Romania

בוקרשט

המסמך הראשון בעולם שמזכיר את בוקרשט הוא שטר שנחתם ב-20 בספטמבר 1459 בידי ולאד המשפד, והוא חתם עליו כאן, בחצר הנסיכים שאל יסודותיה אפשר לרדת. הרובע שצמח סביבה היה עיר הסוחרים, והוא בילה את רוב המאה העשרים בחורבנו — השיחזור התחיל רק בסביבות 2008, ולכן חצי מהסמטאות ריצוף חדש וחצי עוד שבורות. שעתיים, מישורי, והמרתפים הם העיקר.

סיורים רגליים

החצר שוולאד כתב ממנה

המסמך הראשון בעולם שמזכיר את בוקרשט הוא שטר שנחתם ב-20 בספטמבר 1459 בידי ולאד המשפד, והוא חתם עליו כאן, בחצר הנסיכים שאל יסודותיה אפשר לרדת. הרובע שצמח סביבה היה עיר הסוחרים, והוא בילה את רוב המאה העשרים בחורבנו — השיחזור התחיל רק בסביבות 2008, ולכן חצי מהסמטאות ריצוף חדש וחצי עוד שבורות. שעתיים, מישורי, והמרתפים הם העיקר.

1. החצר הישנה — חצר הנסיכים של ולאכיה, והשטר מ-1459 שמזכיר לראשונה את בוקרשט יצא ממנה בידי ולאד המשפד, שגם בנה את חומות האבן שרואים. הארמון שמעליה נזנח אחרי שריפה ורעידת אדמה בשנות ה-90 של המאה ה-18 והעיר פשוט בנתה מעליו; מה שפתוח היום הוא מפלס המרתף.
2. הפונדק של מאנוק — סוחר ארמני בשם עמנואל מרזאיאן — מאנוק ביי — בנה את הפונדק הזה ב-1808 עם חדרים סביב גזוזטרת עץ, וארבע שנים אחר כך נערכו בתוכו המשא ומתן שסיימו את המלחמה הרוסית-תורכית. הסכם בוקרשט של 1812 נחתם במלון שעוד מקבל אורחים.
3. מנזר סטברופולאוס — נזיר יווני בנה אותו ב-1724 ולידו פונדק שיממן אותו; הפונדק והתאים נהרסו ורק הכנסייה הקטנה הזאת שרדה. אבני הגילוף המונחות בחצר חולצו אחת אחת מכנסיות שהעיר הרסה במאה העשרים, והנזירות מחזיקות את האוסף הגדול ברומניה של כתבי יד של נעימה ביזנטית.
4. רחוב ליפסקני — הרחוב קרוי על שם לייפציג. הסוחרים כאן מכרו סחורה שהובאה מירידי לייפציג, וכך הסמטה המסחרית הראשית של בוקרשט נושאת שם של עיר גרמנית, וסמטאות הצד עוד קרויות על שם המקצועות — פרוונים, אוכפנים, פחחים.
5. פסאז׳ מאקה — ארקדה מתפצלת תחת זכוכית צהובה, נפתחה ב-1891 במקום שבו עמד פונדק ישן, והיא נושאת שני שמות מפני ששני בעלים חלקו אותה — משפחת מאקה ואדריכל קטלוני בשם חאווייר וילקרוסה שהתחתן אל בוקרשט. הבורסה ישבה בה עד המלחמה.
6. קרטורשטי קרוסל — משפחת כריסובלוני בנתה אותו כבנק שלה ב-1903, המדינה לקחה אותו ב-1948 והפכה אותו לחנות, ואחר כך הוא עמד ריק כעשרים שנה ועץ צמח בתוכו. הוא נפתח מחדש ב-2015 כחנות ספרים בשש קומות סביב אטריום לבן, והכניסה אינה עולה דבר.

הרחוב שעשה אותה פריז הקטנה

קאלאה ויקטוריאי רוצפה בבולי אלון ב-1692 והיא הייתה הדרך שהנסיכים יצאו בה; עד 1900 היו עליה הבנקים, הארמונות ומשכן המלוכה, והקטע הזה הוא שממנו נולד הכינוי "פריז הקטנה". אחר כך באו 1977 והדחפורים ולקחו ממנה חלקים, ולכן הטיול הזה הוא שורה של חזיתות צרפתיות עם גושים קומוניסטיים שנדחקו ביניהן. שעתיים וחצי, ושלוש מתוך שש התחנות הן מוזיאונים שאפשר לדלג עליהם או לבלות בהם יום.

