Spain
ברצלונה
ב-1859 הרסה ברצלונה את חומותיה וקיבלה תוכנית מהפכנית: רשת של ריבועים עם פינות קטומות, גינה במרכז כל בלוק, ובניינים בשתי צלעות בלבד. היזמים בנו בארבע, מילאו את הגינות, והוסיפו קומות — והתוצאה היא הרובע הצפוף באירופה. גאודי בנה בו שלושה בתים. שעתיים.
חדר לזוג בברצלונה — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
הרשת שלא הושלמה
ב-1859 הרסה ברצלונה את חומותיה וקיבלה תוכנית מהפכנית: רשת של ריבועים עם פינות קטומות, גינה במרכז כל בלוק, ובניינים בשתי צלעות בלבד. היזמים בנו בארבע, מילאו את הגינות, והוסיפו קומות — והתוצאה היא הרובע הצפוף באירופה. גאודי בנה בו שלושה בתים. שעתיים.
- פאסייז׳ דה גרסיה — אריחי המדרכה הם של גאודי, תוכננו לבית אחד ושימשו לרחוב כולו; עמודי התאורה עם העטלף בראש הם מ-1906. בלוק אחד מחזיק שלושה בתים של שלושה אדריכלים יריבים, וברצלונה קוראת לו בלוק המחלוקת.
- קאזה בטיו — גאודי לא בנה אותו — נתנו לו בניין רגיל מ-1877 ואמרו לו להפוך אותו למיוחד. אין בחזית קו ישר אחד, המרפסות הן גולגולות, והגג הוא גבו של הדרקון שסנט ג׳ורג׳ הרג.
- קאזה מילה — העירייה קנסה את הבעלים כי הבניין חרג מגובה החוק ועמוד אחד חצה את המדרכה; הוא סירב לחתוך אותו. אין בו שום קיר נושא — כל קומה אפשר לתכנן מחדש מאפס, דבר שלא נשמע ב-1912.
- בית הצריחים — שישה צריחים על בלוק אחד, שנבנה ב-1905 לשלוש אחיות שכל אחת רצתה בית משלה ולא הסכימו לגור בנפרד. זה הבניין היחיד ברשת שאפשר להקיף אותו לגמרי.
- בית החולים סנט פאו — עשרים ושבעה ביתנים בגן, מחוברים בקילומטר של מנהרות מתחת, שנבנו על התיאוריה שאור ואוויר מרפאים טוב ממסדרונות. הוא פעל כבית חולים עד 2009, וכמעט איש לא הולך את עשר הדקות אליו.
- סגרדה פמיליה — גאודי קיבל אותה לידיו בגיל שלושים ואחת והעביר עליה ארבעים ושלוש שנים, את שתים-עשרה האחרונות בחיים באתר עצמו. הוא קבור בקריפטה. הוא אמר שהלקוח שלו לא ממהר, ומאה וארבעים שנה אחר כך היא עדיין לא גמורה.
העיר הישנה
מתחת לרובע הגותי יושבת ברצינו הרומית, וארבעת אלפים מטר רבוע ממנה חפורים ואפשר ללכת בהם. אבל חצי ממה שנראה גותי נבנה בשנות העשרים של המאה העשרים: העיר שיפצה את עצמה לקראת תערוכה עולמית והוסיפה גשרים וחזיתות שנראים בני שש מאות שנה. שעתיים וחצי.
- מוזיאון ההיסטוריה — יורדים במעלית והולכים ארבעת אלפים מטר רבוע של ברצינו הרומית מתחת לכיכר — רחובות, מכבסה שהשתמשה בשתן כחומר הלבנה, בית בד ליין, ומפעל לרוטב דגים, הכול מתחת לרצפת הארמון מימי הביניים.
- הקתדרלה — שלוש-עשרה אווזות לבנות חיות בחצר הפנימית, אחת לכל שנה בחייה של סנטה אאוליה, שהייתה בת שלוש-עשרה כשהרומאים הרגו אותה. הן מוחזקות שם חמש מאות שנה, והן רועשות.
- אל קאל — הרובע היהודי עד הטבח של 1391, והסמטאות הן הצרות בעיר כי החוק הגביל את רוחבו של רחוב יהודי. אבן פינה עברית משנת 1314 עדיין משוקעת בקיר ברחוב מארלט.
