sleepntrip

Portugal

האזורים

האזורים הם תשעה איים געשיים באמצע האוקיינוס האטלנטי, שליש מהדרך לאמריקה, ופונטה דלגדה בסאו מיגל היא העיר הגדולה. היא בנויה בבזלת שחורה ובטיח לבן, וההיסטוריה שלה כוללת קהילה יהודית ממרוקו שבנתה את בית הכנסת הראשון בפורטוגל אחרי הגירוש. תשעים דקות, מישורי.

חדר לזוג בהאזורים — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

פונטה דלגדה בשחור ולבן

האזורים הם תשעה איים געשיים באמצע האוקיינוס האטלנטי, שליש מהדרך לאמריקה, ופונטה דלגדה בסאו מיגל היא העיר הגדולה. היא בנויה בבזלת שחורה ובטיח לבן, וההיסטוריה שלה כוללת קהילה יהודית ממרוקו שבנתה את בית הכנסת הראשון בפורטוגל אחרי הגירוש. תשעים דקות, מישורי.

  1. שערי העיר — שלוש קשתות של בזלת שחורה שנבנו ב-1783 כשער העיר בנמל. כשבנו את שדרת החוף במאה העשרים פירקו אותן והזיזו אותן כמה עשרות מטרים אחורה, אל הכיכר שבה הן עומדות היום.
  2. הכנסייה הראשית — הכנסייה הראשית נבנתה בתחילת המאה השש עשרה, אחרי שהבירה הישנה בוילה פרנקה נהרסה, והפתח שלה מגולף מאבן גיר בהירה שהובאה מיבשת פורטוגל, בסגנון המנואליני של חבלים וקשרים — האבן של האי עצמו שחורה.
  3. בית הכנסת שער השמיים — בשנות העשרים של המאה התשע עשרה סוחרים יהודים ממרוקו התיישבו באזורים, וב-1836 הם פתחו את שער השמיים בבית ברחוב הזה — בית הכנסת הראשון שנבנה בפורטוגל מאז הגירוש של 1497. כשהקהילה הצטמצמה הוא עמד סגור עשרות שנים; הוא שוחזר ונפתח מחדש ב-2015, עם הספסלים, ארון הקודש והארכיון.
  4. מבצר סאו בראש — מבצר מהמאה השש עשרה שנבנה נגד שודדי ים, שצדו את ציי האוצר שחזרו מאמריקה ומהודו: האזורים היו התחנה האחרונה שלהם לפני אירופה, והמים סביבם היו מלאים פושטים.
  5. ישו של הניסים — במנזר אספרנסה יש פסל של ישו עטור בקוצים, שלפי המסופר האפיפיור נתן לנזירות של האי במאה השש עשרה, ושכוסה במשך מאות שנים בזהב ובאבני חן. ביום ראשון החמישי אחרי הפסחא נושאים אותו ברחובות, שמרופדים בפרחים, בחג הגדול של האזורים.
  6. שוק גרסה — השוק של העיר, שבו האננסים של האי — קטנים, מתוקים ויקרים — מונחים ליד גבינות משאר האיים, פסיפלורה ודגים. בסאו מיגל מגדלים אננסים בחממות זכוכית, וכל צמח לוקח כשנתיים לתת פרי אחד.

המכתש של האגמים התאומים

המערב של סאו מיגל הוא הר געש ענק אחד שהפסגה שלו קרסה למכתש ברוחב חמישה קילומטרים, שמלא היום בשני אגמים מחוברים, אחד ירוק ואחד כחול. סביבו החוף הוא לבה שחורה, ובנקודה אחת מעיין חם זורם לתוך האוקיינוס. חצי יום ורכב; העננים באים והולכים, אז צריך סבלנות.

  1. חממות האננס — במאה התשע עשרה, כשסחר התפוזים של האי קרס בגלל מחלה, המגדלים הפכו את הפרדסים לחממות זכוכית של אננס. כדי שכל הצמחים יפרחו בבת אחת הם עדיין ממלאים את החממות בעשן של עלים בוערים, כמו אז.
  2. פי הגיהנום — הליכה קצרה לאורך רכס מובילה לתצפית הגבוהה מעל כל הקלדרה, עם האגמים, הכפר סטה סידאדש ומכתשים קטנים יותר בתוכה, והים משני צדי האי.
  3. תצפית המלך — נקראת על שם הביקור של המלך קרלוש והמלכה אמליה ב-1901. האגדה אומרת שהאגמים נוצרו מהדמעות של נסיכה ורועה שנאסר עליהם להתחתן — שלה כחולות כמו העיניים שלה, שלו ירוקות כמו שלו.
  4. אגם שבע הערים — האגם הירוק והאגם הכחול הם גוף מים אחד שגשר מחלק; הצבעים באים מהעומק וממה שגדל בכל אחד. השם, שבע ערים, בא מאגדה מימי הביניים על שבעה בישופים נוצרים שברחו מהמורים לאי באוקיינוס האטלנטי.
  5. מושטיירוש — כפר למרגלות הר הגעש עם עמודי סלע גבוהים שעומדים מול חוף החול השחור שלו, שהמתיישבים הראשונים חשבו שנראים כמו מנזרים — ומכאן השם. השקיעה מאחוריהם היא הכי יפה באי.
  6. פונטה דה פרריה — למרגלות מצוק לבה מעיין חם זורם ישר לתוך מפרצון סלעים של האוקיינוס, ובשפל הים שם חם כמו אמבטיה. חבלים מתוחים לרוחב הבריכה כדי להיאחז בהם כשהגלים נכנסים.

