Spain

בילבאו

במשך מאה שנה בילבאו הייתה ברזל ופלדה — עפרה מהגבעות, תנורי היתוך ומספנות לאורך הנהר, נמל תעשייתי שחור ומזוהם. בשנות השמונים התעשייה קרסה, והעיר הימרה על תרבות: ב-1997 נפתח מוזיאון טיטניום במקום של רציף ישן, ובתוך כמה שנים מתכננים בכל העולם דיברו על אפקט בילבאו. שעתיים לאורך הנהר, מישורי.

חדר לזוג בבילבאו — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

המוזיאון ששינה עיר

מוזיאון גוגנהיים — פרנק גרי תכנן אותו בתוכנה מתעשיית המטוסים, והעקומות שלו מצופות בשלושים ושלושה אלף לוחות טיטניום דקים ממטבע, כך שהבניין משנה צבע עם מזג האוויר. בכניסה עומד פאפי, הטרייר של ג׳ף קונס בגובה שתים עשרה מטר שעשוי מפרחים חיים, שנשתלים מחדש בכל עונה.
מאמאן — לואיז בורז׳ואה יצרה את העכבישה בגובה תשעה מטרים מברונזה ופלדה כמחווה לאמא שלה, שתיקנה שטיחי קיר — סבלנית, מגוננת, אורגת. היא נושאת שק של ביצי שיש מתחת לגוף, והיא עומדת על טיילת הנהר במקום שבו היו המספנות.
המוזיאון הימי — במורד הנהר, במספנת אוסקלדונה הישנה שנסגרה בשנות השמונים אחרי שביתות אלימות, המוזיאון הימי שומר את המבדוקים ועגורן אדום ענק, לה קרולה, שקרוי על שם נערה שחצתה את הנהר כל יום לעבודה. הוא מספר את הסיפור של התעשייה שהגוגנהיים החליף.
המוזיאון לאמנויות יפות — לפני הגוגנהיים כבר היה לבילבאו אחד ממוזיאוני האמנות הטובים בספרד, שמומן בהון של הברזל: אל גרקו, גויה, סורבראן, והציירים הבאסקים של עידן התעשייה שציירו את התנורים ואת הנהר.
סוביסורי — גשר הולכי הרגל הלבן של סנטיאגו קלטרווה, משטח מעוקל של אריחי זכוכית שתלוי מקשת נוטה. הזכוכית התבררה כחלקלקה בצורה מסוכנת בגשם הבלתי פוסק של בילבאו, אז העיר פרשה עליה שטיח גומי שחור, למורת רוחו של האדריכל.
אסקונה סנטרואה — מחסן היין הישן של העיר, שהמעצב פיליפ סטארק רוקן ובנה מחדש מבפנים כמרכז תרבות. את הגג מחזיקים ארבעים ושלושה עמודים, כל אחד בסגנון אחר, ולמעלה יש בריכה עם תחתית זכוכית, כך שאנשים באולם שמתחת רואים שחיינים מעל הראש.

שבעת הרחובות

העיר העתיקה של בילבאו היא היישוב המקורי מימי הביניים, שבעה רחובות מקבילים על הגדה הימנית של הנהר, שנוסדה ב-1300 כנמל לסחר בצמר ובברזל. היא עדיין המקום לאכול: ברי פינצ׳וס סביב כיכר מקומרת, שוק ענק על הנהר, והמוזיאון הבאסקי. שעה וחצי, מישורי, עם פוניקולר בסוף.

