Vietnam
דה נאנג
דה נאנג, על מפרץ עמוק במרכז וייטנאם, הייתה הנמל שבו הצרפתים נחתו ב-1858 כדי להתחיל את הכיבוש שלהם, ושבו חיילי הקרב האמריקאים הראשונים עלו לחוף במרץ 1965. היום היא העיר הצומחת המהירה בחוף, עם גשרים שמוארים בצבעים כל לילה. שעתיים, ומסתיימים אחרי רדת החשכה.
חדר לזוג בדה נאנג — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
העיר על נהר האן
דה נאנג, על מפרץ עמוק במרכז וייטנאם, הייתה הנמל שבו הצרפתים נחתו ב-1858 כדי להתחיל את הכיבוש שלהם, ושבו חיילי הקרב האמריקאים הראשונים עלו לחוף במרץ 1965. היום היא העיר הצומחת המהירה בחוף, עם גשרים שמוארים בצבעים כל לילה. שעתיים, ומסתיימים אחרי רדת החשכה.
- מוזיאון הפיסול של צ׳אם — נוסד בידי חוקרים צרפתים ב-1915, והוא מחזיק את האוסף הטוב בעולם של פיסול מממלכת צ׳אם, ששלטה בחוף הזה יותר מאלף שנה — שיווה רוקד, גנשה, והאריות והדרקונים של קירות המקדשים.
- הקתדרלה הוורודה — כנסייה גותית ורודה שבנו הצרפתים ב-1923. שבשבת בצורת תרנגול על הצריח שלה נתנה לה את השם המקומי, כנסיית התרנגול.
- שוק האן — השוק המרכזי המקורה ליד הנהר, של דגים מיובשים, קפה, פירות ובדים, עם חייטים בקומה העליונה שיתפרו בגדים בתוך יום או יומיים.
- הגשר על נהר האן — נפתח ב-2000, הגשר הראשון בווייטנאם שנבנה כגשר מסתובב, בכסף שגייסו אנשי העיר עצמם. המרכז שלו מסתובב על ציר כדי לאפשר לספינות גבוהות לעבור בנהר.
- הקרפיון שהפך לדרקון — פסל על הגדה המזרחית של קרפיון שהופך לדרקון, מהאגדה על הקרפיון שקפץ מעל המפלים והשתנה — סמל למאמץ שמתוגמל, ומקום צילום אהוב מול גשר הדרקון.
- גשר הדרקון — נפתח ב-2013, גשר שקשת הפלדה שלו היא דרקון זהוב באורך של כשש מאות ושישים מטר. בלילות שבת וראשון בתשע הראש שלו נושף אש ואז מתיז מים על ההמונים.
הרי השיש וסון טרה
דרומית לעיר, חמש גבעות גיר מסתירות מקדשי מערות; בצפון, חצי האי סון טרה המכוסה ג׳ונגל מתרומם מעל המפרץ עם בודהה לבן ענק. חצי יום במונית או בקטנוע.
- הרי השיש — חמש גבעות של שיש וגיר שנקראות על שם חמשת היסודות — מים, עץ, אש, מתכת ואדמה. מדרגות מטפסות על טוי סון, הר המים, לפגודות ולמערות שבהן האור נופל דרך חורים בתקרה על פסלי בודהה; במלחמה מערה אחת הסתירה בית חולים שדה של הוייטקונג.
- חוף נון נואוק — הקצה השקט יותר של החוף הארוך מתחת להרי השיש, ליד הכפר של חוצבי האבן שעובדים בשיש מאות שנים — היום בעיקר באבן שמובאת ממקומות אחרים, מאז שחציבת הגבעות נאסרה.
- חוף מי קה — קילומטרים של חול לאורך העיר. במלחמה חיילים אמריקאים באו לכאן לחופשה וקראו לו צ׳יינה ביץ׳, השם של סדרת טלוויזיה שמתרחשת כאן. המקומיים שוחים עם שחר לפני העבודה.
- הבודהה של הגבירה — בפגודת לין אונג בחצי האי סון טרה עומד פסל לבן של קוואן אם, אלת הרחמים, בגובה של כשישים ושבעה מטר, שפונה לים כדי להגן על הדייגים.
- חצי האי סון טרה — הר מכוסה ג׳ונגל ליד העיר, הבית של הדוק אדום הרגליים, קוף נדיר עם פנים צבועות ורגליים אדומות, שנקרא מלכת הפרימטים. כביש מתפתל מטפס לתצפיות מעל המפרץ.
- שוק קון — בחזרה בעיר, השוק שבו המקומיים קונים, שדוכני האוכל שלו מגישים מי קוואנג, אטריות הכורכום של האזור, עם שרימפס, חזיר וקרקרים של אורז.
גבעות בה נה ומעבר האי ואן
מערבית לדה נאנג רכבל מטפס לעיירת הרים צרפתית ולגשר שמוחזק בידיים ענקיות; בצפון, כביש החוף מטפס מעל ההרים לעבר הבירה הקיסרית הישנה. יום שלם.
- גשר הזהב, גבעות בה נה — הצרפתים בנו כאן ב-1919 עיירת הרים קרירה כדי לברוח מהחום של החוף. היום רכבל ארוך עולה לפארק שעשועים, וגשר הזהב, שנפתח ב-2018, שביל מוזהב שמוחזק בשתי ידי אבן ענקיות מכוסות טחב, הפך לאחד המראות המצולמים באסיה.
