Italy

אלברובלו

טרולו הוא בית עגול מאבני גיר מוערמות עם חרוט כגג, והוא נבנה בלי טיט. הסיפור שהעיר מספרת הוא שזה היה מכוון: הרוזנים שהחזיקו בקרקע יישבו כאן איכרים בלי רשות המלך, ובית בלי טיט אפשר היה לפרק ביום אחד כשהמפקחים המלכותיים הגיעו. נכון או לא, העיר שוחררה ב-1797 והחרוטים נשארו. שעתיים ברגל, בעלייה ברובע מונטי, ולפני עשר או אחרי שש הסמטאות שלכם.

חדר לזוג באלברובלו — עד 80$ ללילה

סיורים רגליים

בתים שנבנו כדי להיהרס

תצפית סנטה לוצ׳יה — להתחיל מהתמונה כולה: מהמרפסת הזאת הגבעה שממול היא כאלף חרוטים אפורים, ועל חלקם סמלים לבנים שצוירו בסיד — צלבים, לבבות, סימני כוכבי לכת. אין הסכמה על משמעות כולם, והעיר מעולם לא החליטה עד הסוף אם הם נוצריים, עתיקים יותר, או פשוט קישוט.
רובע מונטי — לעלות בכל סמטה ולהסתכל איך בנויים הגגות: טבעות של אבנים שטוחות, כל אחת קצת קטנה מהקודמת, שנסגרות לנקודה בלי קורה אחת בפנים. המשקל מחזיק את הכול יחד, והקירות העבים שומרים על קור באוגוסט שמגיע לארבעים מעלות. כמעט כל טרולו ברובע הזה הוא היום חנות, ולכן הבוקר הוא הזמן לראות אותו.
סנט׳אנטוניו — בראש הגבעה, כנסייה שנבנתה ב-1927 בצורת טרולו — חרוט מעל האולם ועוד אחד מעל מגדל הפעמונים. היא מודרנית, בנויה עם טיט, והיא העיר שמחליטה שבתי האיכרים העניים שלה הם עכשיו הדבר שהיא גאה בו.
הטרולו הסיאמי — שני חרוטים שמחוברים לבניין אחד, עם שתי דלתות לשני רחובות מנוגדים. הסיפור הוא ששני אחים גרו כאן ושניהם אהבו את אותה אישה; כשהיא בחרה באחד, הבית חולק לשניים באמצע כדי שלעולם לא ייפגשו. זה מהטרולי העתיקים בעיר.
קאזה ד׳אמורה — בעשרים ושבעה במאי 1797 שחרר פרדיננד הרביעי, מלך נאפולי, את אלברובלו מאדוניה הפאודליים והפך אותה לעיר מלכותית. הדבר הראשון שעשה אדם בשם פרנצ׳סקו ד׳אמורה היה לבנות בית עם טיט, שהיה אסור עד אז. זה הבית הזה, והכתובת מעל הדלת מתעדת זאת.
טרולו סוברנו — הטרולו היחיד בעיר עם קומה עליונה אמיתית, שנבנה במאה השמונה עשרה בידי משפחה עשירה ושימש אחר כך קפלה ומושב לאחווה דתית. בפנים הוא מרוהט כבית, והטיפוס במדרגות בתוך חרוט מראה איך הגג עובד מלמטה.

העיירות הלבנות של העמק

עמק איטריה הוא רמה של מטעי זיתים ושקדים מנוקדת בטרולי, ועל הגבעות סביבה עיירות לבנות, כל אחת כמה קילומטרים מהבאה — לוקורוטונדו העגולה, מרטינה פרנקה הבארוקית, צ׳יסטרנינו עם הקצבים שצולים, ואוסטוני, הלבנה מכולן. יום שלם ורכב, או שביל אמת המים הישנה באופניים; העיירות הכי יפות בערב.

