Iceland

אקוריירי

אקוריירי היא בירת הצפון, עיר של כ-20,000 תושבים בראש הפיורד הארוך באיסלנד, והיא מרגישה יותר כמו עיר קטנה מאשר כפר. כל מה ששווה לראות במרכז נמצא בטווח הליכה של 2 ק"מ, מבית הקונצרטים שעל המים ועד הכנסייה והגן הבוטני. לתת לזה בוקר או אחר צהריים רגועים. לעתים קרובות חם ושמשי כאן יותר מברייקיאוויק, אבל לקחת שכבה לרוח שבאה מהפיורד.

סיורים רגליים

אקוריירי ברגל

אקוריירי היא בירת הצפון, עיר של כ-20,000 תושבים בראש הפיורד הארוך באיסלנד, והיא מרגישה יותר כמו עיר קטנה מאשר כפר. כל מה ששווה לראות במרכז נמצא בטווח הליכה של 2 ק"מ, מבית הקונצרטים שעל המים ועד הכנסייה והגן הבוטני. לתת לזה בוקר או אחר צהריים רגועים. לעתים קרובות חם ושמשי כאן יותר מברייקיאוויק, אבל לקחת שכבה לרוח שבאה מהפיורד.

1. Hof — בית התרבות נפתח ב-2010 כבית התזמורת הסימפונית של צפון איסלנד, והצורה העגולה שלו תוכננה כדי להדהד את עיקול הפיורד. תחנת האוטובוסים נמצאת ממש לידו, כך שזה גם המקום שאליו מגיעים רוב המבקרים.
2. Hafnarstræti — אחרי הקריסה הפיננסית של 2008, העיר החליפה את האורות האדומים ברמזורים בלבבות, כדי להזכיר לאנשים להמשיך לחייך בזמנים קשים. הם עדיין שם, והקטע המיועד להולכי רגל ברחוב הפנרסטרטי הוא המקום הטוב ביותר לחפש אותם.
3. Listasafnið á Akureyri — מוזיאון האמנות יושב בתחתית קאופוואנגססטרטי, הרחוב התלול שהעיר קוראת לו ליסטגיל, 'ערוץ האמנות', שבו מבני תעשייה ישנים הפכו לגלריות וסטודיואים מאז שנות ה-90.
4. Akureyrarkirkja — הכנסייה הושלמה ב-1940 לפי תכנון של גודיון סמואלסון, האדריכל של הלגרימסקירקיה ברייקיאוויק. החלון המרכזי במקהלה הגיע מהקתדרלה הישנה של קובנטרי באנגליה, שהופצצה באותה שנה; הוא הוצא משם לשמירה לפני ההפצצה.
5. Lystigarður Akureyrar — נשות העיר ייסדו את הגן ב-1912, ומאוחר יותר הוא הפך לאחד הגנים הבוטניים הצפוניים בעולם, כמה עשרות קילומטרים מדרום לחוג הקוטב. אלפי מיני צמחים גדלים כאן, רבים מהם מאזורי הרים ביבשות אחרות.
6. Nonnahús — יון סביינסון, שנקרא נוני, גדל בבית העץ הקטן הזה ועזב את איסלנד ב-1870 בגיל 12, ולא חזר לגור כאן לעולם. הוא הפך לכומר ישועי, והספרים שלו על ילדות באיסלנד תורגמו לכ-40 שפות.

גודאפוס ומיוואטן

ממזרח לאקוריירי, כביש 1 עובר ליד המפל שבו איסלנד נפרדה מהאלים הישנים שלה, וממשיך למיוואטן, אגם באמצע אזור געשי פעיל. מכתשים, טירות לבה, מערה של מים חמים ושדה של בוץ רותח נמצאים כמה קילומטרים זה מזה. הנסיעה כשעה לכל כיוון, והעצירות ממלאות יום שלם; לסיים במעיינות. בקיץ היתושים הקטנים במיוואטן יכולים להיות אכזריים, אז שווה לקנות רשת לראש.

