sleepntrip

Türkiye

קפדוקיה

הסלע כאן הוא איגנימבריט — אפר וולקני מהרי ארג׳יאס וחסן שנפל, התלכד לאבן רכה, ובמקומות מסוימים כוסה בזרימת בזלת קשה יותר. אבן רכה מתחת למכסה קשה נשחקת לעמודים, וכך נוצרות ארובות הפיות; ואבן רכה היא גם מה שאדם עם מכוש יכול לחצוב בשבוע. ולכן כל מה שבמסלול הזה חצוב ולא בנוי: כנסיות, בתים, אורוות, שובכי יונים. שעתיים וחצי, והמוזיאון הוא החלק היחיד שמשלמים עליו.

חדר לזוג בקפדוקיה — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

גורמה והכנסיות המצוירות

הסלע כאן הוא איגנימבריט — אפר וולקני מהרי ארג׳יאס וחסן שנפל, התלכד לאבן רכה, ובמקומות מסוימים כוסה בזרימת בזלת קשה יותר. אבן רכה מתחת למכסה קשה נשחקת לעמודים, וכך נוצרות ארובות הפיות; ואבן רכה היא גם מה שאדם עם מכוש יכול לחצוב בשבוע. ולכן כל מה שבמסלול הזה חצוב ולא בנוי: כנסיות, בתים, אורוות, שובכי יונים. שעתיים וחצי, והמוזיאון הוא החלק היחיד שמשלמים עליו.

  1. כפר גורמה — השם הישן היה קוראמה, והערוץ היה מחוז מנזרים ולא עיר — אבות קפדוקיה במאה הרביעית, ובהם בסיליוס מקיסריה, ארגנו כאן את המונכיזם הקהילתי הנוצרי, והחוק שבסיליוס כתב הוא עד היום הבסיס לחיי המנזר האורתודוקסיים. הבתים שישנים בהם נחצבו בידי משפחות שהמשיכו להשתמש בהם לתוך המאה העשרים.
  2. המוזיאון הפתוח — כשלושים כנסיות וקפלות חצובות בקערה אחת, רובן מהמאות העשירית והאחת עשרה. הציורים מתחלקים לשני סוגים וההבדל נראה בדקה: הישנים הם קווי אוכרה אדומה שנמשחו ישר על הסלע — גיאומטריים, כמעט עממיים — והמאוחרים הם ציור דמויות ביזנטי מלא על טיח, בידי אמנים שנשלחו מקונסטנטינופול.
  3. הכנסייה האפלה — הצבעים בה השתמרו הטוב בקפדוקיה מסיבה שנשמעת כמו בדיחה: לכנסייה כמעט אין חלונות, היא שימשה שובך יונים מאות שנים, והלשלשת אטמה את הציורים מאור ומאוויר. השיקום ארך ארבע עשרה שנות גירוד. יש לה כרטיס נפרד מפני שצריך לנהל את האוויר בפנים.
  4. כנסיית תוקאלי — הכנסייה הגדולה בגורמה, והיא מחוץ לגדר המוזיאון, מעבר לכביש, כלולה באותו כרטיס — ולכן רוב המבקרים עוברים לידה. הכחול בציוריה הוא לאפיס לאזולי שנטחן לפיגמנט ויובא מאפגניסטן, והעובדה האחת הזאת מספרת שלמנזר היה כסף קיסרי מאחור.
  5. כנסיית אל נאזאר — חרוט עומד לעצמו שחצובה בו כנסייה, עשר דקות במורד הערוץ בשביל עפר, ובדרך כלל אתם היחידים שם. זו ההדגמה הברורה למה שהאבן מאפשרת: כל הבניין — האולם, הכיפה, העמודים — הוא חיסור. שום דבר לא נוסף, שום דבר לא הובא, ואין בו חיבור אחד.
  6. נקודת השקיעה — חמש דקות מעל הכפר, ומה שרואים מסביר את כל עסק הכדורים: הערוצים כאן צרים, והרוח ליד הקרקע נעה בכיוון אחר מהרוח כמה מאות מטרים למעלה — ולכן טייס עולה או יורד כדי לבחור כיוון. זו הסיבה שקפדוקיה, ולא מקום שטוח יותר, נעשתה אתר הכדורים העמוס בעולם.

הערוצים והכפרים

שלושה דברים עיצבו את הנוף הזה, בסדר הזה: שני וולקנים הניחו את האפר, מים חתכו בו את הערוצים, ואנשים חצבו את מה שנשאר עומד. החלק השלישי עוד נמשך — חדרים חדשים נחצבים בכל שנה למלונות — והחלק השני הוא הסיכון: טוף מתפורר, ולכן כפר שלם פונה ב-1952 וכפר נוסף התרוקן בשנות השישים. ארבע שעות ברגל, או יום עם רכב לכפרים הרחוקים.

