Greece
קורפו
קורפו היא החלק היחיד ביוון שלא עבר תקופה עות׳מאנית, וכל מה שעוברים לידו כאן נובע מזה. ונציה החזיקה באי ארבע מאות שנה, עמדה בארבעה מצורים, והעיר נבנתה כהגנה עצמה — כיכר שפונתה כדי לפתוח שדה אש, שני מבצרים, ובתים גבוהים וצרים מפני שלא היה מקום בתוך החומות. אחר כך באו הצרפתים והבריטים והוסיפו קשתות, ארמון, וקריקט. שעתיים, מישורי, והמוזיאונים נסגרים בשלוש.
חדר לזוג בקורפו — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
העיר שהעות׳מאנים לא כבשו
קורפו היא החלק היחיד ביוון שלא עבר תקופה עות׳מאנית, וכל מה שעוברים לידו כאן נובע מזה. ונציה החזיקה באי ארבע מאות שנה, עמדה בארבעה מצורים, והעיר נבנתה כהגנה עצמה — כיכר שפונתה כדי לפתוח שדה אש, שני מבצרים, ובתים גבוהים וצרים מפני שלא היה מקום בתוך החומות. אחר כך באו הצרפתים והבריטים והוסיפו קשתות, ארמון, וקריקט. שעתיים, מישורי, והמוזיאונים נסגרים בשלוש.
- המבצר הישן — הוונציאנים חפרו תעלה באבן מלאה כדי להפריד את הצוק הזה מהעיר, וזה הפך אותו לאי ואת העיר לדבר שאפשר לוותר עליו בלי לאבד את המבצר. ארבעה מצורים עות׳מאניים נכשלו מולו, האחרון ב-1716 — ומפני שהם נכשלו, קורפו היא האזור היווני היחיד שמעולם לא היה תחת שלטון עות׳מאני.
- ספיאנדה — הכיכר הגדולה ביוון ריקה מסיבה צבאית: הוונציאנים הרסו את הבתים שעמדו כאן כדי שלתותחי המבצר יהיה שדה אש פתוח. ועל הקרקע שפונתה סימנו הבריטים, שהחזיקו באי מ-1814 עד 1864, מגרש קריקט — הוא עדיין שם, ולקורפו עדיין מועדוני הקריקט היחידים ביוון.
- ליסטון — נבנה בשלטון הצרפתי בין 1807 ל-1814 לפי רחוב ריוולי בפריז. השם הוא החלק הקשה יותר: ליסטון הוא הרשימה של משפחות האצולה שהורשו ללכת מתחת לקשתות, וכל השאר השתמשו בכיכר. בתי הקפה שם היום גובים על אותה זכות באמצעים אחרים.
- אגיוס ספירידון — גופתו של פטרון האי מונחת כאן בתיבת כסף, ומייחסים לו הדיפת מגפה פעמיים והדיפת הצבא העות׳מאני פעם אחת. ארבע פעמים בשנה נושאים אותו ברחובות בעמידה. וההשלכה המעשית נמצאת בספר הטלפונים: חלק גדול מאוד מהגברים באי הזה נקראים ספירוס.
- מוזיאון האמנות האסייתית — הארמון נבנה בשנות ה-20 של המאה ה-19 בשביל הנציב העליון הבריטי, והיום יש בו עשרת אלפים פריטים מסין, מיפן ומהודו — האוסף של דיפלומט יווני אחד שמסר אותו למדינה ב-1927. זה המוזיאון היחיד ביוון שמוקדש כולו לאמנות אסייתית, והוא נמצא בבניין הכי פחות צפוי לכך.
- המוזיאון הארכיאולוגי — פריט אחד ממלא חדר: גמלון הגורגונה ממקדש ארטמיס, שגולף סביב 580 לפנה״ס ורוחבו שבעה-עשר מטר. הוא מהפסלים הגדולים העתיקים ביוון, והגורגונה שבמרכזו בגובה שלושה מטרים ונועדה להפחיד כל מי שהתקרב למקדש.
קיסריות, קיסרים וספינת אבן
דרום האי הוא המקום שאליו באה אירופה לשהות. קיסרית אוסטרית בנתה ארמון לטעמו של בנה המת, קיסר גרמני קנה אותו אחרי שנרצחה, וילה של מושל בריטי הולידה נסיך בריטי, ומול כל זה יושב איון שהקדמונים החליטו שהוא ספינה שהפכה לאבן. חצי יום, רכב או אוטובוס, והאכיליון מתמלא באוטובוסים עד אחת עשרה.
