Ireland
דבלין
בחג הפסחא של 1916 תפסו כאלף וחמש מאות איש כמה בניינים בדבלין והכריזו על רפובליקה אירית. הם נכנעו אחרי שישה ימים, והעיר ברובה כעסה עליהם. ואז הוציאה בריטניה להורג חמישה-עשר מהמנהיגים בשבועיים — וזה הפך את דעת הקהל, ובתוך שש שנים אירלנד הייתה עצמאית. שעתיים.
חדר לזוג בדבלין — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
המרד
בחג הפסחא של 1916 תפסו כאלף וחמש מאות איש כמה בניינים בדבלין והכריזו על רפובליקה אירית. הם נכנעו אחרי שישה ימים, והעיר ברובה כעסה עליהם. ואז הוציאה בריטניה להורג חמישה-עשר מהמנהיגים בשבועיים — וזה הפך את דעת הקהל, ובתוך שש שנים אירלנד הייתה עצמאית. שעתיים.
- הדואר המרכזי — פירס הקריא את ההכרזה מהמדרגות האלה לקהל קטן ולא מתעניין במיוחד. העמודים עדיין נושאים סימני כדורים, והבניין פעל כבית דואר רגיל לאורך כל השיקום ועדיין פועל.
- רחוב אוקונל — כשתוכנן במאה השמונה-עשרה הוא היה הרחוב הרחב באירופה. ספינת התותחים הבריטית הלגה עלתה בליפי ב-1916 והפגיזה אותו עד היסוד; כמעט דבר בו אינו קודם למרד.
- גשר ההאפני — נבנה ב-1816 בידי מפעיל מעבורת שנאמר לו לתקן את סירותיו המסוכנות או לבנות גשר. הוא בנה את הגשר, והורשה לגבות חצי פני במשך מאה שנה, וכך עשה.
- טירת דבלין — שבע מאות ועשרים שנות מנהל בריטי הסתיימו בחצר הזאת ב-16 בינואר 1922. לפי הסיפור אמר המשנה למלך למייקל קולינס שהוא איחר בשבע דקות, וקולינס ענה שהם חיכו שבע מאות שנה ויסתדרו עם שבע דקות.
- כלא קילמיינהם — ארבעה-עשר מהמנהיגים הוצאו להורג בחצר שוברי האבנים במאי 1916. ג׳יימס קונולי לא יכול היה לעמוד בגלל פצעיו, ולכן קשרו אותו לכיסא. הפרט הזה הוא מה ששינה את דעת המדינה.
- גלאסנווין — מיליון וחצי איש קבורים כאן, יותר מהחיים בדבלין, ובית הקברות נוסד ב-1832 כדי שקתולים יוכלו להיקבר בנוכחות כומר — דבר שהחוק אסר.
העיר הג׳ורג׳יאנית
במאה השמונה-עשרה דבלין הייתה העיר השנייה בגודלה באימפריה הבריטית, והאצולה האנגלו-אירית בנתה בה רבעים שלמים של בתי לבנים אחידים עם דלתות צבעוניות. אחרי האיחוד של 1801 הם עזבו לכולם ללונדון, והבתים הפכו לשכונות עוני של עשרה אנשים לחדר. שעתיים.
- טריניטי קולג׳ — נוסדה בידי אליזבת הראשונה ב-1592 והייתה סגורה לקתולים עד 1793 — ואז הכנסייה הקתולית אסרה על בניה ללמוד בה עד 1970, כך שלאורך רוב ההיסטוריה שלה רוב אירלנד לא יכלה להיכנס.
- ספר קלס — נזירים יצרו אותו סביב שנת 800, ובעמוד אחד שלו יש יותר עיטור מאשר בכתבי יד שלמים. מעליו נמצא האולם הארוך: שישים וחמישה מטרים של עץ אלון ומאתיים אלף מהספרים העתיקים בספרייה.
- ספריית מארש — נפתחה ב-1707 וכמעט דבר בה לא זז מאז. קוראי ספרים נדירים ננעלו בכלובי רשת כדי שלא יגנבו אותם, ושלושת הכלובים עדיין עומדים בקצה הגלריה.
