Türkiye

בודרום

בודרום היא הליקרנסוס, בירת קאריה, והעיר בנויה ישר מעליה — ולכן העיר העתיקה מופיעה בשברים בין המלונות ולא כאתר שמסתובבים בו. שני דברים יצאו מכאן שכולם משתמשים בהם בלי לדעת: המילה מאוזוליאום, מקברו של המלך מאוסולוס, והדיסציפלינה של ההיסטוריה — מהרודוטוס, שנולד כאן. שעתיים, והמצודה לבדה דורשת עוד שעתיים.

חדר לזוג בבודרום — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

הליקרנסוס מתחת לעיר הנופש

מצודת בודרום — אבירי יוחנן התחילו אותה ב-1402 והשלימו אותה במשך יותר ממאה שנה, והם בנו אותה מהמאוזוליאום — הקבר התפרק ברעידות אדמה והשיש שלו היה מונח שם, ולכן האבן הוולקנית הירוקה והגושים המגולפים בחומות הם אחד משבעת פלאי העולם. ב-1523 מסרו האבירים את המצודה לסולימאן בלי קרב, מפני שרודוס נפלה ולא נשאר מה להגן עליו.
מוזיאון הארכאולוגיה התת-ימית — בתוך המצודה, ובו ספינת אולובורון — אונייה שטבעה מול החוף הזה בסביבות 1300 לפני הספירה ונשאה עשרה טונות מטילי נחושת, טונה של בדיל, כדים כנעניים של שרף, הובנה מאפריקה, ביצי יען וחיפושית זהב ועליה שמה של נפרטיטי. זה המטען העשיר מתקופת הברונזה שנמצא אי פעם, והוא הוכיח שהמסחר למרחקים אז היה גדול בהרבה ממה שהניחו.
מאוזוליאום הליקרנסוס — מה שנשאר הוא בור מלבני וכמה תופי עמודים, וזה כל מה שנותר מבניין שעמד ארבעים וחמישה מטרים גובה במשך שש עשרה מאות. הוא נבנה למאוסולוס בידי אחותו, שהייתה גם אשתו — ארטמיסיה השנייה — וארבעת הפסלים הטובים ביוון לקחו כל אחד צד אחד. הפסלים ששרדו נמצאים במוזיאון הבריטי, ונלקחו ב-1846.
התיאטרון העתיק — נחצב במדרון במאה הרביעית לפני הספירה והורחב בידי הרומאים לכשלושה עשר אלף מושבים — ובעיר בגודל כזה פירוש הדבר שכמעט כולם יכלו לשבת בו בבת אחת. זה היחס הרגיל בתיאטרון יווני, והוא מספר למה הבניין נועד: לא בידור כאפשרות אלא אסיפה של כל העיר.
שער מינדוס — השער המערבי בחומה באורך שבעה קילומטרים שמאוסולוס בנה, והמקום שבו הוכרע המצור של אלכסנדר ב-334 לפני הספירה: המגנים יצאו דרכו לשרוף את מגדלי המצור שלו, נהדפו, והשער נסתם באנשים שניסו להיכנס. אלכסנדר לקח את העיר והשאיר את שתי המצודות עומדות, וזה חריג אצלו.
הטחנות — שבע טחנות אבן על הרכס בין שני המפרצים, שנבנו במאה השמונה עשרה ועבדו עד שנות השבעים — האחרונה נעצרה כשטחנות חשמליות הגיעו לחצי האי. הן על הרכס מפני שהמלטם נושב מעליו מצפון כל הקיץ, וזו אותה רוח שעושה את השיט כאן למה שהוא.

חצי האי, מפרץ אחר מפרץ

חצי האי של בודרום באורך כשלושים קילומטרים, ובכל מפרץ יש כפר אחר — והם אינם חליפיים באמת: גומבט רועשת, לגומושלוק אין מלונות כלל מפני שבנייה אסורה מעל החורבות, לגולטורקבוקו הולך הכסף מאיסטנבול, והחוף הצפוני פונה אל הרוח בעוד הדרומי לא. יום עם רכב, או עם מיניבוסי הדולמוש שנוסעים עד מאוחר ועולים כמעט כלום.

