Italy
בלאג׳יו
בלאג׳יו יושבת על הכף שבה אגם קומו מתפצל לשלוש זרועותיו, והרומאים כבר בנו כאן וילות בשביל הנוף. את השם נוהגים לגזור מ-בילאקוס, בין שני אגמים. המסלול עובר ברגל על הכף מהגנים שבחוף הדרומי שלה, עולה אל הכנסייה ויוצא עד הקצה, ואז נוסע במעלה הגבעה שמאחוריה אל הקפלה של רוכבי האופניים. הכפר הוא בוקר ברגל, רובו מדרגות; הגיזאלו רבע שעה ברכב. החניה בבלאג׳יו מעטה ובתשלום, אז להשאיר את הרכב במלון.
חדר לזוג בבלאג׳יו — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
הפנינה של האגם
בלאג׳יו יושבת על הכף שבה אגם קומו מתפצל לשלוש זרועותיו, והרומאים כבר בנו כאן וילות בשביל הנוף. את השם נוהגים לגזור מ-בילאקוס, בין שני אגמים. המסלול עובר ברגל על הכף מהגנים שבחוף הדרומי שלה, עולה אל הכנסייה ויוצא עד הקצה, ואז נוסע במעלה הגבעה שמאחוריה אל הקפלה של רוכבי האופניים. הכפר הוא בוקר ברגל, רובו מדרגות; הגיזאלו רבע שעה ברכב. החניה בבלאג׳יו מעטה ובתשלום, אז להשאיר את הרכב במלון.
- Gardens of Villa Melzi — הווילה נבנתה ב-1808–10 עבור פרנצ׳סקו מלצי ד׳אריל, סגן נשיא הרפובליקה האיטלקית תחת נפוליאון. בגן עומד פסל של דנטה וביאטריצ׳ה שלפי הסיפור נתן לפרנץ ליסט את הרעיון לסונטת דנטה שלו, בזמן שהותו בבלאג׳יו ב-1837.
- Basilica of San Giacomo — כנסייה רומנסקית לומברדית מסוף המאה האחת-עשרה ומהמאה השתים-עשרה, בראש הכפר. הדוכן שלה עשוי לוחות מגולפים שמראים את הסמלים של ארבעת האוונגליסטים.
- Villa Serbelloni — המסורת ממקמת על ראש הגבעה הזה את וילה טרגדיה של פליניוס הצעיר; הייתה לו עוד אחת, קומדיה, למטה ליד המים. ב-1959 הורישה הבעלים האחרונה, אלה ווקר, נסיכת דלה טורה א טאסו, את האחוזה לקרן רוקפלר, שעדיין מפעילה אותה כמקום מפלט לסופרים ולחוקרים.
- Punta Spartivento — השם פירושו הנקודה שמפצלת את הרוח: כאן נפגשות הרוחות של שלוש הזרועות. האגם שמתחת עמוק יותר מ-400 מטר, מהעמוקים באירופה, והקרקעית שלו נמצאת הרבה מתחת לפני הים.
- Madonna del Ghisallo — המעבר הוא עלייה קלאסית של הג׳ירו די לומברדיה, וב-1949 הכריז האפיפיור פיוס השנים-עשר על מדונה דל גיזאלו כפטרונית של רוכבי האופניים. על קירות הקפלה תלויים אופניים וחולצות שהשאירו אלופים, ביניהם פאוסטו קופי וג׳ינו ברטלי.
- Museo del Ciclismo — המוזיאון היה הרעיון של פיורנצו מאניי, שזכה שלוש פעמים בג׳ירו ד׳איטליה, ונפתח ב-2006 כשהקפלה כבר לא יכלה להכיל עוד מתנות. בפנים האופניים והחולצות הוורודות של הרוכבים הגדולים של הג׳ירו.
משולש המעבורות
בלאג׳יו, וארנה ומנאג׳ו עומדות זו מול זו באמצע האגם, וסירות מחברות בין השלוש בערך כל חצי שעה בעונה, כרבע שעה לכל חצייה. בכביש אותה נסיעה לוקחת שעות, אז זה יום בלי רכב: לקנות במזח כרטיס יומי לאגם המרכזי ולקפוץ. בוארנה יש הכי הרבה לראות, עם מבצר מעליה ונחל שפורץ מתוך הסלע; במנאג׳ו יש וילה עם סיפור גרמני. לבדוק מתי הסירה האחרונה חוזרת.