- סנט סטיבנס גרין — מורדים חפרו בו תעלות ב-1916, דבר חסר תועלת מול הצלפים על הגגות מסביב. שני הצדדים הפסיקו לירות בכל יום באותה שעה כדי שהגנן יוכל לצאת ולהאכיל את הברווזים.
- כיכר מריון — הדלתות צבועות בצבעים שונים והסיבה שנויה במחלוקת — הסיפור הטוב ביותר הוא ששני סופרים שגרו בכיכר חזרו הביתה שיכורים לבית הלא נכון, ולכן נשותיהם צבעו את הדלתות.
- הנרייטה 14 — בית עירוני ג׳ורג׳יאני אחד, שנבנה למשפחה עשירה אחת, ושעד 1911 החזיק מאה איש בשבעה-עשר חדרים עם ברז אחד בחצר. המוזיאון לוקח אתכם דרך שני חייו של אותו בית.
הליברטיז
הרובע הזה נקרא כך כי הוא שכב מחוץ לחומות העיר ומחוץ לחוקיה — מי שחי כאן לא היה כפוף לראש העיר. אורגים הוגנוטים הגיעו לכאן, אחר כך בתי מזקקה ומבשלות, ולבסוף שכונות העוני הגרועות באירופה. היום גינס עדיין כאן, והוא שוכר את הקרקע עד שנת 2759. שעתיים.
- קתדרלת כנסיית המשיח — נוסדה בידי ויקינגים סביב שנת 1030. בקריפטה יושבים חתול ועכברוש מחונטים שנמצאו בתוך צינור עוגב בשנות החמישים של המאה התשע-עשרה — החתול רדף אחרי העכברוש פנימה ושניהם נתקעו. ג׳ויס מזכיר אותם בפיניגנז וייק.
- קתדרלת פטריק — ג׳ונתן סוויפט היה כאן דיקן שלושים ושתיים שנה והוא קבור ברצפה לצד האישה שאולי נשא ואולי לא. הוא הוריש את כספו להקמת בית חולים לחולי נפש, שעדיין פועל.
- הליברטיז — אורגי משי הוגנוטים התיישבו כאן בשנות התשעים של המאה השבע-עשרה, ובשיאו היו כאן שלושת אלפים נולים. כשהענף קרס הפך הרובע לשכונת העוני הצפופה באירופה, גרועה מכל דבר בלונדון.
- מחסן גינס — ב-1759 חתם ארתור גינס על חכירה של ארבעה אקרים לתשעת אלפים שנה בארבעים וחמישה פאונד לשנה, קבוע. החברה מחזיקה היום בקרקע בבעלות מלאה, אבל החוזה המקורי ממוסגר ברצפה ליד הכניסה.
- סמית׳פילד — יריד סוסים מתקיים בכיכר הזאת מאז 1665 ועדיין מתקיים, פעמיים בשנה — נערים רוכבים בלי אוכף באמצע בירה אירופית, והעירייה ניסתה ונכשלה לעצור את זה.
- הפסאז׳ של ג׳ורג׳ — נפתח ב-1881 והיה פסאז׳ הקניות הראשון באירופה שנבנה ככזה — רחוב מקורה של סוחרים קטנים, וזה בדיוק מה שהוא עדיין. תקליטים משומשים, ספרים ישנים, ודוכן כובעים.