גומושלוק — מינדוס העתיקה נמצאת מתחת לכפר הזה וסביבו, ובגללה כל המפרץ הוא אתר שמור מדרגה ראשונה — בלי שום בנייה חדשה, ולכן אין בו ולו מלון אחד. המסעדות מציבות את שולחנותיהן במים הרדודים. כל מה שנראה כאן כך נראה בגלל החלטה ארכיאולוגית ולא בגלל העדפה תכנונית.
אי הארנבות — הולכים אליו ברגל. הסוללה היא שובר הגלים העתיק של נמל מינדוס, היום כחצי מטר מתחת למים, והיא יוצאת ישר מהחוף — ולכן המעבר עד הברך לכל אורכו, והאבנים תחת הרגליים הן חומת הנמל. הארנבות שנתנו לו את שמו נעלמו.
סאנדימה — כפר אבן מעל יאליקאוואק שהתרוקן פעמיים: קודם ב-1923, כשמשפחותיו היווניות הוחלפו, ואחר כך בשנות השישים, כשהמשפחות התורכיות שנשארו ירדו לחוף בשביל מים ועבודה. הוא נשאר עומד ובלי גגות, וקומץ מהבתים נקנו ונבנו מחדש בעשור האחרון.
יאליקאוואק — זה היה כפר צוללני ספוגים עד שהענף קרס — גברי בודרום צללו לספוגים בכל האגאי, קודם בלי ציוד ואחר כך עם קסדות שהרגו או שיתקו חלק גדול מהם. המרינה שהחליפה אותו מעגנת היום כמה מהיאכטות הפרטיות הגדולות בים התיכון, באותם מים בדיוק.
גולטורקבוקו — שני כפרים, גול וטורקבוקו, שהתמזגו לשם אחד, והמקום נעשה בשנות התשעים כתובת הקיץ של עולם התקשורת והעסקים של איסטנבול. מועדוני החוף כאן בנויים על רציפי עץ מעל המים ולא על חול, מפני שכמעט אין שם חוף — קו המים הוא סלע.
אקיארלאר — הפינה הדרום-מערבית, והחול כאן דק משל כל מקום אחר בחצי האי מפני שהצוק מגן עליו מפני המלטם — הרוח שמסלקת חול גס מכל חוף חשוף. זאת גם הנקודה הקרובה לקוס, כארבעה קילומטרים, וביום בהיר האי היווני ממלא את כל הנוף.

קאריה הפנימית

מאחורי החוף נמצאת קאריה, שהייתה ארץ בפני עצמה עם שפה משלה לפני שהייתה יוונית או רומית, והאתרים שעה פנימה וכמעט בלי איש בהם. מילאסה הייתה הבירה לפני שמאוסולוס העביר אותה לחוף; לברונדה הייתה מקדש ההרים שלה, שהגיעו אליו בדרך מקודשת; ובסטרטוניקיה כפר מודרני עוד חי בתוך הרחובות העתיקים. יום שלם, וצריך רכב.

