Spain

קדיס

קדיס טוענת שהיא העיר העתיקה ביותר במערב אירופה: הפיניקים מצור ייסדו אותה בשם גדיר לפני כשלושת אלפים שנה, על אי שהאוקיינוס כמעט ניתק, ועדיין אפשר ללכת ברחובות שלהם מתחת לבניין מודרני. העיר נבנתה מחדש על אותו סלע מאז, שכבה על שכבה. שעתיים, מישורי, וכמעט כל רחוב נגמר בים.

חדר לזוג בקדיס — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

שלושת אלפים שנה על רצועת חול

גדיר — כשבנו כאן תיאטרון בובות, החופרים הגיעו לרחובות פיניקיים מהמאה התשיעית לפנה״ס, עם בתים, מפעל להמלחת דגים והשלדים של שני אנשים. הם נשארו במקומם מתחת לרצפות זכוכית. הפיניקים באו בשביל הכסף של העורף, ויש חוקרים שמקשרים את החוף הזה עם תרשיש של התנ״ך, הנמל הרחוק שיונה יצא אליו.
קשת הפופולו — השער של העיר המוקפת חומה מימי הביניים, שבמשך מאות שנים הייתה כל קדיס. ב-1596 צי אנגלי בפיקודו של הרוזן מאסקס בזז ושרף את העיר, וכמעט שום דבר עתיק מזה לא שרד מעל הקרקע — חוץ מהרובע הזה והשערים שלו.
התיאטרון הרומי — נבנה במאה הראשונה לפנה״ס בידי אזרח של גאדס בשם בלבוס, הזר הראשון שהפך לקונסול רומי. הוא היה מהתיאטראות הגדולים בספרד הרומית, והוא אבד מתחת לבתי הרובע עד ששריפה ב-1980 שרפה כמה מחסנים וחשפה את המושבים שלו.
הקתדרלה של קדיס — החלו לבנות אותה ב-1722, כשקדיס בדיוק זכתה במונופול על המסחר עם אמריקה, והבנייה נמשכה יותר ממאה שנה, כך שהיא בארוק למטה וניאו-קלאסית למעלה. הכיפה מכוסה באריחים מזוגגים צהובים שזוהרים בזהב מהים, והמלחין מנואל דה פאיה, שנולד בעיר, קבור בקריפטה.
טורה טבירה — במאה השמונה עשרה בנו הסוחרים של קדיס יותר ממאה מגדלי תצפית על הבתים שלהם, כדי להיות הראשונים לראות את הספינות שלהם מגיעות מאמריקה. זה היה המגדל הרשמי, ובראשו קמרה אובסקורה מקרינה את העיר בזמן אמת — רחובות, גגות, אנשים — על צלחת לבנה בחדר חשוך.
אורטוריו סן פליפה נרי — ב-1812, כשצבאות נפוליאון החזיקו כמעט את כל ספרד וצרו על קדיס, הצירים שמצאו כאן מקלט נפגשו בכנסייה הזאת והצביעו על החוקה הספרדית הראשונה — מהליברליות באירופה באותה תקופה. היא הוכרזה ביום יוסף הקדוש, והספרדים עדיין קוראים לה לה פפה.

הצד של האוקיינוס

הצד המערבי של קדיס פונה אל האוקיינוס האטלנטי הפתוח, והעיר מפנה אליו את החיים שלה: חוף בין שני מבצרים, רובע דייגים שהמציא את הקרנבל, וטיילת של גנים על חומת הים. המסלול הזה נגמר בשקיעה על סוללה אל תוך האוקיינוס. שעה וחצי, מישורי; לבדוק את הגאות לסוללה של המבצר.

