sleepntrip

Morocco

קזבלנקה

קזבלנקה היא העיר העובדת של מרוקו: כשלושה מיליון וחצי איש, הנמל הגדול במדינה, והמקום שכולם מגיעים אליו לעבודה. היא אינה עיר תיירות ואינה מתיימרת להיות. מה שכן יש בה הוא המסגד השני בגודלו באפריקה, מדינה שנבנתה מחדש אחרי שרעידת האדמה של ליסבון ב-1755 השוותה את הקודמת לקרקע, והמוזיאון היהודי היחיד בכל העולם הערבי. שלוש שעות, שטוח, והמסגד נראה רק בסיור מודרך — יש ארבעה-חמישה ביום והם מתמלאים.

חדר לזוג בקזבלנקה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

מסגד שנבנה מעל הים

קזבלנקה היא העיר העובדת של מרוקו: כשלושה מיליון וחצי איש, הנמל הגדול במדינה, והמקום שכולם מגיעים אליו לעבודה. היא אינה עיר תיירות ואינה מתיימרת להיות. מה שכן יש בה הוא המסגד השני בגודלו באפריקה, מדינה שנבנתה מחדש אחרי שרעידת האדמה של ליסבון ב-1755 השוותה את הקודמת לקרקע, והמוזיאון היהודי היחיד בכל העולם הערבי. שלוש שעות, שטוח, והמסגד נראה רק בסיור מודרך — יש ארבעה-חמישה ביום והם מתמלאים.

  1. מסגד חסן השני — הצריח בגובה מאתיים ועשרה מטרים, המבנה הדתי הגבוה בעולם, ולייזר בפסגתו מצביע לכיוון מכה למרחק שלושים קילומטרים. חלק מאולם התפילה בנוי מעל האוקיינוס האטלנטי על רציף, וקטעים ברצפה הם זכוכית כך שרואים את המים מתחת. הגג נפתח. הוא הושלם ב-1993, עלה כחצי מיליארד אירו, ורוב הסכום נאסף במנוי ציבורי — שנים עשר מיליון מרוקאים תרמו וקיבלו תעודות.
  2. העיר העתיקה — המדינה הזאת היא בת כמאתיים וחמישים שנה בלבד, מה שעושה אותה תינוקת בקנה מידה מרוקאי. הסיבה היא רעידת האדמה של ליסבון ב-1755: הצונאמי וההדף החריבו את העיירה, והסולטאן מוחמד השלישי בנה אותה מחדש מאפס בשנות השבעים של אותה מאה. לכן הסמטאות ישרות יותר והחומות דקות יותר מבפאס או במרקש, וכמעט שום דבר בה אינו מימי הביניים.
  3. הסקאלה — מצודת תותחים מהמאה השמונה עשרה על חומת הים, שנבנתה פונה כלפי חוץ מפני שהאיום בא תמיד מהים — הפורטוגזים בזזו ותפסו את המקום הזה פעמיים, ב-1468 וב-1515, והעיירה ננטשה עשורים אחר כך. אשנבי התותחים עוד בחומה, ובית קפה תופס היום את החצר שבתוכם.
  4. השוק המרכזי — נפתח ב-1917 כחלק מהתכנית הצרפתית לעיר החדשה, והוא עדיין המקום שבו העיר קונה דגים. ההסדר שווה הכרה: בוחרים על דלפק של מוכר דגים, משלמים לפי משקל, ונושאים עשרים מטרים לאחת המסעדות הקטנות שסביב — שם צולים את זה בתשלום. איש אינו חושב על זה כהסדר תיירי.
  5. המוזיאון היהודי — המוזיאון היהודי היחיד בעולם הערבי, שנפתח ב-1997 בבית יתומים לשעבר. ב-1948 היו במרוקו כמאתיים וחמישים אלף יהודים — הקהילה היהודית הגדולה בעולם המוסלמי — והיום יש כמה אלפים, רובם בעיר הזאת. במוזיאון יש פנים שלמים של בתי כנסת שהועברו לכאן מעיירות שלא נשארה בהן קהילה.
  6. רובע חבוס — זה נראה כמו מדינה עתיקה, והוא נבנה בשנות העשרים והשלושים בידי מתכננים צרפתים, בכוונה, כמדינה חדשה — רחובות עם קולונדות, מסגד, שוק ובתי חצר, הכול מתוכנן מאפס בסגנון שנקרא "מוֹרֶסק". הוא נועד לשכן מרוקאים שעברו לעיר. זו הדוגמה הברורה בעולם למעצמה קולוניאלית שבונה מסורת לפי הזמנה, והמאפיות בו הן הטובות בקזבלנקה.

העיר של הארט דקו

ב-1912 הייתה קזבלנקה עיירה של כעשרים אלף איש. הצרפתים עשו אותה לבירה הכלכלית שלהם, שכרו את המתכנן אנרי פרוסט, ובנו מרכז עיר אירופי שלם בעשרים שנה — ומפני שהכול עלה בבת אחת, בתקופה אחת, התוצאה היא אחד הריכוזים הגדולים בעולם של אדריכלות משנות העשרים והשלושים. הגרסה המקומית מערבבת ארט דקו עם גילוף מרוקאי ונקראת "מורסק". רובה מוזנחת, מאוכלסת ולא משוחזרת, וכולה נמצאת מעל חלונות הראווה. שעתיים וחצי.