- מון רפו — נציב עליון בריטי בנה את הווילה הזאת ב-1831 ואחר כך מסר אותה לבית המלוכה היווני. בעשרה ביוני 1921 נולד בה הנסיך פיליפ, לימים דוכס אדינבורו — ושמונה-עשר חודשים אחר כך פונתה המשפחה מקורפו על אוניית מלחמה בריטית, והתינוק הועלה על הסיפון בתוך ארגז פירות.
- קאנוני — השם צרפתי: תותח שהצבא הצרפתי השאיר על הנקודה הזאת בתחילת המאה התשע עשרה, והנוף שמתחתיו הוא הגלויה של האי מאז. אפשר ללכת על הסוללה שחוצה את הלגונה, ומסלול שדה התעופה עובר בצד השני של אותם מים.
- פונטיקוניסי — המסורת אומרת שזאת הספינה הפאיאקית שהחזירה את אודיסאוס הביתה, ושפוסידון הפך אותה לאבן מול הנמל כעונש. יש עליו קפלה ביזנטית אחת ושום דבר אחר, והוא נפתח למבקרים יום אחד בשנה.
- אכיליון — הקיסרית אליזבת מאוסטריה בנתה אותו ב-1890 ומילאה אותו באכילס, מפני שבנה התאבד והיא רצתה גיבור שמת צעיר. היא נרצחה בז׳נבה ב-1898, והקיסר וילהלם השני קנה את הארמון מיורשיה — והחליף את אכילס הגוסס שלה באכילס מנצח, בשריון, הפונה צפונה.
- מבצר גרדיקי — מבצר ביזנטי מתומן שעומד לבד בשדה, נבנה במאה השלוש עשרה בידי דספוט אפירוס. אין גבעה מתחתיו ואין עיירה סביבו, וזה חריג — הוא נבנה כדי לשלוט במישור ובלגונה שמאחוריו, והאבנים בקירותיו נלקחו ממבנים קדומים יותר.
- לגונת קוריסיון — חמישה קילומטרים רבועים של מים מליחים שמופרדים מהים ברצועת דיונות, והוונציאנים חפרו את התעלה שמזינה אותם. זה אתר מוגן: פלמינגו עוצרים כאן בנדידה, ועל הדיונה שמאחוריו גדל יער ערער שעולה ישר מתוך החול.
שלושה מיליון עצי זית
קורפו ירוקה בדרך שאף אי אגאי אינו ירוק בה, וזה לא רק מזג אוויר — זאת מדיניות ונציאנית. הרפובליקה שילמה פרס על כל עץ זית שניטע כאן, והאיים נטעו בין שלושה לארבעה מיליון מהם, ולא גיזמו אותם ולכן הם גבהו. התוצאה היא יער שיש בו כפרים, הר שמאחוריו אלבניה, וחוף מערבי של מצוקים. יום שלם ורכב; כביש ההר צר.
- פלאוקאסטריצה — שישה מפרצים מתחת לצוק שעליו מנזר, שנוסד ב-1225 ועודנו פעיל. המים כאן עמוקים ישר מהסלע, ואל מערות הים לאורך המצוק מגיעים בסירה קטנה מהחוף. לורנס דארל כתב שכאן הוא למד את צורת האי.
- אנגלוקאסטרו — מבצר ביזנטי על פסגה שלוש מאות מטר ישר מעל הים, והוא מעולם לא נכבש — לא בידי העות׳מאנים ב-1537, לא ב-1571 ולא ב-1716. לא היה בו חיל מצב קבוע ראוי לשמו; תושבי הכפרים בצפון-מערב עלו אליו כשהופיעו ספינות והחזיקו בו בעצמם.
- פריתיה הישנה — כפר של בתי אבן בגובה שש מאות מטר שהיו בו שמונה כנסיות וכאלף ומאתיים איש, והוא התרוקן במאה העשרים. הוא נבנה כאן למעלה משתי סיבות — פיראטים בחוף, ומלריה בביצות שמתחת. כששתיהן נגמרו, נגמרה גם הסיבה לגור על הר, וכולם ירדו.
- הר פנדוקרטור — תשע מאות ושישה מטרים, הנקודה הגבוהה באי, ובראשו מנזר שנוסד ב-1347 ולצדו יער של תרני שידור. ביום בהיר רואים את כל האי בבת אחת ואת הרי אלבניה מאחוריו, ולפעמים רואים את איטליה במערב.