1. ארמון הבנק — פול גוטרו, אדריכל צרפתי, השלים אותו ב-1900 עבור בנק החיסכון הממלכתי, והוא הוקם במקום שבו עמדה כנסיית יוחנן הגדול מימי הביניים, שנהרסה לשם כך. כיפת הזכוכית והברזל מעל האולם הראשי היא העתיקה מסוגה בעיר, והבנק עוד פועל למטה.
2. מוזיאון ההיסטוריה — זה היה ארמון הדואר, שנבנה ב-1900, ובתוכו עומדת יציקת גבס בגודל מלא של עמוד טראיאנוס — כל שלושים המטרים שלו, פרושים בקטעים בגובה העיניים, כך שאפשר באמת לקרוא את תבליטי כיבוש דקיה בידי הרומאים, שברומא נמצאים ארבעים מטר מעל הראש.
3. כנסיית קרצולסקו — יורדאקה קרצולסקו ואשתו ספטה בנו אותה ב-1722, וספטה הייתה בתו של קונסטנטין ברנקוביאנו — הנסיך שהעות׳מאנים הוציאו להורג באיסטנבול ב-1714 יחד עם ארבעת בניו בשל סירובו להתאסלם. הלבנים נותרו חשופות בכוונה, והפרסקאות באכסדרה הם המקוריים.
4. כיכר המהפכה — ב-21 בדצמבר 1989 פתח צ׳אושסקו בנאום מהמרפסת בצד הצפוני, הקהל החל לצעוק בחזרה, והשידור החי נחתך — הסרט של פניו באותו רגע הוא קטע הצילום הנצפה ביותר ברומניה. למחרת הוא יצא מגג אותו בניין במסוק, ותוך שבוע היה מת.
5. האתנאום הרומני — הוא מומן במנוי ציבורי תחת הסיסמה "תנו ליי לאתנאום" — אנשים רגילים קנו אותו לבנה בכל פעם והוא נפתח ב-1888. הפרסקו המקיף את פנים הכיפה ארוך שבעים מטר ומספר את ההיסטוריה הרומנית בעשרים וחמש סצנות, וג׳ורג׳ה אנסקו ניצח כאן בגיל שבע עשרה.
6. מוזיאון האמנות הלאומי — הבניין הוא ארמון המלוכה לשעבר, ובדצמבר 1989 נסרק באש ונפגע מפגזים בעוד הקרבות נמשכו בכיכר שבחוץ — כאלף עבודות ניזוקו והשיחזור ארך עשר שנים. האגף הרומני מחזיק את לוחות המזבח מהמנזרים שאינם קיימים עוד.

מה שפונה, ומה שנותר

ב-1984 הורה צ׳אושסקו להרוס כשבעה קילומטרים רבועים מבוקרשט הישנה לטובת מרכז עירוני — כארבעים אלף איש הועברו, תשע עשרה כנסיות נעלמו, והגבעה שעליה עמד כל הרובע נחתכה בכמה מטרים. בקצה המזרחי עצרו הדחפורים, והרחובות שלא הגיעו אליהם עוד שם, ובהם שני בתי כנסת. שלוש שעות, רובן על השדרה החדשה ואחר כך פתאום בעיר העתיקה.