לוקורוטונדו — השם פירושו מקום עגול, והעיר העתיקה בנויה בטבעות מעגליות על ראש הגבעה, הבתים מסוידים לבן ומקורים בגגות אבן משופעים שנקראים קומרסה. הכרמים שמתחת מייצרים יין לבן שהיה מהראשונים באיטליה שקיבלו שם מוגן.
מרטינה פרנקה — העשירה מבין עיירות העמק, שנבנתה מחדש במאה השמונה עשרה בבארוק מסולסל כל כך שהוא נקרא כרוקוקו. בכל יולי מתקיים בה פסטיבל עמק איטריה, שמתמחה בהחייאת אופרות נשכחות בחצר הארמון הדוכסי.
הארמון הדוכסי, מרטינה פרנקה — נבנה לדוכסי קרצ׳ולו מ-1668, בתכנון שיוחס פעם לברניני. בקומה העליונה צוירו במאה השמונה עשרה חדרים בסצנות של חיי כפר ומיתולוגיה, והבניין הוא עד היום בית העירייה.
צ׳יסטרנינו — העיירה של הפורנלו פרונטו, התנור המוכן: נכנסים לקצביה, בוחרים את הבשר מהדלפק, והם צולים אותו בשבילכם בתנור האבן שבאחור בזמן שמחכים לשולחן ברחוב. מה שמזמינים הוא בומבטה — גלילים קטנים של חזיר עטופים סביב גבינה.
אוסטוני — העיר העתיקה מסוידת לבן מלמעלה עד למטה, והמנהג עתיק — הסיד היה זול, החזיר את החום, והאמינו שהוא מחטא. במערה ליד העיר מצאו ארכיאולוגים את השלד של אישה צעירה שמתה בהריון לפני כעשרים ושמונה אלף שנה, ועצמות התינוק עדיין בתוכה.
הקתדרלה של אוסטוני — בראש העיר הלבנה, קתדרלה שהושלמה בסוף המאה החמש עשרה עם חזית גותית מאוחרת וחלון ורד גדול. הסמטאות שמטפסות אליה הן הסיבה לבוא; לקחת כל אחת מהן ולהמשיך לעלות.

למטה אל הים

מהרמה האדמה יורדת דרך רכס מיוער אל האדריאטי, חצי שעה מכאן. בדרך למטה מערות שנמצאו רק ב-1938, ועל החוף עיר רומית שבה הורציוס צחק פעם על נס, עיירה שבנויה על מצוק מעל הים, ונמל של סירות דייגים כחולות. יום שלם ורכב; להביא בגד ים למפרץ.

מערות קסטלנה — במשך מאות שנים השליכו המקומיים זבל לבור עמוק באדמה כאן וקראו לו הגרבה. בינואר 1938 ביקש חוקר מערות בשם פרנקו אנלי שישלשלו אותו פנימה, ומצא מאחוריו שלושה קילומטרים של מערות. הסיור הארוך מסתיים בגרוטה ביאנקה, אולם של גבישי בהט לבנים.
פוליניאנו א מארה — העיירה עומדת על קצה מצוק אבן גיר שהים חלל מתחתיו, כך שחלק מהבתים יושבים מעל מערות ים. דומניקו מודוניו, ששר את ׳וולארה׳, נולד כאן ב-1928, והפסל שלו על החוף עומד עם ידיים פרושות לרווחה.
לאמה מונקילה — ערוץ חוצה את העיירה עד מפרץ חלוקים קטן, ומעל פתחו עובר גשר על תוואי דרך טראיאנה, הדרך הרומית לברינדיזי. המפרץ הוא חוף העיירה, דחוק בין שני מצוקים של בתים.
הנמל העתיק של מונופולי — נמל פעיל של סירות עץ קטנות צבועות כחול, ובבוקר הדייגים יושבים על המזח ומתקנים רשתות. ההליכה לאורך חומת הים עוברת ליד מבצר של קרל החמישי עד הקתדרלה, והעיירה היא עדיין יותר נמל דייגים מאשר אתר נופש.
אגנציה — עיר מסאפית ואחר כך רומית על דרך טראיאנה. ב-37 לפנה״ס עבר כאן המשורר הורציוס במסעו לברינדיזי, וכתב שתושבי העיר הראו לו קטורת שנמסה על מפתן המקדש בלי אש — ושיאמין לזה רק מי שמאמין בכל דבר, או במילותיו: שיאמין בזה אפלה היהודי.
לאמה ד׳אנטיקו — ערוץ קטן שבו נזירים ואיכרים חצבו כנסיות בסלע הרך בסביבות המאות העשירית והאחת עשרה, וציירו אותן. הערוצים של פוליה היו מיושבים אלף שנה, וזה מראה איך — קפלות, בתים ומחסנים בחתך אחד באבן.

