Brazil
פלוריאנופוליס
פלוריאנופוליס שוכנת ברובה על האי סנטה קטרינה, שמחובר ליבשה בגשרים, עם ארבעים ומשהו חופים סביבו. השם הישן שלה היה נוסה סניורה דו דסטרו; היא שונתה ב-1894 על שם פלוריאנו פשוטו, הנשיא שהכוחות שלו בדיוק דיכאו כאן מרד — שם שהרבה מתושבי האי עדיין לא אוהבים. שעתיים ברגל במרכז.
חדר לזוג בפלוריאנופוליס — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
דסטרו, העיר העתיקה
פלוריאנופוליס שוכנת ברובה על האי סנטה קטרינה, שמחובר ליבשה בגשרים, עם ארבעים ומשהו חופים סביבו. השם הישן שלה היה נוסה סניורה דו דסטרו; היא שונתה ב-1894 על שם פלוריאנו פשוטו, הנשיא שהכוחות שלו בדיוק דיכאו כאן מרד — שם שהרבה מתושבי האי עדיין לא אוהבים. שעתיים ברגל במרכז.
- פראסה XV דה נובמברו — הכיכר מוצלת בעץ תאנה זקן ענק, בן יותר ממאה שנה, שהענפים שלו נתמכים בתמוכות; אגדה מקומית אומרת שהליכה סביבו מביאה מזל, או נישואים.
- ארמון קרוז א סוזה — ארמון הממשל הישן, היום מוזיאון, שנקרא על שם המשורר ז׳ואאו דה קרוז א סוזה, שנולד בדסטרו ב-1861 להורים שהיו משועבדים, והפך למייסד הסימבוליזם בשירה הברזילאית.
- הקתדרלה — במקום של הקפלה הראשונה של היישוב, שנוסד בשנות השבעים של המאה השבע עשרה על ידי פרנסיסקו דיאס ולייו, בנדיירנטה מסאו פאולו; הכנסייה משקיפה במורד הכיכר אל המפרץ.
- בית המכס — בית המכס מ-1876, שנבנה כשהים עוד הגיע עד כאן לפני שהיבשה יובשה; היום הוא מוכר את מלאכות היד של האי, ביניהן **רנדה דה בילרו**, תחרת סלילים שהביאו המתיישבים מהאיים האזוריים.
- השוק הציבורי — אולם השוק הצהוב שנפתח ב-1899, היום עם חצר מקורה של ברים שבה עובדי משרד ודייגים שותים בירה קרה עם מאפי שרימפס אחר הצהריים.
- גשר הרסיליו לוז — גשר תלוי מפלדה מ-1926, החיבור הראשון בין האי ליבשה. הוא נסגר כמסוכן ב-1991, עמד בלי שימוש כמעט שלושים שנה ונפתח מחדש רק ב-2019; בלילה הוא מואר בצבעים.
הכפרים האזוריים והצפון
בין 1748 ל-1756 הובאו לאי כמה אלפי מתיישבים מהאיים האזוריים, והכפרים שלהם על המפרץ שומרים על הכנסיות, התחרה וצורת הדיבור שלהם. היום באותם מים שקטים מגדלים צדפות. חצי יום או יום ברכב או באוטובוס.
- סנטו אנטוניו דה ליסבואה — כפר אזורי של בתים מסוידים וכנסייה מהמאה השמונה עשרה על המפרץ, שבו המסעדות מציבות את השולחנות על החול כדי לראות את השמש שוקעת מאחורי היבשה.
- מבצר סאו ז׳וזה — החלו לבנות אותו ב-1740, אחד מטבעת של מבצרים שפורטוגל בנתה כדי לסגור את המפרץ בפני הספרדים; ב-1777 צי ספרדי כבש את האי בכל זאת, כמעט בלי ירייה.
- מבצר אניאטומירים — הגדול שבמבצרים, על אי בפתח המפרץ, שמגיעים אליו בסירה. ב-1894, אחרי המרד הפדרליסטי, מורדים וחשודים נורו כאן בפקודת הממשלה — האירוע שמאחורי שינוי השם של העיר.
- ז׳ורארה אינטרנסיונל — שכונה מתוכננת של וילות גדולות ומועדוני חוף על חוף שקט, שבה בינואר מבקרים עשירים מארגנטינה ומסאו פאולו מבלים את אחר הצהריים עם מוזיקה ושמפניה.
- חוף סנטיניו — חוף גלישה פתוח בצפון-מזרח שהסלעים בקצה הדרומי שלו נושאים פטרוגליפים, חריטות גאומטריות שעשו האנשים שחיו על האי הרבה לפני הפורטוגזים.
- בירה-מאר נורטה — בחזרה בעיר, השדרה לאורך המפרץ שנבנתה על אדמה מיובשת, עם טיילת שבה העיר רצה ורוכבת בשעת בין ערביים, עם נוף על הגשרים.
הלגונה והדרום הפראי
המזרח והדרום של האי הם לגונה, דיונות וחופים פתוחים לאוקיינוס האטלנטי, עם כפרי דייגים שעדיין גוררים רשתות על החול. יום שלם ברכב; השבילים בדרום צריכים נעליים טובות.