מילאס — מילאסה הייתה בירת קאריה לפני מאוסולוס, והקארים לא היו יוונים: הייתה להם שפה משלהם, בכתב משלהם, שפוענחה כהלכה רק בשנות התשעים בעזרת כתובות דו-לשוניות שנמצאו במצרים — שם שירתו שכירי חרב קארים את הפרעונים וחרטו גרפיטי בשני הכתבים.
אוארומוס — מקדש זאוס לפסינוס עומד כמעט שלם בחורשת זיתים ליד הכביש, והוא נושא את אי-השלמתו כראָיה: חלק מהעמודים מחורצים וחלק נותרו חלקים, מפני שכל אחד מומן בידי תורם ששמו חרוט עליו. הכסף נגמר לפני שלכל עמוד היה חסות.
לברונדה — מקדש לזאוס גבוה בהר, שמחובר למילאסה בדרך מקודשת רצופה באורך ארבעה עשר קילומטרים שצעדו בה בתהלוכה — והנקודה בבנייתו שם למעלה הייתה פוליטית: מאוסולוס ומשפחתו הזרימו אליו כסף כדי ליצור אתר פולחן קארי שיעלה על היווניים, וזו בניית מדינה באמצעות ארכיטקטורה.
סטרטוניקיה — עיר עתיקה שכפר עות׳מאני בנוי בתוכה ועוד מיושב בחלקו — הולכים ברחוב רומי עם שדרת עמודים, ובתי המאה התשע עשרה משני צדיו עם כביסה תלויה בחוץ. הכפר נצטווה לעבור בשנות השמונים לטובת החפירה ורובו עבר, אבל כמה משפחות סירבו והן עדיין שם.
לאגינה — מקדש הקאטה, והוא המקדש הגדול היחיד לה שידוע בעולם — היא הייתה אלת פרשות הדרכים, הסיפים והכישוף, וזה הפך אותה לדמות ביתית ולא אזרחית, ולכן מקדשים לה נדירים. דרך מקודשת באורך תשעה קילומטרים חיברה אותו לסטרטוניקיה, ותהלוכת נושאי המפתח לאורכה הייתה הפסטיבל המרכזי של העיר.
יאסוס — עיר נמל על חצי אי קטן משלה, ומה שהיא נודעה בו בעת העתיקה הוא דגים: המים כאן עשירים במידה חריגה, והמקורות העתיקים מתבדחים על כמה אנשי יאסוס אוכלים. האגורה, התיאטרון ושוק דגים רומי כולם על החוף, והאתר חינם ובדרך כלל ריק.

מה יש בבודרום

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה מילאס-בודרום — 32 ק״מ, ושאטל האוואש ממתין לטיסות
תחנת האוטובוסים — כל המיניבוסים לכפרי חצי האי יוצאים מכאן
המרינה — המעבורת לקוס 20 דקות, וסיורי הגולטות יוצאים מהמזח הזה
מרינת יאליקאוואק — נמל היאכטות, 15 ק״מ, והמעבורת לקלימנוס יוצאת ממנו

תרבות והיסטוריה

מצודת בודרום — 600 לירה, נבנתה בידי אבירי יוחנן מ-1402, ושלוש שעות אינן יותר מדי
מוזיאון הארכאולוגיה התת-ימית — בתוך המצודה, כלול, וספינת אולובורון היא הסיבה לבוא
מאוזוליאום הליקרנסוס — 200 לירה, אחד משבעת פלאי העולם, ומה שנשאר הוא בור היסודות
התיאטרון העתיק — חינם, חצוב בגבעה מעל הכביש, ועוד מתקיימים בו קונצרטים בקיץ
שער מינדוס — חינם, השער המערבי בחומת מאוסולוס, ואלכסנדר צר על העיר כאן
מוזיאון זקי מורן — 100 לירה, ביתו של הזמר המפורסם בטורקיה, שנשמר כפי שהשאיר אותו
המוזיאון הימי — 150 לירה, על הנמל, ודגמי בניית הסירות הם מה שכדאי לראות
פדאסה — חינם, מעל קונאג׳יק, מצודת גבעה לֵלֵגית, והטיפוס 40 דקות
אוארומוס — 200 לירה, 44 ק״מ, והמקדש שלו מהמשומרים באנטוליה
לברונדה — 200 לירה, 55 ק״מ בכביש הררי, וכמעט איש אינו מגיע
מילאס — 44 ק״מ, בירת קאריה הישנה, ושוק שלישי הוא הסיבה
יאסוס — חינם, 31 ק״מ בחצי אי, ושוק הדגים העתיק על החוף
סטרטוניקיה — 200 לירה, 64 ק״מ, וכפר עוד עומד בתוך העיר העתיקה
לאגינה — חינם, 66 ק״מ, והוא היה מקדש הקאטה