אש, מים ואדים

המזרח של סאו מיגל עדיין חי. בעמק פורנש האדמה מעלה אדים ורותחת, ארוחת הצהריים מתבשלת בבורות באדמה, וגנים גדלים סביב בריכות של מי ברזל חמים. בדרך יש אגם מכתש, מטע תה ומעיינות חמים ביער. יום שלם ורכב; להביא בגד ים שלא אכפת לכם שיצבע כתום.

  1. אגם האש — אגם במכתש של הר געש שהתפרץ לאחרונה ב-1563, בלי כבישים או בתים סביבו, רק חופים לבנים על שפתו ויער מוגן. בהרבה ימים הוא מוסתר בענן, ואז פתאום מופיע.
  2. קלדיירה ולייה — בערוץ של שרכי עץ ענקיים, מפל של מים חמימים ועשירים בברזל נשפך לבריכה, ובריכות קטנות בסמוך חמות יותר. השרכים הם קרובים של היערות מתקופת הדינוזאורים.
  3. מטע התה גוריאנה — תה ניטע כאן במאה התשע עשרה, וגוריאנה, שעובד מאז 1883, הוא אחד ממטעי התה הבודדים באירופה. מכיוון שבאיים אין מזיקים של תה, מגדלים אותו בלי חומרי הדברה, וחלק מהמכונות במפעל הן המקוריות.
  4. אגם פורנש — על שפת האגם יש מעיינות רותחים, ובאדמה החמה לידם המסעדות של הכפר קוברות בבוקר סירים של בשר, נקניקים וירקות וחופרות אותם בצהריים, אחרי כשש שעות של בישול בידי הר הגעש. המנה נקראת קוזידו דאש פורנש.
  5. המעיינות החמים של פורנש — באמצע הכפר האדמה רותחת: בריכות בוץ, פתחי אדים ומעיינות של מינרלים שונים, חלקם טובים לשתייה. אנשי הכפר מבשלים בהם תירס, ומוכרים אותו ברחוב.
  6. פארק טרה נוסטרה — את הגן התחיל ב-1775 תומס היקלינג, סוחר אמריקאי וקונסול באזורים, והמרכז שלו הוא בריכה גדולה של מים כתומים וחמים, צבועים בברזל, בחום של שלושים וחמש עד ארבעים מעלות. סביבה אחד האוספים הגדולים של קמליות ושרכי עץ.

מה יש בהאזורים

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

האוכל של האזורים הוא אוכל של חווה ממרעה ירוק ומאוקיינוס קר: בקר וחלב מהפרות שיש מהן יותר מאנשים, גבינה חזקה מסאו ז׳ורז׳, צדפות פטלות צלויות עם שום, דגים קטנים מטוגנים. **בולו לבדו** הוא מאפה שטוח, רך ומתקתק מפורנש, שאוכלים חם; **קיישאדש** של וילה פרנקה הן טארטים קטנים של גבינה. לשתות: תה מהאי, ליקר פסיפלורה, וסודה פסיפלורה מקומית. בולו לבדו עולה בערך יורו.

מוזיאונים

המוזיאונים של סאו מיגל קטנים: הטבע של אי באוקיינוס, מבצר, מרכז האמנות במפעל אלכוהול ישן, ובית הכנסת של קהילה שהגיעה ממרוקו.

טבע

האזורים יושבים במקום שבו שלושה לוחות טקטוניים נפגשים, וסאו מיגל היא הרי געש, אגמי מכתש, מעיינות חמים ושדות ירוקים מוקפים בהידראנגאות. האוקיינוס סביבם הוא מהמקומות הטובים בעולם לראות לווייתנים; התצפיות הישנות של ציידי הלווייתנים על המצוקים מכוונות היום את סירות הצפייה.

עם ילדים

לילדים סאו מיגל היא הרפתקה: לווייתנים ודולפינים מסירה, שחייה בבריכות חמות ביער, ארוחת צהריים שהר געש מבשל, ותירס שמתבשל במעיין.

אמונה ומקומות קדושים

האיים קתוליים מאוד, עם חגי רוח הקודש בכל כפר, והתהלוכה הגדולה של ישו של הניסים בפונטה דלגדה. לידם עומד בית הכנסת של יהודי מרוקו.

חיי לילה

הלילות באזורים שקטים: ארוחת ערב ליד הנמל, משקה במרינה, והבריכות החמות של פורנש, שנשארות פתוחות אחרי החשכה.

לחיפוש חדר בהאזורים