United States

ביג סור

הספרדים במונטריי קראו לחוף הזה אל פאיס גרנדה דל סור, הארץ הגדולה שבדרום, ובמשך זמן רב אפשר היה להגיע אליו רק על סוס. כביש 1 הושלם ב-1937 אחרי שמונה-עשרה שנות עבודה, שחלק גדול ממנה עשו אסירים. המסלול נוסע צפונה מהכפר מעל הגשרים עד כרמל, כ-45 ק"מ, ועוצר במקומות הדרמטיים של הכביש. חצי יום; הבקרים לרוב ערפיליים, אז הנוף נפתח לפעמים רק אחרי הצהריים.

סיורים רגליים

צפונה מעל הגשרים

הספרדים במונטריי קראו לחוף הזה אל פאיס גרנדה דל סור, הארץ הגדולה שבדרום, ובמשך זמן רב אפשר היה להגיע אליו רק על סוס. כביש 1 הושלם ב-1937 אחרי שמונה-עשרה שנות עבודה, שחלק גדול ממנה עשו אסירים. המסלול נוסע צפונה מהכפר מעל הגשרים עד כרמל, כ-45 ק"מ, ועוצר במקומות הדרמטיים של הכביש. חצי יום; הבקרים לרוב ערפיליים, אז הנוף נפתח לפעמים רק אחרי הצהריים.

1. Andrew Molera State Park — חואן באוטיסטה רוג׳רס קופר, רב חובל שהפך לאזרח מקסיקני, החזיק כאן חווה במאה ה-19, וצאצאיתו פרנסס מולרה מכרה את הקרקע לפארק בשנות השישים וקראה לו על שם אחיה אנדרו. בקתה קטנה מחוות קופר, משנות השישים של המאה ה-19, נחשבת למבנה הוותיק בחוף ביג סור.
2. Point Sur Lighthouse — הודלק לראשונה ב-1889 על סלע געשי שמתנשא כ-110 מטר מעל הים, אחרי שורה של טביעות ספינות בחוף הזה. שומרי המגדלור ומשפחותיהם גרו על הסלע עצמו, ובתי האבן שלהם עדיין עומדים.
3. Hurricane Point — ביג סור היא המקום שבו קונדורים קליפורניים שוחררו בחזרה לטבע ב-1997, אחרי שהמין ירד לכמה עשרות ציפורים בלבד. כדאי לסרוק את השמיים מעל הרכסים כאן; הם הרבה יותר גדולים מהעזניות שרואים בכל מקום.
4. Bixby Creek Bridge — הושלם ב-1932: קשת בטון באורך של כ-218 מטר שעומדת כ-80 מטר מעל הנחל. לפניו, הנוסעים נאלצו לעקוף את הקניון פנימה בדרך החוף הישנה, שעדיין יוצאת מהקצה הצפוני של הגשר כדרך עפר.
5. Point Lobos State Natural Reserve — הצייר פרנסיס מקומאס קרא לה המפגש הגדול ביותר בעולם בין יבשה למים. בשנות השישים של המאה ה-19 פעלה במפרץ הלווייתנאים שבתוך השמורה תחנת ציד לווייתנים מהחוף, שהפעילו לווייתנאים פורטוגזים.
6. Mission San Carlos Borromeo de Carmelo — נוסד ב-1770 והועבר למקום הזה ליד נהר כרמל שנה אחר כך, והיה המטה של חוניפרו סרה, שהוביל את הקמת המיסיונים בקליפורניה. הוא מת כאן ב-1784 וקבור מתחת לרצפת הכנסייה.

הכפר בין הסקויות

לביג סור אין מרכז: הכפר הוא כמה קילומטרים של אכסניות, חנות ותחנת דלק לאורך הנהר מתחת לסקויות. המסלול נשאר קרוב לבית, מהנהר והמפל שלו אל החוף עם החול הסגול, ועד הרכס שבו התיישבו סופרים ואמנים אחרי המלחמה. רוב העצירות במרחק עשר דקות ברכב זו מזו; לתכנן יום עם הפסקות ארוכות. הקליטה חלשה, אז להוריד מפות לפני היציאה.