מה לראות

בודרום — שני מפרצים משני צדי המצודה, וכל העיר ב-20 דקות הליכה
הטחנות — חינם, על הרכס בין שני המפרצים, והן טחנו קמח עד שנות השבעים
מזח נייזן טופיק — טיילת המפרץ המערבי, והגולטות קשורות לכל אורכה
קומבאחצ׳ה — חוף המפרץ המזרחי, חינם, ורחוב הברים ממש מאחוריו
מפרץ בארדאקצ׳י — 15 דקות הליכה מערבה מהמרכז, חינם, ורגוע מחופי העיר
גומבט — שני ק״מ מערבה, ספורט ימי ורועש, וזה מפרץ הקהל הצעיר
ביטז — חמישה ק״מ, רדוד וללא רוח בבוקר, ומטעי המנדרינות מאחור
אורטקנט יאחשי — שבעה ק״מ, חוף החול הארוך בחצי האי, ומשפחות משתמשות בו
גומושלוק — 17 ק״מ, בנוי מעל מינדוס העתיקה, ובנייה אסורה ולכן אין מלונות
אי הארנבות — חינם, מגיעים אליו ברגל על סוללה עתיקה שטבועה במים, והמים עד הברך
יאליקאוואק — 15 ק״מ, הקצה של היאכטות בחצי האי, והשקיעות פונות מערבה
סאנדימה — חינם, כפר יווני נטוש מעל יאליקאוואק, ולהגיע בנעליים ולא בסנדלים
טורגוטרייס — 16 ק״מ, על שם אדמירל עות׳מאני שנולד כאן, והשקיעה היא האירוע
אקיארלאר — 14 ק״מ, חול דק ומים רדודים, והטוב בחופי המשפחות
קאראינג׳יר — 14 ק״מ, מפרץ חול רחב עם קומץ מועדוני חוף ושום דבר אחר
באגלה — מגיעים בשביל עפר מכביש אקיארלאר, חינם, ואין צל
גולטורקבוקו — 10 ק״מ בחוף הצפוני, וזה הקצה היקר של בודרום
גונדואן — 13 ק״מ, מפרץ שקט בחוף הצפוני, ומסעדות הדגים על המים
טורבה — חמישה ק״מ צפונה, המפרץ הקרוב לכביש שדה התעופה, והמים שקטים
חוף הגמלים — תשעה ק״מ, יש שם באמת גמלים, והשחייה טובה ממה שהשם מרמז
קארה אדה — שבעה ק״מ מהחוף, מגיעים בסירה, ובוץ המעיין החם הוא האטרקציה
אי אוראק — 16 ק״מ במפרץ, המים הצלולים ליד בודרום, והסירות עוצרות שם
מפרץ פויראז — חמישה ק״מ, מפרץ קטן שרוב האנשים חולפים על פניו, ובלי שום שירותים
מפרץ האקווריום — חמישה ק״מ, נקרא על שם הראות, והשנורקלינג הוא העיקר
מפרץ גוקובה — מי השיט הכחול ממזרח לחצי האי, וסירה היא הדרך היחידה
צ׳וקרטמה — 15 ק״מ במפרץ, שורת בתים אחת, וקבב נקרא על שמה
מאזי — 22 ק״מ מזרחה, כמעט בלי פיתוח, והמפרצים שמתחתיו ריקים
יאליצ׳יפטליק — 20 ק״מ בצד השקט, ולשם הלכו אתרי הנופש הגדולים במקום
קיססבוקו — 20 ק״מ, חורבה ביזנטית על חוף שמגיעים אליו רק בסירה או בהליכה ארוכה
אורן — 47 ק״מ סביב המפרץ, חוף חלוקים בלי קהל, וחורבות קראמוס

שווקים וקניות

השוק — הסמטאות מאחורי הנמל, פתוחות עד מאוחר, ועור וכותנה הם המסחר
שוק יאליקאוואק — ביום חמישי, והוא הגדול בחצי האי
שוק אורטקנט — תוצרת, דבש והמנדרינות המקומיות, וזה עניין של בוקר
שורת הדגים בגומושלוק — השולחנות של המסעדות עומדים במים, והדג נקנה לפי משקל

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

האוכל האגאי הוא ההפך מהאנטולי המרכזי: שמן זית במקום חמאה, ירקות ועשבי בר במקום כבש, ודגים. שני דברים כאן מקומיים בשמם. צ׳וקרטמה קבאב בא מכפר במפרץ בשעה נסיעה — רצועות בקר על תפוחי אדמה חתוכים דק עם יוגורט שום שנשפך מעל — והמנדרינה של בודרום היא זן מוגן שגדל במטעים שמאחורי ביטז ונדחס לכל דבר, מריבה ועד ראקי. והעשבים: עשרים או שלושים עשבי בר נקטפים ומוגשים מבושלים עם לימון, וזה הרגל שהמשפחות היווניות הותירו.