- קאסיופי — נמל דייגים ומעליו חורבות מבצר, וחוף אלבניה שני קילומטרים מעבר למים. הקיסר הרומי נירון שר כאן, לפי סואטוניוס, במקדש שעמד במקום שבו עומדת היום הכנסייה — בדרכו להתחרות במשחקים היווניים.
- מירטיוטיסה — מגיעים אליו בשביל תלול מדי לרוב המכוניות, בין מצוקים, ומעליו מנזר בין העצים. לורנס דארל קרא לו החוף היפה בעולם בספרו ״תא פרוספרו״, שכתב כאן בשנות השלושים — והמשפט הזה עושה מאז את עבודתו של שלט.
מה יש בקורפו
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה — 3 ק״מ מהעיר, והמסלול נגמר בלגונה שליד פונטיקוניסי
- הנמל — מעבורות מאיטליה ומאיגומניצה עוגנות כאן, והמעבר מאיטליה הוא לילי
תרבות והיסטוריה
- המוזיאון הארכיאולוגי — שמור בו גמלון הגורגונה, מהפסלים הגדולים העתיקים ביוון
- מוזיאון האמנות האסייתית — עשרת אלפים פריטים מסין, יפן והודו, בארמון של מושל בריטי
- מוזיאון אנטיבוניוטיסה — כנסייה מהמאה ה-15 שנשמרה כפי שהייתה, עם האיקונות שציירו פליטי כרתים
מה לראות
- העיר — ארבע מאות שנות ונציה בנו אותה, ואף עות׳מאני לא כבש אותה — העיר היוונית היחידה שיכולה לומר זאת
- ספיאנדה — הכיכר הגדולה ביוון, והיא ריקה מפני שהוונציאנים הרסו את מה שעמד כאן
- ליסטון — קשתות שבנו הצרפתים לפי רחוב ריוולי בפריז
- המבצר הישן — על סלע שנותק מהעיר בתעלה שהוונציאנים חפרו באבן מלאה
- המבצר החדש — חדש בשנת 1576, והמנהרות מתחתיו מגיעות כמעט עד הים
- אגיוס ספירידון — פטרון האי שוכב כאן, וארבע פעמים בשנה נושאים אותו ברחובות
- מון רפו — וילה של מושל בריטי בתוך פארק, והנסיך פיליפ נולד בה ב-1921
- קאנוני — נקודת התצפית מעל הלגונה, נקראת על שם תותח שהצרפתים השאירו עליה
- פונטיקוניסי — האיון עם קפלה אחת עליו, שלפי המסופר הוא ספינת אודיסאוס שהפכה לאבן
- אכיליון — נבנה לקיסרית אוסטרית, נקנה בידי קיסר גרמני, ואחר כך היה קזינו
- גריצה — טיילת המפרץ דרומית למבצר, וכל העיר הולכת בה בערב
- פלאוקאסטריצה — שישה מפרצים מתחת למנזר על צוק, והמים עמוקים ישר מהסלע
- אנגלוקאסטרו — מבצר ביזנטי על פסגה בגובה שלוש מאות מטר שמעולם לא נכבש
- לאקונס — כפר המרפסת מעל פלאוקאסטריצה, והכביש אליו הוא הנוף
- דוקאדס — כפר של בתים ונציאניים בגבעות, שכביש החוף מחמיץ לגמרי
- סידרי — אבן חול שהים חתך בה תעלות, והעיירה מאחוריה רועשת
- תעלת האהבה — תעלה בין שני קירות אבן חול, והאגדה על שחייה בתוכה היא העניין
- אגיוס גאורגיוס פאגון — מפרץ צפון-מערבי ארוך עם חול לכל האורך ומקום עליו
- אפיונאס — כפר על רכס עם ים משני צדדיו
- פורטו טימוני — שני חופים גב אל גב על מיצר, ועשרים דקות ירידה ברגל
- ארילאס — הקצה השקט של החוף הצפון-מערבי, מול שלושת האיים הקטנים