פלאסה דה מינה — כיכר של דקלים ועצי פיקוס ענקיים, שתוכננה על הגן של מנזר. מנואל דה פאיה נולד בבית עליה ב-1876, והמוזיאון העירוני בצד אחד שומר שני ארונות קבורה פיניקיים שמגולפים בהם פנים אנושיות שלוות — גבר שנמצא ב-1887 ואישה שנמצאה ב-1980.
פארק חנובס — גן לאורך חומת האוקיינוס, עם עצים שגזומים לכיפות ולחרוטים, מפל ומערה. הוא קרוי על שם הסוחרים מגנואה שהיה להם פעם רובע כאן — אחת מהקהילות הזרות הרבות שהגיעו לקדיס כשהיא החזיקה את המסחר של יבשת שלמה.
מבצר סנטה קטלינה — נבנה בצורת כוכב מיד אחרי הביזה האנגלית של 1596, כדי לוודא שזה לא יקרה שוב. מאוחר יותר שימש כבית כלא צבאי, והיום הכניסה אליו חינם, עם תערוכות בקסרקטינים הישנים והאוקיינוס משלושה צדדים.
לה קלטה — חוף קטן במפרץ בין שני מבצרים, עם סירות דייגים על החול ובית מרחץ ישן על כלונסאות באמצע. מפני שהוא נראה כמו הוואנה, צילמו בו את הוואנה בסרט ג׳יימס בונד ׳למות ביום אחר׳.
לה ויניה — רובע הדייגים שמאחורי החוף, קרוי על שם כרם שגדל כאן פעם. הוא הלב של הקרנבל של קדיס, כשקבוצות שנקראות צ׳ירגוטות כותבות ושרות שירי סאטירה על החדשות והפוליטיקאים של השנה, וכל הרובע מתחפש במשך שבועות בפברואר.
מבצר סן סבסטיאן — מבצר על איון בסוף סוללה ארוכה אל תוך האוקיינוס. חושבים שלפיניקים היה כאן מקדש לאל שלהם קרונוס, והסוללה היא המקום שבו העיר באה לראות את השמש שוקעת אל האוקיינוס האטלנטי.

משולש השרי

שרי מייצרים רק במשולש שבין שלוש עיירות מעבר למפרץ מקדיס, מענבים שגדלים על אדמת גיר לבנה ומתיישנים בחביות מתחת לשכבה של שמרים שאוויר הים שומר בחיים. המסלול הזה מבקר בשלוש, ובקו הנהר שממנו יצא הצי של מגלן. יום שלם; קטמרן לאל פוארטו, ואחר כך רכב או רכבת.

אל פוארטו דה סנטה מריה — חצי שעה מעבר למפרץ בקטמרן. חואן דה לה קוסה, הנווט של קולומבוס, גר כאן, וב-1500 הוא צייר בעיירה הזאת את המפה העתיקה ששרדה שמראה את אמריקה. היקבים לאורך הנהר מייצרים שרי, וחנויות פירות הים המטוגנים מוכרות אותם במשקל בנייר.
יקבי טיו פפה — במרתפים של חרס היין יושב בחביות אלון ישנות שמסודרות בשורות זו על זו, ובכל שנה שואבים מעט מהשורה התחתונה וממלאים מהשורה שמעליה — הסולרה — כך שכל כוס מחזיקה עקבות של יין בן עשרות שנים. מעל היינות היבשים צומחת שכבת שמרים שנקראת פלור, ואוויר הים הוא ששומר עליה בחיים.
בית הספר המלכותי לרכיבה — חרס גידלה את הסוס הקרתוזיאני — הנזירים של מנזר הקרתוזים כאן שמרו על טוהר השושלת במשך מאות שנים — ובית הספר הזה מאמן סוסים אנדלוסיים ברכיבה קלאסית. בימי מופע הסוסים מופיעים למוזיקה ספרדית באולם שנבנה בשבילם, בבלט שנקרא איך הסוסים האנדלוסיים רוקדים.
הקתדרלה של חרס — חרס היא גם בירה של פלמנקו, שנולד ברובעים הצוענים שלה סנטיאגו וסן מיגל, ורבים מזמרי הפלמנקו הגדולים באו מהרחובות האלה. הקתדרלה עומדת במקום של המסגד הגדול, והמבצר המורי של העיר לצדה.
סנלוקר דה בראמדה — בשפך הגוודלקיביר, הנהר שהוביל את הספינות לסביליה. הצי של מגלן הפליג מכאן בספטמבר 1519 כדי להקיף את העולם; שלוש שנים אחר כך ספינה אחת מתוך חמש חזרה לכאן עם שמונה עשר איש. קולומבוס יצא מכאן למסעו השלישי.
באחו דה גיה — קו הנהר של סנלוקר, מלא במסעדות פירות ים מול הפארק הלאומי דוניאנה מעבר למים. היין כאן הוא מנסנייה, היבש והמלוח מבין השרי, והמקומיים נשבעים שהרוח מהים בשפך הנהר היא מה שעושה אותו אחר. השרימפס של סנלוקר הם הבן-זוג שלו.