- כיכר סנט פליפ נרי — הצלקות בקיר הכנסייה הן מפצצה שהוטלה בינואר 1938 והרגה ארבעים ושניים איש, רובם ילדים שהסתתרו בקריפטה. במשך עשרות שנים אמרה העיר שאלה סימני כדורים מהמלחמה; הם לא.
- סנטה מריה דל מאר — נבנתה בחמישים וארבע שנים, שזה שום דבר לקתדרלה, וכולה בידי אנשי הרובע — הסוורים נשאו כל אבן מהחוף על גבם, ופניהם מגולפות בדלת.
- שוק סנטה קטרינה — כשחפרו כדי לבנות אותו מחדש מצאו מתחת לרצפה מנזר מימי הביניים, ולכן השוק החדש תוכנן מחדש סביב החורבות. גג הגלים שמעליו עשוי שלוש מאות עשרים וחמישה אלף אריחי קרמיקה בשישים ושבעה צבעים.
הגבעה והים
עד 1992 ברצלונה הפנתה לים את הגב: מסילות, מפעלים ומחסנים חסמו את החוף, ולא היה בה חוף רחצה אחד. בשביל האולימפיאדה הרסה העיר קילומטרים של תעשייה, הביאה חול בספינות, ובנתה ארבעה חופים. זו העיר היחידה שבנתה לעצמה חוף. שעתיים, רובן במורד.
- מצודת מונז׳ואיק — התותחים שלה כוונו אל ברצלונה, לא אל הים — היא נבנתה כדי להחזיק את העיר, והפגיזה אותה פעמיים. פרנקו הוציא כאן להורג את נשיא קטלוניה ב-1940. הצבא החזיר אותה לעיר רק ב-2007.
- קרן מירו — מירו העניק לעיר את האוסף וחברו ז׳וזפ לואיס סרט תכנן סביבו את הבניין — הכול אור עליון, בלי חלונות על האמנות, וחצרות חתוכות בתוכנית כך שכל הזמן יוצאים שוב החוצה.
- מוזיאון האמנות הקטלאנית — בשנות העשרים יצאו צוותים אל הפירנאים וקילפו את ציורי הקיר הרומנסקיים מקירות כנסיות נידחות בעזרת דבק ובד, כדי למנוע מסוחרים לקנות אותם. הם הורכבו מחדש כאן, על העתקים של הקשתות שמהן באו.
- מזרקת הקסמים — נבנתה בפחות משנה לתערוכה העולמית של 1929 בידי מהנדס שעמיתיו אמרו שזה בלתי אפשרי. היא נהרסה במלחמת האזרחים ונבנתה מחדש מהשרטוטים שלו ב-1955.
- ברסלונטה — נבנתה ב-1753 לאנשים שהצבא הרס את בתיהם כדי לפנות מקום למצודה. המגרשים היו זעירים בכוונה — חדר אחד לעומק, שני חלונות לרוחב — כדי שלתותחי המבצר יהיה תמיד קו ירי נקי מעל הגגות.
- חוף ברסלונטה — לא היה כאן חוף לפני 1992 — החוף היה מסילות ומוצא ביוב. העיר פינתה את התעשייה, שאבה חול מקרקעית הים, ובנתה ארבעה וחצי קילומטרים של חוף בשלוש שנים.