- רודה — חוף צפוני מישורי, רדוד למרחק ארוך, ועמוס באוגוסט
- קאסיופי — נמל דייגים עם מבצר הרוס מעליו, ואלבניה שני קילומטרים משם
- הר פנדוקרטור — הנקודה הגבוהה באי, תשע מאות מטר, ועליה מנזר ותרנים
- פריתיה הישנה — כפר הר שהתרוקן כשהחוף הפך בטוח למגורים
- אגיוס סטפאנוס — נמל הדייגים הצפון-מזרחי, וחוף אלבניה הוא הנוף ממנו
- ניסאקי — מפרצי חלוקים מתחת להר, ולרובם אין כביש
- ברבאטי — חלוקים, מים צלולים ומטעי זיתים שיורדים עד החוף
- איפסוס — הרצועה צפונית לעיר, וכאן הלילה בחוף הזה
- דאסיה — מטעי זיתים עד המים, ומלונות החוף המזרחי הגדולים כאן
- גובייה — מספנה ונציאנית עמדה במפרץ הזה, והקשתות שלה עוד במים
- בניצס — כפר דייגים שהיה חיי הלילה של האי וחזר להיות שקט
- מוראיטיקה — חולי, רדוד ועמוס, ווילה רומית מתחת לכפר שמעליו
- מסונגי — שם הנהר נפגש עם הים, ומטע הזיתים מאחוריו הוא העתיק באי
- בוקארי — כביש אחד לאורך המים עם ארבע טברנות ושום דבר אחר
- לפקימי — העיירה השנייה של האי, עם תעלה שעוברת בה ובלי תיירות של ממש
- קאבוס — הקצה הדרומי, והוא רצועה אחת ארוכה של ברים — לדעת לפני שמזמינים
- חליקונאס — חוף דיונות בין הים ללגונה, והרוח עליו
- לגונת קוריסיון — לגונה מוגנת שמופרדת מהים ברצועת דיונות וערער
- אגיוס גורדיוס — מפרץ רחב בחוף המערבי עם סלע שעולה מהים בקצה אחד
- גליפאדה — החוף המערבי המרכזי, חול, והשקיעה היא הסיבה
- מירטיוטיסה — מגיעים אליו בשביל תלול, ולורנס דארל קרא לו החוף היפה בעולם
- פלקאס — כפר הגבעה מעל החוף המערבי, ומרפסת השקיעה בראשו
- סינאראדס — כפר גבעה ובו מוזיאון פולקלור בתוך בית מהמאה ה-19
- ואטוס — כפר של בתי אבן מעל מירטיוטיסה, עם כביש אחד
- אגיוס מתאוס — מתחת להר השני של האי, והיער שמעליו הוא הסבוך בקורפו
- מבצר גרדיקי — מבצר ביזנטי מתומן שעומד לבד בשדה ליד הלגונה
- אותוני — הנקודה המערבית ביותר ביוון, שלוש שעות בסירה, ושם לפי המסופר החזיקה קליפסו את אודיסאוס
- ארייקוסה — כפר אחד, חוף אחד וכשלושים איש בחורף
- מתרקי — הקטן בשלושה, ועליו חוף חול שצבי ים גדולי ראש מקננים בו
שווקים וקניות
- מוזיאון השטרות — כל שטר שהדפיס הבנק היוני, בבניין של הבנק עצמו
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
האוכל של קורפו הוא ונציאני, ושום דבר אחר ביוון לא טעים כך. **פסטיצאדה** היא בשר שמתבשל שעות בעגבנייה, קינמון וציפורן על פסטה עבה; **סופריטו** הוא עגל בשום, חומץ ופטרוזיליה; **בורדטו** הוא דג ברוטב פלפל אדום שחריף יותר מדי בכוונה. שלושתם ירדו מספינות ונציאניות, ושלושתם מתבשלים בבית יותר מאשר במסעדות. המחיר המקובל לסוּבלאקי הוא כמה יורו, ולצלחת פסטיצאדה שלוש-ארבע פעמים מזה.
