Germany
ברלין
במשך עשרים ושמונה שנים עברה כאן חומה באורך מאה וחמישים וחמישה קילומטרים, ובתוכה רצועת מוות ברוחב עשרות מטרים עם מגדלי שמירה וחול מסורק. היא נפלה בלילה אחד, ב-9 בנובמבר 1989, בגלל שאלת עיתונאי ותשובה מבולבלת של פקיד. המסלול הזה הולך על הקו עצמו. שעתיים וחצי.
חדר לזוג בברלין — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
הקו שחצה את העיר
במשך עשרים ושמונה שנים עברה כאן חומה באורך מאה וחמישים וחמישה קילומטרים, ובתוכה רצועת מוות ברוחב עשרות מטרים עם מגדלי שמירה וחול מסורק. היא נפלה בלילה אחד, ב-9 בנובמבר 1989, בגלל שאלת עיתונאי ותשובה מבולבלת של פקיד. המסלול הזה הולך על הקו עצמו. שעתיים וחצי.
- שער ברנדנבורג — מ-1961 עד 1989 הוא עמד בתוך רצועת המוות, בלתי נגיש לאיש משני הצדדים. נפוליאון לקח את מרכבת הברונזה שבראשו לפריז ב-1806; היא חזרה ב-1814, והפרוסים הוסיפו צלב ברזל כדי להבהיר את הנקודה.
- הרייכסטאג — כשהוא נבנה מחדש, נמצאו מתחת לטיח הכתובות הרוסיות שחיילים סובייטים חרטו בקירות ב-1945 — והאדריכל השאיר אותן, רחוצות ומוארות, במסדרונות שבהם הולכים חברי הפרלמנט.
- אנדרטת השואה — אלפיים שבע מאות ואחת-עשרה מצבות בטון בגבהים שונים על קרקע לא ישרה, בלי שמות, בלי תאריכים ובלי הסבר מעל פני האדמה. האדריכל סירב לומר מה המשמעות. הקרקע שוקעת, ובאמצע כבר אי אפשר לראות החוצה.
- טופוגרפיה של טרור — זו הייתה הכתובת של הגסטאפו ושל האס-אס. המבנים פונו אחרי המלחמה והשטח עמד כמגרש הפקר ארבעים שנה, כי איש לא רצה להחליט מה לעשות בו. המרתפים נמצאו ב-1987.
- צ׳ק פוינט צ׳רלי — באוקטובר 1961 עמדו כאן טנקים אמריקאים וסובייטים פה אל פה במשך שש-עשרה שעות, במרחק מאה מטר. מה שרואים היום הוא העתק עם שחקנים; הבקתה האמיתית במוזיאון, והמקום שווה חמש דקות.
- המוזיאון היהודי — ליבסקינד בנה אותו בשלושה מסדרונות תת-קרקעיים שנחצים, בלי זוויות ישרות, ובחללים ריקים חתוכים מלמעלה למטה שאפשר להציץ אליהם אך לא להיכנס. הוא עמד ריק שנתיים, ושלוש מאות וחמישים אלף איש באו לראות את הבניין לפני שהיה בו מוצג אחד.
אי המוזיאונים והמזרח
חמישה מוזיאונים על אי אחד בנהר, שנבנו בין 1830 ל-1930 כדי להכריז שפרוסיה היא מעצמה תרבותית. הם הופצצו, נבזזו, חולקו בין מזרח למערב, ועדיין משופצים. מסביבם נבנה המזרח את העיר שלו — כיכר ענקית, מגדל טלוויזיה, ושדרת בטון. שעתיים.
- המוזיאון החדש — הופצץ עד שלד והושאר פתוח לשמיים שישים שנה. דיוויד צ׳יפרפילד בנה אותו מחדש בלי להסתיר את הנזק: הלבנים החדשות נעצרות במקום שבו הישנות שרדו, וחורי הקליעים והקורות השרופות נשארו גלויים. נפרטיטי בקומה העליונה.
