובנייני המפקדה שלה הם מה שנשאר.
5. זקסנהאוזן העתיקה — פונדקי יין התפוחים כאן פועלים לפי כללים שאינם כתובים: חולקים שולחן, מזמינים בכד ולא בכוס, והאוכל הסטנדרטי הוא האנדקֶז מיט מוזיק — גבינת חלב חמוץ עם בצל, שמן וחומץ, וה"מוזיקה" היא מה שהבצל עושה לכם אחר כך. זר אורן ירוק מעל הדלת אומר שמכל חדש נפתח.
6. שווייצר שטראסה — החצי השני של זקסנהאוזן, והחלוקה חדה: הסמטאות הצרות שמאחוריכם הן רובע השתייה, והרחוב הזה הוא המקום שבו אנשים באמת גרים — עם חנויות אוכל, בתי קפה ופונדק יין התפוחים הוותיק ששרד. מי שמתייחס ליין תפוחים ברצינות בא לכאן ולא לסמטאות.

מה יש בפרנקפורט

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה פרנקפורט — 11 ק״מ, העמוס בגרמניה, וקו S8 לוקח 11 דקות
• התחנה המרכזית — 25 רציפים, ורוב הרכבות הבין-עירוניות בגרמניה עוברות בה
• האופטוואכה — צומת התחתית של העיר; כל הקווים נפגשים כאן
• קונסטבלרוואכה — צומת ההחלפה השני, ושוק האיכרים בחמישי ובשבת מעליו

תרבות והיסטוריה

• הרמר — חינם מבחוץ, בניין העירייה מאז 1405, ואולם הקיסרים ב-3 יורו
• הקתדרלה — חינם, כאן הוכתרו עשרה קיסרים רומיים קדושים, והמגדל ב-3 יורו
• כנסיית פאולוס — חינם, הפרלמנט הגרמני הראשון ישב כאן ב-1848, והיום זה אולם ולא כנסייה
• בית גתה — 10 יורו, הבית שבו נולד, שנבנה מחדש מהריסות עם הרהיטים המקוריים
• הכנסייה העתיקה — חינם, ברמרברג, והקריון מנגן ב-9:05, 12:05 ו-17:05
• כנסיית קתרינה — חינם, בהאופטוואכה, וגתה הוטבל ואושר בה
• כנסיית מסדר האבירים — חינם, מעבר לנהר, ומסדר האבירים הטבטונים החזיק בגדה הזאת 600 שנה
• מנזר הכרמליתים — חינם, וציור הקיר מ-1520 שבתוכו הוא הגדול מצפון לאלפים
• מוזיאון רחוב היהודים — 6 יורו, יסודות הגטו שנחפרו מתחת לבניין מודרני
• בית הכנסת וסטנד — היחיד מארבעה ששרד את 1938, והוא עדיין בית הכנסת המרכזי
• מוזיאון שטדל — 18 יורו, נוסד ב-1815 בצוואת בנקאי, ו-700 שנות ציור ברצף אחד
• ליביגהאוס — 12 יורו, פיסול ממצרים ועד הבארוק בווילה, ואף פעם לא עמוס
• מוזיאון הקולנוע — 6 יורו, על גדת המוזיאונים, והמכשירים שלפני הקולנוע הם הקומה הטובה
• מוזיאון האדריכלות — 5 יורו, ובתוך הבית בנוי בית נוסף כתצוגת הקבע
• מוזיאון האמנות השימושית — 12 יורו, בבניין של ריצ׳רד מאייר מ-1985, ואוסף העיצוב חזק
• מוזיאון תרבויות העולם — 7 יורו, אוסף אתנוגרפי שמוצג כוויכוח על אתנוגרפיה
• מוזיאון גירש — 7 יורו, אמנות אזורית בלבד, והווילה עצמה שווה את הכרטיס
• המוזיאון ההיסטורי — 10 יורו, ודגם העיר כולה ב-1945 הוא מה שכדאי למצוא
• שירן קונסטהאלה — 14 יורו, בלי אוסף משלה, ושלוש תערוכות גדולות בשנה
• מוזיאון לאמנות מודרנית — 16 יורו, בניין משולש שהמקומיים קוראים לו "פרוסת העוגה"
• מוזיאון זנקנברג — 12 יורו, מוזיאון הטבע הגדול בגרמניה, והדינוזאורים אמיתיים
• מוזיאון שטרובלפטר — 6 יורו, ספר הילדים מ-1845 שכתב כאן רופא מפרנקפורט