  1. מצודת אוצ׳יסאר — הסלע הגבוה בקפדוקיה, והוא חלול — חלת דבש של חדרים, מנהרות ובורות מים בכמה מפלסים, שנועדה למחסה ולא למצודה: אין בה ארכיטקטורה של חיל מצב, רק מקומות להסתתר. משפחות גרו בתוכו עד שנות השישים, ואז הרשויות הוציאו אותן מפני שהסלע נחצב יותר מדי פעמים ונעשה לא בטוח.
  2. ערוץ היונים — החורים המרובעים הקטנים שחצובים גבוה בצוקים הם שובכי יונים, והם היו תשתית חקלאית: לשלשת יונים הייתה הדשן היחיד שהיה באזור בלי חיות מרעה של ממש, והכרמים נשענו עליה. סביב הפתח סידו בלבן כדי למשוך ציפורים, ולכמה מהם דגמים מצוירים — כי שובך מקושט משך יותר.
  3. פאשאבאג — לארובות כאן שני כובעים ושלושה על גבעול אחד, וזה קורה במקום שבו מכסה הבזלת נשבר לגושים נפרדים לפני שהשחיקה נגמרה. באחת מהן חצוב מקום התבודדות בשלושה מפלסים, שמיוחס במסורת לשמעון — סטיליט שחי בראשה; השם האחר של הערוץ הוא ערוץ הנזירים.
  4. זלבה — שלושה ערוצים של בתים חצובים שהיו מיושבים בלי הפסקה מהמאה התשיעית עד 1952, ואז הממשלה פינתה את כולם מפני שהסלע התמוטט. התושבים הועברו שני ק״מ משם לכפר חדש, וזלבה נשארה בדיוק כפי שהייתה — מטבחים, מסגד עם מינרט חצוב, טחנה, והמנהרות בין הערוצים.
  5. צ׳אבושין — הכפר ננטש בשנות השישים אחרי מפולת, והצוק הריק של הבתים מעל הכפר החדש הוא התוצאה — ואפשר לעלות לתוכם. הבזיליקה למרגלות הצוק מוקדשת ליוחנן המטביל והיא מהעתיקות בקפדוקיה, מהמאה החמישית, מלפני שסגנון החציבה התייצב.
  6. מוסטפפאשה — זאת הייתה סינאסוס, עיירה יוונית אורתודוקסית, עד שחילופי האוכלוסין של 1924 העבירו את תושביה ליוון והביאו מוסלמים מסלוניקי במקומם. הסוחרים שעזבו עשו כסף בקונסטנטינופול והוציאו אותו על חזיתות אבן מגולפות עם שמותיהם ותאריכיהם — והם עוד שם, ביוונית, על בתים שגרות בהם משפחות אחרות.

מתחת לאדמה

מוכרות בקפדוקיה יותר ממאתיים התיישבויות תת-קרקעיות, וקומץ מהן פתוח. אלה אינן קטקומבות ואינן מכרות: אלה עיירות, עם אורוות למעלה שבהן החזיקו את החיות, מטבחים ובתי גת מתחת, ואזורי מגורים וקפלות עמוק יותר. השאלה התכנונית שהן עונות עליה היא מצור — כל מפלס נסגר מבפנים בגלגל אבן שאי אפשר להזיז מבחוץ. לא למי שסובל מקלאוסטרופוביה, והמנהרות נמוכות.