1. ארמון הפרלמנט — יש בו 1,100 חדרים והוא הבניין הכבד בעולם — כארבעה מיליון טונות של שיש, פלדה ובטון, כולם רומניים בצו, בשעה שבחנויות מחוץ קיצבו לחם. צ׳אושסקו נורה לפני שהושלם, והפרלמנט משתמש עד היום רק בחלק ממנו; השאר מושכר לכינוסים.
2. שדרות האיחוד — היא נקראה שדרת ניצחון הסוציאליזם ונמדדה מול השאנז אליזה בכוונה — שלושה קילומטרים וחצי אורך ותשעים ושניים מטר רוחב, כשהשדרה הפריזאית רחבה שבעים ואחד. המזרקות שבאמצע היו כבויות עשרים וחמש שנה והחלו לפעול שוב רק ב-2018.
3. פיאצה אוניירי — נהר הדמבוביצה זורם מתחת לכיכר בתעלת בטון. הוא הציף את העיר בכל אביב, ולכן בין 1880 ל-1883 יושר, הועמק ובמקומות קורה, והשוק הישן והרובע היהודי שעמדו לאורך גדותיו הלכו עם הבנייה מחדש.
4. המקדש הכוראלי — הושלם ב-1857 כהעתק קרוב של מקדש לאופולדשטאדט בווינה, שהנאצים שרפו ב-1938 — ולכן הבניין בבוקרשט הוא היום התיעוד הטוב יותר של מה שהווינאי נראה. הוא הושחת בידי משמר הברזל ב-1941, תוקן, ושוחזר שוב ב-2015.
5. בית הכנסת הגדול — נבנה ב-1845 בידי יהודי פולין והוסתר בחצר מאחורי הגושים, ומשום כך קרוב לוודאי עודנו עומד — תוכניות ההריסה הגיעו עדיו ונעצרו. כל פנים המבנה צויר בערבסקות טרומפ-לֶ׳אִי ב-1936, ויש בו היום תערוכת קבע על שואת יהודי רומניה.
6. רחוב מנטולאסה — רחוב של בתים נמוכים מהמאה התשע עשרה עם שערי ברזל, שתי דקות מהשדרה ובלי שנגעה בו. מירצ׳ה אליאדה מיקם כאן נובלה שלמה — "ברחוב מנטולאסה", שבה מורה בגמלאות נחקר שבועות מפני שהמשטרה הסודית אינה מצליחה להכריע אם סיפוריו הם זיכרונות או המצאות.

מה יש בבוקרשט

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה הנרי קואנדה — רכבת לגארה דה נורד, 20 דקות, ואוטובוס 783 פועל כל הלילה
• גארה דה נורד — מ-1872, ובראשוב במרחק שעתיים וחצי
• תחנת פילרט — בניין התחנה מ-1869, והעתיק במדינה
• פיאצה אוניירי — שני קווי מטרו נחצים כאן, ונסיעה עולה 3 ליי

תרבות והיסטוריה

• ארמון הפרלמנט — 60 ליי, להזמין עם דרכון, וזה הבניין הכבד בעולם
• האתנאום הרומני — 20 ליי לצפייה, והוא מומן במנוי ציבורי
• מוזיאון האמנות הלאומי — 25 ליי, בארמון המלוכה לשעבר, וחדר ברנקוש קטן
• מוזיאון ההיסטוריה — 25 ליי, ובתוכו יציקה בגודל מלא של עמוד טראיאנוס
• ארמון הבנק — כיפת הזכוכית מ-1900, והוא בנק פעיל
• מנזר סטברופולאוס — חינם, מ-1724, והאכסדרה המגולפת היא העיקר
• החצר הישנה — 5 ליי, חצר הנסיכים מהמאה ה-15, וולאד בנה חלק ממנה
• הקתדרלה הפטריארכלית — חינם, מ-1658, על גבעה שהייתה כרם
• כנסיית קרצולסקו — חינם, מ-1722, ושרדה את רעידת האדמה של 1977
• הכנסייה הרוסית — חינם, שבע כיפות זהב, והצאר מימן אותה ב-1909
• המקדש הכוראלי — חינם, מ-1857, והעתק של בית כנסת מווינה
• מוזיאון הכפר — 30 ליי, 300 מבנים אמיתיים שהועברו מכל רומניה
• מוזיאון האיכר — 20 ליי, והיה מוזיאון המפלגה הקומוניסטית עד 1990
• מוזיאון אנטיפה — 30 ליי, מדעי הטבע, והדיורמות מ-1908
• ארמון קוטרוצ׳ן — 50 ליי, בהזמנה מראש, והנשיא גר בחלק ממנו
• טירת פלש — 50 ליי, שעתיים מהעיר בסינאיה, והטירה הראשונה באירופה עם חשמל