מה יש בדבלין
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה דבלין — אין רכבת. אוטובוס האיירלינק €8 ו-30 דקות
- תחנת יוסטון — רכבות מערבה ודרומה, והחשמלית למרכז
- תחנת קונולי — רכבות צפונה, והדארט החופי להות׳
- בוסאראס — אוטובוסים לבלפסט, גולוויי ושדה התעופה
תרבות והיסטוריה
- טריניטי קולג׳ — נוסדה 1592. קתולים לא הורשו ללמוד בה עד 1793
- ספר קלס — להזמין ברשת. האולם הארוך למעלה הוא העיקר
- טירת דבלין — שבע מאות שנות שלטון בריטי הסתיימו כאן ב-1922
- ספריית צ׳סטר ביטי — חינם, ואחד מאוספי כתבי היד הגדולים בעולם
- קתדרלת פטריק הקדוש — סוויפט היה כאן דיקן שלושים ושתיים שנה, והוא קבור בה
- קתדרלת כנסיית המשיח — חתול ועכברוש מחונטים שנמצאו בצינורות העוגב, מוצגים
- ספריית מארש — 1707, ללא שינוי, והכלובים שנעלו בהם קוראים עדיין שם
- המוזיאון הלאומי — ארכיאולוגיה — חינם. גופות ביצה בנות אלפיים שנה, עם העור
- הגלריה הלאומית — חינם, וקאראווג׳ו שנמצא בחדר אוכל ישועי ב-1990
- כלא קילמיינהם — מנהיגי 1916 הוצאו להורג בחצר. להזמין שבועות מראש
- מוזיאון ההגירה — עשרה מיליון עזבו. שבעים מיליון טוענים למוצא אירי
- הנרייטה 14 — בית ג׳ורג׳יאני אחד, ומאה איש גרו בו
- הדואר המרכזי — המרד הוכרז מהמדרגות האלה. חורי כדורים בחוץ
- מוזיאון האמנות המודרנית — חינם, בבית חולים מהמאה ה-17 לחיילים זקנים
- כנסיית מיכאן — גופות מחונטות במרתפים, ומותר לראות אותן
- בית הקברות גלאסנווין — מיליון וחצי קבורים — יותר מהחיים בדבלין
מה לראות
- מחסן גינס — האטרקציה המבוקרת באירלנד. החכירה עד 2759
- טמפל בר — כוס בירה עולה כאן כפול. ללכת פעם אחת ולצאת
- רחוב גראפטון — אמני רחוב עוברים אודישן לרישיון, וזה נשמע
- רחוב אוקונל — הרחוב הרחב באירופה כשנבנה
- גשר ההאפני — אגרה של חצי פני עד 1919, והשם נשאר
- סנט סטיבנס גרין — שני הצדדים הפסיקו להילחם כל יום ב-1916 כדי להאכיל את הברווזים
- כיכר מריון — אוסקר ויילד גר במספר אחת, ומשתרע על סלע ממול
- פארק פיניקס — פי שניים מסנטרל פארק, ואיילים פראיים בתוכו
- גני אייווה — מאחורי חומה, וכמעט איש לא מוצא אותם
- הליברטיז — מחוץ לחומות העיר מימי הביניים, ומחוץ לחוקיה
- סטוניבאטר — כפר של בתי אבן בלב העיר
- פורטובלו — גדות התעלה, וזו הייתה ירושלים הקטנה
- מזח התעלה הגדולה — גוגל ופייסבוק כאן, והשכירות עלתה בעקבותיהם
- הות׳ — שלושים דקות בדארט, שביל צוקים וכלבי ים
- הפורטי פוט — אנשים שוחים כאן כל יום בשנה, כולל חג המולד
- דאלקי — טירה, אי עם עזים, וארבעים דקות משם
- גלנדאלו — מנזר מהמאה השישית בין שני אגמים, שעה מהעיר
- ניוגריינג׳ — עתיק מהפירמידות, ומואר בהיפוך החורף
- קרוק פארק — 82,000 מקומות לספורט חובבים שאיש לא משולם לשחק בו
שווקים וקניות
- רחוב מור — רוכלי רחוב מאז המאה ה-18, והאחרונים שבהם
- הפסאז׳ של ג׳ורג׳ — 1881, פסאז׳ הקניות הראשון באירופה שנבנה ככזה
- שוק האוכל בטמפל בר — שבת בלבד, מעשר עד ארבע, וזה החלק הטוב ברובע
- שוק הפשפשים — ביום ראשון האחרון בחודש, וזה כל הלוח
- סמית׳פילד — יריד סוסים עדיין מתקיים כאן, פעמיים בשנה, במרכז העיר
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם דבלין אוכלת ושותה בעמידה. חנות צ׳יפס שמטגנת מאז 1913 ואין בה מקום ישיבה אחד, פאב משנת 1198 שטוען להיות העתיק באירלנד, ובר שבו מותר לדבר אבל אסור טלפון — זה כתוב על השלט, והם מתכוונים לזה.
