Australia
ביירון ביי
ביירון ביי יושבת מתחת לכף ביירון, הנקודה המזרחית ביותר של יבשת אוסטרליה. היא הייתה עיר של ציד לווייתנים, בית מטבחיים וכריית חול עד שנות השישים, כשהגולשים באו, אחריהם ההיפים, ואחריהם העשירים מאוד. שלוש שעות ברגל, הכי טוב להתחיל לפני הזריחה.
חדר לזוג בביירון ביי — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
הנקודה המזרחית ביותר
ביירון ביי יושבת מתחת לכף ביירון, הנקודה המזרחית ביותר של יבשת אוסטרליה. היא הייתה עיר של ציד לווייתנים, בית מטבחיים וכריית חול עד שנות השישים, כשהגולשים באו, אחריהם ההיפים, ואחריהם העשירים מאוד. שלוש שעות ברגל, הכי טוב להתחיל לפני הזריחה.
- רחוב ג׳ונסון — קוק קרא לכף ב-1770 על שם ג׳ון ביירון, נווט וסבו של המשורר. המודדים שתכננו את העיר הניחו שזה המשורר, וקראו לרחובות שלה על שם סופרים אחרים — ג׳ונסון, מארוול, פלטשר, שירלי.
- החוף הראשי — החוף של העיר, שפונה צפונה — לא רגיל בחוף המזרחי של אוסטרליה — כך שהשמש שוקעת מעל הים מאחורי הרי העורף, והמתופפים מתאספים על החול בדמדומים.
- הפאס — שבירה של כף שבה הגלים מתעקלים סביב הכף לגל ימני ארוך ואיטי, זה שמשך לכאן את הגולשים בשנות השישים; הוא צפוף ויש לו נימוסים משלו.
- חוף וואטגוס — מפרצון מוגן שנקרא על שם משפחת וואטגוס, משפחה ממוצא של תושבי איי הים הדרומי שגידלה בננות על המדרונות כאן; הבתים המעטים שלו הם היום מהיקרים באוסטרליה.
- שביל כף ביירון — השביל עובר ליד הנקודה המזרחית ביותר של יבשת אוסטרליה, שהיא לעתים קרובות המקום הראשון ביבשת שרואה את הזריחה; דולפינים רוכבים על הגלים למטה, ולווייתנים גדולי סנפיר עוברים מיוני עד נובמבר.
- המגדלור של כף ביירון — מגדלור לבן מ-1901 על הכף, שהאור שלו מהחזקים באוסטרליה; בלילות צלולים האלומה שלו מגיעה כארבעים קילומטר לתוך הים.
החוף מדרום לכף
מדרום לכף החוף נהיה פראי: שבעה קילומטרים של חוף פתוח, יער גשם עד החול, וכפים שממנה מצנחי רחיפה ממריאים. חצי יום ברכב או באופניים.
- הפארק הלאומי ארקוואל — נוצר ב-2001 במסגרת הסכם עם עם הארקוואל, החמולה של הבונג׳לונג של ביירון, ומנוהל במשותף איתם — אחד הפארקים הראשונים מסוגו בניו סאות׳ ויילס.
- חוף טאלו — שבעה קילומטרים של חוף פתוח שנמשך דרומה מהכף, שנקרא על שם החלב שנפלט מספינה טרופה במאה התשע עשרה; אין מצילים, והזרמים חזקים.
- סאפוק פארק — הפרבר השקט מאחורי הקצה הדרומי של חוף טאלו, שבו גר היום הרבה מכוח העבודה של ביירון, כי העיר עצמה נהייתה בלתי משיגה.
- ברוקן הד — שמורה של יער גשם חופי שיורד ממש עד חופי גלישה קטנים, אחד השרידים האחרונים של הביג סקראב, יער הגשם הגדול של האזור שכמעט כולו נכרת לחוות במאה התשע עשרה.
- לנוקס הד — כפר עם שבירת כף מפורסמת וכף שממנה מצנחי רחיפה ודאונים ממריאים מעל הים; מאחוריו שוכן אגם איינסוורת׳, שצבוע חום כהה מעצי התה.
- סלעי ג׳וליאן — בחזרה מול העיר, שני איים סלעיים בשמורה ימית שבה זרמים חמים וקרירים נפגשים; צוללנים רואים צבים, טריגונים, ובקיץ כרישי נמר שנחים על החול. השם האבוריג׳יני שלהם הוא נגותונגולי.
העורף
מאחורי ביירון מתנשאות הגבעות הירוקות של העורף, שפת הר געש עתיק, עם יער גשם, מפלים וכפרים ששמרו על התרבות הנגדית בחיים. יום שלם ברכב.