מה יש בקדיס

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של חרס — נמל התעופה הקרוב, ארבעים דקות ברכבת; סביליה הוא הגדול יותר
תחנת קדיס — רכבות לחרס ולסביליה מקצה העיר העתיקה

תרבות והיסטוריה

הקתדרלה של קדיס — הכיפה המוזהבת מעל חומת הים; המלחין פאיה בקריפטה
אורטוריו סן פליפה נרי — הכנסייה שבה הצביעו על החוקה הראשונה של ספרד ב-1812
גדיר — הרחובות של העיר הפיניקית, בני שלושת אלפים שנה, מתחת לתיאטרון
המוזיאון של קדיס — שני ארונות קבורה פיניקיים מאבן עם פנים של אדם
התיאטרון הגדול פאיה — תיאטרון אדום בסגנון ניאו-מודחאר, שבו נערכת תחרות שירי הקרנבל
הקתדרלה של חרס — הקתדרלה של עיר השרי, ליד המבצר המורי שלה
בית הספר המלכותי לרכיבה — הסוסים הרוקדים של חרס; מופעים בימים קבועים

מה לראות

טורה טבירה — מגדל תצפית של סוחרים עם קמרה אובסקורה שמראה את העיר בזמן אמת
קשת הפופולו — השער של הרובע מימי הביניים, החלק העתיק ביותר של העיר
התיאטרון הרומי — מהגדולים בהיספניה, נמצא מתחת למחסנים שרופים ב-1980
פלאסה קנדלריה — כיכר עם עצים בעיר העתיקה, עם הבית של נשיא
לה קלטה — חוף העיר בין שני מבצרים, עם סירות דייגים על החול
מבצר סן סבסטיאן — מבצר על איון, שמגיעים אליו בסוללה אל תוך האוקיינוס
מבצר סנטה קטלינה — מבצר בצורת כוכב על החוף, חינם, עם תערוכות בפנים
פארק חנובס — גן של עצים גזומים לאורך חומת האוקיינוס
לה ויניה — רובע הדייגים, הבית של הקרנבל ושל ברי הדגים המטוגנים
פלאסה דה מינה — כיכר של דקלים ועצים עתיקים שבה נולד פאיה
שערי היבשה — החומה הגדולה שסגרה את העיר מהיבשה
פלאיה דה לה ויקטוריה — החוף הארוך על האוקיינוס של העיר החדשה, קילומטרים של חול
סן פרננדו — עיר הצי על ביצות המלח, שבה התכנס הפרלמנט לראשונה
אל פוארטו דה סנטה מריה — מעבר למפרץ בקטמרן; יקבי שרי ופירות ים
מדינה סידוניה — עיירת גבעה מעל המישור, ידועה בממתקי השקדים שלה
בחר דה לה פרונטרה — המורית מבין העיירות הלבנות, על גבעה מעל החוף
קוניל דה לה פרונטרה — עיירת דייגים עם חופים ארוכים על האוקיינוס
כף טרפלגר — המגדלור שמולו נלסון ניצח ומת ב-1805
סאהרה דה לוס אטונס — כפר של דייגי הטונה על חוף פראי
באלו קלאודיה — עיר רומית על החוף, עם הבריכות שבהן הכינו רוטב דגים
הדיונה של בולוניה — דיונת חול ענקית שזוחלת לתוך יער אורנים
טריפה — הקצה הדרומי של אירופה; אפריקה ארבעה עשר קילומטר מעבר למים

שווקים וקניות

פלאסה דה לאס פלורס — כיכר הפרחים, וחנות הדגים המטוגנים בקונוסים של נייר
יקבי טיו פפה — מרתפי שרי מתחת לקתדרלה; סיורים וטעימות
סנלוקר דה בראמדה — עיירת המנסנייה בשפך הנהר
באחו דה גיה — קו הנהר של מסעדות הדגים מול דוניאנה
ברבטה — נמל הטונה; טונה כחולת סנפיר מרשתות האלמדרבה באביב

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

קדיס המציאה את הדרך שבה אנדלוסיה אוכלת דגים: **פסקאיטו פריטו**, דגים קטנים ודיונונים שמקומחים ומטוגנים בשמן זית, נמכרים במשקל בקונוס נייר, כמה יורו, ונאכלים בהליכה. ועוד **טורטיליטס דה קמרונס**, לביבות פריכות ותחרתיות של שרימפס זעירים, ובאביב **הטונה האדומה של האלמדרבה**, רשתות המלכודת שהחוף פורש כבר שלושת אלפים שנה. ועם כל זה, כוס קרה של פינו או מנסנייה.