- ליאו בורדוק — €9 לבקלה וצ׳יפס, ובלי כיסאות
- הברייזן הד — מוזיקה חיה כל ערב מתשע וחצי
- הלונג הול — 1766, נברשות, והמראות הן הזכוכית המקורית
- קיהו — התא ליד הדלת מכיל ארבעה, והוא היה לנשים
- גרוגאנס — טוסט וכוס בירה, וזה כל התפריט
- מוליגנס — 1782, בלי מוזיקה, בלי טלוויזיה, והבירה הטובה בעיר
- הקובלסטון — מוזיקה מסורתית כל ערב, וצריך לשתוק בשבילה
- הגלידה של מרפי — מחלב מקרי, ומלח ים מחוף דינגל
מוזיאונים
- המוזיאון הלאומי — ארכיאולוגיה — חינם, סגור בשני, וגופות הביצה מאחור
- ספריית צ׳סטר ביטי — חינם, וגן הגג פתוח לכולם
- הגלריה הלאומית — חינם. הקאראווג׳ו נמצא תלוי בחדר אוכל
- מוזיאון ההגירה — €21, והוא מסביר את כל המדינה בתשעים דקות
- מוזיאון האמנות המודרנית — חינם, בבית חולים מ-1684, והשטח חינם גם הוא
- המוזיאון הקטן — כל מה שבו נתרם בידי תושבי דבלין. בסיור בלבד
- הנרייטה 14 — €12. בית אחד, שתי מאות שנים, ומאה איש בתוכו
פארקים
- פארק פיניקס — חינם, פתוח תמיד, והאיילים באמת פראיים
- גני אייווה — מאחורי חומה בסמטה צדדית, וכמעט תמיד ריקים
- סנט סטיבנס גרין — משפחת גינס מימנה את פתיחתו לציבור ב-1880
- שביל הצוקים בהות׳ — חינם, ולהביא מעיל גם ביולי
- הפורטי פוט — שוחים כל יום בשנה, והמים תשע מעלות
- גלנדאלו — שעה מהעיר, שני אגמים, ומגדל עגול מהמאה העשירית
עם ילדים
- גן החיות — 1831, בתוך פארק פיניקס, והאריות הם המפורסמים
- מוזיאון הטבע — חינם, ודבר בו לא השתנה ב-165 שנים
- דבליניה — דבלין הוויקינגית, במגע, והמגדל בסוף
- הג׳יני ג׳ונסטון — שחזור ספינת רעב, ואף נוסע לא מת עליה מעולם
- הקריפטה של מיכאן — מומיות שאפשר לעמוד לידן. לא לכל ילד
- טירת מלהייד — שמונה מאות שנה עם משפחה אחת, וגן מוקף חומה
הופעות
- הקובלסטון — חינם, כל ערב, והסשן מתחיל בשבע
- וילנס — כאן ניגנו כולם לפני שהיו מישהו
- ויקר סטריט — אלף מקומות ליד שולחנות, והסאונד הוא הסיבה
- אולם הקונצרטים — היה האולם הגדול של האוניברסיטה, וקונצרטי צהריים ב-€8
- תיאטרון אבי — נוסד בידי ייטס ב-1904, והמהומות הן חלק מההיסטוריה שלו
- תיאטרון הגייט — אורסון וולס דיבר את דרכו לבמה הזאת בגיל שש-עשרה
חיי לילה
- טמפל בר — כוס בירה בכפל מחיר. ללכת פעם אחת, ואז חמש דקות הלאה
- גרוגאנס — המדרכה בחוץ היא הפאב האמיתי בקיץ
- הלונג הול — ויקטוריאני, צר, ואיש אינו צועק בתוכו
- סטוניבאטר — כאן דבלין שותה כשהיא רוצה להימנע מתיירים
- פורטובלו — גדות התעלה בקיץ, וכולם יושבים על הדשא
- מזקקת טילינג — המזקקה החדשה הראשונה בדבלין מזה 125 שנה