- בנגלו — כפר של חזיתות חנויות ישנות מעץ עם מרפסות, שנבנה בשביל רפתני החלב שהחליפו את היער, היום מלא בתי קפה ושוק חקלאים בשבת בבוקר.
- מפלי קילן — מפל קטן לתוך בריכה שבה שביל מוביל מאחורי וילון המים, הליכה קצרה מהכביש.
- מפלי מיניון — מפל של כמאה מטר מעל צוקי הריוליט של שפת הר הגעש הישן, לתוך ערוץ של יער גשם; שביל יורד לבסיס שלו.
- הפארק הלאומי נייטקאפ — חלק מאתר המורשת העולמית יערות הגשם של גונדוונה. ב-1979 מפגינים בטרניה קריק חסמו כאן את כורתי העצים במשך שבועות, אחת החסימות הראשונות של יער באוסטרליה, והיער ניצל.
- נימבין — כפר חלב גוסס עד 1973, כשפסטיבל אקווריוס הביא אלפי סטודנטים והיפים, שרבים מהם נשארו וייסדו קומונות; הוא עדיין חי מההיסטוריה הזאת, שצבועה על חזיתות החנויות שלו.
- מולומבימבי — עיירה עובדת אמיתית של העורף, בדרך חזרה לחוף בברנזוויק הדס, שבה המקומיים קונים הרחק מההמונים של ביירון.
מה יש בביירון ביי
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה בלינה-ביירון — כשלושים וחמש דקות דרומה
תרבות והיסטוריה
- נימבין — הכפר של פסטיבל אקווריוס
מה לראות
- המגדלור של כף ביירון — לווייתנים מיוני עד נובמבר
- שביל כף ביירון — הלולאה מעל הכף, בזריחה
- החוף הראשי — החוף של העיר, עם מצילים
- חוף קלארקס — גלים עדינים למתחילים
- הפאס — הגל הימני הארוך
- חוף וואטגוס — המפרצון המוגן מתחת לכף
- חוף בלונגיל — הליכה ארוכה צפונית לעיר
- חוף טאלו — שבעה קילומטרים של חול פראי
- הפארק הלאומי ארקוואל — מנוהל עם הבעלים האבוריג׳ינים
- ברוקן הד — יער גשם עד החוף
- סלעי ג׳וליאן — צלילה עם צבים וטריגונים
- סאפוק פארק — הפרבר השקט בדרום
- מפלי קילן — מפל שאפשר ללכת מאחוריו
- ברנזוויק הדס — כפר בשפך נהר
- מפלי מיניון — נפילה של מאה מטר
- הפארק הלאומי נייטקאפ — יער גשם עתיק
- לנוקס הד — מצנחי רחיפה מעל הכף
שווקים וקניות
- רחוב ג׳ונסון — הרחוב הראשי
- החווה — חווה פעילה עם בית קפה
- בנגלו — כפר היסטורי; שוק בשבת
- מולומבימבי — העיירה של העורף
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
ביירון אוכלת בריא ובתנועה: **קערות אסאי** וקערות שייק אחרי הגלישה של הבוקר, **טאקו דגים** ופוקה ליד החוף, פאי או **סוסג׳ רול** מהמאפייה. ביירון יקרה גם ביחס לאוסטרליה — קערה עולה כחמישה עשר עד עשרים דולר.
- רחוב ג׳ונסון — קערות ומיצים
- החווה — ארוחת בוקר בחווה
- בנגלו — השוק של שבת
טבע
הכף, השונית של סלעי ג׳וליאן ויער הגשם של הר הגעש הישן.
- סלעי ג׳וליאן — צלילה ושנורקל
- מפלי מיניון — המפל הגדול
- הפארק הלאומי נייטקאפ — היער שניצל
עם ילדים
עם ילדים: גלים עדינים, לווייתנים מהמגדלור וחווה.
- חוף קלארקס — שיעורי גלישה
- החווה — חיות ומגרש משחקים
- המגדלור של כף ביירון — צפייה בלווייתנים
חיי לילה
הלילות של ביירון הם פאבים עם מוזיקה חיה וברים של תרמילאים, עמוסים רוב השנה.
- רחוב ג׳ונסון — פאבים ומוזיקה חיה
- החוף הראשי — מתופפים בשקיעה
מוזיאונים
לביירון אין מוזיאונים גדולים; ההיסטוריה שלה נמצאת בכפרים.
- נימבין — המורשת של אקווריוס
- הפארק הלאומי ארקוואל — אדמת הארקוואל