- Bellagio ferry pier — שני סוגי סירות יוצאים מכאן: סירות נוסעים, וממזח נפרד מעבורות רכב שחוצות לוארנה, למנאג׳ו ולקדנביה. במסלול הזה הרכב נשאר על היבשה; המעבורות הן הסיבה ששלושת הכפרים מרגישים כמו עיר אחת.
- Villa Monastero — היא התחילה כמנזר של נזירות ציסטרציאניות, שהארכיבישוף קרלו בורומאו סגר ב-1567. הבניין נמכר והפך לווילה, והגן הארוך שלה נמתח לאורך החוף בין אגבות, הדרים ודקלים.
- Church of San Giorgio, Varenna — על החזית שלה פרסקו ענק של כריסטופורוס הקדוש, הפטרון של הנוסעים. אמונה של ימי הביניים אמרה שמי שמביט בו לא ימות באותו יום, ולכן צוירו אותו כל כך גדול, כדי שייראה מהדרך ומהמים.
- Castello di Vezio — מסורת מקומית אומרת שהמגדל נבנה עבור תאודלינדה, מלכת הלומברדים במאה השביעית, שפרשה אל האגם. היום מאלפי בזים מעיפים את הציפורים שלהם מהחומות, ודמויות גבס אפורות של רוחות עומדות ברחבי המקום.
- Fiumelatte — באורך של כ-250 מטר, הנחל נקרא לעתים קרובות הנהר הקצר באיטליה, ושמו פירושו נהר של חלב, על שם הקצף הלבן. לאונרדו דה וינצ׳י תיאר אותו במחברות שלו ותהה למה הוא זורם רק בחלק מהשנה.
- Villa Mylius Vigoni — היינריך מיליוס, סוחר מפרנקפורט, קנה את הווילה ב-1829, וצאצאו איניאציו ויגוני הוריש אותה לרפובליקה הפדרלית של גרמניה כשמת ב-1983. היום זה מרכז גרמני-איטלקי לפגישות ולכנסים על הגבעה מעל מנאג׳ו.
חוף הטרמצינה
מעבר למים מבלאג׳יו, החוף המערבי בין קדנביה ללנו פונה דרומה ומקבל שמש כל היום; המאה התשע-עשרה קראה לו הגן של האגם. הווילות הגדולות כאן, וגם דף אפל יותר: המקום שבו נורה מוסוליני באפריל 1945. לשוט לקדנביה וללכת דרומה בשביל הגרינוויי, ואז לחזור בסירה מלנו או מסאלה קומצ׳ינה. יום שלם; לווילה דל בלביאנלו ימי פתיחה מוגבלים, אז לבדוק לפני.
- Villa La Collina — קונרד אדנאואר, הקנצלר הראשון של מערב גרמניה, בילה את חופשותיו בווילה הזאת מעל קדנביה מ-1959, ושיחק בוצ׳ה בגן. היום היא שייכת לקרן קונרד אדנאואר.
- Villa Carlotta — הנסיכה מריאנה מהולנד קנתה את הווילה ב-1843 ונתנה אותה לבתה שרלוטה כמתנת חתונה, ומאז היא נושאת את שמה. בפנים תלוי הציור של פרנצ׳סקו הייס של הנשיקה האחרונה של רומיאו ויוליה, ועומד העתק של אמור ופסיכה של קנובה בידי תלמידו אדמו טדוליני.
- Greenway del Lago di Como — שביל הליכה מסומן של כעשרה קילומטרים מקולונו לגריאנטה, שנתפר משבילי פרדות ישנים ומסמטאות כפרים מעל כביש החוף. רובו מתון, ובכמעט כל כפר בדרך יש מזח מעבורת.