1. Goðafoss — בסביבות שנת 1000 קבע דובר החוק ת׳ורגייר ליוסווטנינגאגודי באלת׳ינג שאיסלנד תהפוך לנוצרית. הסיפור מספר שבדרכו הביתה הוא זרק את פסלי האלים הפגאניים שלו למפל הזה, ולכן הוא נקרא 'מפל האלים'.
2. Skútustaðagígar — אלה פסאודו-מכתשים, לא הרי געש: לפני כ-2,300 שנה זרמה כאן לבה על פני ביצה רטובה, המים שמתחת הפכו בבת אחת לאדים ופרצו למעלה דרך הסלע המותך. מיוואטן עצמו פירושו 'אגם היתושים', וענני החרקים מאכילים את הציפורים ואת הפורלים שהפכו את האגם למפורסם.
3. Dimmuborgir — השם פירושו 'הטירות האפלות'. המגדלים נוצרו כשאגם של לבה התקשה מסביב לקרקע רטובה ואז התנקז, והשאיר עומדים את העמודים שהתקשו. לפי הפולקלור האיסלנדי, 13 בחורי חג המולד, הטרולים של החג, גרים כאן.
4. Grjótagjá — אנשים טבלו במעיין החם הזה שבתוך סדק במשך דורות, עד שהתפרצויות קרפלה בין 1975 ל-1984 חיממו את המים הרבה יותר מדי. המערה הופיעה מאוחר יותר ב'משחקי הכס' כבריכה הנסתרת של ג׳ון שלג ויגריט.
5. Hverir — האזור יושב על הבקע שבו הלוחות של צפון אמריקה ואירואסיה מתרחקים זה מזה, בכ-2 ס"מ בשנה. החום הקרוב כל כך לפני השטח מרתיח את מי התהום לפתחי אדים ובורות בוץ, והקרום הצהוב הוא גופרית.
6. Mývatn Nature Baths — המים בצבע תכלת חלבי מגיעים מקידוחים בשדה הגיאותרמי הסמוך, ומגיעים ללגונה בכ-36 עד 40 מעלות. הם עשירים במינרלים ובסיסיים, ולכן הם מרגישים רכים על העור, ולכן כדאי להשאיר תכשיטי כסף בלוקר.

אייאפיורדור, הצד שאף אחד לא מצלם

רוב המבקרים משתמשים באקוריירי כבסיס למיוואטן ולא מסתכלים בכלל על הפיורד שסביב העיר. לחופים שלו יש בית חג המולד, מוזיאון של המפעלים של העיר, חוות עשב, מבשלת בירה ואי בלי מכוניות. המסלול מתחלק לשני חצאי ימים, אחד בכל חוף, ולגונת היער באמצע. במונחים איסלנדיים זה אזור מוגן, אבל באי ועל מזח המעבורת יכולה להיות רוח.

1. Jólagarðurinn — באיסלנד אין סנטה אחד אלא 13 בחורי חג המולד, אחים טרולים שיורדים מההרים אחד אחד החל מ-12 בדצמבר, לכל אחד שובבות משלו, כמו מלקק הכפות וטורק הדלתות. הבית מוכר קישוטים כל השנה ומספר את הסיפור שלהם.
2. Iðnaðarsafnið — במשך רוב המאה ה-20 אקוריירי הייתה עיר התעשייה של איסלנד, שבה המפעלים של הקואופרטיב טוו צמר, ייצרו נעליים ועיבדו את התוצרת החקלאית של הצפון. המוזיאון שומר את המכונות ואת הסיפורים של האנשים שהפעילו אותן.
3. Forest Lagoon — כשמהנדסים קדחו את מנהרת הכביש ואדלהיידי מתחת להר שמעבר לפיורד, הם פגעו במים חמים שהציפו את העבודות. המים האלה מזינים היום את הלגונה הזאת בין עצי האורן, שנפתחה ב-2022.
4. Laufás — לויפאס הייתה חוות כנסייה ובית כומר במשך מאות שנים, ובית העשב בעל הגמלונים שעומד היום נבנה בשנות ה-60 של המאה ה-19. החדרים מרוהטים כפי שהיו במשק בית כפרי אמיד בסביבות 1900.
5. Árskógssandur — הכפר הוא ביתה של קאלדי, אחת ממבשלות הבירה הקטנות הראשונות באיסלנד, שנפתחה ב-2006 בידי זוג מקומי, כשבירה הייתה חוקית במדינה פחות מ-20 שנה. בירה הייתה אסורה באיסלנד עד 1 במרץ 1989.
6. Hrísey — הריסיי הוא האי השני בגודלו מול חופי איסלנד אחרי היימאיי, ויש בו רק כלי רכב בודדים. מכיוון שאין באי שועלים או חורפנים, תרנגולי ערבה וציפורים אחרות מקננים כאן במספרים יוצאי דופן, לעתים קרובות ממש ליד השבילים.