  1. כיכר מוחמד החמישי — פרוסט הניח את הכיכר הזאת כמרכז המינהלי, וכל בניין עליה הוא מוסד ציבורי מאותו עשור: בית המשפט, בית המחוז עם מגדל השעון, הדואר המרכזי, הבנק והקונסוליה. להביט בפרטים — הקולונדות, גגות הרעפים הירוקים, הגבס המגולף סביב הפתחים: זו אדריכלות ציבורית צרפתית שלובשת קישוט מרוקאי, וזו הייתה המדיניות הרשמית.
  2. בנק אל-מע׳רב — הושלם ב-1937 והוא החזית המשומרת בכיכר. דלתות הברונזה, האבן המדורגת והסבכות הגיאומטריות כולן מקוריות. הוא גם תזכורת למה העיר נבנתה: קזבלנקה נבנתה כמכונה לייצוא פוספטים, שלמרוקו יש מהם יותר מלכל מדינה בעולם, והבנק היה הקופה.
  3. שדרות מוחמד החמישי — עמוד השדרה המסחרי, והבניינים עליו נושאים שמות ותאריכים חרוטים בחזיתות — וילה זבקו, בניין בן-דהן, 1930, 1934 — מפני שהאדריכלים חתמו על עבודתם. רבים במצב רע וכמה התמוטטו; התמוטטות ב-2020 ברחוב סמוך גרמה למקרי מוות, והעיר נמצאת בוויכוח איטי על מי משלם לשחזור מורשת בבעלות פרטית.
  4. קולנוע ריאלטו — נפתח ב-1930 כאולם מוזיקה וקולנוע, וז׳וזפין בייקר ואדית פיאף הופיעו בו שתיהן. בקזבלנקה היו כשלושים בתי קולנוע בשנות החמישים והיום יש קומץ; הריאלטו עוד מקרין סרטים, והפנים שלו — היציע המעוגל, מעקות המתכת, דגם הישיבה המקורי — לא עברו מודרניזציה.
  5. קתדרלת הלב הקדוש — נבנתה ב-1930 בבטון לבן, בפרופורציות גותיות ובלי שום פרט גותי — האדריכל השתמש בבטון מזוין כדי להשיג את הגובה בלי התמכים. היא חדלה להיות כנסייה ב-1956, כשמרוקו קיבלה עצמאות והקהילה הצרפתית עזבה, ומאז הייתה בית ספר, מרכז תרבות ואולם תערוכות. היא ריקה בפנים, וזה האפקט.
  6. נוטר-דאם דה לורד — כנסיית בטון מ-1954, עוד פעילה, והקירות הם שמונה מאות מטרים רבועים של ויטראז׳ מעשה גבריאל לואר — לא תמונות בחלונות אלא קירות שלמים של זכוכית צבעונית בתוך מסגרות בטון, כך שהפנים מואר כולו בכחול ובאדום. זה הפנים הטוב ביותר מהתקופה הצרפתית בעיר, וכמעט איש אינו מבקר בו.

האטלנטי, ורבאט במעלה החוף

קזבלנקה פונה אל האוקיינוס האטלנטי הפתוח, ומשמעות הדבר היא מים קרים, גלים אמיתיים, וקו חוף שהעיר הפכה לקורניש אחד ארוך של בריכות, מועדונים וברי חוף. תשעים קילומטרים צפונה נמצאת רבאט — הבירה המדינית, קטנה בהרבה ושקטה בהרבה, ובה צריח מהמאה השתים עשרה שנזנח בחצי בנייה, קסבה של סמטאות כחול-לבן מעל שפך הנהר, ועיר רומית שהפכה לבית קברות מלכותי. הרכבת מקאזה פור שעה ויוצאת כל חצי שעה. יום שלם.

