Türkiye

צ׳שמה

צ׳שמה פירושה מזרקה, והנמל הקטן בקצה חצי האי, שמונה קילומטרים מהאי היווני כיוס, מלא מזרקות עות׳מאניות. במפרץ שלה, ב-1770, צי רוסי שרף את כל הצי העות׳מאני בלילה אחד. שעה ברגל לאורך קו המים.

חדר לזוג בצ׳שמה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

העיר של המזרקה

המבצר של צ׳שמה — הסולטן באיזיד השני בנה את המבצר ב-1508 כדי לשמור על המצר מול כיוס, שהייתה אז אי גנואזי. בחומות שלו יש מוזיאון קטן של ממצאים מאריתראי ומהספינות הטבועות במפרץ, ובקיץ הוא מארח קונצרטים.
חסן פאשה והאריה שלו — בלילה של השביעי ביולי 1770 ספינות אש רוסיות נסחפו לתוך המפרץ הצפוף ושרפו כמעט את כל הצי העות׳מאני, והרגו אלפים. אחד הקצינים הבודדים שנמלטו היה חסן פאשה מאלג׳יר, שאחר כך הפך לאדמירל העליון. הפסל שלו מראה אותו עם האריה שהחזיק כחיית מחמד וטייל איתו באיסטנבול.
הקרוונסראי — פונדק לסוחרים שנבנה ב-1528 בימי סולימאן המפואר, שתי קומות של חדרים סביב חצר, כשצ׳שמה הייתה הנמל לסחר עם כיוס והאיים. בזמנים המודרניים הוא הפך למלון.
איוס חרלמבוס — עד 1923 רוב האנשים של צ׳שמה היו יוונים אורתודוקסים, והכנסייה הגדולה הזאת משנות השלושים של המאה התשע עשרה הייתה שלהם. אחרי חילופי האוכלוסין היא עמדה ריקה, והיום היא הגלריה לאמנות של העיר.
המרינה של צ׳שמה — מהנמל ליד המרינה מעבורת חוצה בתוך כחצי שעה לכיוס, אי המסטיק, שהשרף שלו מעץ קטן נלעס מאז ימי קדם. שני החופים היו עולם יווני אחד עד 1923.
דליאן — כפר דייגים צפונית לעיר על מפרצון צר, שבו המסעדות עומדות על שפת המים ומגישות את הדגה של הבוקר. השם אומר מלכודת דגים.

אלאצ׳אטי והרוח

אלאצ׳אטי הייתה כפר יווני של בתי אבן וטחנות רוח, שהתרוקן ב-1923 ונהרס לאט, ואז נבנה מחדש בשנות האלפיים לכפר האופנתי ביותר בחוף האגאי הטורקי. מתחתיו מפרץ שבו נושבת רוח קבועה כל אחר צהריים בקיץ. חצי יום; הערבים עמוסים.

אלאצ׳אטי — הסמטאות מרופדות בבתים של אבן צהובה עם תריסי עץ כחולים וירוקים, שבנו חקלאים וכורמים יוונים שהגיעו מהאיים במאה התשע עשרה. היום הם מלונות בוטיק, בתי קפה וחנויות, והכפר עמוס בערבי הקיץ.
טחנות הרוח של אלאצ׳אטי — שורה של טחנות רוח מאבן על הרכס מעל הכפר, שנבנו כדי לטחון את הדגנים של המישור עם אותה רוח שמביאה היום את הגולשים. כמה מהן שוחזרו כמסעדות.
מפרץ אלאצ׳אטי — המפרץ רדוד מאות מטרים, ובקיץ רוח צפונית חזקה וקבועה נושבת מעליו כמעט כל אחר צהריים ומשטחת את המים — תנאים כמעט מושלמים לגלישת רוח. מתקיימים כאן מרוצי גביע עולם, ועשרות בתי ספר מלמדים מתחילים.
המרינה של אלאצ׳אטי — בראש המפרץ נבנה כפר מרינה חדש בסגנון של הישן, עם מסעדות על המים. מכאן החוף נמשך מערבה לחופים של הדרום.
אלטינקום — בחוף הדרומי של חצי האי יש חופים של חול זהוב ודק — השם פירושו חול זהוב — עם מים צלולים וקרים גם באוגוסט, בגלל זרמים מהים האגאי הפתוח.
חוף פירלנטה — בקצה המערבי, חוף ארוך של דיונות שנשאר פראי, שבו הרוח חזקה וגולשי קייט מתאספים. השקיעה מעל הים הפתוח לעבר כיוס הכי יפה מכאן.