סמטאות השוק — 60 עד 150 לירה לצלחת, ומגשי העשבים מתרוקנים עד שתיים
מזח הדגים — מכ-400 לירה כולל דמי הבישול, ולשאול מה פראי
מוסטו — כ-600 לירה, שולחנות מייחנה ליד המים, ומזה עם ראקי היא הארוחה
אורפוז — כ-2,500 לירה, שמונה שולחנות, ובהזמנה שבועות מראש
שורת הדגים בגומושלוק — מ-500 לירה, שולחנות שעומדים במים הרדודים, והשקיעה היא הסעודה
לימון — כ-700 לירה, על הגבעה מעל גומושלוק, ולהגיע בשביל השקיעה ולא בשביל האוכל
שוק יאליקאוואק — בחמישי בבוקר, והמנדרינות מנובמבר עד ינואר
שוק אורטקנט — דבש, שמן זית ועשבי הבר, ונגמר עד הצהריים

מוזיאונים

לבודרום יש מוזיאון אחד ברמה עולמית והוא בתוך המצודה: מוזיאון הארכאולוגיה התת-ימית, שקיים מפני שברצועת החוף הזאת ספינות טבעו. המכון לארכאולוגיה ימית חופר כאן ספינות טרופות מאז שנות השישים, ולמעשה המציא תוך כדי את הדיסציפלינה — ולכן החפצים במצודה אינם אוסף שנקנה, הם הועלו מכמה מאות מטרים מהמקום שאתם עומדים בו.

מוזיאון הארכאולוגיה התת-ימית — כלול בכרטיס המצודה, ולאולמות הספינות שעות פתיחה נפרדות
מצודת בודרום — 600 לירה, חמישה מגדלים על שם אומות האבירים, ושעתיים לפחות
אתר המאוזוליאום — 200 לירה, בור וכמה תופי עמודים, ושלושים דקות עם הדגם בסככה
מוזיאון זקי מורן — 100 לירה, בגדיו והפסנתר כפי שהיו, וארבעים דקות
המוזיאון הימי — 150 לירה, על הנמל, ושעה מספיקה
התיאטרון העתיק — חינם, 13,000 מושבים, ומתקיימים בו קונצרטים בקיץ
סטרטוניקיה — 200 לירה, כפר עות׳מאני בתוך עיר רומית, ובחלק מהבתים גרים
אוארומוס — 200 לירה, מקדש כמעט שלם בחורשת זיתים, ושלושים דקות

טבע

שתי עובדות גיאוגרפיה מנהלות כאן הכול. המלטם היא רוח צפון-מערבית קבועה שנושבת ברוב ימי הקיץ, ולכן יש רוח בחוף הצפוני ואין בדרומי, ולכן הטחנות על הרכס, ולכן בודרום נעשתה עיר שיט. והחוף טבוע — הים עלה לתוך עמקי נחלים, וזה מה שיוצר את המפרצים העמוקים והמוגנים ואת חומות הנמל השקועות שאפשר ללכת עליהן.

מפרץ גוקובה — יום גולטה מ-2,500 לירה, ושלושה ימים הם הטיול האמיתי
אי אוראק — המים הצלולים ליד בודרום, בסירה בלבד, וכל טיול יום עוצר שם
קארה אדה — כ-800 לירה ליום הסירה, ולהביא בגד ים ישן
מפרץ האקווריום — נקרא על שם הראות, סירות עוגנות בו, והשנורקלינג הוא הסיבה
באגלה והמפרצים הרחוקים — שבילי עפר מכביש אקיארלאר, בלי צל ובלי מים, ולקחת את שניהם
קיססבוקו — חינם, בלי שום שירותים, וההליכה למטה ארבעים דקות
מאזי — 22 ק״מ מזרחה, כמעט בלי פיתוח, והמפרצים שמתחתיו ריקים
אורן — 47 ק״מ סביב המפרץ, חוף חלוקים שקט, וקראמוס העתיקה מאחוריו