- הגלריה הלאומית הישנה — נבנתה כמקדש יווני על בסיס, עם מדרגות שלא מובילות לשום מקום שימושי. בפנים תלוי הנזיר מול הים של קספר דויד פרידריך — אדם, רצועת חול, וארבע חמישיות מהקנבס שמיים ריקים.
- הקתדרלה — משפחת הוהנצולרן בנתה אותה כדי לעלות על סן פייטרו, ותשעים וארבעה מבניה קבורים בקריפטה. הכיפה ספגה פגיעה ישירה ב-1944 ונשרפה; מזרח גרמניה שקלה להרוס אותה ונגמרו לה הנימוקים.
- אלכסנדרפלאץ — המזרח יישר את הכיכר הישנה ובנה את זו כדי שתיראה ממרחק. שעון העולם שבמרכז מראה את השעה במאה ארבעים ושמונה ערים, והוא נקודת המפגש של ברלין המזרחית מאז 1969.
- מגדל הטלוויזיה — שלוש מאות שישים ושמונה מטר, נבנה בידי מדינה אתאיסטית — וכשהשמש פוגעת בכדור הפלדה היא משליכה עליו צלב. ברלינאים מערביים קראו לזה נקמת האפיפיור, והמזרח מעולם לא הצליח למנוע את זה.
- שדרת קרל מרקס — תשעים מטר רוחב ושני קילומטרים אורך, נבנתה בשנות החמישים כארמונות פועלים עם חזיתות מרוצפות ותקרות בגובה שלושה מטרים. המרד של יוני 1953 התחיל באתר הבנייה הזה, כשאמרו לפועלים שסללו אותו לעבוד יותר באותו שכר.
הצד שנכלא בפנים
קרויצברג הייתה פינה נידחת של ברלין המערבית, מוקפת חומה משלושה צדדים, עם שכירות זולה ובלי עתיד. לכן הגיעו לשם עובדים טורקים, סטודנטים שברחו מהגיוס, ופולשי מבנים. היום זה אחד הרבעים המעניינים באירופה — ומעבר לגשר מתחיל המזרח. שעתיים וחצי.
- אולם השוק תשע — אחד מארבעה-עשר אולמות שוק שנבנו בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה כדי להוציא את האוכל מהרחובות, והיחיד שעדיין פועל ככזה. ב-2009 כמעט הפך לסופרמרקט; השכונה קנתה אותו במקום ומנהלת אותו.
- קרויצברג — גברים בברלין המערבית היו פטורים מגיוס, ולכן משתמטי הגיוס של כל המדינה עברו לכאן — לרובע שהיה מוקף חומה בשלושה רבעים ואיש אחר לא רצה. משם באו הפלישות למבנים, הפאנק והשכירות.
- השוק הטורקי על התעלה — גרמניה הזמינה עובדים טורקים ב-1961 מתוך הנחה שהם יחזרו הביתה, ומעולם לא בנתה דבר מתוך הנחה שיישארו. שלושה מיליון נשארו. השוק הזה, פעמיים בשבוע לאורך התעלה, הוא איך שזה נראה שישים שנה אחר כך.
- גשר אוברבאום — גשר לבנים דו-קומתי מ-1896 שהפך למעבר גבול להולכי רגל בלבד — ברלינאים מערביים עם אישור ליום אחד חצו אותו אל המזרח. המוטה האמצעי פוצץ ב-1945 ונבנה מחדש בפלדה ב-1994, בכוונה לא תואם.
- הגלריה במזרח — אלף ושלוש מאות מטר של החומה, שצוירו ב-1990 בידי מאה שמונה-עשר אמנים מעשרים ואחת מדינות, בצד המזרחי — הצד שמעולם לא צויר, כי עד אז איש לא יכול היה להתקרב אליו.
- פרידריכסהיין — המועדונים כאן כי המזרח השאיר תחנות כוח, מתקני חימום ומסילות עם קירות עבים, בלי שכנים ובלי רישיון שאפשר לאבד. ברגהיין הוא תחנת כוח נטושה, והתור אליו שרירותי להפליא.