1. Pfeiffer Big Sur State Park — מייקל וברברה פייפר התיישבו בעמק הזה ב-1869, מהמתיישבים הראשונים בחוף. בנם ג׳ון מכר חלק מאדמת המשפחה למדינה בשנות השלושים, והיא הפכה לפארק.
2. Pfeiffer Falls — המפל נמצא על יובל של נהר ביג סור ונופל כ-18 מטר על קיר סלע מכוסה שרכים. סקויות רבות לאורך השביל נושאות צלקות שחורות מהשריפות שעוברות בהרים האלה; הקליפה העבה שלהן מאפשרת להן לשרוד.
3. Big Sur River Inn — האכסניה מציבה כיסאות עץ בתוך נהר ביג סור הרדוד שמאחורי המסעדה, ובצהריים חמים יושבים בהם עם הרגליים במים. הנהר יורד משמורת ונטנה עד הים באנדרו מולרה.
4. Pfeiffer Beach — הפסים הסגולים בחול הם גרנט מנגן שנשטף מהגבעות. סביב היפוך החורף השמש השוקעת מאירה ישר דרך החור בקשת המנעול שבים, והצלמים עומדים בתור בשבילה.
5. Nepenthe — ב-1944 קנו אורסון וולס וריטה הייוורת בקתת עץ על הרכס הזה ומעולם לא גרו בה. ביל ולולי פאסט קנו אותה ב-1947 ופתחו את נפנתה שנתיים אחר כך; משפחת פאסט עדיין מנהלת את המקום.
6. Henry Miller Memorial Library — הנרי מילר גר בביג סור מ-1944 עד 1962 וכתב עליה ספר, ״ביג סור והתפוזים של הירונימוס בוש״. חברו הצייר אמיל וייט הפך את ביתו שלו לספרייה הזאת לזכרו ב-1981.

דרומה אל המפל

דרומית לכפר הכביש נעשה צר והצוקים נופלים ישר לים; זה החלק הריק ביותר של החוף, בלי חנויות לאורך קטעים ארוכים. המסלול עובר מהאכסניות שעל הרכס אל המפל שעל החוף וממשיך עד כבשני הסיד הישנים, כ-50 ק"מ. יום שלם הלוך וחזור; למלא דלק בכפר. מפולות סוגרות את הקטע הזה מדי פעם, אז לבדוק את מצב כביש 1 לפני היציאה.

1. Sierra Mar — המסעדה שייכת לפוסט ראנץ׳ אין, שקרוי על שם ויליאם פוסט, שהתיישב על הרכס הזה במאה ה-19. המלון נפתח ב-1992 עם חדרים ששקועים במדרון כדי להשאיר את קו הרכס נקי.
2. Deetjen's Big Sur Inn — הלמוט דיטיין, מהגר מנורווגיה, ואשתו הלן בנו את האכסניה בעבודת יד משנות השלושים מעץ סקויה מקומי. בחדרים עדיין אין טלוויזיות, והאורחים כותבים ביומנים שמונחים בכל חדר.
3. Partington Cove — בשנות השמונים של המאה ה-19 ג׳ון פרטינגטון השתמש במפרצון הזה כדי לשלוח קליפת אלון-בורסקאים, ששימשה לעיבוד עורות. המנהרה שנחצבה בסלע הובילה אותה לרציף שבו סירות העמיסו אותה.
4. McWay Falls — המפל נופל כ-24 מטר מהצוק. עד שמפולות ב-1983 מילאו את המפרצון בחול, המים נפלו ישר לים; היום הם נוחתים על חוף. הפארק קרוי על שם ג׳וליה פייפר ברנס, חוואית חלוצה בחוף.
5. Esalen Institute — מייקל מרפי ודיק פרייס ייסדו את אסאלן ב-1962 ליד מעיינות חמים על שפת הצוק, והוא הפך למרכז של תנועת הפוטנציאל האנושי. הוא קרוי על שם האסלן, העם הילידי של החוף הזה.
6. Limekiln State Park — ארבעה כבשנים עומדים בקניון הסקויות, שנבנו בשנות השמונים של המאה ה-19 כדי לשרוף אבן גיר לסיד לטיח ולמלט. הסיד הורד אל החוף ונשלח צפונה, והסקויות שמסביב נכרתו כדי להסיק אותם.

מה יש בביג סור

איך מגיעים ומתניידים

• נמל התעופה של מונטריי — שדה התעופה הקרוב, כ-45 דקות צפונה; קטן, עם טיסות בעיקר לערים הגדולות בחוף המערבי
• תחנת האוטובוס פייפר ביץ׳ — מונטריי-סלינס טרנזיט מפעילה כמה אוטובוסים ביום לביג סור ממונטריי, לא בכל יום — לבדוק לפני שסומכים על זה

תרבות והיסטוריה

• הספרייה לזכר הנרי מילר — חנות ספרים ומרחב אמנות בין העצים, עם הופעות ערב בקיץ
• המגדלור של פוינט סור — מבקרים רק בסיורים מודרכים בימים קבועים; העלייה על הסלע תלולה
• המיסיון של כרמל — כנסיית המיסיון בכרמל, 40 דקות צפונה, עם מוזיאון וגנים
• תחנת הסיירים של ביג סור — מפות, סגירות של שבילים וכבישים, והמידע העדכני על כביש 1