פלאסה דה לאס פלורס — דגים מטוגנים במשקל בנייר, בעמידה
לה ויניה — לביבות שרימפס וסרדינים צלויים בברים של הרובע
ברבטה — טונה כחולת סנפיר מהאלמדרבה, נאה וצלויה, באביב
באחו דה גיה — שרימפס של סנלוקר ומנסנייה ליד הנהר
מדינה סידוניה — אלפחורס, ממתקי שקדים ודבש ממוצא מורי
אל פוארטו דה סנטה מריה — פירות ים שנמכרים במשקל בדלפקי המטוגנים

מוזיאונים

בקדיס חיים ברציפות כבר שלושת אלפים שנה, וכל תקופה השאירה את המוזיאון שלה: רחובות פיניקיים מתחת לתיאטרון, תיאטרון רומי מתחת לרובע, עיר מסחר מהמאה השמונה עשרה שרואים דרך קמרה אובסקורה, והכנסייה שבה נכתבה החוקה הראשונה של ספרד המודרנית.

גדיר — רחובות פיניקיים מתחת לרצפות זכוכית
המוזיאון של קדיס — ארונות הקבורה הפיניקיים, גבר ואישה
טורה טבירה — הקמרה אובסקורה מראה את העיר בזמן אמת
אורטוריו סן פליפה נרי — המקום שבו הצביעו על החוקה של 1812
התיאטרון הרומי — נמצא אחרי שריפה במחסן ב-1980
באלו קלאודיה — עיר רומית שלמה על החוף, עם מפעל הדגים שלה

טבע

הקוסטה דה לה לוס, חוף האור, נמשכת דרומה מקדיס עד טריפה: חופים לבנים וארוכים פתוחים לאוקיינוס, דיונות ויערות אורנים, ביצות מלח מלאות בציפורים, ובסוף המצר שבו אירופה ואפריקה כמעט נוגעות והרוח לא נעצרת.

הדיונה של בולוניה — לטפס על הדיונה ולרוץ למטה אל הים
טריפה — הרוח, המצר ואפריקה מול העיניים
כף טרפלגר — מגדלור על כף חולית; שקיעה
פלאיה דה לה ויקטוריה — קילומטרים של חול בקצה העיר
סאהרה דה לוס אטונס — חוף פראי וכפר הטונה
באחו דה גיה — סירות אל הפארק הלאומי דוניאנה

עם ילדים

מבצרים על החוף, חדר חשוך שבו העיר מופיעה על צלחת, דיונת חול ענקית וסוסים שרוקדים: קדיס קלה עם ילדים. החופים רחבים וחוליים, אבל האוקיינוס קר יותר ויש בו יותר גלים מבים התיכון.

טורה טבירה — הקמרה אובסקורה מדהימה כל גיל
מבצר סנטה קטלינה — מבצר בצורת כוכב, חינם, לחקור
לה קלטה — חוף מוגן בין המבצרים
בית הספר המלכותי לרכיבה — בלט הסוסים
הדיונה של בולוניה — הר של חול להחליק במורדו
פארק חנובס — גן עם מפל ומערה

אמונה ומקומות קדושים

הפיניקים עבדו את מלקרת, האל של צור, במקדש מפורסם על אי מול קדיס, וחניבעל הגיע אליו לפני שצעד על רומא. מעט ממנו נשאר. המונומנטים הנוצריים של העיר באו מאוחר יותר, בעיקר עם המסחר עם אמריקה, והכיפה המוזהבת שלה היא הסימן לעושר הזה.

הקתדרלה של קדיס — הכיפה המוזהבת והקבר של פאיה
אורטוריו סן פליפה נרי — כנסייה אליפטית עם מוריו מעל המזבח
מבצר סן סבסטיאן — נחשב למקום של מקדש פיניקי
הקתדרלה של חרס — במקום של המסגד הגדול של חרס
בחר דה לה פרונטרה — נשים לבשו פעם את הקוביחאדה, רעלה שחורה שהשאירה עין אחת

חיי לילה

קדיס יוצאת מאוחר ובחוץ, בברים של לה ויניה וסביב הכיכרות של העיר העתיקה, ובפברואר הקרנבל שלה הוא אחת ממסיבות הרחוב הגדולות בספרד. בקיץ ברי החוף של קוסטה דה לה לוס והעיירה של הקייטסרפרים, טריפה, תופסים את הבמה.

לה ויניה — רובע הקרנבל והברים שלו
התיאטרון הגדול פאיה — תחרות שירי הקרנבל בפברואר
מבצר סן סבסטיאן — שקיעה על הסוללה
טריפה — ברים של גולשים ולילות מאוחרים בקיץ
הקתדרלה של חרס — פלמנקו במועדונים של חרס

לחיפוש חדר בקדיס