Netherlands
אמסטרדם
טבעת התעלות לא צמחה — היא תוכננה. ב-1613 החליטה העיר לחפור שלוש תעלות בחצי מעגל סביב המרכז הישן, והבנייה נמשכה שישים שנה. מס הבית נגבה לפי רוחב החזית, ולכן הבתים צרים, עמוקים, ונוטים קדימה בכוונה — כדי שרהיט שמעלים בחבל לא ייתקע בקיר. שעתיים.
חדר לזוג באמסטרדם — עד 80$ ללילהסיורים רגליים
הטבעת
טבעת התעלות לא צמחה — היא תוכננה. ב-1613 החליטה העיר לחפור שלוש תעלות בחצי מעגל סביב המרכז הישן, והבנייה נמשכה שישים שנה. מס הבית נגבה לפי רוחב החזית, ולכן הבתים צרים, עמוקים, ונוטים קדימה בכוונה — כדי שרהיט שמעלים בחבל לא ייתקע בקיר. שעתיים.
- כיכר הדאם — היה כאן סכר אמיתי, שהוקם על נהר האמסטל סביב שנת 1270 — אמסטל-דאם. הנהר עדיין זורם מתחת לכיכר בתעלה מקורה, וכל מרחק בעיר נמדד מהנקודה הזאת.
- הארמון המלכותי — הוא נבנה כבית עירייה ולא כארמון, והוא עומד על שלושה-עשר אלף שש מאות חמישים ותשעה כלונסאות עץ שנדפקו לתוך הבוץ. לואי בונפרטה נכנס לגור בו כמלך ב-1808 ופשוט השאיר אותו אצלו; העיר מבקשת אותו בחזרה מאז.
- הבגיינהוף — חצר משנת 1346 שמגיעים אליה דרך דלת נמוכה אחת מרחוב סואן, ובתוכה השקט מוחלט. מספר 34 הוא הבית העתיק באמסטרדם, בנוי עץ מסביב ל-1528 — אחרי השרפות של 1452 אסרה העיר חזיתות עץ, ורק שניים שרדו.
- תשעת הרחובות — תשע סמטאות קצרות שחוצות את שלוש התעלות הראשיות, שתוכננו במאה השבע-עשרה כרחובות השירות מאחורי הבתים הגדולים — בורסקאים, סנדלרים, חבתנים. המקצועות נעלמו והמידות לא, ולכן כל החנויות קטנות.
- הכנסייה המערבית — רמברנדט מת עני ב-1669 ונקבר כאן בקבר שכור שפונה אחרי עשרים שנה, ולכן איש אינו יודע איפה בכנסייה הוא נמצא. אנה פרנק כתבה שהפעמונים שלה היו הדבר היחיד מבחוץ שמעולם לא הפחיד אותה.
- בית אנה פרנק — שמונה אנשים חיו מאחורי כוננית ספרים בנספח האחורי של מחסן אביה שבע מאות שישים ואחד ימים. אביה היה היחיד שחזר, והוא השאיר את החדרים ריקים — אין בהם רהיטים, לפי החלטתו.
אמסטרדם היהודית
יהודים ספרדים שברחו מהאינקוויזיציה הגיעו לכאן בשנות התשעים של המאה השש-עשרה, ואמסטרדם נתנה להם לבנות בית כנסת בגלוי — דבר שלא היה אפשרי כמעט בשום מקום באירופה. ערב המלחמה חיו בעיר שמונים אלף יהודים; כחמשת אלפים שרדו. שעתיים, והן כבדות.
- ווטרלופליין — הכיכר הזאת הייתה לב הרובע היהודי והשוק שלו מאז 1885. הרובע התרוקן במלחמה, ואחר כך נהרס חציו בשנות השבעים לטובת קו מטרו ובית אופרה, למרות שנים של מחאות רחוב.
- בית הכנסת הפורטוגזי — הושלם ב-1675 ומעולם לא חוּבּר לחשמל — הוא עדיין מואר בלמעלה מאלף נרות בנברשות פליז, והרצפה מכוסה בחול דק, כמו אז, כדי לספוג מים ולעמעם צעדים.
