sleepntrip

Italy

קומו

יוליוס קיסר יישב כאן מתיישבים בסביבות 59 לפני הספירה ופרש את העיר על הקרקע השטוחה שליד האגם, והרשת של נובום קומום שלו עדיין קובעת את הרחובות בתוך החומות. החומות עצמן מימי הביניים, ונבנו אחרי שקומו הפסידה למילאנו במלחמה של עשר שנים במאה השתים-עשרה. ההליכה חוצה את העיר העתיקה מהשער הראשי עד הדואומו ונגמרת בכנסייה עתיקה מכולם. כשעתיים, הכל ברגל והכל שטוח; המרכז הוא אזור תנועה מוגבלת, אז להשאיר את הרכב בחוץ.

חדר לזוג בקומו — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

בתוך החומות

יוליוס קיסר יישב כאן מתיישבים בסביבות 59 לפני הספירה ופרש את העיר על הקרקע השטוחה שליד האגם, והרשת של נובום קומום שלו עדיין קובעת את הרחובות בתוך החומות. החומות עצמן מימי הביניים, ונבנו אחרי שקומו הפסידה למילאנו במלחמה של עשר שנים במאה השתים-עשרה. ההליכה חוצה את העיר העתיקה מהשער הראשי עד הדואומו ונגמרת בכנסייה עתיקה מכולם. כשעתיים, הכל ברגל והכל שטוח; המרכז הוא אזור תנועה מוגבלת, אז להשאיר את הרכב בחוץ.

  1. Porta Torre — השער הראשי של החומות, שנבנה ב-1192 ופונה לדרך למילאנו, מתנשא לגובה של כ-40 מטר. בצד הפונה לעיר הוא נפתח בקומות של קשתות גבוהות, והוא החלק הגבוה ביותר של חומות ימי הביניים שעדיין עומד.
  2. Basilica of San Fedele — הקצה המזרחי בנוי כתלתן: שלושה אפסיסים מעוגלים שנפתחים מהמצטלב כמו עלי תלתן, תוכנית נדירה בלומברדיה. הכיכר שמולה הייתה שוק התבואה של העיר, ולכן היא עדיין מוקפת בתים ישנים עם קורות עץ.
  3. Broletto — בית העירייה הישן, שנבנה ב-1215, עם אכסדרה בתחתית וחזית מפוספסת באבן לבנה, אפורה ואדומה. כשהדואומו הורחב במאה החמש-עשרה, חלק מהברולטו פשוט נחתך כדי לפנות לו מקום.
  4. Como Cathedral — הבנייה נמשכה מ-1396 עד 1770, ולכן חזית גותית מסתיימת בכיפה בארוקית של פיליפו יובארה. שני הפליניוסים יושבים על החזית, כבוד נדיר לאלילים על כנסייה, כי שניהם נולדו בקומו.
  5. Museo Archeologico Paolo Giovio — המוזיאון שוכן בארמון המשפחתי של פאולו ג׳וביו, ההיסטוריון של המאה השש-עשרה שבנה וילה על האגם כדי להציג בה את דיוקנאות האישים המפורסמים שאסף, וקרא לה מוזאום. זו אחת הפעמים הראשונות שהמילה שימשה לאוסף שמוצג לקהל.
  6. Basilica of Sant'Abbondio — האפיפיור אורבנוס השני קידש את הכנסייה ב-1095, באותה שנה שבה קרא למסע הצלב הראשון. היא עומדת במקום כנסייה נוצרית קדומה שבה נקברו הבישופים הראשונים של קומו, והמנזר הישן שלידה שייך היום לאוניברסיטה.

וולטה, משי ובטון

קומו נתנה לעולם את הסוללה החשמלית, ובין שתי מלחמות העולם נתנה לאיטליה את הבניינים המודרניים הנועזים שלה. אלסנדרו וולטה נולד כאן ב-1745, והעיר בנתה לו אנדרטאות במשך מאה שנה; כמה רחובות משם בנה האדריכל הצעיר ג׳וזפה טראני בבטון לבן ובזכוכית, כששאר המדינה בנתה בשיש. המסלול עובר לאורך הטיילת המערבית ונגמר בבית הספר למשי. חצי יום ברגל, שטוח; מקדש וולטה סגור בימי שני.