מה לראות

• רמרברג — הכיכר מימי הביניים, וכל בית בה הוא שחזור שאחרי 1980
• העיר העתיקה החדשה — חינם, 35 בתים שהושלמו ב-2018 על תוואי הרחובות מימי הביניים, ו-15 העתקים מדויקים
• מיין טאואר — 9 יורו, 200 מטר, והוא מגדל הבנקים היחיד עם מרפסת תצפית ציבורית
• מסהטורם — חינם מבחוץ, המגדל בצורת עיפרון, והיה הגבוה באירופה ב-1991
• מגדל קומרצבנק — חינם מבחוץ, 259 מטר, והיה גורד השחקים האקולוגי הראשון
• אירופהטורם — מגדל התקשורת בן 337 מטר, הגבוה בגרמניה, וסגור לציבור
• הבנק המרכזי האירופי — חינם מבחוץ, ואולם שוק הסיטונות הישן נבנה לתוך הבסיס שלו
• הגשר הברזל — חינם, גשר ההולכים מ-1868, והכתובת היוונית עליו מהומרוס
• הגשר הישן — חינם, גשר עומד כאן מהתקופה הרומית, והנוכחי מ-1926
• גדת המוזיאונים — הליכה חינם, 12 מוזיאונים ברצף בגדה הדרומית, וכרטיס אחד מכסה את כולם
• גדת המיין — חינם, המדשאות בשתי הגדות, והעיר יושבת כאן מהיום החם הראשון
• זקסנהאוזן — רובע היין התפוחים מעבר לנהר, והפונדקים הם הסיבה לחצות
• שווייצר שטראסה — החצי הבוגר של זקסנהאוזן, חנויות ובתי קפה, ובלי מסיבות רווקים
• ברגר שטראסה — שלושה ק״מ של ברים וחנויות בבורנהיים, ושם המקומיים יוצאים
• רובע התחנה — רובע חלונות הראווה והמסעדות, מעורב באמת, ובטוח אך לא יפה
• נורדנד — הרובע עם בנייני המגורים מתחילת המאה, וכמעט בלי תיירים
• בוקנהיים — רובע האוניברסיטה הישן, והשוק בחמישי בבוקנהיימר ורטה טוב
• הצייל — רחוב הקניות הראשי, ובמשך שנים היה בעל המחזור הגבוה בגרמניה
• פרסגאס — רשמית קלבכר גאסה; הכינוי פירושו "סמטת הזלילה" והיא כולה אוכל
• האופרה הישנה — בית האופרה מ-1880, נשרף ב-1944 ונבנה מחדש בהצבעה ציבורית ב-1981
• מגדל אשנהיים — חינם מבחוץ, שער עיר מ-1428 שנשאר עומד בלב רובע הבנקים
• גן הדקלים — 7 יורו, 22 הקטאר של גן בוטני, ובתי הזכוכית מ-1869
• גרינבורגפארק — חינם, ליד גן הדקלים, ויש בפינה גן קוריאני
• בתמאנפארק — חינם, והגן הסיני שבתוכו הוא גן מלומדים מוקף חומה שלם
• גינתרסבורגפארק — חינם, בבורנהיים, וזה הפארק שמשפחות באמת משתמשות בו
• גן החיות — 13 יורו, נוסד ב-1858, ובית חיות הלילה היה הראשון מסוגו
• לורברג — חינם, גבעת הכרם של העיר, וכל קו הרקיע נראה ממנה
• יער העיר — חינם, 48 קמ״ר, ואחד מיערות העיר הגדולים באירופה
• הכסט — 10 ק״מ מערבה, עיר עתיקה של בתי עץ בתוך אזור תעשייה
• ארמון בולונגרו — חינם מבחוץ, ארמון בארוק שבנו סוחרי טבק הרחה בהכסט
• מיינץ — 32 ק״מ מערבה, 35 דקות, ומוזיאון גוטנברג הוא הסיבה
• ויסבאדן — 32 ק״מ, 40 דקות, והמרחצאות החמים והקזינו הם האטרקציה
• רידסהיים — 69 ק״מ, ערוץ הריין מתחיל כאן, והרכבל עולה מעל הכרמים
• היידלברג — 78 ק״מ דרומה, שעה ברכבת, והטירה היא חורבה בכוונה
• באד הומבורג — 14 ק״מ צפונה, עיירת מרפא, ומצודת זאלבורג הרומית מעליה
• פלדברג הגדול — הנקודה הגבוהה בטאונוס, 879 מטר, וההליכה למעלה שעתיים