- המוזיאון ההיסטורי היהודי — ארבעה בתי כנסת אשכנזיים שנבנו בין 1671 ל-1752, זה לצד זה במגרש אחד, חוברו מבפנים למוזיאון אחד — עוברים מאולם תפילה אחד ישר לשני דרך פתחים שנחתכו בקירות המשותפים.
- התיאטרון ההולנדי — תיאטרון שהכיבוש הפך לנקודת ריכוז: כארבעים ושישה אלף איש הוחזקו כאן לפני שנשלחו מזרחה. אולם הצופים פורק והחלל הריק הושאר כפי שהוא. הכניסה חינם, והמקום כמעט תמיד ריק.
- הגן הבוטני — נוסד ב-1638 כגן תבלינים לרופאי העיר. שיח קפה שגודל כאן ניתן לצרפתים ב-1714, הועבר למרטיניק, וכמעט כל הקפה באמריקה הלטינית הוא צאצא שלו.
- בית רמברנדט — הוא קנה אותו ב-1639 במשכנתה שלא יכול היה לעמוד בה, ופשט רגל בתוכו עשרים שנה אחר כך. רשימת הנכסים של פשיטת הרגל פירטה כל חפץ בכל חדר, ובדיוק לפיה רוהט הבית מחדש.
המוזיאונים ודה פייפ
שלושה מוזיאונים גדולים עומדים על מדשאה אחת, ומיד מאחוריהם מתחיל הרובע שנבנה בשנות השבעים של המאה התשע-עשרה מהר וזול בשביל פועלים — והיום אוכלים בו. ההליכה ביניהם היא עשר דקות, וזה אחד הקילומטרים הדחוסים באירופה. שעתיים וחצי.
- הרייקסמוזיאום — שביל אופניים ציבורי עובר ישר במרכז הבניין, וזה המוזיאון היחיד בעולם שכך. במהלך השיפוץ בן עשר השנים ניסו האדריכלים לסגור אותו; רוכבי האופניים נלחמו בהם בבתי משפט עשור וניצחו.
- מוזיאון ואן גוך — מאתיים ציורים, חמש מאות רישומים ושבע מאות מכתבים — האוסף הגדול שיש, והוא קיים כי אחיו תיאו שמר הכול, ואלמנתו של תיאו הקדישה את חייה להכרה בו.
- מוזיאון סטדלייק — התוספת הלבנה שנוספה ב-2012 עשויה מחומר מרוכב חלק ששימש לבניית גופי סירות, בלי שום תפר גלוי — העיר קראה לה מיד האמבטיה, והשם נדבק.
- כיכר המוזיאונים — המדשאה הייתה מגרש ספורט, אחר כך חניון, והפכה לזה רק ב-1999. הבריכה בצד המוזיאון מוצפת וקופאת בכל חורף כדי ליצור מגלשת החלקה ציבורית, והיא חינם.
- שוק אלברט קאופ — מאתיים ושישים דוכנים לאורך רחוב אחד, שישה ימים בשבוע, והוא פועל מאז 1905. דוכן הסטרופוואפל מכין אותם בהזמנה בין שני מגהצים והסירופ נמזג חם; לאכול אותו קר זה אוכל אחר לגמרי.
- דה פייפ — נבנה בחיפזון בשנות השבעים של המאה התשע-עשרה כדיור זול — רחובות צרים, בלי גינות, והשם פירושו הצינור. הוא היה הרובע העני בעיר במשך מאה שנה, אחר כך הגיעו הסטודנטים, והיום כאן כולם אוכלים.