מה יש באקוריירי

איך מגיעים ומתניידים

• שדה התעופה של אקוריירי — הטיסה לרייקיאוויק לוקחת כ-45 דקות, ושדה התעופה כמה דקות מהמרכז
• תחנת האוטובוס בהוף — האוטובוסים הבין-עירוניים יוצאים מהוף; האוטובוסים העירוניים של אקוריירי חינם, אז אפשר להשאיר את הרכב במלון
• המעבורת בארסקוגסנדור — המעבורת הקטנה להריסיי חוצה בכרבע שעה; להשאיר את הרכב על המזח, האי הוא להליכה

תרבות והיסטוריה

• כנסיית אקוריירי — לטפס במדרגות הארוכות מהמרכז; בפנים, לחפש את החלון שהגיע מקובנטרי
• בית נוני — בית הילדות של סופר ילדים שנקרא בכל אירופה; קטן, חצי שעה מספיקה
• מוזיאון האמנות של אקוריירי — בחלק מהימים בחינם ותמיד שווה הצצה; בית הקפה פתוח אל רחוב האמנות, ליסטגיל
• לויפאס — אחת מחוות העשב השמורות ביותר באיסלנד, חצי שעה במעלה החוף המזרחי; פתוח רק בקיץ
• מוזיאון התעשייה — מכונות ישנות מהמפעלים שבנו את העיר; הפתעה נעימה לכל מי שאוהב לדעת איך דברים עובדים
• מוזיאון הלווייתנים בהוסאוויק — ללכת לפני הסירה לצפייה בלווייתנים, לא אחרי; השלדים שתלויים בפנים מסבירים מה תראו

מה לראות

• הגן הבוטני של אקוריירי — חינם ופתוח כל הקיץ; שעה שקטה בין פרחים שלא מצפים להם כל כך קרוב לחוג הקוטב
• גודאפוס — ללכת בשתי הגדות: בצד המזרחי הנוף הקלאסי, בצד המערבי מגיעים ממש עד הקצה
• דימובורגיר — להישאר בשבילים המסומנים; הלולאה הקצרה לוקחת חצי שעה, והארוכה אל ה"כנסייה" כשעה וחצי
• הווריר — להישאר בשבילים המסומנים בחבל: הקרקע יכולה להיות קליפה דקה מעל בוץ רותח; ריח הגופרית חזק
• המעיינות הטבעיים של מיוואטן — התשובה הצפונית והשקטה יותר ללגונה הכחולה; הכי טוב בערב, בדרך חזרה
• מכתשי סקוטוסטאדיר — לולאה של חצי שעה סביב המכתשים; בקיץ יכולים להיות המון יתושים קטנים, אז רשת לראש עוזרת
• גריוטאגיה — להסתכל אבל לא לטבול: המים במערה חמים מדי והרחצה אסורה
• לגונת היער — בריכות חמות בין העצים, חמש דקות מהעיר; להזמין שעה לשקיעה
• הריסיי — כפר על אי בלי מכוניות; ללכת בלולאה הקצרה עד המגדלור ובחזרה למעבורת
• הוסאוויק — עיר הצפייה בלווייתנים של איסלנד; בבוקר הים הכי שקט, אז להזמין את היציאה הראשונה