שווקים וקניות

• אולם השוק — חינם, 150 דוכנים, סגור בראשון, ובר היין על הגג נפתח בשבת
• שוק קונסטבלרוואכה — בחמישי ובשבת, יצרנים אזוריים, ודוכן יין התפוחים הוא החברתי

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

פרנקפורט שותה יין תפוחים ולא בירה, והכללים סביבו קבועים: הוא מגיע בכוס מחורצת שנקראת גֶריפּטֶה — החריצים שם כדי שיד שמנונית תחזיק בה — ונמזג מכד אבן כחול-אפור שנקרא בֶּמבֶּל, והשולחנות משותפים עם מי שכבר יושב שם. האוכל שלצדו קצר: האנדקֶז מיט מוזיק, גבינת חלב חמוץ מתחת לבצל בשמן ובחומץ; גרינֶה זוסֶה, רוטב ירוק קר משבעה עשבים מוגדרים שגתה כנראה אהב; ושניצל. שישה עד חמישה עשר יורו.

• אדולף ואגנר — כ-2 יורו לכוס, מזומן, וסגור אחר הצהריים
• צום גמאלטן האוס — כ-15 יורו למנה, סגור בשני, ובלי הזמנות
• דאוט-שניידר — כ-18 יורו, החצר הגדולה, וזה הקל להיכנס אליו
• לורסבאכר טאל — כ-20 יורו, ומגש הטעימות הוא הדרך להיכנס
• אולם השוק — סגור בראשון, ובר היין בשבת מתמלא עד עשר
• שוק קונסטבלרוואכה — בחמישי ובשבת, יצרנים אזוריים, ודוכן יין התפוחים הוא המקום שעומדים בו
• פרסגאס — שמו האמיתי קלבכר גאסה; הכינוי פירושו "סמטת הזלילה" והוא כולו אוכל
• ברגר שטראסה — שלושה ק״מ של אכילה בבורנהיים, מתחת ל-15 יורו, ומקומיים ולא מבקרים

מוזיאונים

שנים עשר מוזיאונים עומדים ברצף בגדה הדרומית של המיין, והם שם בגלל החלטה אחת: ב-1980 יצא ראש אגף התרבות של העיר להציב מוזיאון בכל וילה מהמאה התשע עשרה ששרדה ברצועה ההיא. שמונה נפתחו בתשע שנים. השטדל הוא הרציני שבהם, והוא בבעלות פרטית של אזרחיו ולא של המדינה — בנקאי הוריש אותו להם ב-1815.

• מוזיאון שטדל — 18 יורו, סגור בשני, ושלוש שעות הן ריאליות
• ליביגהאוס — 12 יורו, ואף פעם לא עמוס
• בית גתה — 10 יורו, סגור בשני, וגלריית הציורים כלולה
• המוזיאון ההיסטורי — 10 יורו, ושני דגמי העיר — לפני 1944 ואחרי — הם מה שכדאי למצוא
• מוזיאון הקולנוע — 6 יורו, צעצועי האופטיקה שלפני הקולנוע הם הקומה הטובה, ולמטה בית קולנוע
• מוזיאון האדריכלות — 5 יורו, קטן, ושעה מספיקה
• מוזיאון זנקנברג — 12 יורו, מוזיאון הטבע הגדול בגרמניה, ומאובני מֶסֶל ייחודיים
• מוזיאון רחוב היהודים — 6 יורו, סגור בשני, ואנדרטת בורנפלאץ בחוץ

טבע

פרנקפורט היא עיר קטנה עם כמות ירק חריגה: יער העיר בצד הדרומי הוא ארבעים ושמונה קילומטרים רבועים, אחד מיערות העיר הגדולים באירופה, והעיר מחזיקה בו מאז 1372. חגורת הירק, כשמונת אלפים הקטאר, הוכרזה ב-1991 כישות משפטית — אסור לבנות עליה, והיא מקיפה את כל העיר.