מה יש באמסטרדם
איך מגיעים ומתניידים
- סחיפהול — הרכבת 17 דקות לתחנה המרכזית ועולה €5.80
- התחנה המרכזית — נבנתה על שלושה איים מלאכותיים ו-8,687 כלונסאות עץ
- סלוטרדייק — מלונות זולים יותר, ושש דקות מהמרכז
תרבות והיסטוריה
- הרייקסמוזיאום — שביל אופניים עובר בתוך הבניין
- מוזיאון ואן גוך — כרטיסים לשעה בלבד, ונגמרים ימים מראש
- מוזיאון סטדלייק — אמנות מודרנית בבניין שאמסטרדם קוראת לו האמבטיה
- בית אנה פרנק — ברשת בלבד, משוחררים שישה שבועות מראש, ונגמרים
- בית רמברנדט — הבית שבו פשט רגל, מרוהט לפי רשימת הנכסים
- הארמון המלכותי — נבנה כבית עירייה, על 13,659 כלונסאות
- הכנסייה הישנה — הבניין העתיק בעיר, 1213, בתוך רובע החלונות האדומים
- הכנסייה המערבית — רמברנדט קבור שם איפשהו, ואיש לא יודע איפה
- הבגיינהוף — חצר מ-1346, ובית העץ העתיק בעיר
- בית הכנסת הפורטוגזי — 1675, מואר בנרות בלבד, ועדיין בלי חשמל
- המוזיאון ההיסטורי היהודי — ארבעה בתי כנסת שחוברו למוזיאון אחד
- התיאטרון ההולנדי — תיאטרון ששימש נקודת גירוש. חינם, וריק
- המוזיאון הימי — העתק בגודל מלא של ספינת הודו עוגן בחוץ
- מוזיאון הקולנוע — מעבורת חינם מגיעה אליו, והמעבורת היא הנוף
מה לראות
- כיכר הדאם — הסכר שעל שמו קרויה העיר עמד בדיוק כאן
- היורדאן — נבנה לפועלים ב-1612, היום הרובע היקר ביותר
- תשעת הרחובות — שלוש תעלות שחוצות אותן תשע סמטאות של חנויות קטנות
- פרינסנחראכט — הארוכה מבין שלוש התעלות הראשיות, והשקטה
- הרנחראכט — תעלת העשירים — הבתים הרחבים נמצאים בעיקול שלה
- הגשר הרזה — גשר עץ מתרומם, מואר בלילה, ועדיין נפתח ביד
- פונדלפארק — עשרה מיליון ביקורים בשנה, והקרקע בבעלות פרטית
- כיכר המוזיאונים — שלושה מוזיאונים על מדשאה אחת, ובריכה שקופאת
- דה פייפ — הרובע שאוכל בחוץ, והשוק עובר בתוכו
- נייאומרקט — שער מימי הביניים באמצע כיכר, ובתי קפה סביבו
- רובע החלונות האדומים — אסור לצלם. אוכפים את זה, וזה החוק
- אמסטרדם צפון — מעבורת חינם מאחורי התחנה המרכזית, כל כמה דקות
- מזח NDSM — מספנה מתה שהפכה לסטודיואים ולאמנות רחוב
- תצפית אדם — נדנדה מעל התהום, 100 מטר גובה
- ווסטרחאספבריק — מפעל גז ויקטוריאני, היום פארק ובו בתי קולנוע
- הגן הבוטני — מ-1638, ושיח הקפה שממנו צמחה ברזיל עבר דרכו
- זאנסה סחאנס — טחנות רוח פעילות, 20 דקות ברכבת, וחינם להליכה
- הארלם — חמש-עשרה דקות משם, והאמסטרדם שכולם מתיימרים לרצות
- קאוקנהוף — פתוח שמונה שבועות בשנה, מסוף מרץ, ורק אז
שווקים וקניות
- שוק אלברט קאופ — הגדול במדינה. שני עד שבת, מתשע עד חמש
- נורדרמרקט — שבת אורגני, שני פשפשים, והתור לעוגת התפוחים
- טן קאטה — שוק שכונתי בלי תיירים בכלל
- ווטרלופליין — שוק הפשפשים, שישה ימים בשבוע, ובאמת גרוטאות
- שוק הפרחים — הבצלים הם הדבר האמיתי היחיד שנשאר בו
- פודהאלן — מוסך חשמליות מלא דוכני אוכל, פתוח עד אחת
המדריך המעמיק
אוכל על הדלפק
שמונה דלפקים שבהם אמסטרדם אוכלת בעמידה. חנות צ׳יפס בסמטה שמטגנת באותה שיטה מאז 1887, עגלת הרינג על גשר שאוכלים אותו באחיזה בזנב, וקיר של אשנבים קטנים עם קרוקט חם מאחורי זכוכית שנפתחים במטבע.