מה לראות

• גשר ביקסבי קריק — הקשת המפורסמת; לחנות רק במפרצונים המסומנים, השוליים צרים
• הוריקן פוינט — נקודת התצפית הגבוהה בכביש צפונה, לעיתים קרובות מעל הערפל ותמיד סוערת
• פארק אנדרו מולרה — הליכה שטוחה לאורך הנהר עד חוף פראי; באביב לפעמים צריך לחצות במים
• פארק פייפר ביג סור — סקויות, הנהר ונקודות היציאה לשבילים, ממש בכפר
• מפל פייפר — עלייה קצרה בין סקויות למפל שבסוף הקיץ נעשה דק
• חוף פייפר — בכביש צר ולא מסומן עם תשלום בשער; בלי קרוואנים, ומתמלא עד הצהריים
• מפרץ פרטינגטון — שביל תלול למפרצון דרך מנהרה ישנה; 30 דקות הלוך וחזור
• מפל מקוויי — שביל קצר ושטוח לתצפית על מפל שנופל על חוף; אי אפשר לרדת
• מכון אסאלן — מרכז ריטריט על הצוקים; הביקור רק למי שנרשם לסדנה
• פארק לימקיל — קניון סקויות עם כבשנים ישנים, 40 דקות דרומה; לבדוק שהוא פתוח
• שמורת פוינט לובוס — לוטרות ים, כלבי ים וברושים על הסלעים; להגיע מוקדם, החניה בפנים מוגבלת
• האקווריום של מפרץ מונטריי — מהאקווריומים הגדולים בעולם, כשעה צפונה; להזמין כרטיסים מראש

שווקים וקניות

• ביג סור דלי — החנות הכללית של הכפר: מצרכים, כריכים והאספקה האחרונה לפני החוף הדרומי

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

ביג סור יקרה ומבודדת: כל דבר מגיע במשאית בכביש אחד, ויש רק קומץ מקומות לאכול. הדרך המקומית היא פיקניק, כריכים מהדלי על מצוק, או ארוחת צהריים ארוכה ליד שולחן עם נוף. מטבחים רבים נסגרים מוקדם, אז לתכנן את ארוחת הערב לפני השקיעה.

• ביג סור דלי — כריכים לפי הזמנה וציוד לפיקניק, כ-12-16$
• המאפייה של ביג סור — מאפים וקפה בבוקר, כ-5-8$
• ביג סור טאפהאוס — טאקוס ובירה מקומית, כ-15-20$
• ביג סור ריבר אין — המבורגרים וסלטים ליד הנהר, כ-18-25$
• ביג סור רודהאוס — ארוחת בוקר וצהריים בפטיו, כ-15-22$
• חנות הקמפינג של פייפר — חטיפים, קרח ועצים למדורה בתוך הפארק, כמה דולרים כל אחד

מוזיאונים

• הספרייה לזכר הנרי מילר — ספרים, קריאות והופעות קיץ בגן
• המגדלור של פוינט סור — סיורים מודרכים בימים קבועים; כשלוש שעות
• המיסיון של כרמל — כנסייה, קבר סרה ומוזיאון, 40 דקות צפונה
• גלריית החוף — אמנות ומלאכות מקומיות בדרך דרומה

טבע

• מפל מקוויי — הליכה שטוחה של עשר דקות לתצפית
• חוף פייפר — חול סגול וקשת המנעול; רוח ומים קרים
• פארק אנדרו מולרה — חוף בשפך הנהר ושבילי מצוק
• מפרץ פרטינגטון — הליכה קצרה ותלולה למפרצון סלעי
• שמורת פוינט לובוס — לוטרות ים באצות; שביל חורשת הברושים קצר

עם ילדים

• האקווריום של מפרץ מונטריי — לוטרות ים, יער אצות ומדוזות; בוקר שלם
• פארק פייפר ביג סור — בריכות בנהר להשתכשך ושבילי סקויות קלים
• ביג סור ריבר אין — כיסאות בנהר, מושלם לרגליים קטנות
• מפל פייפר — הליכה קצרה עם מדרגות למפל
• פארק אנדרו מולרה — הליכה שטוחה לחוף עם מבצרים מעצי סחף

אוכל

• נפנתה — מרפסת עם הנוף הקלאסי; ההמבורגר אמברוזיה הוא ההזמנה
• סיירה מאר — מסעדת שף על שפת הצוק; להזמין הרבה מראש
• דיטיינס — ארוחת ערב לאור נרות באכסניית סקויה
• ביג סור רודהאוס — ארוחת ערב רגועה בכפר