מה יש באלברובלו

איך מגיעים ומתניידים

נמל התעופה של בארי — כשעה ברכב; ברכבת, מחליפים בבארי לקו המקומי
תחנת אלברובלו — רכבת סוד-אסט הקטנה מבארי; איטית, ובין מטעי הזיתים

תרבות והיסטוריה

טרולו סוברנו — הטרולו היחיד עם קומה עליונה, מרוהט כפי שחיו בו
סנט׳אנטוניו — כנסייה שבנויה בצורת טרולו, בראש הרובע
בזיליקת הקדושים קוזמה ודמיאנו — כנסיית הקדושים הרופאים של העיר, בסוף הרחוב הראשי
קאזה ד׳אמורה — הבית הראשון בעיר שנבנה עם טיט — בשנה שבה העיר שוחררה
קאזה פצולה — חמישה עשר טרולי מחוברים שהפכו למוזיאון העיר
הארמון הדוכסי, מרטינה פרנקה — ארמון הדוכס, היום בית העירייה, עם חדרים מצוירים למעלה
סן מרטינו, מרטינה פרנקה — הקדוש על הסוס חותך את גלימתו, מעל הדלת
הקתדרלה של אוסטוני — חזית גותית מאוחרת עם חלון ורד בראש העיר

מה לראות

רובע מונטי — כאלף טרולי על גבעה אחת; ללכת לפני עשר או אחרי שש
אייה פיקולה — רובע הטרולי השקט, שבו אנשים עוד גרים
תצפית סנטה לוצ׳יה — המרפסת עם הנוף על כל החרוטים של רובע מונטי
הטרולו הסיאמי — טרולו כפול עם סיפור על שני אחים וכלה אחת
פיאצה דל פופולו — הכיכר שבין שני הרבעים, והערב כאן
לוקורוטונדו — עיירה לבנה שבנויה במעגל על גבעה, עם יין לבן משלה
מרטינה פרנקה — עיירת הבארוק של העמק, ופסטיבל אופרה ביולי
אוסטוני — העיר הלבנה על שלוש גבעות, מסוידת בכל שנה
מערות קסטלנה — שלושה קילומטרים של מערות שנמצאו ב-1938; הסיור הארוך מסתיים במערה הלבנה
פוליניאנו א מארה — עיירה על מצוק והים מתחתיה
לאמה מונקילה — מפרץ חלוקים בתחתית ערוץ, מתחת לגשר רומי
מונופולי — נמל עתיק של סירות דייגים כחולות וטיילת על החומה
הנמל העתיק של מונופולי — הדייגים מתקנים רשתות על המזח בבוקר
אגנציה — עיר רומית על הים, על הדרך לברינדיזי; הורציוס עצר כאן
לאמה ד׳אנטיקו — כנסיות מערה שנחצבו בערוץ לפני אלף שנה
זואוספארי פזאנו — פארק ספארי שנוסעים דרכו, הגדול באיטליה
סלבה די פזאנו — רכס מיוער עם הנוף למטה אל הים
המינרטו — וילה בסגנון מורי עם צריח, שבנה צייר לפני מאה שנה
טורה קאנה — החוף החולי הקרוב, מתחת למגדלור
פוטיניאנו — אחד הקרנבלים העתיקים באירופה, עם מצופים מפפייה-מאשה
נוצ׳י — מרכז עתיק שקט, ויריד היין והערמונים בנובמבר
צ׳ליה מסאפיקה — עיירת מבצר שמוכרת בכל פוליה בזכות המטבחים שלה

שווקים וקניות

צ׳יסטרנינו — קצבים שצולים את הבשר שבוחרים; הערב בפתחי החנויות שלהם
מסריה איל פרנטויו — חווה מבוצרת עם בית בד תת-קרקעי; ארוחות צהריים ארוכות

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

עמק איטריה אוכל בשר, והמנהג הוא לאכול אותו אצל הקצב. בצ׳יסטרנינו, במרטינה פרנקה ובלוקורוטונדו הקצבים מפעילים **פורנלו פרונטו** — בוחרים מהדלפק והם צולים בתנור אבן מאחור. מה שצריך לטעום הוא **בומבטה**, גלילי חזיר קטנים עטופים סביב גבינה, שנמכרים ביחידה. בבוקר זו **פוקאצ׳ה בארזה** עם עגבניות וזיתים מכל מאפייה, יורו-שניים לפרוסה.