  1. Tempio Voltiano — נבנה ב-1927 לציון מאה שנה למותו של וולטה. רבים מהמכשירים שלו הם העתקים, כי המקוריים אבדו כשתערוכה לכבודו בקומו עלתה באש ב-1899.
  2. The Life Electric — דניאל ליבסקינד תכנן את הפסל ב-2015 כמחווה לוולטה: שני להבי פלדה מעוקלים שאפשר לקרוא כשני הקטבים של סוללה. הוא עומד בקצה שובר הגלים, ומשם רואים את כל העיר מצד המים.
  3. War Memorial — התכנון לקוח מסקיצה של אנטוניו סנט׳אליה, האדריכל הפוטוריסט מקומו שנהרג בקרב ב-1916 בגיל 28. ג׳וזפה טראני הפך את הציור למגדל הזה, שנחנך ב-1933 לזכר בני העיר שנפלו במלחמת העולם הראשונה.
  4. Casa del Fascio — טראני בנה אותו ב-1932–36 כמטה המקומי של המפלגה הפשיסטית, על תוכנית ריבועית שרוחבה כפול בדיוק מגובהה — חצי קובייה. דלתות הזכוכית בחזית תוכננו להיפתח כולן בבת אחת, כך שהכיכר והאולם יהפכו לחלל אחד.
  5. Villa Olmo — הווילה נבנתה מ-1797 עבור משפחת אודסקלקי, ושמה בא מעץ בוקיצה גדול, אולמו, שעמד במקום. המדשאה שלה יורדת ישר לאגם, ובקיץ העיר שוחה בבריכת החוף שלידה.
  6. Silk Museum — הוא שוכן בבניין הסטיפיצ׳ו, בית הספר הטכני למשי שנוסד ב-1869, והוקם בידי אנשי המקצוע. בקומו כבר לא מגדלים תולעי משי, אבל החברות שלה עדיין אורגות ומדפיסות משי לבתי האופנה הגדולים.

מעל הגבעות עד הגבול

קומו יושבת בתוך קערה: האגם מצד אחד, גבעות תלולות משלושת האחרים, ושווייץ במרחק חמישה קילומטרים. קומום הראשונה הייתה עיר גבעה של הקלטים, והרומאים הורידו אותה אל המים; המסלול הזה עולה בחזרה, בפוניקולר מצד אחד וברגל מהצד השני, ואז חוצה את הגבול ברכב. ברונאטה היא בוקר; החלק השווייצרי הוא אחר צהריים, ודורש את הוויניטה השווייצרית אם נוסעים בכביש המהיר. לקחת דרכונים, ונעליים טובות למבצר.

  1. Como–Brunate Funicular — הקו נפתח ב-1894 ומטפס כ-500 מטר לאורך קצת יותר מקילומטר של מסילה. הוא פעל בכוח קיטור עד שחושמל ב-1911, והוא עדיין הדרך המהירה לברוח מחום הקיץ של העיר.
  2. Faro Voltiano — מגדלור שהוקם ב-1927, במאה שנה למות וולטה, על פסגה בגובה של כ-900 מטר מעל פני הים. האור שלו מאיר בלילה בירוק, לבן ואדום של דגל איטליה, וביום בהיר הנוף מלמעלה מגיע עד מונטה רוזה.
  3. Castello del Baradello — פרידריך ברברוסה בנה מחדש את המבצר בשנות החמישים של המאה השתים-עשרה, אחרי שקומו צידדה בו נגד מילאנו. יותר ממאה שנה אחר כך ננעל כאן נאפו דלה טורה, שליט מילאנו המובס, בכלוב בידי הוויסקונטי, והוא מת בו ב-1278.
  4. Parco Regionale Spina Verde — הרכס המיוער מאחורי המבצר הוא המקום שבו עמדה העיר הקלטית לפני שהרומאים הורידו אותה למישור, וחפירות כאן מצאו בתים וקברים של תרבות גולסקה. הפארק משתרע עד הגבול השווייצרי.
  5. Campione d'Italia — חתיכה של איטליה שמוקפת מכל צד בשווייץ ובאגם לוגאנו, בלי גבול יבשתי עם שאר המדינה. התושבים שילמו בפרנקים שווייצריים והעיירה הייתה בתוך שטח המכס השווייצרי עד 2020, אז הועברה לזה של האיחוד האירופי.
  6. Lugano — העיר הגדולה דוברת האיטלקית מחוץ לאיטליה, עם רחובות מקורים בקשתות שיורדים אל האגם שלה. הרמן הסה גר במונטניולה, על הגבעה שמעליה, מ-1919 ועד מותו ב-1962, וסיים שם את סידהרתא.

מה יש בקומו

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

אגם קומו אוכל דגים מהאגם: פילה של פרקה מטוגן בחמאה ומרווה על ריזוטו, ומיסולטיני, דגי שבוט קטנים שמומלחים ומיובשים בשמש, ואז נצלים ונאכלים עם פולנטה. בגבעות שמעל הפולנטה מגיעה כפולנטה אונצ׳ה, שוחה בחמאה ובגבינה מומסת. לצהריים מהירים, בר עם דלפק של פניני או פרוסת פוקאצ׳ה הוא התשובה האיטלקית, וקפה ליד הבר עולה בערך חצי ממה שהוא עולה בשולחן.

מוזיאונים

טבע

עם ילדים

אוכל

לחיפוש חדר בקומו