מה לראות

• כיכר המהפכה — חינם, והמרפסת שצ׳אושסקו נמלט ממנה בצד הצפוני
• כיכר האוניברסיטה — חינם, וצלבים במדרכה מסמנים היכן נפלו אנשים ב-1989
• ליפסקני — העיר העתיקה, והייתה חורבה עד 2008 בערך
• הפונדק של מאנוק — מ-1808, המלון העתיק בבוקרשט, והחצר חינם
• פסאז׳ מאקה — ארקדת זכוכית צהובה מ-1891, וחינם למעבר
• קאלאה ויקטוריאי — הרחוב הראשי הישן, וב-1692 הוא רוצף בבולי אלון
• שדרות האיחוד — נבנתה רחבה בשישה מטרים מהשאנז אליזה, בכוונה
• שער הניצחון — חינם לצפייה, וזה השער השלישי באותה נקודה
• פארק הרסטראו — חינם, 187 הקטר סביב אגם, וסירות בקיץ
• גני צ׳ישמיג׳ו — חינם, הפארק העתיק בעיר, מ-1847
• פארק קרול — חינם, ובראשו מאוזוליאום מ-1963
• פארק הטבע ואקרשטי — חינם, 183 הקטר של ביצה בתוך העיר, ובמקרה
• פארק הנוער — חינם, נבנה על מזבלה בשנות השישים, וזה עובד
• הגן הבוטני — 15 ליי, מ-1860, והחממות הן החלק הטוב
• בית הקברות בלו — חינם, ורוב הספרות הרומנית קבורה בו
• תרמה בוקרשט — מ-80 ליי, מרכז התרמי הגדול באירופה, 20 דקות מהעיר
• ארמון מוגושואיה — 20 ליי, 30 דקות מהעיר, והסגנון קרוי על שם בונהו
• מנזר סנגוב — על אי באגם, וייתכן שוולאד קבור בו
• בראשוב — שעתיים וחצי ברכבת, והעיר העתיקה סקסונית
• טירת בראן — 70 ליי, שלוש שעות מהעיר, וולאד מעולם לא גר בה

שווקים וקניות

• שוק אובור — השוק הגדול בבוקרשט, והוא כאן מאז 1700
• פיאצה אמזיי — שוק מרכזי קטן, ואולם הפרחים לידו
• הלה טראיאן — אולם שוק מברזל מ-1872, משוחזר ופעיל שוב
• קרטורשטי קרוסל — חנות ספרים בבנק משוחזר מהמאה ה-19, וחינם לכניסה
• דורובנצי — הרובע היקר, והווילות הן המראה
• קוטרוצ׳ן — רובע של וילות משנות ה-1900, וכמעט איש אינו הולך בו

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

שמונה דלפקים שבהם בוקרשט אוכלת בעמידה. אוכל הרחוב הלאומי הוא מיץ׳ — נקניקיות קצרות בלי מעטה, מבשר בקר וכבש טחון, צלויות על גחלים, נאכלות עם חרדל, פרוסת לחם ובירה, כארבעה ליי ליחידה ולעולם לא בצלחת. השני הוא הקוֹבְריג, בייגלה חם מחלון, שני ליי, וזה מה שכל העיר אוכלת לארוחת בוקר בדרך לעבודה.

• הטרסה באובור — כארבעה ליי למיץ׳, והבירה נמכרת בחלון הבא
• שוק אובור — פתוח 7 עד 8 בכל יום, ולהביא מזומן
• הלה טראיאן — אולם ברזל מ-1872, משוחזר, ודלפקי הגבינות מאחור
• פיאצה אמזיי — קטן, מרכזי, ואולם הפרחים לידו
• פיאצה מטאקה — שתי דקות מהתחנה, ופתוח עד הערב
• חלונות הבייגלה ברג׳ינה אליזבטה — קובריגי חמים מהתנור, 2 עד 4 ליי, ותור בשמונה
• זקסה זהאנה — מנה עיקרית כ-50 ליי, וכדאי להזמין
• לקרימי שי ספינץ׳ — בישול כפרי, מתכונים ישנים, וכ-45 ליי למנה