  1. הקורניש עין דיאב — ארבעה קילומטרים של חזית ים שהעיר בנתה מחדש בשנות העשרים של המאה הזאת, והמים הם מה שצריך להבין: זה האטלנטי הפתוח, זרם הקנרים מוריד אותו קר, והוא כשמונה עשרה מעלות בקיץ. לכן הקורניש מרופד בבריכות מים מלוחים ולא במועדוני חוף, ולכן בתי הספר לגלישה עמוסים בחורף כשהגלים מגיעים.
  2. סידי עבד א-רחמן — מכלול מקדש לבן על סלע ממש מול החוף, שאפשר להגיע אליו ברגל רק בשפל והוא מנותק לגמרי בגאות. זה קברו של קדוש מהמאה השש עשרה, והוא מקום שנשים באות אליו בבקשת עזרה במחלה, בעקרות ובדיבוק — יש מטפלים שגרים על הסלע. לא-מוסלמים יכולים ללכת אליו אבל לא להיכנס למקדש עצמו.
  3. מגדל חסן — הוחל ב-1195 ונועד להיות הצריח של המסגד הגדול בעולם האסלאמי המערבי. הסולטאן מת ב-1199, העבודה נעצרה, והמגדל נשאר בארבעים וארבעה מטרים מתוך שמונים ושישה מתוכננים. המסגד עצמו מעולם לא קורה, ורעידת האדמה של ליסבון ב-1755 הפילה את העמודים — ולכן מה שעומד הוא שדה של מאתיים גדמים סביב מגדל בלתי גמור, והתכנית זהה לכותוביה ולח׳ירלדה.
  4. קסבת האודאיה — רובע מוקף חומה על הצוק שבו נהר בו רגרג נפגש בים, ובמאה השבע עשרה הוא היה בסיסה של רפובליקת סלא — מדינת שודדי ים שניהלו מוריסקוס שגורשו מספרד, ששדדה עד איסלנד ומכרה אירופים בשוק כאן. הצבע הכחול-לבן בסמטאות הוא מהמאה העשרים; החומות והשער משנת 1195.
  5. שלה — עיר רומית בשם סאלה קולוניה, שננטשה, ואז הוקפה בחומה במאה הארבע עשרה בידי המרינים שהפכו אותה לבית קברות מלכותי — ולכן נכנסים בשער משנת 1339 אל פורום רומי שצריח עומד בתוכו. חסידות מקננות על הצריח ועל החומות, והגן שבפנים פרא. את הצלופחים במעיין הקדוש שבתחתית מאכילים מבקרות שמבקשות ילדים.
  6. מוזיאון מוחמד השישי — המוזיאון הראשון במרוקו שנבנה מתחילתו לאמנות מודרנית, נפתח ב-2014, והאוסף הוא ציור מרוקאי ואפריקני משנת 1900 והלאה — וזה הדבר האחד שאף אתר היסטורי אינו מסביר. הוא גם מארח תערוכות השאלה גדולות ממוזיאונים אירופיים, וזה חריג בצפון אפריקה ומשמעותו שהתור בחוץ הוא מקומי.

מה יש בקזבלנקה

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

קזבלנקה אוכלת דגים, מפני שהנמל הוא הגדול במרוקו והשלל נוחת כאן. ההסדר בשוק המרכזי הוא המוסד המקומי: קונים בדלפק לפי משקל ונושאים עשרים מטרים למסעדה קטנה שצולה בתשלום — סרדינים, סול, חסילונים, ומה שנכנס באותו בוקר. הדבר השני שכדאי לדעת הוא שזו עיר עובדת עם מאה שנים צרפתיות מאחוריה, ולכן האוכל הזול הוא תערובת של דלפקים מרוקאים ובראסרי משנות החמישים. שלושים עד שמונים דירהם למנה.

מוזיאונים

אין כאן מוזיאון עתיקות גדול — השרידים והאוספים נמצאים ברבאט ובפאס. מה שיש בקזבלנקה במקום הוא התיעוד של המאה העשרים: המוזיאון היהודי היחיד בעולם הערבי, וילת ארט דקו מלאה ציור מרוקאי מודרני, בית מטבחיים שהפך למרחב אמנות, וקתדרלה שהוסרה מקדושתה והיא היום אולם ריק שאנשים נכנסים אליו בשביל האקוסטיקה.

טבע

זה חוף האוקיינוס האטלנטי והמים קרים: זרם הקנרים יורד לאורך מרוקו ומחזיק את הים בשבע עשרה עד תשע עשרה מעלות גם באוגוסט, ולכן תרבות החוף כאן עוסקת בגלישה ובבריכות מים מלוחים ולא בשחייה. פנימה אין כמעט ירוק — העיר יושבת על מישור חוף שטוח שהיה שטח חקלאי והיום הוא פרברים — ולכן המרחב הפתוח הוא או החוף או יער אקליפטוס ניטע.

עם ילדים

אמונה ומקומות קדושים

קזבלנקה היא המקום האחד במרוקו שבו לא-מוסלמי יכול להיכנס למסגד מתפקד — מסגד חסן השני מפעיל סיורים מודרכים, והחריג היחיד האחר במדינה הוא מסגד תין מל ההרוס באטלס. בעיר גם נמצא מה שנשאר מהקהילה היהודית הגדולה בעולם המוסלמי, ושתי כנסיות מהתקופה הצרפתית שעוד עומדות, אחת שהוסרה מקדושתה ואחת פעילה.

חיי לילה

בקזבלנקה חיי הלילה הנינוחים ביותר במרוקו, מפני שזו הבירה העסקית והרישוי הולך אחרי הכסף: יש בה ברים אמיתיים ומועדונים אמיתיים, מרוכזים בקורניש בעין דיאב וברבעי גותייה ומערִיף. שום דבר אינו מתחיל לפני אחת עשרה והמועדונים נמשכים עד ארבע. כמעט שום דבר אינו קורה במדינה, ואלכוהול אינו נמכר בה כלל. בירה היא שישים עד תשעים דירהם במועדון ושלושים בבראסרי ישן.

לחיפוש חדר בקזבלנקה