תיאטרון אריאגה — בית האופרה בקצה העיר העתיקה קרוי על שם חואן קריסוסטומו אריאגה, שנולד בבילבאו ב-1806, כתב אופרה בגיל שלוש עשרה ושלושה רביעיות מיתרים בגיל שמונה עשרה, ונקרא המוצרט הספרדי. הוא מת בפריז עשרה ימים לפני יום הולדתו העשרים.
שוק הריברה — אולם שוק בסגנון ארט דקו מ-1929 שנמתח לאורך הנהר, ואומרים שהוא מהשווקים המקורים הגדולים באירופה. דגים ובשר בקומות התחתונות; קומת הקרקע היא היום אולם של דלפקי פינצ׳וס שבו העיר אוכלת בצהריים.
קתדרלת סנטיאגו — הכנסייה הגותית בלב שבעת הרחובות, מוקדשת ליעקב הקדוש מפני שדרך עולי הרגל הצפונית לסנטיאגו דה קומפוסטלה עוברת בבילבאו. עולי רגל עדיין מקבלים כאן חותמת, וצדפת הסקאלופ שמסמנת את הדרך משובצת במדרכה בחוץ.
המוזיאון הבאסקי — המוזיאון של החיים הבאסקיים במכללה ישועית ישנה. בקלויסטר עומד הפסל של מיקלדי, חיית אבן בת יותר מאלפיים שנה עם דיסקה בין רגליה, שאיש לא הסביר עד הסוף. בקומה העליונה מפת תבליט של המחוז מראה למה הבאסקים חיו מהים.
פלאסה נואבה — כיכר ניאו-קלאסית סגורה של קשתות שהושלמה ב-1851, מלאה בברי פינצ׳וס, ובבקרי ראשון שוק של בולים, מטבעות וספרים ישנים מתחת לקשתות. בצהרי סופי השבוע כל הכיכר עומדת עם כוס ביד.
בזיליקת בגוניה — הכנסייה של הבתולה מבגוניה, הפטרונית של ביסקאיה, על הגבעה מעל העיר העתיקה, ומגיעים אליה בגרם מדרגות ארוך או במעלית ציבורית. ימאי בילבאו התפללו אליה לפני שהפליגו, וכשאתלטיק זוכה בתואר, השחקנים מטפסים לכאן כדי להקדיש אותו לה.

החוף של ביסקאיה

צפונית לבילבאו הנהר נפתח לים דרך גשר המעבר העתיק בעולם, ומעבר לו החוף של ביסקאיה נמשך מזרחה במצוקים ובכפרי דייגים עד שפך אורדאיבאי והעיירה גרניקה. יום שלם ורכב; למדרגות בגסטלוגאצ׳ה צריך להזמין שעה בקיץ.

גשר ויסקאיה — נבנה ב-1893 כדי שספינות עדיין יוכלו להפליג במעלה הנהר לבילבאו, והוא נושא גונדולה שתלויה בכבלים מקורה בגובה של כארבעים וחמישה מטר, ומעבירה רכבים ואנשים בתוך דקה וחצי. הוא היה הגשר הראשון מסוגו בעולם, הועתק בהרבה ארצות, ועדיין עובד כל כמה דקות, יום ולילה.
הנמל הישן, אלגורטה — מעבר לגשר בנו אילי הברזל את האחוזות שלהם לאורך החוף של גצ׳ו, ומתחתן שרד כפר הדייגים הישן: בתים לבנים ומדרגות שמטפסים מנמל זעיר, עם ברים שבהם שתו הדייגים.
סן חואן דה גסטלוגאצ׳ה — כנסייה קטנה על אי סלעי שמחובר לחוף בגשר אבן ובגרם מדרגות מתפתל של יותר ממאתיים מדרגות. המסורת אומרת לצלצל בפעמון שלוש פעמים ולהביע משאלה. האי היה דרגונסטון במשחקי הכס, והגיעו כל כך הרבה אנשים שהכניסה בקיץ היום בהזמנה.
מונדקה — בשפך של אורדאיבאי, רצועת חול יוצרת גל ארוך שנשבר שמאלה, שגולשים מחשיבים לאחד הטובים באירופה, ובגלים טובים של סתיו הם מגיעים מכל העולם. כשהחול זז, הגל יכול להיעלם לעונה שלמה.
בית האספות, גרניקה — במשך מאות שנים התכנסו האספות של ביסקאיה מתחת לאלון כאן, ושליטי המחוז נשבעו מתחתיו לכבד את החוקים הבאסקיים. בעשרים ושישה באפריל 1937, יום שוק, מטוסים גרמניים ואיטלקיים ששלחו בעלי בריתו של פרנקו הפציצו את העיירה שלוש שעות; האלון ובית האספות שרדו. פיקסו צייר את גרניקה באותו אביב.
אלנצ׳ובה — כפר דייגים שנאחז במצוק תלול כל כך שאין מקום לאוטובוס להסתובב: בראש הכפר הוא עולה על משטח מסתובב בכיכר ומסובבים אותו ביד. למטה הבתים מתגלגלים עד נמל של סירות קטנות.