  1. דרינקויו — שמונה מפלסים ושמונים וחמישה מטר עומק, עם מקום לכמה אלפי אנשים ולמקנה שלהם, והיא נמצאה ב-1963 כשאדם ששבר את הקיר האחורי של מרתפו נפתח אל מנהרה. האוורור הוא ההנדסה האמיתית: יותר מחמישים פירים, העמוק שבהם לכל שמונים וחמישה המטרים — ומשם גם שאבו את מי השתייה, כדי שאי אפשר יהיה להרעיל אותם מלמעלה.
  2. קאימקלי — רדודה מדרינקויו אבל קשה יותר להליכה, מפני שהמנהרות כאן משופעות ונמוכות — והכפריים שלמעלה עוד משתמשים במפלסים העליונים כמחסן, וזה מה שכדאי לשים לב אליו: זה אינו אתר ארכיאולוגי שנסגר, זה התחתית של כפר שלא הפסיק להיות בשימוש.
  3. אוזקונאק — נמצאה ב-1972 בידי חקלאי שלא הצליח להבין לאן נעלמים מי ההשקיה שלו. יש בה דבר שאין בשתי המפורסמות: חורים צרים שנקדחו בתקרות מעל אבני החסימה, כדי שהמגנים יוכלו לשפוך שמן רותח על מי שמנסה לפרוץ דלת. האיש שמצא אותה היה שומר האתר שלושים השנים שאחר כך.
  4. אורטהיסאר — מצודת הסלע היא הציון, אבל התעשייה שמתחתיה היא העיקר: מרתפי הטוף כאן מחזיקים טמפרטורה קבועה של כשמונה מעלות כל השנה, ובמשך רוב המאה העשרים אוחסנו בהם הלימונים ותפוחי האדמה המיובאים של טורקיה. חלק מהמרתפים עוד בשימוש, ובחורף יש בכפר ריח קלוש של הדרים.
  5. ערוץ איהלארה — ערוץ באורך ארבעה עשר קילומטרים ובעומק כמאה מטרים, שנהר המלנדיז חתך באותו אפר, ועשרות כנסיות בקירותיו. הציורים כאן נראים אחרת מאלה של גורמה בכוונה: הערוץ הזה היה קרוב לגבול הערבי ומחוץ להישג היד הקיסרית, ולכן הציור סורי וקופטי בסגנונו ולא קונסטנטינופוליטני.
  6. קתדרלת סלימה — המבנה החצוב הגדול בקפדוקיה, בקצה הרחוק של איהלארה — מכלול מנזר עם בזיליקה, מטבח שארובתו חצובה למעלה דרך הסלע, ואורוות גדולות דיין לשיירה, מפני שזאת הייתה עצירה בדרך והנזירים הפעילו אותה ככזאת. העלייה לתוכו על סלע חלוק בלי מאחז יד.

מה יש בקפדוקיה

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

האוכל של אנטוליה המרכזית אינו טורקיה של החוף: כמעט בלי דגים, מעט מאוד שמן זית, והרבה כבש, בורגול ויוגורט. שני דברים כאן מקומיים באמת. טסטי קבאב הוא בשר וירקות שנאטמים בסיר חרס בבצק, נאפים שעות ונשברים על השולחן בסכין — הסיר חד-פעמי, והשבירה היא העיקר. והמשמשים, גרעיני הדלעת והפירות היבשים בשוק הם מהערוצים שהלכתם בהם. צלחת קבאב-סיר היא שלוש עד חמש מאות לירה; כל השאר מתחת למאה וחמישים.

מוזיאונים

אין בקפדוקיה מוזיאון גדול אחד; האתרים הם המוזיאון. שלושה מהם ערוצים פתוחים בתשלום, ומה שהם מתעדים הוא חלון צר: בין שנת תשע מאות לאלף ומאה בקירוב, כשהגבול הביזנטי היה שקט דיו כדי שמנזרים יהיו עשירים וכדי שישלחו ציירים מקונסטנטינופול. כל מה שלפני ואחרי הוא או מנהרות פריגיות או כפרים ריקים.

טבע

כל הנוף הזה הוא אירוע גיאולוגי אחד בשלושה שלבים. הרי ארג׳יאס וחסן התפרצו שוב ושוב מלפני כעשרה מיליון שנה וקברו את הרמה באפר בעומק של עד מאה מטרים; האפר התלכד לטוף, רך דיו לחתוך בכפית; ובמקום שבו כיסתה אותו זרימת בזלת מאוחרת, השחיקה השאירה את העמודים המכוסים עומדים בעוד שכל מה שסביבם נשטף. זאת ארובת פיות, ואין בה שום תעלומה. העונה חשובה: ביולי ובאוגוסט מעל שלושים וחמש מעלות ובערוצים אין צל, ובינואר יש שלג.

עם ילדים

אמונה ומקומות קדושים

קפדוקיה חשובה להיסטוריה הנוצרית מעל לגודלה: אבות קפדוקיה קבעו כאן את תורת השילוש במאה הרביעית, בסיליוס מקיסריה כתב את חוק המנזר שעוד בשימוש באורתודוקסיה המזרחית, והאזור נשאר יווני אורתודוקסי עד 1924. ואז חילופי האוכלוסין רוקנו אותו בכמה חודשים. מה שנשאר הוא הבניינים, היום באזור מוסלמי, ומסורות עלוויות ובקטאשיות כשכבה שלישית.

חיי לילה

אין בקפדוקיה חיי לילה במובן הרגיל, ויש לזה סיבה מבנית: כולם מתעוררים בארבע בבוקר לכדור פורח, ולכן המסעדות מתרוקנות עד אחת עשרה. מה שיש במקום זה הוא יין. האזור מגדל ענבים מימי החתים, ענב הלבן המקומי אמיר אינו גדל בשום מקום אחר, והמרתפים חצובים בטוף שמחזיק טמפרטורה קבועה בלי מכונות. בגורמה קומץ ברי מרפסת; באורגופ היקבים.

לחיפוש חדר בקפדוקיה