- סמטת השוק, העיר — כמה יורו, בעמידה, ופתוח אחרי חצות
- גריצה — טיילת המפרץ, והדוכנים נפתחים אליה
- בוקארי — ארבע טברנות על כביש אחד והדג מהסירה
- קאסיופי — שולחנות הנמל, ובורדטו היא המנה כאן
- לפקימי — העיירה השנייה של האי, ושום דבר כאן אינו לתיירים
- דוקאדס — טברנה אחת בכיכר כפר, והיא שם עשרות שנים
- אגיוס מתאוס — טברנות כפר מתחת להר; בשר, לא דג
- מסונגי — שם הנהר נפגש עם הים, והצלופחים משם
מוזיאונים
ארבעה אוספים, והסיבה שהם כאן היא שקורפו מעולם לא הייתה עות׳מאנית: הספריות, האיקונות והארכיונים שרדו, ומלומדים יוונים נמלטו לכאן מכל מקום אחר. **האוניברסיטה הראשונה ביוון המודרנית נוסדה באי הזה, ב-1824.**
- המוזיאון הארכיאולוגי — גמלון הגורגונה ממלא חדר; בדרך כלל סגור בשלישי
- מוזיאון האמנות האסייתית — בארמון הבריטי; היחיד מסוגו ביוון
- אנטיבוניוטיסה — כנסייה שנשמרה ככנסייה, ובה תשעים איקונות
- מוזיאון השטרות — כל שטר שהדפיס הבנק היוני, בבניין שלו
- מוזיאון הפולקלור, סינאראדס — בית מהמאה ה-19 שנשאר מרוהט כפי שהיה
טבע
שלושה עד ארבעה מיליון עצי זית, שניטעו תחת פרס ונציאני ומעולם לא גוזמו נמוך — ולכן הם גבוהים ולכן האי הוא יער. ועוד הר של תשע מאות מטר, לגונה מוגנת וחוף מערבי של מצוקים, ולקורפו יש יותר ירוק מלכל אי ביוון.
- הר פנדוקרטור — תשע מאות מטר, כביש צר, ואלבניה מאחוריו
- לגונת קוריסיון — פלמינגו בנדידה, ויער ערער על הדיונה
- פריתיה הישנה — כפר הר נטוש ושבילי רגל יוצאים ממנו
- מירטיוטיסה — שביל תלול למטה; המנזר בין העצים מעל
- פורטו טימוני — שני חופים על מיצר, עשרים דקות למטה וארבעים למעלה
- חליקונאס — ים בצד אחד, לגונה בשני, ורוח בשניהם
- אגיוס מתאוס — היער הסבוך באי נמצא מעל הכפר הזה
עם ילדים
החוף המזרחי רדוד, מוגן ועשרים דקות מהעיר; לחוף המערבי יש את החול ואת השקיעות אבל גם את הגלים. זאת כל ההחלטה, והאוטובוס מגיע לרוב המזרח.
- דאסיה — רדוד, מוגן, והאוטובוס מהעיר עשרים דקות
- רודה — חול מישורי בחוף הצפוני ורדוד למרחק ארוך
- מוראיטיקה — חול, מים רדודים והכול במרחק הליכה
- אגיוס גאורגיוס פאגון — מפרץ צפון-מערבי ארוך שיש בו מקום גם באוגוסט
- תעלת האהבה — תעלות אבן חול לשחות בהן; עמוס עד עשר
- פונטיקוניסי — הסירה לשם חמש דקות, וילדים אוהבים את הסיפור
אמונה ומקומות קדושים
קורפו שמרה את מה שיוון איבדה. מפני שהעות׳מאנים מעולם לא החזיקו בה, כנסיותיה לא הוסבו ואיקונותיה לא נשרפו, ופליטים מכרתים ומהיבשת הביאו לכאן גם את שלהם. לבוש צנוע; חלק מכנסיות ההר נפתחות בידי מחזיק מפתח בכפר.
- אגיוס ספירידון — פתוחה כל היום; התהלוכות באביב ובאוגוסט
- אנטיבוניוטיסה — כנסייה מהמאה ה-15 שנשמרה שלמה, עם האיקונות הכרתיות
- מנזר פלאוקאסטריצה — נוסד ב-1225 ועודנו פעיל; לבוש צנוע נאכף
- מנזר פנדוקרטור — בפסגה, נוסד ב-1347, והתרנים לצדו
- ואטוס — כפר אבן שהכנסייה שלו במרכזו
- גרדיקי — מבצר ביזנטי לבד בשדה; שטח פתוח, בלי שער
חיי לילה
לקורפו שני לילות והם אינם מתערבבים. העיר היא הליסטון והסמטאות מאחוריו, אטי ומאוחר; **איפסוס וקאבוס הם הרצועה, וקאבוס בפרט הוא תעשייה בפני עצמה שכדאי לדעת עליה לפני שמזמינים חדר לידה.**
- ליסטון — שולחנות מתחת לקשתות משמונה; הגרסה האטית
- הסמטאות הישנות — ברים בסמטאות מאחורי הליסטון, פתוחים מאוחר
- גריצה — טיילת המפרץ בערב, וזה הלילה המקומי
- איפסוס — רצועת החוף המזרחי; רועש מחצות
- קאבוס — רצועה אחת של מועדונים בדרום הרחוק; לדעת לפני הזמנה
- פלקאס בשקיעה — הגבעה מעל החוף המערבי; להגיע ארבעים דקות קודם