• גן הדקלים — 7 יורו, ובתי הזכוכית הם הסיבה לבוא בחורף
• גרינבורגפארק — חינם, ליד גן הדקלים, ובפינה אחת גן קוריאני
• גדת המיין — חינם, ופסטיבל אוגוסט הוא שלושה ימים ועמוס מאוד
• לורברג — חינם, גן יין תפוחים למעלה, והטוב שעה לפני השקיעה
• יער העיר — חינם, 48 קמ״ר, בבעלות העיר מאז 1372, ומסומן בשבילים לכל אורכו
• בתמאנפארק — חינם, והגן הסיני המוקף חומה שבתוכו היה מתנה מעיר תאומה
• גן החיות — 13 יורו, ובית חיות הלילה הוא החלק שכדאי למצוא
• פלדברג הגדול — חינם, 879 מטר והנקודה הגבוהה בטאונוס, ו-30 ק״מ מהעיר

עם ילדים

• מוזיאון זנקנברג — 12 יורו, שלדי דינוזאורים אמיתיים ואולם לווייתנים, וחצי יום עובר מהר
• גן החיות — 13 יורו, ובית חיות הלילה עובד בכל מזג אוויר
• מוזיאון שטרובלפטר — 6 יורו, בעיר העתיקה החדשה, ויש בו חדר סדנאות
• מיין טאואר — 9 יורו, המעלית 45 שניות, והמרפסת נסגרת ברוח חזקה
• גן הדקלים — 7 יורו, בריכת סירות, מגרש משחקים ורכבת מיניאטורית
• גדת המיין — חינם, מדשאות בשתי הגדות, וסירות הנהר יוצאות מהגשר הברזל
• הגשר הברזל — חינם, ותנועת הנהר מתחת היא הבידור
• סירות על המיין — מ-12 יורו, הפלגה מעגלית של 50 דקות, ופועלת מאפריל עד אוקטובר

חיי לילה

הלילה מתחלק לפי רבעים והם אינם חופפים. זקסנהאוזן היא פונדקי יין התפוחים, שמתרוקנים עד אחת עשרה. זקסנהאוזן העתיקה שמאחוריהם היא הרצועה הרועשת ויש לה מוניטין רע בקרב המקומיים. בורנהיים וברגר שטראסה הם המקום שבו יוצאים מי שגרים כאן. ורובע התחנה הפך, באופן בלתי צפוי, לרובע הברים הטוב בעיר — ברחובות שהם גם רובע חלונות הראווה.

• רובע התחנה — ברים מ-5 יורו, העומס אחרי עשר, ובטוח אך לא יפה
• זקסנהאוזן העתיקה — הסמטאות הרועשות, זולות ועמוסות בסופי שבוע, והמקומיים נמנעים מהן
• ברגר שטראסה — שלושה ק״מ של ברים בבורנהיים, וכאן העיר באמת שותה
• אוסטן — כ-25 יורו, על הנהר באוסטנד, והמרפסת מול מגדל הבנק המרכזי
• ווזלר וורפט — בירה כ-4 יורו, מאפריל עד אוקטובר בלבד, ומזומן קל יותר
• האופרה הישנה — כרטיסי קונצרט מ-25 יורו, והכיכר שמלפניה היא נקודת מפגש
• גדת המיין — חינם, שתייה בפומבי חוקית, והמדשאות מתמלאות בלילה החם הראשון
• בוקנהיים — רובע הסטודנטים, זול, והברים קטנים ומקומיים

אמונה ומקומות קדושים

הכנסיות של פרנקפורט אינן גדולות והן אינן העיקר — מה שחשוב כאן הוא שהקתדרלה בחרה והכתירה את הקיסר הרומי הקדוש במשך חמש מאות שנה, ושבעיר הייתה אחת הקהילות היהודיות העתיקות והחשובות באירופה עד 1938. שני הדברים מסופרים בבניינים שנבנו מחדש אחרי 1944.

• הקתדרלה — חינם, המגדל 3 יורו ו-328 מדרגות, והקפלה מימין למקהלה
• כנסיית פאולוס — חינם, הפרלמנט של 1848, ואין לה היום שום תפקיד דתי
• בית הכנסת וסטנד — ביקורים בתיאום, ויש בדיקה ביטחונית
• אנדרטת בורנפלאץ — חינם, פתוח תמיד, ולשער בית הקברות שעות מוגבלות
• הכנסייה העתיקה — חינם, ברמרברג, והקריון מנגן שלוש פעמים ביום
• כנסיית קתרינה — חינם, הכנסייה הלותרנית הראשית, וגתה הוטבל בה
• מנזר הכרמליתים — חינם, היום זה ארכיון העיר, והמנזר פתוח בימי חול
• כנסיית מסדר האבירים — חינם, מעבר לנהר, ומסדר האבירים החזיק בגדה הזאת 600 שנה