- Villa Belmonte — ב-28 באפריל 1945 נורו בניטו מוסוליני וקלרה פטאצ׳י בידי פרטיזנים בשער של הווילה הזאת בג׳ולינו די מצגרה, יום אחרי שנתפסו בדונגו כשברחו צפונה. צלב קטן מסמן את המקום ליד החומה.
- Villa del Balbianello — נבנתה ב-1787 עבור הקרדינל אנג׳לו מריה דוריני, ונקנתה ב-1974 בידי גוידו מונזינו, שהוביל את המשלחת האיטלקית לאוורסט ב-1973; הוא הוריש אותה לקרן המורשת האיטלקית, FAI, ב-1988. המרפסות שלה שימשו כאגם של נאבו במלחמת הכוכבים: מתקפת המשובטים, ומופיעות בקזינו רויאל.
- Isola Comacina — האי היה עיר מבוצרת עד 1169, כשקומו, כנקמה על הברית שלו עם מילאנו, החריבה אותו, ולפי המסופר הבישוף הטיל עליו קללה. הפונדק היחיד שלו, שנפתח ב-1947, עדיין מסיים כל ארוחה בטקס של אש כדי להרחיק את הקללה.
מה יש בבלאג׳יו
איך מגיעים ומתניידים
- תחנת הרכבת וארנה — מסילת הרכבת הקרובה: רכבות למילאנו דרך לקו, והמעבורת מבלאג׳יו מורידה אתכם הליכה קצרה ממנה
- תחנת הרכבת של לקו — התחנה הראשית של הזרוע המזרחית, עם רכבות למילאנו ובמעלה החוף לוארנה; חצי שעה מבלאג׳יו ברכב
- תחנת האוטובוס בפיאצה מאציני — אוטובוסים לקומו בכביש האגם יוצאים מכאן; הנסיעה כשעה והעיקולים חדים
תרבות והיסטוריה
- בזיליקת סן ג׳אקומו — הכנסייה הרומנסקית בראש הסמטאות המדורגות; להיכנס כדי לראות את הדוכן המגולף
- וילה סרבלוני — הפארק בראש הכף פתוח רק בסיורים מודרכים שמזמינים בעיירה; שווה בשביל הנוף על שלוש הזרועות
- וילה מונסטרו — מנזר לשעבר בוארנה עם גנים שנמתחים לאורך החוף; לחצות במעבורת ולהיכנס ברגל
- וילה קרלוטה — פסלים בפנים וגן ענק בחוץ; לבוא באפריל ובמאי בשביל האזליאות והרודודנדרונים
- וילה דל בלביאנלו — על כף מיוערת אחרי לנו; מגיעים במונית מים או בשביל של כקילומטר, ולבדוק באילו ימים השביל פתוח
- כנסיית סן ג׳ורג׳ו בוארנה — הכנסייה הראשית של וארנה בכיכר הקטנה; לחפש את הקדוש הענק שמצויר על החזית
- מדונה דל גיזאלו — הקפלה של רוכבי האופניים על המעבר מעל בלאג׳יו, רבע שעה ברכב; המוזיאון שלידה הוא הסיבה העיקרית
מה לראות
- הגנים של וילה מלצי — גן לחוף האגם עשר דקות הליכה דרומית לכפר; הווילה עצמה פרטית
- פונטה ספרטיוונטו — הקצה של הכף, שבו האגם מתפצל לשלוש; הליכה קצרה אחרי הבתים האחרונים
- סליטה סרבלוני — היפה בסמטאות המדורגות מהטיילת אל הכנסייה; רוב בלאג׳יו היא מדרגות, אז לארוז קל
- פסקאלו — כפר הדייגים הישן בצד של לקו, עשר דקות מעבר לגבעה; שקט כשהמרכז מלא
- מבצר וציו — מגדל מעל וארנה עם הדגמות של בזים; עלייה תלולה של עשרים דקות ברגל מהכפר
- פיומלאטה — מפל לבן שפורץ מהסלע אל האגם; הוא זורם מהאביב עד הסתיו ומתייבש בחורף
- מנאג׳ו — הפינה השלישית של משולש המעבורות, עם טיילת ארוכה והדרך ללוגאנו
- האי קומצ׳ינה — האי היחיד באגם, שיט קצר מסאלה קומצ׳ינה; חורבות כנסיות בתוך היער
- האוררידו של בלאנו — מעברים תלויים בתוך ערוץ סוער בקצה בלאנו; עשר דקות ברכבת או במעבורת צפונית לוארנה
שווקים וקניות
- המעדנייה של בוטי — נקניקים וגבינות של ארץ האגם לפיקניק על המעבורת; בבלאג׳יו אין שוק של ממש
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
בלאג׳יו היא מהכפרים היקרים באגם, ושולחן עם נוף במסעדה עולה בהתאם. הדרך הזולה לאכול היא הדרך האיטלקית: פנינו או משולש פיצה ליד דלפק של בר, גלידה על המדרגות, ופיקניק של סלמי, גבינה ולחם מהמעדנייה שאוכלים על המעבורת. המנות של האגם עצמו, פרקה על ריזוטו ומיסולטיני, הן אוכל של ערב; הצהריים יכולים להיות כריך עם נוף שלא עולה כלום.