- תחנת דה נאנג — מסילת הרכבת צפונה להואה עוברת לאורך הצוקים של מעבר האי ואן, מעל הים — מנסיעות הרכבת היפות בווייטנאם, וחלופה לכביש.
- מעבר האי ואן — מעבר ענני הים, שלוחת הר שפעם חילקה בין ממלכות צ׳אמפה ודאי וייט ועדיין מחלקת בין האקלים של הצפון והדרום. בראש עומדים בונקרים צרפתיים ואמריקאיים ישנים; רוכבי אופנועים חוצים אותו בדרך להואה.
- מוזיאון הפיסול של צ׳אם — אם יש זמן, מבט שני על הפסלים של צ׳אם, הכי טוב אחרי ביקור במקדשי מי סון ליד הוי אן, שבהם רבים מהם עמדו.
- מוזיאון דה נאנג — המוזיאון העירוני מספר את הסיפור של דה נאנג מהצ׳אם ועד הנחיתה הצרפתית של 1858 והמלחמה האמריקאית, כשבסיס חיל האוויר כאן היה מהעמוסים בעולם.
- גשר הדרקון — בחזרה לערב, כשהגשרים של האן משנים צבע, ובסופי שבוע הדרקון נושף אש.
מה יש בדה נאנג
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה של דה נאנג — עשר דקות מהמרכז
- תחנת דה נאנג — רכבת האיחוד, מעל מעבר האי ואן להואה
תרבות והיסטוריה
- מוזיאון הפיסול של צ׳אם — הפיסול הצ׳אמי הטוב בעולם
- הקתדרלה הוורודה — כנסיית התרנגול מ-1923
- מוזיאון דה נאנג — ההיסטוריה של העיר והמלחמה
- הרי השיש — מקדשי מערות בתוך גבעת גיר
- הבודהה של הגבירה — פסל לבן בגובה שישים ושבעה מטר מעל המפרץ
מה לראות
- גשר הדרקון — הוא נושף אש בתשע בלילות סוף השבוע
- הגשר על נהר האן — הגשר המסתובב של מרכז העיר
- הקרפיון שהפך לדרקון — פסל על גדת הנהר, מואר בלילה
- חוף מי קה — חוף העיר הארוך; צ׳יינה ביץ׳ של המלחמה
- חוף נון נואוק — חול שקט יותר מתחת להרי השיש
- חצי האי סון טרה — ג׳ונגל וקופים נדירים ליד העיר
- גשר הזהב, גבעות בה נה — גשר שמוחזק בידיים ענקיות מאבן; רכבל ארוך
- מעבר האי ואן — כביש החוף מעל ההרים לכיוון הואה
שווקים וקניות
- שוק האן — השוק המרכזי; חייטים בקומה העליונה
- שוק קון — השוק של המקומיים ודוכני האוכל שלו
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
דה נאנג אוכלת **מי קוואנג**, אטריות אורז רחבות בכורכום עם מעט ציר עשיר, שרימפס, חזיר, בוטנים וקרקר אורז עם שומשום לפורר מלמעלה; **באן סאו**, פנקייקים פריכים מקמח אורז שמגלגלים בנייר אורז עם עשבי תיבול; ופירות ים ממסעדות החוף, שבוחרים חיים מהמכלים. קערת מי קוואנג עולה בערך דולר.
- שוק קון — מי קוואנג ובאן סאו
- חוף מי קה — פירות ים מהמכלים
- שוק האן — קפה ודגים מיובשים
- גשר הדרקון — דוכני לילה על הנהר
מוזיאונים
המוזיאונים של דה נאנג מחזיקים את האמנות של ממלכת צ׳אם ואת הסיפור של המלחמות.
- מוזיאון הפיסול של צ׳אם — פיסול צ׳אמי
- מוזיאון דה נאנג — העיר והמלחמה
טבע
עיר בין חופים ארוכים, הרי ג׳ונגל והגבהים הקרירים של רכס טרואונג סון.
- חצי האי סון טרה — קופי הדוק
- מעבר האי ואן — כביש החוף
- חוף מי קה — חוף העיר
- הרי השיש — המערות
עם ילדים
עם ילדים: דרקון שנושף אש, פארק שעשועים בעננים, מערות והחוף.
- גשר הדרקון — אש ומים בלילות סוף השבוע
- גשר הזהב, גבעות בה נה — הרכבל והפארק
- הרי השיש — מערות לחקור
אמונה ומקומות קדושים
מקדשי מערות בודהיסטיים, אלת רחמים ענקית וקתדרלה צרפתית ורודה.
- הבודהה של הגבירה — קוואן אם מעל המפרץ
- הרי השיש — פגודות מערה
- הקתדרלה הוורודה — כנסיית התרנגול
חיי לילה
הלילות של דה נאנג הם הגשרים המוארים של האן, ברי גג והברים בכביש החוף של מי קה.
- גשר הדרקון — המופע של סוף השבוע
- הגשר על נהר האן — ברי גג על הנהר
- חוף מי קה — ברים על החוף