מה יש בבילבאו

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של בילבאו — טרמינל לבן של קלטרווה בצורת יונה; עשרים דקות באוטובוס
תחנת אבנדו — התחנה הראשית, עם חלון ויטראז׳ ענק של החיים הבאסקיים
הפוניקולר של ארצ׳נדה — שלוש דקות למעלה אל הנוף על כל העיר

תרבות והיסטוריה

מוזיאון גוגנהיים — ספינת הטיטניום של גרי על הנהר, עם כלב פרחים ששומר על הדלת
מאמאן — העכבישה הענקית של לואיז בורז׳ואה עומדת מעל טיילת הנהר
המוזיאון לאמנויות יפות — אחד מאוספי הציור הטובים בספרד, כמה צעדים מהגוגנהיים
המוזיאון הימי — המוזיאון הימי במספנה הישנה, עם עגורן ענק בחוץ
אסקונה סנטרואה — מחסן יין ישן על ארבעים ושלושה עמודים שונים, עם בריכה עם תחתית זכוכית
קתדרלת סנטיאגו — קתדרלה גותית על הדרך הצפונית לסנטיאגו
המוזיאון הבאסקי — המוזיאון הבאסקי במכללה ישנה, עם פסל פרהיסטורי בקלויסטר
תיאטרון אריאגה — בית האופרה שקרוי על שם המוצרט הבאסקי, שמת בגיל תשע עשרה
בזיליקת בגוניה — הכנסייה של הבתולה הפטרונית של העיר על הגבעה מעל העיר העתיקה
בית האספות, גרניקה — האלון שמתחתיו נשבעו לחוקים הבאסקיים, ובית האספות
מוזיאון השלום של גרניקה — הסיפור של ההפצצה ב-1937, שפיקסו צייר

מה לראות

אבנדויברה — טיילת הנהר שהחליפה את המספנות
סוביסורי — גשר הולכי הרגל הלבן של קלטרווה; משטח הזכוכית חלקלק בגשם
סן מאמס — האצטדיון של אתלטיק, שמשחקים בה רק שחקנים באסקים
פלאסה מויואה — הכיכר האליפטית בלב העיר של המאה התשע עשרה
פלאסה נואבה — כיכר מקומרת של ברי פינצ׳וס בעיר העתיקה
הר ארצ׳נדה — הגבעה של העיר: גרילים, פארק והנוף על הגוגנהיים
גשר ויסקאיה — גונדולה שתלויה מקורה נושאת רכבים מעל שפך הנהר
פורטוגלטה — העיר העתיקה למרגלות הגשר התלוי
הנמל הישן, אלגורטה — כפר דייגים של מדרגות ובתים לבנים בגצ׳ו
סן חואן דה גסטלוגאצ׳ה — קפלה על אי סלע בראש גרם מדרגות של מאתיים מדרגות; להזמין כניסה
מונדקה — כפר עם אחד הגלים הטובים באירופה בשפך נהר
אורדאיבאי — שמורת ביוספרה של שפך וביצה; מרכז ציפורים על המים
אלנצ׳ובה — כפר תלול כל כך שהאוטובוס מסתובב על משטח מסתובב בכיכר
אאה — כפר דייגים זעיר של שני גשרי אבן מעל נחל
לקאיטיו — עיירת נמל עם אי שהולכים אליו בשפל
קסטרו אורדיאלס — כנסייה גותית ומבצר-מגדלור על סלע הנמל
בלמסדה — עיירה מימי הביניים עם גשר דבשתי, בפנים הארץ בגבעות

שווקים וקניות

שוק הריברה — שוק מקורה ענק על הנהר, עם קומה של פינצ׳וס
באקיו — עיירת חוף וכרמי הטשקולי שמעליה
ברמאו — נמל טונה; מרמיטקו, תבשיל הדייגים, על המזח

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

בילבאו אוכלת פינצ׳וס כמו סן סבסטיאן, אבל הקלאסיקות שלה הן שלה: **בקלאו אל פיל-פיל**, בקלה בתחליב של שמן זית ושום שמנערים בכלי חרס עד שהוא נעשה קרמי; **רוטב ביסקאינה** של פלפלים אדומים מיובשים; ובחוף, **מרמיטקו**, תבשיל הטונה ותפוחי האדמה שהדייגים בישלו על הסיפון. פינצ׳ו וטשקולי עולים כמה יורו על הבר.