- ולמינקס — €4.50 עם רוטב, בעמידה בסמטה
- הרינג של סטובה — €4 עם בצל וחמוץ. לאחוז בזנב
- רוב ויחבולדוס — שלושה שולחנות, לחמנייה לבנה רכה, וכריך הדג הטוב
- ואן סטאפלה — €2.50, עוגייה אחת, וזו כל החנות
- וינקל 43 — עוגת תפוחים בפינת השוק, €5.50, ותור בשבת
- דה לאטסטה קרוימל — מאפייה על תעלה עם ארגזים כמקומות ישיבה, והכול נאפה שם
- פבו — €2 מאשנב בקיר, פתוח עד מאוחר מאוד
- פודהאלן — מוסך חשמליות של דוכנים, פתוח עד אחת, וחמים בחורף
מוזיאונים
- הרייקסמוזיאום — €22.50. להזמין שעה; אולם משמר הלילה הוא הצוואר
- מוזיאון ואן גוך — €24, כניסה לשעה בלבד, ונגמר ימים מראש
- מוזיאון סטדלייק — €22.50, והתוספת הלבנה חלקה לגמרי בכוונה
- בית אנה פרנק — €16, ברשת בלבד, משוחרר שישה שבועות מראש
- בית רמברנדט — מרוהט בדיוק לפי רשימת פשיטת הרגל שלו
- המוזיאון הימי — €17.50, והספינה בחוץ היא הסיבה ללכת
- מוזיאון הקולנוע — המעבורת אליו חינם, והמרתף חינם גם הוא
פארקים
- פונדלפארק — חינם, פתוח כל הלילה, והתיאטרון חינם בקיץ
- ווסטרפארק — מפעל גז ויקטוריאני במרכזו, היום בתי קולנוע
- אוסטרפארק — הפארק הגדול העתיק, ואיש מבחוץ לא מגיע
- סארפטיפארק — שתי דקות מהשוק, וזה כל העניין
- הגן הבוטני — €12, מ-1638, ובית הפרפרים חמים
- יער אמסטרדם — חינם, ואפשר לשכור בתוכו קאנו
עם ילדים
- מוזיאון נמו — הגג המשופע הוא כיכר ציבורית חינם ובה מים
- גן החיות ארטיס — €29, והאקווריום כלול
- המעבורות החינמיות — מאחורי התחנה המרכזית, כל כמה דקות, חינם, יום ולילה
- המוזיאון הימי — מותר לטפס על כל הספינה, כולל מתחת לסיפון
- תצפית אדם — €16.50, ונדנדה שתלויה מעל התהום
- זאנסה סחאנס — טחנות רוח פעילות שאפשר להיכנס אליהן. ההליכה חינם
הופעות
- פרדיסו — €20-30, והיציע טוב מהרחבה
- מלקווך — מחלבה עד 1970. שני אולמות, ולהקות בכל ערב
- קונצרטחבאו — קונצרט חינם בכל רביעי ב-12:30
- מוזיקחבאו — זכוכית על המים, והמושבים הזולים טובים
- תיאטרון קארה — נבנה כקרקס ב-1887, והזירה עדיין מתחת לבמה
- מזח NDSM — פסטיבלים במספנה מתה, והמעבורת חינם
חיי לילה
- היורדאן — בתי קפה חומים עם חול על הרצפה, ובלי מוזיקה
- כיכר רמברנדט — רועשת, מאוחרת, ולא לשם הולכים מקומיים
- כיכר ליידסה — שני אולמות הופעות בכיכר אחת, והקולנוע ביניהם
- מבשלת איי — פתוח משתיים, והשולחנות בחוץ מתמלאים ראשונים
- דה האלן — מוסך חשמליות עם קולנוע, ספרייה ואולם האוכל
- נייאומרקט — שולחנות סביב שער מימי הביניים, וזול מהכיכרות