מה יש בברלין
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה ברנדנבורג — תשע שנות איחור, 4 מיליארד חריגה. הרכבת 30 דקות
- התחנה המרכזית — רכבות חוצות אותה בשתי קומות בזווית ישרה
- תחנת המזרח — התחנה הראשית של המזרח, והגלריה לידה
- תחנת האוטובוסים — אוטובוסים זולים לפראג, ורשה ואמסטרדם
תרבות והיסטוריה
- שער ברנדנבורג — הוא עמד ברצועת המוות עשרים ושמונה שנים
- הרייכסטאג — חינם, אבל צריך להירשם ברשת ימים מראש
- אנדרטת השואה — 2,711 מצבות, חינם, ומרכז המידע מתחת
- טופוגרפיה של טרור — חינם, על מרתפי מפקדת הגסטאפו
- אנדרטת החומה — המקום היחיד שבו רצועת המוות השלמה נשמרה
- הגלריה במזרח — 1.3 ק״מ של חומה, 101 ציורים, וחינם
- המוזיאון היהודי — הבניין של ליבסקינד הוא המוצג. לתת שלוש שעות
- מוזיאון פרגמון — סגור לשיפוץ עד 2027. לבדוק מה פתוח
- המוזיאון החדש — נפרטיטי כאן, והבניין הושאר מופצץ
- הגלריה הלאומית הישנה — הרומנטיקנים הגרמנים, והנזיר של פרידריך מול הים
- מוזיאון בודה — בחוד האי, והפחות צפוף
- פורום הומבולדט — ארמון משוחזר עם גב מודרני, וגג חינם
- גלריית הציורים — הציירים הישנים, וכמעט איש לא מגיע
- הגלריה הלאומית החדשה — הבניין האחרון של מיס ואן דר רוהה, שוחזר למילימטר
- ארמון שרלוטנבורג — הארמון הגדול בברלין, והגן חינם
- מוזיאון השטאזי — המשרד של השר עצמו, הושאר בדיוק כפי שהיה
- זקסנהאוזן — שעה מהעיר. חינם, ולהקצות את כל היום
מה לראות
- אלכסנדרפלאץ — חלון הראווה של המזרח, והשעון מראה כל אזור זמן
- מגדל הטלוויזיה — 368 מטר, והצלב על הכיפה לא תוכנן
- ז׳נדרמנמרקט — שתי קתדרלות זו מול זו, אחת צרפתית ואחת גרמנית
- אונטר דן לינדן — עצי הטיליה נכרתו ב-1935 וניטעו מחדש
- החצרות של האקה — שמונה חצרות זו בתוך זו, מ-1906
- פוטסדאמר פלאץ — הכיכר העמוסה באירופה, אחר כך שטח ריק, אחר כך זה
- טירגארטן — הברלינאים כרתו אותו להסקה בחורף 1946
- שדה טמפלהוף — מסלול המראה שאפשר לרכוב עליו. העיר הצביעה להשאיר אותו ריק
- גשר אוברבאום — מעבר גבול עד 1989, היום הגשר היפה בעיר
- קרויצברג — הרובע שהחומה כלאה, והשכירות הפכה למפורסם
- פרנצלאואר ברג — נתפס בפלישה ב-1990, עגלות ילדים ב-2010
- פרידריכסהיין — כאן המועדונים, והחומה עמדה לאורך הקצה
- נויקלן — טורקי, ערבי וצעיר, והתעלה עוברת בתוכו
- פארק טרפטוב — אנדרטה סובייטית בגודל אצטדיון, וחינם
- מאוארפארק — ראשון: שוק פשפשים וקריוקי פתוח לאלפיים איש
- טויפלסברג — גבעת הריסות מלחמה ועליה תחנת האזנה אמריקאית
- ואנזה — חוף האגם הגדול באירופה, ושעה ברכבת
- סאנסוסי, פוטסדאם — מדרגות הכרם של פרידריך הגדול, 40 דקות מהעיר
שווקים וקניות
- אולם השוק תשע — חמישי הוא ערב אוכל רחוב, והוא דחוס
- השוק הטורקי על התעלה — שלישי ושישי, לאורך התעלה, וזול
- בוקסהאגנר פלאץ — שבת אוכל, ראשון פשפשים, באותה כיכר
- ארקונהפלאץ — ראשון, קטן, ורהיטי מזרח גרמניה אמיתיים
- וינטרפלדטפלאץ — רביעי ושבת, והשוק העתיק שעדיין פועל
- קאדווה — קומת האוכל היא השישית, והיא העיקר
- קורפירסטנדאם — חלון הראווה של המערב, והוא עדיין מנסה
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם ברלין אוכלת בעמידה. נקניקייה שהומצאה בעיר מופצצת ב-1949 בידי אישה שהחליפה שתייה חריפה בקטשופ עם חיילים בריטים, תור לקבב שלא היה קצר מארבעים דקות בחמש-עשרה שנים, ודוכן שמוכר את אותו דבר באותה פינה מאז 1930.