- לגואה דה קונסייסאו — לגונה ארוכה של מים מלוחים באמצע האי, מוקפת גבעות ודיונות, שמחוברת לים בתעלה צרה בבארה דה לגואה; הכפר על החוף שלה הוא המרכז הבוהמייני של האי.
- הדיונות של ז׳ואקינה — דיונות לבנות גבוהות בין הלגונה לים, שבהן משכירים קרשים לגלישת חול במורד המדרונות.
- חוף ז׳ואקינה — החוף שהפך את האי ליעד גלישה: תחרויות גלישה בינלאומיות נערכו כאן משנות השמונים, והגלים חזקים כל השנה.
- חוף קמפצ׳ה — מאחורי החוף הזה היה מסלול נחיתה של חברת הדואר האווירי הצרפתית אארופוסטל בשנות העשרים והשלושים; מסורת מקומית אומרת שאנטואן דה סנט-אכזופרי עצר כאן, ורחוב נקרא על שמו.
- ארמסאו — השם פירושו תחנת ציד לווייתנים: מ-1772 צדו כאן לווייתנים ימניים דרומיים והרתיחו אותם לשמן; הלווייתנים, היום מוגנים, חוזרים למים האלה להמליט מיולי עד נובמבר.
- פנטנו דו סול — כפר דייגים בקצה הדרומי שבו, בעונת הבורי ממאי עד יולי, תצפיתנים על הגבעות מזהים את הלהקות והכפר רץ להשיק את הסירות; השביל לחוף הפראי לגואינה דו לסטה מתחיל בקרבת מקום.
מה יש בפלוריאנופוליס
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה של פלוריאנופוליס — בדרום האי
- מסוף האוטובוסים ריטה מריה — אוטובוסים בין-עירוניים
תרבות והיסטוריה
- פראסה XV דה נובמברו — הכיכר של עץ התאנה הזקן
- הקתדרלה — מעל הכיכר
- ארמון קרוז א סוזה — הארמון הוורוד, מוזיאון
- סנטו אנטוניו דה ליסבואה — כפר אזורי של צדפות ושקיעות
- ריביירואו דה אילה — הכפר העתיק, הצדפות הטובות
- ארמסאו — תחנת ציד הלווייתנים הישנה
- מבצר סאו ז׳וזה — מבצר מהמאה השמונה עשרה מעל ז׳ורארה
- מבצר אניאטומירים — מבצר על אי, בסירה
מה לראות
- גשר הרסיליו לוז — מואר בלילה; ללכת עליו
- בירה-מאר נורטה — הטיילת לאורך המפרץ
- לגואה דה קונסייסאו — הלגונה בלב האי
- הדיונות של ז׳ואקינה — גלישת חול
- חוף ז׳ואקינה — חוף הגלישה
- פראיה מולה — קהל צעיר ומצנחי רחיפה
- בארה דה לגואה — כפר דייגים על התעלה
- חוף קמפצ׳ה — החוף של הטייסים
- האי קמפצ׳ה — חריטות סלע; מספר מבקרים מוגבל
- לגואינה דו לסטה — חוף פראי שמגיעים אליו ברגל
- פנטנו דו סול — דייגים והמסעדות שלהם
- ז׳ורארה אינטרנסיונל — מועדוני החוף של העשירים
- חוף סנטיניו — חריטות סלע בקצה החוף
שווקים וקניות
- השוק הציבורי — מאפי שרימפס ובירה
- בית המכס — תחרה ומלאכת יד של האי
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
האי אוכל מהמפרץ: **צדפות**, שמגדלים בסנטה קטרינה יותר מכל מקום אחר בברזיל, חיות עם ליים או בגראטן; **פסטל דה קמרואו**, מאפה שרימפס מטוגן; ובחופים **סקואנסיה דה קמרואו**, שרימפס בשורה של הכנות. תריסר צדפות עולה כשמונה עד חמישה עשר דולר.
- ריביירואו דה אילה — צדפות ליד המים
- השוק הציבורי — מאפי שרימפס ובירה קרה
- פנטנו דו סול — דג מטוגן מהסירות
מוזיאונים
הארמון של המשורר והמבצרים של המפרץ.
- ארמון קרוז א סוזה — ההיסטוריה של סנטה קטרינה
- מבצר אניאטומירים — מבצר האי
- מבצר סאו ז׳וזה — המבצר מעל ז׳ורארה
טבע
דיונות, לגונה, חופים פראיים ולווייתנים בחורף.
- לגואינה דו לסטה — החוף בסוף השביל
- האי קמפצ׳ה — אמנות סלע ומים צלולים
- הדיונות של ז׳ואקינה — הדיונות
עם ילדים
עם ילדים: גלישת חול, חופי מפרץ שקטים וסירה למבצר.
- הדיונות של ז׳ואקינה — קרשי חול
- מבצר אניאטומירים — הסירה למבצר
- בארה דה לגואה — התעלה והבריכות השקטות
חיי לילה
בקיץ הלילות של האי שייכים למועדוני החוף של ז׳ורארה ביום ולברים של הלגונה בלילה.
- לגואה דה קונסייסאו — ברים ליד הלגונה
- ז׳ורארה אינטרנסיונל — מועדוני חוף
- השוק הציבורי — בירה אחרי העבודה