sleepntrip

Egypt

אסואן

אסואן הייתה הגבול הדרומי של מצרים העתיקה, באשד הראשון, שבו סלעי גרניט שוברים את הנילוס לאשדות, ומעבר לו התחילה נוביה. על האי שלה עמד חיל מצב של גבול — ובו, לפני כאלפיים וחמש מאות שנה, חייתה קהילה של חיילים יהודים עם מקדש משלהם. חצי יום; לחצות במעבורת המקומית. לבדוק את אזהרת המסע למצרים לפני הנסיעה.

חדר לזוג באסואן — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

אלפנטינה והיהודים של הנילוס

אסואן הייתה הגבול הדרומי של מצרים העתיקה, באשד הראשון, שבו סלעי גרניט שוברים את הנילוס לאשדות, ומעבר לו התחילה נוביה. על האי שלה עמד חיל מצב של גבול — ובו, לפני כאלפיים וחמש מאות שנה, חייתה קהילה של חיילים יהודים עם מקדש משלהם. חצי יום; לחצות במעבורת המקומית. לבדוק את אזהרת המסע למצרים לפני הנסיעה.

  1. הקורניש של הנילוס — בסביבות 240 לפני הספירה המלומד היווני ארטוסתנס שמע שבסיינה, כמו שקראו לאסואן, השמש בצהריים ביום אמצע הקיץ מאירה ישר לתוך באר. כשמדד את הצל באלכסנדריה באותו יום, הוא חישב את גודל כדור הארץ, והגיע קרוב באופן מפתיע.
  2. האי אלפנטינה — במאה החמישית לפני הספירה חיל מצב של חיילים יהודים שירת את האימפריה הפרסית על האי הזה, עם המשפחות שלהם ומקדש לאלוהי ישראל, יהו. המכתבים שלהם בארמית על פפירוס שרדו — חוזי נישואים, הלוואות, ומכתב משנת 419 לפני הספירה על שמירת הפסח.
  3. האי אלפנטינה — בסביבות 410 לפני הספירה הכוהנים של אל האיל המקומי חנום, שהמקדש שלו עמד ליד שלהם, גרמו להריסת המקדש היהודי. הקהילה כתבה לנציב הפרסי של יהודה בירושלים וביקשה עזרה לבנות אותו מחדש; העתק של המכתב הזה נמצא כאן, והמקדש נבנה מחדש מאוחר יותר.
  4. מד הנילוס — גרם מדרגות למטה אל הנהר עם סימני גובה, שבו פקידים מדדו את גובה השיטפון השנתי. שיטפון גבוה פירושו יבול טוב — ומסים גבוהים יותר, שנקבעו לפי מה שמד הנילוס הראה.
  5. מוזיאון אסואן — המוזיאון הקטן של אלפנטינה מחזיק ממצאים מחמשת אלפים שנה של העיר על האי, כולל איל חנוט, קדוש לחנום, שנקבר עם מסכה מוזהבת.
  6. האי של קיצ׳נר — אי שניתן לגנרל הבריטי קיצ׳נר בשנות התשעים של המאה התשע עשרה, שהוא מילא בצמחים מהודו, מאסיה ומאפריקה. היום זה גן בוטני שמגיעים אליו בפלוקה, מלא בציפורים.

הגדה המערבית והמדבר

מעבר לנהר המדבר יורד ישר עד המים: קברי סלע של מושלי הגבול, מנזר חרב, הקבר של מנהיג מוסלמי והצבעים של הכפרים הנוביים. יום שלם, בפלוקה ובגמל.

  1. קברי האצילים — המושלים של גבול הדרום נקברו בצוק כאן לפני כארבעת אלפים שנה. על הקבר של חרחוף יש העתק של מכתב מהמלך הילד פפי השני, נרגש מכך שחרחוף מביא מהדרום גמד רוקד, ומורה לו לשמור עליו יום ולילה.
  2. מנזר סנט סימאון — מנזר קופטי מבוצר מסביבות המאה השביעית במדבר, שננטש במאה השלוש עשרה. החומות שלו מאבן ולבני בוץ עדיין עומדות גבוה, עם התאים ומיטות האבן של הנזירים בפנים; העלייה בגמל או ברגל.
  3. המאוזוליאום של האגא ח׳אן — הקבר של האגא ח׳אן השלישי, המנהיג של המוסלמים האיסמאעילים, שאהב את אסואן ונקבר כאן ב-1959. במשך עשרות שנים אלמנתו דאגה שוורד אדום טרי יונח על הקבר שלו כל יום. הוא סגור למבקרים אבל נראה מהנהר.
  4. האי סהיל — אי בין סלעי הגרניט של האשד, שהסלעים שלו מכוסים במאות כתובות שהשאירו נוסעים ופקידים. אחת מהן, אסטלת הרעב, מספרת על שבע שנים של בצורת ורעב תחת מלך קדום.
  5. גרב סוהייל — כפר נובי של בתים צבועים בכחול, צהוב וורוד עזים, שבו משפחות מקבלות מבקרים לתה; חלקן מחזיקות תנינים קטנים. לנובים יש שפות משלהם, מוזיקה ואדריכלות של כיפות וקמרונות.
  6. מלון אולד קטרקט — מלון מפואר מ-1899 על סלע מעל האשד. אגתה כריסטי התארחה כאן ולפי המסופר כתבה חלק ממוות על הנילוס במרפסת שלו; תה של אחר הצהריים שם בשקיעה, מעל הפלוקות, הוא מסורת של אסואן.