מה יש בברצלונה
איך מגיעים ומתניידים
- נמל התעופה אל פראט — האארובוס 35 דקות לכיכר קטלוניה, €7.25
- תחנת סאנץ — הרכבת המהירה למדריד בשעתיים וחצי
- תחנת צרפת — תחנה מ-1929 עם אולם שיש, וכמעט בלי רכבות
- תחנת הצפון — אוטובוסים לחוף ולפירנאים
תרבות והיסטוריה
- סגרדה פמיליה — להזמין כרטיס לשעה. בדלת לא מוכרים דבר
- פארק גואל — האזור המונומנטלי בתשלום; שאר הפארק חינם
- קאזה בטיו — €35 ושווה פעם אחת. ללכת בפתיחה
- קאזה מילה — הגג הוא הסיבה. כרטיסי ערב שקטים יותר
- פלאו גואל — ההזמנה הגדולה הראשונה של גאודי, €12, וכמעט ריק
- קאזה ויסנס — הבית הראשון שלו, בגרסיה, והכי פחות מבוקר
- פאלאו דה לה מוזיקה — צוהר ויטראז׳ מעל האולם. סיור או קונצרט
- בית החולים סנט פאו — בית חולים פעיל עד 2009, והיום האתר השקט בעיר
- הקתדרלה — שלוש-עשרה אווזות בחצר, אחת לכל שנה שחיה
- סנטה מריה דל מאר — נבנתה בחמישים וארבע שנים בידי אנשי הרובע
- מוזיאון פיקאסו — נעוריו, לא תהילתו. חינם בערבי חמישי
- קרן מירו — על מונז׳ואיק, בבניין שחבר של מירו תכנן בשבילו
- מוזיאון האמנות הקטלאנית — ציורי קיר רומנסקיים שנחתכו מכנסיות והורכבו בפנים
- מאקבה — ריצ׳רד מאייר, והכיכר בחוץ היא מקום הסקייט
- המוזיאון הימי — מספנות מימי הביניים, וגלֵרה בגודל מלא בתוכן
- מוזיאון ההיסטוריה — ארבעת אלפים מ״ר של עיר רומית, מתחת לכיכר
מה לראות
- הרובע הגותי — חציו נבנה מחדש בשנות העשרים כדי להיראות עתיק
- אל בורן — רובע הסוחרים מימי הביניים, והברים הטובים
- אל ראוואל — הרובע שהעיר מנסה כל הזמן לשנות לו את השם
- הרמבלה — ללכת בה פעם אחת בשבע בבוקר, ולא יותר
- הכיכר המלכותית — עמודי התאורה הם העבודה הציבורית הראשונה של גאודי
- פאסייז׳ דה גרסיה — שלושה בתי גאודי בתשע מאות מטר
- גרסיה — עיר נפרדת עד 1897, והיא עדיין מצביעה ככזו
- אל קאל — הרובע היהודי מימי הביניים, בארבע סמטאות צרות
- ברסלונטה — נבנתה ב-1753 לאנשים שהצבא פינה
- חוף ברסלונטה — לא היה כאן חוף לפני 1992. הוא הובא במשאיות
- חוף בוגאטל — עשרים דקות הלאה, וחצי מהאנשים
- מונז׳ואיק — גבעה של מוזיאונים, גנים ומצודה, ורכבל אליה
- מצודת מונז׳ואיק — התותחים שלה כוונו אל העיר, לא אל הים
- מזרקת הקסמים — נבנתה בשנה לתערוכת 1929. חמישי עד שבת
- הבונקרים של כרמל — תותחי נ״מ ב-1937, והנוף החינמי הטוב היום
- טיבידאבו — לונה פארק מ-1901 על ראש ההר
- פארק הציטדלה — מבצר נהרס כדי לבנות אותו, בכוונה
- שער הניצחון — נבנה כשער לתערוכה העולמית של 1888
- פובלנואו — המפעלים הישנים, והחוף בלי הקהל
- קאמפ נואו — נבנה מחדש ונפתח. לבדוק את המשחק לפני
- מונסראט — שעה מהעיר, מנזר על סלע משונן
- סיטחס — ארבעים דקות ברכבת, שבעה-עשר חופים
- ז׳ירונה — שלושים ושמונה דקות ברכבת המהירה, וחומות מימי הביניים
- קולוניה גואל — הקריפטה שבה גאודי בדק כל מה שבנה אחר כך
שווקים וקניות
- לה בוקריה — ללכת לפני תשע, או ללכת לסנט אנטוני במקום
- שוק סנט אנטוני — נבנה מחדש מעל דרך רומית. בראשון שוק הספרים
- סנטה קטרינה — גג הגלים הוא 325,000 אריחים, והשוק אמיתי
- שוק החירות — השוק של גרסיה, ובלי תיירים בתוכו
- אלס אנקנטס — שוק פשפשים מהמאה הארבע-עשרה, תחת גג מראות
- רחוב בלאי — רחוב הולכי רגל של ברי פינצ׳וס, €2 ליחידה
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם ברצלונה אוכלת בעמידה. בר שימורים ברוחב ארבעה מטרים שבו הכול יוצא מצנצנת וטעים יותר בגלל זה, דוכן בשוק עם שמונה שרפרפים שמאכיל את הסוחרים מאז 1940, ובודגה בברסלונטה שבה הומצאה הבומבה.