צ׳יסטרנינו — משלמים לפי משקל הבשר הנא; הצלייה חינם
מרטינה פרנקה — קפוקולו, צוואר החזיר המיובש של העיר, פרוס במשקל
לוקורוטונדו — היין הלבן המקומי בכוס, כמה יורו
פיאצה דל פופולו — פוקאצ׳ה בארזה מהמאפיות שליד הכיכר
הנמל העתיק של מונופולי — קיפודי ים וצדפות חיים בדוכני הנמל
מסריה איל פרנטויו — ארוחת צהריים ארוכה בחווה והשמן שלה; להזמין מראש

מוזיאונים

המוזיאונים של העמק הם הבתים עצמם: טרולו עם קומה עליונה, חמישה עשר טרולי שחוברו למוזיאון אחד, עיירה שבה הבית הראשון עם טיט עדיין מסומן. מעבר להם עיר רומית על הים, כנסיות מערה, ואישה בת עשרים ושמונה אלף שנה.

טרולו סוברנו — הטרולו היחיד עם קומה עליונה; מרוהט
קאזה פצולה — איך בונים טרולו, בתוך חמישה עשר כאלה
אגנציה — העיר הרומית והמוזיאון שלה, על הים
לאמה ד׳אנטיקו — כנסיות מערה מצוירות בערוץ
הארמון הדוכסי, מרטינה פרנקה — חדרים מצוירים בקומה העליונה של בית העירייה
אוסטוני — דליה, בת עשרים ושמונה אלף שנה, במוזיאון העיר

טבע

העמק הוא אדמה אדומה, עצי זית בני מאות שנים, גדרות אבן יבשה ומטעי שקדים, ואמת המים הישנה שהביאה מים לפוליה חוצה אותו — שביל השירות שלה הוא היום מסלול אופניים. מתחתיו מערות, ומתחת לרכס הים.

מערות קסטלנה — הסיור הארוך שלושה קילומטרים; קריר בפנים כל השנה
סלבה די פזאנו — יער על הרכס והנוף אל הים
לאמה מונקילה — מפרץ חלוקים בין מצוקים; ללכת מוקדם
טורה קאנה — חוף חולי מתחת למגדלור
לוקורוטונדו — שביל האופניים של אמת המים עובר מתחת לעיירה
לאמה ד׳אנטיקו — הליכה בערוץ בין עצי זית עתיקים

עם ילדים

בתים שנראים כמו בקתות של גמדים, מערה עם בור שבסיפור משלשלים אליו, ופארק ספארי שנוסעים בתוכו: האזור קל עם ילדים. החוף הקרוב כאן סלעי, אז בשביל חול נוסעים לטורה קאנה.

זואוספארי פזאנו — נוסעים בפנים והחיות מסביב לרכב
טרולו סוברנו — לטפס בתוך בית חרוט
מערות קסטלנה — הסיור הקצר מתאים לילדים צעירים
טורה קאנה — החול הקרוב
המינרטו — וילה שנראית כמו ארמון מסיפור
רובע מונטי — למצוא את הסמלים שמצוירים על הגגות

אמונה ומקומות קדושים

הדת של העמק נמצאת בסמלים שלו — צלבים וסימנים מוזרים יותר שצוירו בסיד על גגות הטרולי — ובכנסייה בצורת טרולו. העיירות מסביב מוסיפות קתדרלות בארוק וכנסיות שנחצבו בסלע לפני אלף שנה.

סנט׳אנטוניו — כנסייה בצורת טרולו, 1927
בזיליקת הקדושים קוזמה ודמיאנו — הקדושים הרופאים; החג שלהם ממלא את העיר בספטמבר
הקתדרלה של אוסטוני — חלון ורד בראש העיר הלבנה
סן מרטינו, מרטינה פרנקה — הקדוש שחולק את גלימתו, מגולף מעל הדלת
לאמה ד׳אנטיקו — כנסיות מערה עם ציורים ביזנטיים
תצפית סנטה לוצ׳יה — סמלי הגגות, כולם יחד מלמעלה

חיי לילה

העמק אינו מקום של חיי לילה; הערב הוא ארוחה ארוכה וטיול בעיירה לבנה מוארת. בשביל מוזיקה וברים מאוחרים, החוף בפוליניאנו ובמונופולי במרחק חצי שעה, וביולי במרטינה פרנקה יש אופרה תחת הכוכבים.

צ׳יסטרנינו — סמטאות הקצבים-צולים, מלאות עד מאוחר
אוסטוני — ברים על המדרגות של העיר הלבנה
פוליניאנו א מארה — משקאות על המצוק מעל הים
מונופולי — ברי הנמל, והקהל הצעיר של החוף
הארמון הדוכסי, מרטינה פרנקה — פסטיבל האופרה בחצר, ביולי
פיאצה דל פופולו — הטרולי מוארים בלילה, והכיכר שקטה עד אחת עשרה

לחיפוש חדר באלברובלו