מעיינות ועיר יונית

לאורך החוף הצפוני של חצי האי מעיינות חמים עולים אפילו מתחת לים, ובקצה המזרחי שלו עומדת אריתראי, אחת משתים עשרה הערים של יוניה העתיקה, ביתה של נביאה מפורסמת. חצי יום ברכב.

חוף איליג׳ה — איליג׳ה פירושה מעיין חם: מים תרמיים עולים מקרקעית הים מול החוף הזה, כך שבמקומות המים הרדודים חמים יותר באופן מורגש. חוף החול הדק רדוד הרחק פנימה, ומלונות המרחצאות מזרימים את המעיינות לבריכות שלהם.
שיפנה — מפרץ קטן שבו מעיינות חמים ובוץ תרמי משמשים לריפוי מאז ימי קדם; אנשים מורחים את הבוץ על עצמם ושוטפים בים.
רייסדרה — כפר שקט על המפרץ הפנימי שמאחורי המעיינות, עם שולחנות מתחת לעצים ונמל קטן של סירות דייגים, רחוק מההמונים של אלאצ׳אטי.
גרמיאן — כפר חקלאים בפנים הארץ שידוע בבישול הכפרי שלו, שנשות הכפר מגישות בימי חג ליד שולחנות בכיכר; בשאר הזמן זה מקום שקט של שדות וחומות אבן.
אריתראי — אחת משתים עשרה הערים של הליגה היונית, על גבעה מעל הכפר אילדירי, עם תיאטרון שחצוב באקרופוליס ונוף על איים. היא הייתה מפורסמת בעת העתיקה בזכות הסיבילה האריתראית, נביאה שהתייעצו בנבואות שלה בכל העולם היווני; מיכלאנג׳לו צייר אותה על התקרה של הקפלה הסיסטינית.
אובאג׳יק — בדרך חזרה, כפר חקלאי בגבעות שמאחורי צ׳שמה, שבו המלונים, הארטישוקים והעשבים המפורסמים של חצי האי גדלים בשדות קטנים בין חומות אבן.

מה יש בצ׳שמה

איך מגיעים ומתניידים

המרינה של צ׳שמה — קו המים; מעבורות לכיוס יוצאות מהנמל הסמוך. נמל התעופה של איזמיר במרחק כשעה

תרבות והיסטוריה

המבצר של צ׳שמה — מבצר עות׳מאני מ-1508 עם מוזיאון קטן
הקרוונסראי — פונדק עות׳מאני מ-1528 סביב חצר
איוס חרלמבוס — כנסייה יוונית משנות השלושים של המאה התשע עשרה, היום גלריה
אריתראי — עיר יונית על גבעה בכפר אילדירי

מה לראות

חסן פאשה והאריה שלו — האדמירל ששרד את 1770, עם האריה המחמד שלו
דליאן — כפר דייגים של מסעדות דגים על נמל צר
אובאג׳יק — כפר חקלאי בגבעות שמאחורי העיר
אלטינקום — חופי חול ארוכים ומים צלולים וקרים בחוף הדרומי
חוף פירלנטה — חוף פראי של דיונות, טוב לקייטסרף
אלאצ׳אטי — כפר אבן של בתים עם תריסים ובוטיקים
טחנות הרוח של אלאצ׳אטי — שורה של טחנות רוח ישנות על הגבעה מעל הכפר
מפרץ אלאצ׳אטי — אחד ממפרצי הגלישה ברוח הטובים בעולם
המרינה של אלאצ׳אטי — המרינה בראש המפרץ
חוף איליג׳ה — חול רדוד ומעיינות חמים מתחת לים
שיפנה — מעיינות חמים וחוף בוץ
רייסדרה — כפר שקט על המפרץ הפנימי
גרמיאן — כפר בפנים הארץ שידוע בבישול הכפרי שלו