- גלטריה דל בורגו — גלידה ליד הכנסייה, גביע כ-3-4 אירו
- בר פסטיצ׳ריה רוסי — קפה ומאפה מתחת לקשתות ליד המזח, כ-3-5 אירו
- פסטיצ׳ריה קסטלי — מאפייה לפוקאצ׳ה ועוגיות לסירה, כ-2-5 אירו
- סנאק בר — פניני וטוסטים ליד המעבורות, כ-5-8 אירו
- פיצריה לה גרוטה — פיצה בסמטה מדורגת, כ-9-13 אירו
- המעדנייה של בוטי — סלמי, גבינה ולחם לפיקניק, כ-8-12 אירו
- גלטריה ריבה — גלידה על הטיילת של וארנה בין סירה לסירה, כ-3-4 אירו
- בר מולו — שפריץ וכריך ליד הנמל של וארנה, כ-6-10 אירו
מוזיאונים
- מוזיאון האופניים — אופניים וחולצות ורודות של הג׳ירו; רבע שעה ברכב
- וילה קרלוטה — פיסול וציור, ואז הגנים; חצי יום
- וילה מונסטרו — בית-מוזיאון וגן חוף בוארנה
- מוזיאון הנוף של אגם קומו — מוזיאון קטן של נופי האגם בטרמצו
- מוזיאון הסירה של האגם — סירות העץ של האגם, צפונה יותר בחוף המערבי
טבע
- הגנים של וילה מלצי — אזליאות באביב ובריכה יפנית; עשר דקות הליכה
- פונטה ספרטיוונטו — קצה הכף; שקיעה מעל הזרוע של קומו
- פיומלאטה — עשרים דקות הליכה דרומית לוארנה בשביל החוף
- האוררידו של בלאנו — מעברים מעל המפלים; קפיצה קצרה צפונית לוארנה
- שביל הנודד — שביל ישן לאורך החוף המזרחי; ללכת קטע מוארנה
עם ילדים
- מבצר וציו — עופות דורסים ומגדל לטפס עליו מעל וארנה
- וילה דל בלביאנלו — הווילה של מלחמת הכוכבים; להגיע במונית מים מלנו
- המזח של בלאג׳יו — לנסוע ברגל על מעבורת רכב ולראות את המכוניות עולות
- האי קומצ׳ינה — סירה לאי עם חורבות לחקור
- פסקאלו — חוף חלוקים שקט לקפיצת אבנים על המים
אוכל
- בילאקוס — קרויה על שם השם הלטיני הישן של הכפר; מרפסת במעלה המדרגות
- מסעדת לה פונטה — ליד קצה הכף, לשולחן בשקיעה
- מסעדת טרצה ברקטה — מרפסת מעל הסמטאות של הכפר העתיק
- מסעדת בלאג׳יו — על הטיילת ליד המזחים
- אנוטקה פרינצ׳יפסה — כוס יין לפני ארוחת הערב
- הפונדק של האי קומצ׳ינה — תפריט קבוע על האי; להזמין, ולהגיע בסירה
- טרטוריית הדייגים קוואלינו — דגי אגם על הטיילת של וארנה; לחזור במעבורת אחר כך