הסכרים והמקדשים שהועברו

במאה העשרים אסואן הפכה למקום שבו מצרים אילפה את הנילוס. הסכר הגבוה סיים את השיטפון השנתי ויצר אחד האגמים המלאכותיים הגדולים בעולם, והעולם התאחד כדי להציל את המקדשים שהוא עמד להטביע. חצי יום במונית ובסירה.

  1. האובליסק הלא גמור — במחצבת הגרניט שוכב אובליסק באורך של כארבעים ושניים מטר, שעדיין מחובר לסלע. אילו הושלם הוא היה הגדול שהוצב אי פעם, במשקל של כאלף טון, אבל הוא נסדק, והפועלים השאירו אותו במקום — וכך הוא מראה בדיוק איך חצבו אובליסקים.
  2. הסכר הנמוך של אסואן — הסכר הראשון לרוחב הנילוס, שבנו הבריטים והושלם ב-1902, ואז הוגבה פעמיים. האגם שלו כבר הטביע את המקדשים של פילה בחלק מכל שנה, כך שמבקרים חתרו בסירות בין העמודים.
  3. פילה — המקדש של האלה איזיס, המקום האחרון שבו הדת המצרית העתיקה שרדה: הכתובת ההירוגליפית הידועה האחרונה נחרטה כאן ב-394. בשנות השבעים, לפני שהסכר החדש הטביע אותו לתמיד, המקדש כולו נחתך לכארבעים אלף גושים ונבנה מחדש על אי גבוה יותר בקרבת מקום.
  4. הסכר הגבוה של אסואן — נבנה מ-1960 עד 1970 בעזרה סובייטית, והוא עוצר את אגם נאסר, באורך של כחמש מאות קילומטרים. הוא סיים את השיטפונות השנתיים והביא חשמל למצרים, אבל הטביע את ארץ נוביה, וכמאה אלף נובים נאלצו לעזוב את הכפרים שלהם.
  5. מקדש כלבשה — מקדש מהתקופה הרומית שעמד כחמישים קילומטרים דרומה, פורק לכשלושה עשר אלף גושים ונבנה מחדש כאן בשנות השישים בעזרת מערב גרמניה, חלק מהמבצע של אונסק״ו להצלת המונומנטים של נוביה, שהעביר גם את אבו סימבל.
  6. המוזיאון הנובי — נפתח ב-1997, והוא מספר את הסיפור של נוביה מהפרהיסטוריה ועד ההצפה של הכפרים שלה, עם דגם של בית נובי וממצאים שניצלו בחפירות ההצלה לפני שהאגם עלה.

מה יש באסואן

איך מגיעים ומתניידים

תרבות והיסטוריה

מה לראות

שווקים וקניות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

אסואן היא העיר של **כרכדה**, ההיביסקוס האדום העמוק שגדל בדרום, ששותים חם בחורף וקר בקיץ, ושל תמרים, תבלינים ובישול נובי — תבשילי במיה ובשר, לחם שטוח שנאפה בתנור הכפר. פול, טעמייה וכשרי ברחובות השוק הם הארוחה הזולה.

מוזיאונים

המוזיאונים של אסואן מספרים על נוביה, על חיל המצב שעל האי ועל המקדשים שניצלו מהאגם.

טבע

באסואן המדבר פוגש את הנילוס בין איי גרניט ואשדות, הקטע היפה ביותר של הנהר.

עם ילדים

עם ילדים: פלוקה, גמל למנזר במדבר, כפר צבעוני עם תנינים קטנים, וסירה למקדש על אי.

אמונה ומקומות קדושים

באסואן עמדו המקדש של איזיס, מנזר קופטי, הקבר של מנהיג מוסלמי — ואחד המקדשים היהודיים המוקדמים מחוץ לארץ ישראל.

חיי לילה

הערבים של אסואן שקטים: מופע האור והקול בפילה, מוזיקה נובית, ושפת הנהר.

לחיפוש חדר באסואן