שווקים וקניות

קומרו באיליג׳ה — הכריך של צ׳שמה בלחמנייה עם שומשום

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

האוכל של הרחוב של צ׳שמה הוא ה**קומרו**, לחמנייה רכה מכוסה שומשום, ממולאת בנקניק חריף, גבינה ועגבנייה ונלחצת על גריל חם — החנויות באיליג׳ה מכינות אותו כבר עשרות שנים. חצי האי אוכל גם **עשבי בר** מהגבעות, מבושלים בשמן זית, ארטישוק באביב, מלונים בקיץ, וגלידה בטעם **מסטיק** מכיוס שמעבר למים. קומרו עם איירן עולה כמה יורו.

קומרו באיליג׳ה — כריך הקומרו במקום שבו הוא התפרסם
אלאצ׳אטי — עשבי בר בשמן זית; פסטיבל העשבים באביב
דליאן — הדגה של הבוקר ליד המים
המרינה של צ׳שמה — גלידת מסטיק על קו המים
גרמיאן — בישול כפרי בפנים הארץ
אובאג׳יק — המלונים של צ׳שמה בקיץ

מוזיאונים

ההיסטוריה של צ׳שמה היא של גבול: מבצר עות׳מאני מול אי יווני, הקרב הימי של 1770, עיירה יוונית שהתרוקנה ב-1923, ועיר יונית על גבעה.

המבצר של צ׳שמה — המוזיאון במבצר
איוס חרלמבוס — אמנות בכנסייה יוונית
אריתראי — העיר של הסיבילה
הקרוונסראי — הפונדק של סולימאן

טבע

חצי האי צ׳שמה סוער, יבש ובהיר, עם מים צלולים וקרים מהים האגאי הפתוח, חופי חול בחוף הדרומי, ומעיינות חמים בצפון.

מפרץ אלאצ׳אטי — שיעורי גלישת רוח במים רדודים
אלטינקום — חול זהוב ומים צלולים וקרים
חוף פירלנטה — דיונות וגולשי קייט
שיפנה — בוץ תרמי ליד הים

עם ילדים

עם ילדים צ׳שמה היא חופים רדודים, מבצר, פסל עם אריה, ושיעורי גלישה במים בעומק המותניים.

חוף איליג׳ה — מים רדודים וחמים
המבצר של צ׳שמה — לטפס על החומות
חסן פאשה והאריה שלו — האדמירל והאריה שלו
מפרץ אלאצ׳אטי — בית ספר לגלישה לילדים

אמונה ומקומות קדושים

הכנסיות של חצי האי נשארו ריקות ב-1923 והפכו לשימושים אחרים, בעוד שהמסגדים של העיר העות׳מאנית עדיין משרתים.

איוס חרלמבוס — הכנסייה היוונית
אלאצ׳אטי — הכנסייה שהפכה למסגד
אריתראי — האורקל של הסיבילה

חיי לילה

צ׳שמה היא מגרש המשחקים של הקיץ של איזמיר: מועדוני חוף בחוף הדרומי, הברים בסמטאות של אלאצ׳אטי, וקו המים של העיר עד מאוחר.

אלאצ׳אטי — סמטאות הברים בלילות הקיץ
אלטינקום — מועדוני חוף
המרינה של צ׳שמה — הברים על קו המים
חוף פירלנטה — שקיעה לעבר כיוס

לחיפוש חדר בצ׳שמה