עם ילדים

מצודת בודרום — 600 לירה, מגדלים וחומות לטפס, והטווסים חיים בחצר
אי הארנבות — חינם, חוצים ברגל עד הברך, ונעלי מים מקלות
אקיארלאר — חול דק ומים רדודים הרחק פנימה, וזה חוף המשפחות
חוף הגמלים — יש גמלים ואפשר לרכוב, והמפרץ עצמו שקט
הפלגה לקארה אדה — כ-800 לירה, יום שלם על סירה עם עצירות שחייה, והצהריים כלולים
ביטז — רדוד ושקט בבוקר, שיעורי גלישת רוח אחר הצהריים, וצל מהעצים
הטחנות — חינם, רבע שעה הליכה למעלה, ושני המפרצים נראים מלמעלה
אורטקנט יאחשי — חוף החול הארוך בחצי האי, חינם, ויש מקום לרוץ

חיי לילה

בודרום המציאה את חיי הלילה הקיציים של טורקיה, ויש לה שלוש גרסאות נפרדות שלהם. רחוב הברים שמאחורי המפרץ המזרחי הוא הישן והרועש, ופועל מאז שנות השבעים. גומבט היא הגרסה הצעירה והזולה. ויאליקאוואק וגולטורקבוקו הם היקרים, שבהם שולחן במועדון חוף עולה יותר מחדר במלון. מה שצריך לדעת היא השעה: שום דבר לא מתחיל לפני אחת עשרה והמועדונים נמשכים עד ארבע.

רחוב הברים — שתייה מ-300 לירה, שום דבר לא מתחיל לפני אחת עשרה, ונמשך עד ארבע
מועדון היאכטות — כ-800 לירה לאדם, במרינה, וזה הקצה המכובד של הלילה
גומבט — המפרץ הזול והרועש בשני ק״מ מערבה, והקהל כמעט כולו בריטי צעיר
מרינת יאליקאוואק — ההליכה על המזח חינם, שתייה מ-500 לירה, והשקיעה היא השעה
גולטורקבוקו — מועדוני חוף על רציפי עץ, מיטת יום מ-2,000 לירה, ולהזמין מראש
גומושלוק בלילה — בלי מועדונים כלל, שולחנות במים, ומתרוקן עד חצות
שקיעת טורגוטרייס — המרינה שפונה מערבה, הליכה חינם, והשמש יורדת מאחורי קוס
מוסטו — מייחנה על המים, כ-600 לירה, ושולחן הראקי נמשך עד מאוחר

אמונה ומקומות קדושים

אין כאן מסגד גדול ואין קתדרלה — בודרום הייתה עיירת דייגים קטנה ברוב ההיסטוריה המודרנית שלה. מה שיש במקום הוא רשומה מרובדת של מי האמין במה: מקדשים קאריים בפנים הארץ, מקדשים יווניים בחוף, מצודה צלבנית עם קפלה, מסגדים עות׳מאניים בסמטאות, וכנסיות אורתודוקסיות ריקות שהותירו חילופי האוכלוסין.

לברונדה — 200 לירה, 55 ק״מ בכביש הררי, וכמעט איש אינו מגיע
לאגינה — חינם, המקדש הגדול היחיד להקאטה שידוע בעולם, ו-66 ק״מ
אוארומוס — 200 לירה, מקדש לזאוס שמחצית מעמודיו נותרו בלי חריצים, ושמות התורמים עליהם
קפלת המצודה — בתוך כרטיס המצודה, ולהרים את הראש אל הצלעות
סטרטוניקיה — 200 לירה, ורחוב רומי, מסגד עות׳מאני וחמאם עומדים זה ליד זה
סאנדימה — חינם, הכפר היווני בלי גגות, ושלד הכנסייה בקצה העליון
פדאסה — חינם, ארבעים דקות במעלה מקונאג׳יק, ובשביל אין צל
יאסוס — חינם, שוק דגים רומי ובזיליקה על החוף, ובדרך כלל ריק

לחיפוש חדר בבודרום