פלאסה נואבה — פינצ׳וס מתחת לקשתות, כמה יורו
שוק הריברה — אולם של דלפקי פינצ׳וס מעל שוק הדגים
ברמאו — מרמיטקו, תבשיל הטונה, בנמל שבו הוא נולד
באקיו — טשקולי ביקבים על הגבעות שמעל החוף
הר ארצ׳נדה — צלעות על האש והנוף על העיר בראש הפוניקולר
הנמל הישן, אלגורטה — ברים של דייגים ואנשובי על מדרגות הנמל

מוזיאונים

בילבאו היא העיר שהגוגנהיים הפך למפורסמת, אבל המוזיאונים שלה רחבים יותר: אחד מאוספי הציור הגדולים של ספרד, מוזיאון ימי במספנה, מוזיאון באסקי, ובמורד החוף מוזיאון השלום של גרניקה.

מוזיאון גוגנהיים — הבניין של גרי והספירלות של סרה
המוזיאון לאמנויות יפות — אל גרקו, גויה והציירים הבאסקים
המוזיאון הימי — המספנה, המבדוקים והעגורן האדום
המוזיאון הבאסקי — הפסל של מיקלדי והחיים הבאסקיים
מוזיאון השלום של גרניקה — ההפצצה של 1937 בעיני מי שחוו אותה

טבע

בילבאו יושבת בעמק ירוק מוקף גבעות, והחוף של ביסקאיה שמעבר לו הוא מצוקים, מפרצונים והשפך של אורדאיבאי, שמורת ביוספרה של ביצות ויער אלונים שבה עוצרות ציפורים נודדות בדרך בין אפריקה לצפון אירופה.

אורדאיבאי — שלכים וכפנים מתוך מרכז הציפורים
סן חואן דה גסטלוגאצ׳ה — מצוקים, קשתות ים וגרם המדרגות לאי
הר ארצ׳נדה — הגבעה הירוקה מעל העיר
מונדקה — פתח השפך והגל שלו
לקאיטיו — ללכת לאי בשפל
באקיו — חוף גלישה חולי מתחת לכרמים

עם ילדים

עכבישה ענקית, כלב עשוי פרחים, גשר שמעיף רכבים מעל נהר, ופוניקולר לפארק על גבעה: בילבאו קלה וכיפית עם ילדים, וטיילת הנהר מישורית ובלי תנועה.

מוזיאון גוגנהיים — כלב הפרחים ופסל הערפל בחוץ
גשר ויסקאיה — לנסוע בגונדולה התלויה מעל הנהר
הפוניקולר של ארצ׳נדה — למעלה אל פארק וגן משחקים
אסקונה סנטרואה — שחיינים שהולכים על התקרה
המוזיאון הימי — סירות והעגורן הענק
אלנצ׳ובה — לראות את האוטובוס שמסובבים ביד

אמונה ומקומות קדושים

בילבאו נמצאת על דרך עולי הרגל הצפונית לסנטיאגו, והקתדרלה שלה מוקדשת ליעקב הקדוש. האמונה של הימאים הייתה בבתולה מבגוניה שעל הגבעה, ובחוף לכל כפר דייגים יש כנסייה קטנה על כף שפונה לים.

קתדרלת סנטיאגו — כנסיית עולי הרגל של שבעת הרחובות
בזיליקת בגוניה — הבתולה של הימאים על הגבעה
סן חואן דה גסטלוגאצ׳ה — לצלצל בפעמון שלוש פעמים על האי
בית האספות, גרניקה — האלון של החירויות הבאסקיות
קסטרו אורדיאלס — כנסייה גותית על סלע הנמל

חיי לילה

בילבאו יוצאת בעיר העתיקה וברחובות סביב לדסמה ופוסס בעיר החדשה, ובאוגוסט האסטה נגוסיה, השבוע הגדול, הופכת את גדת הנהר לתשעה ימים של הופעות, זיקוקים וברים שמפעילות האגודות של העיר.

פלאסה נואבה — קהל של סוף שבוע מתחת לקשתות
תיאטרון אריאגה — אופרה ותיאטרון ליד הנהר
אבנדויברה — פסטיבל אוגוסט לאורך הנהר
פלאסה מויואה — הברים של העיר החדשה
סן מאמס — משחק בית של אתלטיק והברים שסביבו

לחיפוש חדר בבילבאו