- קימט אי קימט — בעמידה בלבד, €4 למונטדיטו, סגור בראשון
- בר פינוצ׳ו, לה בוקריה — משמונה, סגור בראשון, והתור קצר
- לה קובה פומאדה — מזומן בלבד, נסגר בשלוש, ובלי שלט בחוץ
- אל שמפניאט — מאז 1929, היין המבעבע שלהם, ובלי מקומות ישיבה
- בר דל פלה — בעמידה ליד הבר, והמטבח טוב ממה שנראה
- בודגה לה פונטואל — ורמוט מהחבית בצהריים, כמו שעושים כאן
- רחוב בלאי — רחוב הולכי רגל של ברי פינצ׳וס, €2 לשיפוד
- צ׳וריה לאיטנה — צ׳ורוס מטוגנים בהזמנה, משבע בבוקר
מוזיאונים
- מוזיאון פיקאסו — €15, חינם בערבי חמישי, ולהזמין מראש
- מוזיאון האמנות הקטלאנית — €12, והאולמות הרומנסקיים הם מה שבאתם בשבילו
- קרן מירו — €14, על הגבעה, ומרפסת הגג כלולה
- מאקבה — €12, והכיכר בחוץ חינם וטובה יותר
- המוזיאון הימי — €10, וההעתק לבדו שווה את זה
- פאלאו דה לה מוזיקה — אולם הקונצרטים היחיד באירופה שמואר כולו באור יום
- קוסמוקאישה — €6, ואלף מ״ר של אמזונס מוצף אמיתי
פארקים
- פארק גואל — €18 למרפסת, ושאר הפארק חינם
- הבונקרים של כרמל — חינם, טיפוס תלול, וללכת לשקיעה
- פארק הציטדלה — סירות משוטים, מפל, והפרלמנט בתוכו
- גני מונז׳ואיק — קקטוסים, גן בוטני ותיאטרון יווני, הכול חינם
- פארק המבוך — מבוך משוכות אמיתי מ-1794, ורק 750 איש ביום
- טיבידאבו — לונה פארק מ-1901 בפסגה, וחשמלית אליו
אמונה ומקומות קדושים
- סגרדה פמיליה — €26 עם המגדל. להזמין, אין כרטיסים בדלת
- סנטה מריה דל מאר — חינם ביום. המוטות הם המפתח הרחב בגותיקה
- הקתדרלה — שלוש-עשרה אווזות, ומרפסת הגג בעוד €3
- סנט פאו דל קאמפ — הכנסייה העתיקה בעיר, ברובע הקשה ביותר
- קולוניה גואל — עשרים דקות ברכבת, €9, וכמעט ריק
- מונסראט — מנזר על סלע משונן, ומקהלת הנערים באחת
הופעות
- פאלאו דה לה מוזיקה — כרטיסים מ-€15, והסיור €20
- סאלה אפולו — אולם ריקודים מ-1943 עם רצפת הקפיצים המקורית
- רזמטאז — חמישה חדרים במפעל, חמישה סוגי מוזיקה, כרטיס אחד
- ג׳מבורי — מרתף בכיכר המלכותית, ג׳אז מאז 1960, €15
- הארלם ג׳אז — קטן, זול, ולהקה אחרת בכל ערב
- פאלאו סנט ז׳ורדי — האולם האולימפי. גגו נבנה על הקרקע והורם
חיי לילה
- אל בורן — ורמוט בשבע, יין בעשר, והכול במרחק הליכה
- גרסיה — כיכרות במקום ברים, וכולם יושבים בחוץ
- כיכר השמש — הכיכר האחת בגרסיה שכל הרובע מסיים בה
- פובלה סק — זול מאל בורן, והמקומיים יודעים
- בר ברוטאל — יין טבעי, וקיר בקבוקים שבוחרים ממנו
- הכיכר המלכותית — רועשת ותיירותית, אבל עמודי התאורה הם הראשונים של גאודי