מוזיאונים

• מוזיאון הכפר — 30 ליי, ליד הרסטראו, ושלוש שעות אינן יותר מדי
• מוזיאון ההיסטוריה — 25 ליי, ויציקת עמוד טראיאנוס בגובה העיניים
• מוזיאון האמנות הלאומי — 25 ליי, ארמון המלוכה הישן, וחדר ברנקוש קטן
• מוזיאון האיכר — 20 ליי, סגור בשני, ובחנות שווה לבקר
• מוזיאון אנטיפה — 30 ליי, מדעי הטבע, ודיורמות הדלתא מ-1908
• מוזיאון האמנות העכשווית — 20 ליי, בתוך אגף של הפרלמנט, ומרפסת הגג
• ארמון שוצו — 20 ליי, בכיכר האוניברסיטה, וקטן דיו לשעה
• מוזיאון זמבקיאן — 15 ליי, וילה פרטית של אספן, ויש בה סזאן

אמונה ומקומות קדושים

• הקתדרלה הפטריארכלית — חינם, על הגבעה מעל פיאצה אוניירי, ושקט עד עשר
• מנזר סטברופולאוס — חינם, 1724, והאכסדרה המגולפת היא העיקר
• מנזר אנטים — חינם, מאחורי הפרלמנט, והוזז 25 מטר ב-1985
• מנזר ראדו וודה — חינם, על תלולית ליד הנהר, והסמינר לידו
• דומניצה בלשה — חינם, 1885, וקרויה על בת של ברנקוביאנו
• קתדרלת יוסף הקדוש — חינם, ורסיטלי העוגב בערב ראשון
• הכנסייה הארמנית — חינם, 1915, והרובע סביבה עודנו ארמני
• המקדש הכוראלי — חינם, 1857, והעתק של בית כנסת וינאי שנשרף

פארקים

לבוקרשט יש יותר שטח ירוק לנפש מכמעט כל בירה באזור, והסיבה אינה תכנון: הפארקים הם האחוזות הישנות והמזבלות הישנות, ואחד מהם הוא ביצה שנוצרה במקרה. כולם חינם.

• פארק הטבע ואקרשטי — חינם, 183 הקטר, ובגדה המזרחית השבילים
• פארק הרסטראו — חינם, 187 הקטר, סירות בקיץ ומחלקיים בחורף
• גני צ׳ישמיג׳ו — חינם, בלב העיר, ובאגם סירות חתירה
• פארק קרול — חינם, נבנה לתערוכת 1906, והגבעה היא טיפוס
• פארק הנוער — חינם, הונח על מזבלה בשנות השישים, וזה עובד
• הגן הבוטני — 15 ליי, מ-1860, והחממות הן החלק הטוב
• פארק קיסלף — חינם, הטיילת הציבורית העתיקה, ומוצלת מקצה לקצה
• אגם המילים — חינם, האגם הגדול בעיר, והוא מעשה ידי אדם

עם ילדים

• מוזיאון אנטיפה — 30 ליי, שלד לווייתן, והדיורמות שנכנסים אליהן
• מוזיאון הכפר — 30 ליי, 300 בתים אמיתיים לרוץ ביניהם, וסדנאות
• מצפה הכוכבים אורסאנו — 10 ליי, ליד פיאצה ויקטוריאי, והכיפה נפתחת אם בהיר
• פארק הקרקס — חינם, אגם עם סירות דיווש, וקרקס המדינה לידו
• תרמה בוקרשט — מ-80 ליי, 20 דקות צפונה, ושאטל מפיאצה פרסיי
• פארק הנוער — חינם, מתקני השעשועים הגדולים בעיר, והשכרת אופניים
• סירות הרסטראו — כ-40 ליי לחצי שעה, והמזח בדרום
• גן האיקונה — חינם, קטן, מוצל, ותיאטרון הבובות לידו

הופעות

• ארנלה רומאנה — בשטח פתוח, בפארק קרול, וכרטיסים מכ-150 ליי
• ארנה נציונלה — 55,000 מקומות, הופעות האצטדיון הגדולות, ומטרו לפיפרה
• ברריה H — אולם הבירה הגדול באירופה, ומוזיקה חיה ברוב הלילות
• קונטרול קלאב — חדר האינדי מאז 2010, והחצר בקיץ
• אקספירט — עבר מהעיר העתיקה לפארק קרול, ואותו קהל
• אולם הרדיו — אולם תזמורת הרדיו, והאקוסטיקה הטובה בעיר
• אולם הארמון — מאחורי ארמון המלוכה, והמקומות הזולים מאחור
• האופרה הלאומית — מ-30 ליי, וזה כרטיס האופרה הזול באירופה