- קונופקה — €3.50, בעמידה, סגור בראשון
- הקבב של מוסטפא — €6, וללכת באחת-עשרה בבוקר
- קארי 36 — פתוח עד חמש לפנות בוקר, €2.90, ובלי מקומות
- בורגרמייסטר — בשירותים ציבוריים שהוסבו, מתחת למסילה. €6
- רוגאצקי — סגור בראשון ובשני. הרינג מתחת ל-€6
- אולם השוק תשע — חמישי הוא ערב אוכל רחוב, מחמש עד עשר
- צייט פיר ברוט — לחמניות קינמון שנאפות כל היום. ללכת על חמה
- פראטר גארטן — גן הבירה העתיק בברלין, 1837, ומביאים לבד מהדלפק
מוזיאונים
- המוזיאון החדש — €14, להזמין משבצת, והיא בקומה השנייה
- המוזיאון היהודי — חינם. שלוש שעות, והבניין הוא המוצג
- גלריית הציורים — €10. ורמיר, רמברנדט, ואיש אינו בחדר
- הגלריה הלאומית החדשה — €14, והאולם הריק הוא העיקר
- מוזיאון השטאזי — €10. המשרד של מילקה, כפי שהיה, עם הכספת פתוחה
- מוזיאון מזרח גרמניה — €13.50, אינטראקטיבי, ואפשר לשבת בטרבנט
- מוזיאון הטבע — €11. שלד הדינוזאור המורכב הגבוה בעולם
פארקים
- שדה טמפלהוף — חינם, פתוח עד רדת החשכה, ומותר לרכוב על המסלול
- טירגארטן — חינם. מדשאת השיזוף העירומה אינה שמועה
- פארק טרפטוב — שבעת אלפים חיילים סובייטים קבורים מתחתיו
- מאוארפארק — ראשון אחר הצהריים: קריוקי פתוח לאלפיים איש
- ואנזה — חוף רחצה מ-1907, קילומטר של חול, ו-€6
- גרונוואלד — שלושת אלפים הקטאר יער בתוך העיר
עם ילדים
- מוזיאון הטבע — ברכיוזאורוס בגובה 13 מטר, ואלה העצמות האמיתיות
- מוזיאון הטכנולוגיה — מטוס אמיתי תלוי מהגג, וארבעים קטרים
- גן החיות — הכי הרבה מינים מכל גן חיות בעולם, ופנדות
- מוזיאון מזרח גרמניה — מותר לפתוח כל מגירה, וילדים עושים את זה
- שדה טמפלהוף — שני קילומטרים של מסלול לרוץ עליו, וחינם
- האצטדיון האולימפי — האצטדיון של 1936, ומגדל הפעמון שאפשר לטפס אליו
חיי לילה
- ברגהיין — משבת בחצות עד שני בבוקר. אסור לצלם
- ווטרגייט — קיר זכוכית אל הנהר, והשמש עולה בתוכו
- אס-או 36 — פאנק מאז 1978, על שם המיקוד, וזול
- הבולהאוס של קלרכן — אולם ריקודים מ-1913 שמעולם לא נסגר, אף פעם
- רא״וו גלנדה — מוסך רכבות של ברים, מועדונים וקירות טיפוס
- הפילהרמונית — קונצרטים חינם בצהרי כל יום שלישי באחת