שווקים וקניות

• גן חג המולד — חנות חג המולד שפתוחה כל השנה, עשר דקות דרומה מהעיר; ילדים אוהבים, ומבוגרים נשארים יותר מהמתוכנן
• גלרארטורג — הקניון עם הסופרמרקט וחנויות ציוד שטח; לתקן כאן ציוד שנשכח לפני מיוואטן

המדריך המעמיק

אוכל על הדלפק

לאקוריירי יש את בחירת האוכל הטובה ביותר מחוץ לרייקיאוויק, והאוכל המהיר כאן איסלנדי אמיתי: נקניקייה עם הכל, קערת מרק, וגלידה אמריקאית שהמקומיים אוכלים גם בשלג. המחירים גבוהים אבל לא יותר מבבירה. הכל במרכז, כמה דקות הליכה ממדרגות הכנסייה.

• פילסובאגנין — דוכן נקניקיות במרכז, כ-700-1,000 קרונות
• ברינייה — גלידה אמריקאית, כ-600-1,200 קרונות
• ברלין — קפה ובראנץ׳ ברחוב הראשי, כ-1,500-3,500 קרונות
• קאפי אילמור — עוגה ומרק בבית ישן, כ-1,200-2,800 קרונות
• המאפייה של קריסטיאן — מאפייה לשנודר, לחמניות קינמון, כ-500-1,200 קרונות
• באוטין — מסעדה משפחתית ותיקה עם בר מרק וסלטים, כ-2,500-5,000 קרונות
• גרייפין — פיצה והמבורגרים, אהוב על משפחות, כ-3,000-4,500 קרונות
• לייורונסטי — גריל ליד הגשר על הפיורד, המבורגרים וצ׳יפס, כ-1,500-3,000 קרונות

מוזיאונים

• בית נוני — בית הילדות של הסופר נוני
• מוזיאון התעשייה — מכונות וסיפורים מעיר המפעלים
• מוזיאון האמנות של אקוריירי — אמנות איסלנדית ותערוכות אורחות בתחתית ליסטגיל
• מוזיאון אקוריירי — העיר והפיורד מההתיישבות ועד היום
• לויפאס — חוות עשב מרוהטת כמו בסביבות 1900, רק בקיץ
• מוזיאון הלווייתנים בהוסאוויק — שלדי לווייתנים תלויים מעל הראש

טבע

• גודאפוס — מפל האלים, חצי שעה מזרחה
• דימובורגיר — טירות לבה וביתם של בחורי חג המולד
• הווריר — בוץ רותח ופתחי אדים
• מכתשי סקוטוסטאדיר — פסאודו-מכתשים על חוף מיוואטן
• הגן הבוטני של אקוריירי — גן בוטני קרוב לחוג הקוטב
• קרוסנסבורגיר — שמורת ציפורים של גבעות סלע ובריכות בקצה העיר

עם ילדים

• הבריכה של אקוריירי — בריכה גדולה בחוץ עם מגלשות מים וג׳קוזי חם
• גן חג המולד — חג מולד כל השנה, עם בחורי החג
• לגונת היער — בריכות חמות ביער; לבדוק את גיל המינימום
• יער קיארנסקוגור — יער עם מגרשי משחקים גדולים ושבילים, חמש דקות מהעיר
• הריסיי — שיט במעבורת ואי בלי מכוניות
• הוסאוויק — צפייה בלווייתנים על סירת עץ

אוכל

• ראב 23 — דגים, סושי ובשר עם תערובות תבלינים של הבית; להזמין מראש
• סטריקיד — ארוחת ערב בקומה עליונה עם נוף על הפיורד
• מולברג — ביסטרו במלון KEA, במרכז
• באוטין — כבש, דגים והמבורגרים בבית פינה ישן
• גרייפין — ארוחת ערב משפחתית קלה, מפיצה ועד סטייק